ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין רמי טרבלסי נגד מדינת ישראל :

לפני כבוד השופטת דלית שרון-גרין

מבקש

רמי טרבלסי
ע"י ב"כ עו"ד אדרי

נגד

משיבה
מדינת ישראל

החלטה

לפניי בקשה לבטול הודעת איסור מנהלי על שימוש ברכב, שניתנה בגין נהיגה בשכרות.

טיעוני הצדדים
המבקש טען בכתב ובע"פ כי הינו בעל הרכב, ובעל החברה המעסיקה את הנהג שנתפס נוהג בשכרות. המבקש טען כי בעל הרכב לא הוזמן לשימוע, כי המבקש עשה כל שביכולתו על מנת למנוע את העבירה וכי מצבה הכלכלי של החברה קשה והשבתת הרכב גורמת לחברה להפסדים. עוד טען כי הזיקה בין בעל הרכב לנהג מהווה נסיבות אחרות, המצדיקות קבלת הבקשה. בשולי הדברים בקש להורות כי הוצאות אחסנת הרכב ישולמו על ידי הנהג.

המבקש נחקר ע"י ב"כ המאשימה והשיב כי הוא מזהיר את נהגיו בשיחה בע"פ לגבי נהיגה בשכרות וכן מעסיק קצין בטיחות שמדריך את הנהגים ומזהיר אותם מפורשות ביחס לאיסור על נהיגה בשכרות. לדבריו, מזהיר בכתב על כל עבירת תעבורה ואיננו מפרט כל עבירה ועבירה.

ב"כ המאשימה טען כי המבקש איננו עומד בתנאי סעיף 57, וכי בחומר שצורף לבקשה אין כל התייחסות לנהיגה בשכרות. ביהמ"ש העליון הורה כי אזהרה צריכה להיות ברורה ומפרשת. נוכח האינטרס הציבורי בקש לדחות הבקשה.

דיון והכרעה
למרות שלא נטען דבר נגד קיומה של תשתית ראייתית לכאורית, בדקתי את תיק החקירה ואני סבורה כי כזו אכן קיימת. הנהג נעצר בשל בצוע עבירה אחרת, נדף מפיו ריח חזק של אלכוהול ובדיקות בנשיפון ובינשוף, שנערכו לכאורה עפ"י החוק והנהלים, הצביעו על שכרות, למרות שאת בדיקות הביצוע עבר בהצלחה. הנהג הודה כי שתה בלילה החולף 3-4 כוסות וודקה.

העבירה מיוחסת לנהג מגלמת מסוכנות של ממש.
הנהג הורשה לנהיגה בשנת 2000 וצבר לחובתו 24 הרשעות קודמות, ביניהן שתי עבירות דומות, משנת 2008 וכן משנת 2005, באחרונה אף גרם לתאונת דרכים.
אין ספק שמסוכנותו ברורה.

השימוע נערך בנוכחות הנהג, ואין באי הזמנת בעל הרכב משום פגיעה בהליך.

החוק מטיל על בעל רכב אחריות ברורה, שהפסיקה פרשה בהרחבה, בעיקר ככל שהדבר נוגע לעבירות נהיגה בשכרות.

יחד עם זאת, המבקש שלפניי העיד כי הוא כבעל החברה מזהיר את נהגיו לבל ינהגו בשכרות, וכן מעסיק קצין בטיחות האחראי על הדרכת הנהגים, בין היתר בסוגיה זו, והוא מזהיר אותם מפורשות.

לבקשה צורפו מסמכים עליהם חתם הנהג, ובהם הצהיר, בין היתר, כי "אינני צורך אלכוהול מעבר לכמות המותרת על פי דין", וכן כי "הנני מתחייב בזאת לנהוג ולפעול ע"פ תקנות התעבורה כמתחייב בחוק".

אמנם יש מקום לאזהרה מפורשת בכתב ביחס לאיסור על נהיגה בשכרות לצד האזהרה בע"פ, וטוב יעשה המבקש אם ינהג כך בעתיד. יחד עם זאת, התרשמתי כי המבקש השתדל לפעול על מנת למנוע את העבירה, כדרישת סעיף 57 לפקודה.

בנסיבות אלה, בהתחשב בזיקה בין השניים, וביתר נימוקי הבקשה, אני סבורה שיש מקום לקצר את תקופת איסור השימוש.

אשר על כן, אני מורה כי הרכב מסוג דיימלר קרייזלר מ.ר. 81-893-14 יוחזר לבעליו ביום 14.3.13.

לא ראיתי לנכון להורות כי הוצאות אחסנת הרכב ישולמו על ידי הנהג.

המזכירות תעביר החלטתי זו לב"כ הצדדים באמצעות הפקס.

ניתנה היום, כ"ה אדר תשע"ג, 07 מרץ 2013, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: רמי טרבלסי
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: