ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל נגד גבריהט מס אסיר 1458017(עציר) :

בפני כבוד השופט הבכיר צבי גורפינקל

בעניין:

מדינת ישראל
ע"י ב"כ עו"ד גרין

המאשימה

נגד

אסמלאש גבריהט מס אסיר 1458017
ע"י ב"כ עוה"ד פרידלנד ויאסו

הנאשם

גזר דין

בתאריך 12.10.12 שעה 03.00 שהה הנאשם במועדון בת"א, ובשלב מסויים פרצה במועדון קטטה בה היה מעורב גם הנאשם.

במהלך הקטטה, יצאו הנאשם ומעורבים אחרים אל מחוץ למועדון, שם היה גם המנוח, יחד עם אחרים. בהמשך הקטטה שהיתה בחוץ נטל הנאשם אבן והשליכה בכח לעבר המנוח, האבן פגעה בראשו, והוא התמוטט ונפל לקרקע.

כתוצאה מהפגיעה נגרמה למנוח חבלה בראשו, הוא אבד הכרתו ופונה לבי"ח, ביום 28.10.12 נפטר.

בגין זאת הורשע הנאשם על פי הודאתו בעבירת הריגה לפי סע' 298 לחוק העונשין, תשל"ז-1977, זאת במסגרת הסדר טיעון שעל פיו הוסכם כי התביעה תדרוש להטיל על הנאשם מאסר בפועל לתקופה של 5 שנים וכן מאסר ע"ת, ההגנה תהיה רשאית לטעון כרצונה.

הנאשם הוא פליט מאריתראה ואין לו קרובי משפחה בארץ.
אחד מבני משפחתו של המנוח, שאף הוא היה פליט מאריתראה העיד בביהמ"ש, ציין כי המנוח עבד בארץ ותפקד בצורה סבירה, ועוד הוסיף כי משפחת המנוח נפגשה עם משפחת הנאשם ונערכה סולחה שבמסגרתה תשלם משפחת הנאשם פיצויים למשפחת המנוח.

התביעה הסבירה כי בתיק זה היו קשיים ראייתיים, ולאור העובדה שמשפחת המנוח אינה עומדת על ענישה מחמירה על הנאשם לאור ההסדר שהושג בין המשפחות, ולפיכך הושג הסדר הטיעון.

ב"כ הנאשם הסבירה כי הנאשם בילה במועדון שם היה מעורב בקטטה שבמהלכה ספג מכות, וכשיצא החוצה, המתינה לו חבורה שביניהם היה המנוח, הנאשם ביקש לברוח מהמקום, והשליך את האבן ע"מ למנוע המשך האלימות כלפיו. לא היתה בכוונתו לגרום למותו של המנוח.

אין ספק שמדובר בארוע טראגי שבגין ריב שהחל בנסיבות בלתי ידועות והתפתחה קטטה, מצא המנוח את מותו.

ברור שהנאשם לא התכוון לגרום למותו של המנוח, אולם כאשר מושלכת אבן לעבר גופו של אדם אחר, צריכה להיות ציפיה שאם האבן תפגע בראשו של אותו אדם, עלולה להיגרם פגיעה קטלנית.
פגיעה זו אכן ארעה בפועל.

רף הענישה שהוצג ע"י התביעה אינו מחמיר במיוחד כאשר מדובר בעבירה שעניינ ה קטילת חיי אדם.
העיקרון המרכזי בענישה הינו שיש צורך לבטא את הערך של קדושת החיים, ועונש קל מידי יבטא זילות בערכם של חיי אדם.

בע"פ 2772/11, בנסיבות דומות למדי נגזר עונש של 8 שנות מאסר בפועל, בגין הריגת אדם כתוצאה מהשלכת אבן לעברו, בעקבות קטטה וגם אז לא היתה כוונה לגרום למותו של המנוח, אולם היתה ציפיה שכתוצאה מהשלכת האבן תגרם תוצאה קטלנית.

ביהמ"ש העליון סקר את הפסיקה בנושאים דומים ומצא שהעונש צריך להיות גמול הולם ותמרור אזהרה למי שגורם להריגת אדם אחר, עקב פרץ פתאומי של אלימות שבה נהרג אדם, לחינם.

לפיכך דחה ביהמ"ש העליון את הערעור על חומרת העונש.

נראה איפוא כי עונש של 5 שנות מאסר בנסיבות הענין, אינו חמור ומהווה למעשה את הרף התחתון של הענישה הראויה ולא את הרף העליון.

אני גוזר על הנאשם 5 שנות מאסר בפועל החל מיום מעצרו – 8 .11.12, וכן 18 חודשי מאסר ע"ת שלא יעבור תוך 3 שנים עבירה שמהותה גרימת מותו של אדם אחר.

בשים לב למצבו הכלכלי של הנאשם מצד אחד, ולעובדה שמשפחת המנוח הגיעה להסדר פיצויים עם משפחת הנאשם, ואין דרישה להטלת פיצוי נוסף, מצד שני, אני נמנע מחיובו של הנאשם בפיצויים.

זכות ערעור תוך 45 יום.

ניתן היום, ג' ניסן תשע"ג , 14 במרץ 2013, במעמד הצדדים.

________________________________
צבי גורפינקל, שופט בכיר


מעורבים
תובע: מדינת ישראל
נתבע: גבריהט מס אסיר 1458017(עציר)
שופט :
עורכי דין: