ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מאור נגד ויזה :

1


בתי המשפט

בית משפט מחוזי תל אביב-יפו

עא 002381/07

+

עא 003528/05

בפני:

כבוד השופטת שרה ברוש

תאריך:

06/01/2009

בעניין:

חיים מאור

המערער

נ ג ד

מדינת ישראל

המשיבה (ע.א. 2381/07)

בעניין:

חיים מאור

המערער

נ ג ד

ויזה כ.א.ל.

מדינת ישראל

המשיבות (ע.א. 3528/05)

פסק דין

  1. בפני ערעור על החלטת הרשם שמואל ברוך, אשר דחה את בקשתו של המערער למתן פטור מתשלום האגרה ולמתן פטור מתשלום הערובה בערעור שהמערער ביקש להגיש על החלטת בית משפט השלום בת"א-יפו בתביעה נגד חב' ויזה כ.א.ל (תיק ע.א. 2381/07), מן הטעם כי לא קיימים סיכויים לכאורה לערעור, וערעור על החלטת הרשם שמואל ברוך (בבש"א 17604/05) מיום 8.9.05, אשר דחה את בקשת המערער לפטור מתשלום אגרת בית משפט בערעור שהגיש על פסק דינה של כב' השופטת גרוסמן מבית משפט השלום בת"א, תיק ע.א 3528/05, מן הטעם כי לא קיימים סיכויים לכאורה לערעור.
  1. התיקים נשמעו בפניי במאוחד.
  1. לא כאן המקום לתאר את השתלשלות העניינים בכל אחד מן התיקים הנ"ל. בסופו של יום, לאחר התדיינויות אינספור בפני הרכבים שונים של בית משפט זה, הובאו התיקים לדיון בפניי.
  1. שניים הם התנאים המצטברים לצורך מתן פטור מאגרה, כאמור בתקנה 14 לתקנות בית משפט (אגרות) תשס"ז-2007 (להלן: "התקנות"):

א. חוסר יכולת כלכלית לתשלום האגרה הקבועה בתקנות, ולשם כך על המבקש להציג בפני בית המשפט תמונה מלאה ועדכנית אודות מצבו הכלכלי; לענין זה התייחסה הפסיקה בקובעה, כי על המבקש גם להראות כי עשה כל אשר לאל ידו כדי להשיג את הסכום הדרוש לתשלום האגרה ממקורות חיצוניים.

ב. על המבקש להצביע על קיומה של עילת תביעה, וכפי שפירש בית משפט מרכיב זה, יש להצביע על סיכויים טובים, לכאורה, לזכות בהליך.

  1. בעיקרי הטיעון ובדיונים שהתקיימו בפני, התמקדו המשיבים בטיעוניהם, כמתבקש מטבע הדברים, כנגד סיכוייו הקלושים של כל אחד מהערעורים. אלא, שאני פטורה מלהתייחס לטענותיהם אלה, שכן המערער לא הרים את נטל ההוכחה בכל הנוגע להוכחת חוסר יכולתו הכלכלית. אדרבא.

כה אמר המערער בישיבת יום 16.11.08: "הם הסתכלו במסמכים וראו שיש לי טיפה כסף בבורסה, 400,000 ₪ אולי קצת יותר. אני קניתי 2700 ניירות טבע. כל שלושה – ארבעה חודשים אני מקבל כ-1,100 ₪ אחרי ניכוי מס הכנסה, כלומר כל חודש 340 ₪. יש לי הכנסה ממשרד הביטחון, כ-1,100 ₪, אני מקבל מביטוח לאומי כ-2,100 ₪, ועוד 1,000 ₪ בערך כשירותים מיוחדים" (עמ' 4 ש' 8-12).

  1. הנה כי כן, המערער הודה בפני – וככל הנראה נתון זה לא היה בפני הרשם – כי יש לו סכום של כ-400,000 ₪ המושקע במניות בבורסה. השקעות בסכום כזה מצביעות על יכולת כלכלית לתשלום האגרה. אין כל מניעה, כי המערער ימשוך מתוך השקעותיו את הסכום הדרוש לתשלום האגרה ועוד ישאר בידו די והותר. במצב דברים זה, אין זה הוגן להטיל על המדינה לשאת בסכום האגרה, אפילו אם הכנסותיו החודשיות של המערער היו מצדיקות מתן פטור מתשלום האגרה.

הואיל והמערער לא עמד בנטל להוכיח את חוסר יכולתו הכלכלית, שוב אין מקום לדון בסיכויי הערעור ואין להיעתר לבקשותיו.

  1. אשר על כן, אני דוחה את שני הערעורים, הגם שלא מטעמיו של הרשם.

בנסיבות הענין, איני מוצאת לעשות צו להוצאות.

המזכירות תשלח עותק פסק דין זה לכל אחד מבעלי הדין.

ניתן היום י' בטבת, תשס"ט (6 בינואר 2009) בהעדר הצדדים.

שרה ברוש, שופטת

לפרסום והפצה: מיום 15.1.09.

קלדנית: ב.ש. אורל דיאנה