ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין בנק לאומי בע"מ נגד שאול אברהמי - החייב :


בפני כבוד השופט כרמי מוסק

המבקשת

איריס לוי

נגד

המשיבים

  1. כונס הנכסים הרשמי מחוז ירושלים
  2. עו"ד יששכר בר הלל - נאמן
  3. שאול אברהמי - החייב

החלטה

1. לפניי בקשה לקציבת מזונות שהגישה המבקשת ביום 2.4.12. הבקשה מבוססת על שני פסקי דין שניתנו על ידי בית הדין הרבני. בפסק הדין מיום 11.6.02 נקבע על ידי בית הדין כי על החייב לשאת במזונות אשתו והילדים בסך של 4,000 ₪ לחודש. ביום 1.6.05 ניתן פסק דין נוסף, שחייב בתשלום מזונות בסך של 5,500 ₪ למשך שלושה חודשים, והחל מחודש ספטמבר 2005 סכום של 4,000 ₪.

2. בבקשתה טענה המבקשת, כי קיים חוב מזונות בסך של כ-171,000 ₪,שלא שולם עד למועד הגשת הבקשה. המבקשת טענה עוד, כי הצטבר בקופת הכינוס סכום כסף זאת לאחר שהתקיימה בוררות בין החייב לבין אחיו ובעקבות אותה בוררות הופקד סך של כ-300,000 ₪ בקופת הכינוס של החייב.

3. הנאמן הגיב לבקשה זו וטען כי יש לדחות את הבקשה. הנאמן טען, כי על פי סעי, 128(א) לפקודת פשיטת הרגל, לבית המשפט שיקול דעת לקצוב מזונות מנכסי פושט הרגל או מהכנסותיו לתקופה שלאחר מתן צו הכינוס. באשר לסך של 171,000 ₪ טען הנאמן, ובצדק, כי מדובר בסכום חוב מזונות שהצטבר מתקופה שקדמה למתן צו הכינוס, ועל כן מדובר בחוב בר תביעה. הנאמן גם הצביע על כך שהמבקשת לטעמו לא פירטה פרטים הנדרשים לצורך מתן החלטה בבקשתה לקציבת מזונות, לרבות פרטי הילדים, סיוע שהיא מקבלת ממקורות אחרים, סכומים המתקבלים מאת המוסד לביטוח לאומי וכדומה.

4. המבקשת הגיבה לתגובת הנאמן וצירפה תצהיר ומסמכים, ובו נתנה פירוט מלא של הנסיבות הנוגעות לגירושים, הכנסותיה, הוצאותיה, פרטי הילדים וכדומה. ניתן לומר, כי המבקשת למעשה פרשה את מלוא הנתונים בפני בית המשפט, כך שניתן היה ליתן החלטה בעניין קציבת המזונות. לפיכך, ביום 27.11.12 ניתנה החלטה מנומקת לפיה נקבע סכום מזונות בסך של 3,000 ₪ לחודש. כמו כן נקבע, כי על החייב לשלם ישירות למבקשת את סכום המזונות. במסגרת אותה החלטה נקבע כי באשר לחוב המזונות שנוצר לאחר מתן צו הכינוס, רשאי בית המשפט לקצוב סכום מזונות. במסגרת הבקשה לקציבת מזונות, ביקשה המבקשת סכום השווה ל-27,789$ עבור חוב העבר החל מיום מתן צו הכינוס. חישוב החוב על פי סכום חודשי של 3,000 ש"ח הגיע לסכום גבוה יותר, אולם באותה החלטה נקבע כי עקב האיחור הרב בהגשת הבקשה ישולם הסכום של 27,789$ בשקלים מתוך הכספים שנצברו בקופת הכינוס.

5. במקביל להחלטה זו, הגישה המבקשת בקשה לקביעת מועד דיון. בדיון שהתקיים ביום 13.3.13 העלו הצדדים טענותיהם בנושא קציבת המזונות. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, נראה כי מהפן העובדתי לא השתנה דבר מהטענות שהועלו במסגרת הבקשה והתגובות שהוגשו לבית המשפט והפירוט שמסרה המבקשת בתצהירה. יוער, כי איש מהצדדים לא ביקש לחקור את המבקשת על האמור בתצהירה ועל כן לא ראיתי מקום שלא לקבל את האמור בתצהיר.

6. שקלתי פעם נוספת את צורכי המבקשת והילדים, והבאתי בחשבון את הנתונים הכספיים שמסרה המבקשת בתצהירה, וכן אלה שעלו במהלך הדיון, והגעתי למסקנה כי הסכום שנקבע בהחלטתי הקודמת הוא סכום סביר בהחלט ואין מקום לשנותו או לסטות ממנו.

7. לאור כל זאת, אני מורה כי יש להעביר למבקשת באופן מיידי את הסכום של 107,000 ₪, שהוא שווה ערך לסכום שנקבע בעבר כתשלום מזונות מיום מתן צו הכינוס ועד למתן אותה החלטה. אני מורה כי החל מיום 1.12.12 על החייב לשלם ישירות למבקשת סכום מזונות חודשי של 3,000 ₪. במידה והחייב לא יעשה כן, יש לנקוט נגדו באמצעי האכיפה הקבועים בפקודת פשיטת הרגל.

8. במאמר מוסגר, עולה מהטיעונים שנשמעו כי החייב אינו עומד בתנאי צו הכינוס ואינו משלם את התשלומים החודשיים. עיון בתיק בית המשפט מלמד, כי בעבר הגיש הנאמן בקשה להוצאת פקודת מאסר, אולם לא ניתנה בעניין זה החלטה סופית. נוכח החלטות שניתנו בבית המשפט העליון באשר להוצאת פקודת מאסר נגד חייב, ראוי לקבוע דיון בעניין זה במעמד החייב, ולפיכך ייקבע דיון אליו יוזמנו החייב והנאמן.

ניתנה היום, ג' ניסן תשע"ג, 14 מרץ 2013, בהעדר הצדדים .

כרמי מוסק, שופט


מעורבים
תובע: בנק לאומי בע"מ
נתבע: שאול אברהמי - החייב
שופט :
עורכי דין: