ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין בנק הפועלים בע"מ נגד סרגיי טמצין :


בפני כבוד הרשמת דנה עופר

המבקשים

  1. סרגיי טמצין
  2. נטליה טמצין

נגד

המשיב
בנק הפועלים בע"מ

החלטה

1. בפניי התנגדות לביצוע תובענה בסכום קצוב. דיון בהתנגדות התקיים בפניי ביום 12.3.13, במעמד זה סיכמו הצדדים טענותיהם בעל פה, ללא חקירת המצהירים.

2. בדיון התברר, כי המבקש מספר 1 למעשה לא הגיש כל התנגדות, ותצהירו צורף אך ורק בתמיכה להתנגדות שהגישה המבקשת מספר 2 (להלן: "המבקשת").

לפיכך, אני מורה כי ניתן להמשיך בהליכי ההוצאה לפועל נגד המבקש מספר 1.

3. בכתב התביעה נטען, כי שני הנתבעים פתחו חשבון בנק משותף בשנת 1999. בשנת 2009 נטל הנתבע מספר 1 הלוואה בסך 27,000 ₪, ובשנת 2011 נטל הלוואה נוספת בסך 10,000 ₪. בעת הגשת התביעה עמדה יתרת חובו של הנתבע מספר 1 בשני חשבונות ההלוואה ובחשבון העו"ש יחד בסכום של 38,616 ₪.

אשר למבקשת, נטען כי היא ערבה לפירעון ההלוואה משנת 2009, ועל כן היא חייבת ביתרת ההלוואה שלא נפרעה, בסכום של 20,664 ₪.

אקדים ואציין, כי לא היה כל מקום להגיש את התביעה באופן בו הוגשה.

כאשר תביעה מוגשת כתובענה בלשכת ההוצאה לפועל, לא ניתן לפצל בין סכומי החיובים של כל אחד מהחייבים באותו תיק. מרגע שכלל המשיב את התביעה נגד המבקשת בתוך התביעה שהוגשה נגד הנתבע מספר 1, הרי שלמעשה נתבעה המבקשת במלוא סכום התביעה, 38,616 ₪, כאשר המשיב עצמו אינו טוען כלפיה אלא לחוב של 20,664 ₪. האזהרה שנתקבלה בידי המבקשת היתה על מלוא סכום החוב, ואלמלא הוגשה התנגדות, והיו ננקטים הליכי הוצאה לפועל, הרי שכל הליך שהיה ננקט נגד המבקשת היה עומד על מלוא סכום החוב, וזאת – ללא הצדקה.

בנסיבות המתוארות בכתב התביעה, היה על המשיב לפצל את תביעתו, כך שבתיק אחד יתבע החוב המשותף, ובתיק אחר – החוב הנפרד של אחד הנתבעים.

4. לגופו של עניין, לטענת המבקשת, בשנת 2009 התנהלו הליכי גירושין בינה לבין הנתבע מספר 1. בהתאם להסכם הגירושין אשר קיבל תוקף של פסק דין ביום 1.12.09, הוסכם בין המבקשת לבין הנתבע מספר 1, כי החשבון המשותף בבנק יופרד ויועבר על שם הבעל בלבד, לאחר שהמבקשת תפקיד בחשבון סכום של 20,000 ₪ לצורך סילוק חלקי של החובות בחשבון. לטענת המבקשת, ביקשה לפעול בדיוק לפי הסכם הגירושין ועל כן הפקידה בחשבון המשותף סכום של 20,000 ₪, וביקשה לגרוע את שמה מהחשבון. לטענתה, הבנק המשיב הסכים לכך, אך דרש ממנה לחתום על מסמכים שונים. רק בדיעבד הבינה, כי לא הוחתמה על מסמכים לצורך גריעת שמה מהחשבון, אלא על הסכם הלוואה שנטל הנתבע מספר 1. לטענת המבקשת, הבנק הטעה אותה, תוך שהוא ניצל את חולשתה, כשהיא בהליכי גירושין ובמצב נפשי קשה.

5. לטענת המשיב, אין ממש בטענות המבקשת. המבקשת הסכימה לחתום על ערבות, חתמה על המסמכים כשהיא מודעת לתוכנם, בהיותה עורכת דין במקצועה, ואין לה עילה להתכחש לחתימתה.

6. כידוע, בשלב הדיון בבקשת הרשות להתגונן, אין בית המשפט נכנס לבירור אמיתות העובדות הנטענות בתצהיר התומך בבקשת הנתבע, אלא עליו לבחון אם יש בגרסת הנתבע, בהנחה שתוכח, עילת הגנה מפני התביעה, ודי בכך שגרסת הנתבע לא קרסה תחתיה בעת החקירה הנגדית (ראה למשל ע"א 544/81 מנחם קיהל בע"מ נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ, פ"ד לו(3) 518, 521). אין בית המשפט רשאי, בשלב זה, לבדוק כיצד יוכיח הנתבע את הגנתו או מה טיב ראיותיו (ראה למשל ע"א 3374/05 אליהו אוזן נ' בנק איגוד לישראל (פורסם בנבו)).

7. טענות המבקשת, לפיהן הוטעתה על ידי המשיב, באופן שמזכה אותה בביטול ההסכם, עשויות להקים הגנה מפני התביעה ועל כן, יש ליתן לה רשות להתגונן. טענותיה נותרו בעינן בשלב זה, אף בהעדר חקירה נגדית, ודי בכך שהן עשויות להקים הגנה מפני התביעה על מנת שתינתן למבקש רשות להתגונן כאמור.

סבורני, כי אף יש הגנה בטענות נוספות שהועלו על ידי המבקשת, לפיהן אפילו אם תימצא חתימתה מחייבת אותה כערבה, הרי שהיתה זכאית לקבל מעמד של ערב מוגן, מאחר וההלוואה ניטלה לאחר גירושיה מהנתבע מספר 1, ועל כן עילת התביעה נגדה תלויה במיצוי ההליכים נגד החייב העיקרי תחילה.

8. אשר על כן, אני רואה לנכון ליתן למבקשת רשות להתגונן.

לאור קבלת הבקשה, ולאור ההערות שבסעיף 3 לעיל לעניין אופן הגשת התובענה , אני מחייבת את המשיב בהוצאות המבקשת בסך 2,000 ₪.

המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים.
ניתנה היום, ג' ניסן תשע"ג, 14 מרץ 2013, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: בנק הפועלים בע"מ
נתבע: סרגיי טמצין
שופט :
עורכי דין: