ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יעקב זנו נגד מאיר שרבט :

בפני כבוד השופטת נבילה דלה מוסא
תובע ונתבע שכנגד
יעקב זנו, ת.ז. XXXXXX820

נגד

נתבע ותובע שכגד
מאיר שרבט, ת.ז. XXXXXX967

פסק דין

לפני תביעה ותביעה שכנגד בסדר דין מהיר.

התביעה
1. תביעת התובע הינה לחיוב הנתבע בתשלום סכום של 31,365 ₪, שמהווה מחצית מעלות הקמת גדר, אותה בנה התובע בשנת 2009 , בגבול שבין מגרש שבבעלות ו, הנמצא בחלקה הידועה כחלקה 105, גוש 16741 בעפולה, למגרש נוסף באותה חלקה, עליו בנוי ביתו של הנתבע, ואשר, לטענת התובע, שימשה את בית הנתבע שנבנה באותה העת.

לטענת התובע, בינו לבין הנתבע, נכרת חוזה לפיו התחייב הנתבע לשלם לו את מחצית עלות הקמת הגדר וכי הנתבע לא עמד בהתחייבות זו. התובע הוסיף כי הנתבע חייב לשאת בעלות זו, בין אם מכוח החוזה האמור, ובין אם מכוח סע' 49 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 (להלן: "חוק המקרקעין").

2. הנתבע התגונן בפני התביעה וטען כי לא הייתה התחייבות כלשהי מטעמו לתשלום סכום כלשהו כהשתתפות בעלות בניית הגדר. הוא הוסיף כי אותה גדר נבנתה תוך הסגת גבול מגרשו וכי הוא לא נתן הסכמתו, לא לבניית אותה גדר ולא למיקו מה, וכי מיד כשגילה דבר הסגת הגבול הוא הודיע לתובע וביקש ממנו להסיר את הגדר, אולם הלה סירב.

3. מטעם התובע לא היו עדים לעצם עריכת החוזה, מלבד התובע, אשר חזר על טענתו לפיה נכרת בין הצדדים חוזה כאמור, אולם החוזה נערך בעל פה ולא בכתב. התובע הוסיף כי עת נכרת החוזה נכח המתווך, אלי בן-שושן, שאף ערך טיוטה לחוזה הנ"ל ביום 15.06.09, אם כי הצדדים לא חתמו עליה.

ייאמר כבר עתה כי המתווך הנ"ל לא הוזמן למתן עדות על ידי התובע והדבר כמובן ייזקף לחובתו.

הנתבע העיד אף הוא בפני וחזר וטען כי לא הייתה מטעמו התחייבות לשאת במחצית עלות בניית הגדר . נהפוך הוא, לטענתו, התובע ביקש ממנו , לאחר סיום בניית הגדר, להשתתף בעלויות הבנייה, אולם הוא דחה את הבקשה. עוד הוסיף הנתבע והעיד כי התובע ביקש אז תשלום בסך של 6,000 ₪ בגין מחצית עלות הבנייה והוא, כאמור, סירב.

4. לאחר שבחנתי את טענות שני הצדדים כעולה מכתבי הטענות , ולאחר ששמעתי עדויות שני בעלי הדין ועיינתי בחומר הראיות שהונח בפניי, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות, הואיל והתובע לא הצליח להרים את הנטל הרובץ לפתחו במשפט אזרחי.

עדותו של התובע הינה עדות יחידה של בעל דין שאין לה כל סיוע בחומר הראיות. נהפוך הוא, חומר הראיות אינו תומך בגרסת התובע, שכן, כאמור, התובע צירף טיוטת הסכם בלתי חתומה, ללמדך שגם אם היו שיחות כלשהן בין הצדדים, הדבר לא השתכלל לידי חוזה מחייב. מה גם, התובע לא זימן את המתווך למתן עדות דבר שכאמור נזקף לחובתו.

גם טענת התובע כי על הנתבע להשתתף במחצית עלות בניית הגדר מכוח הוראות סע' 49 לחוק המקרקעין דינה להידחות, שכן מחומר הראיות עולה שבניית הגדר לא סוכמה עם הנתבע, כך שהתובע בנה את הגדר על דעתו בלבד, ללא ידיעתו וללא הסכמתו של הנתבע. ית ירה מזו, התובע לא הוכיח כי מדובר בגדר שנבנתה ב"מיצר" כדרישת סע' 49 לחוק המקרקעין, זאת במיוחד לנוכח טענת הנתבע כי הגדר נבנתה תוך הסגת גבול מגרשו. העובדה שהגדר מפרידה פיזית בין שני המגרשים אין בה משום הוכחה כדבעי כי היא בנויה בגבול בין שני המגרשים.

לאור כל האמור, דין התביעה להידחות.

התביעה שכנגד
5. כאמור, הנתבע (התובע שכנגד) הגיש תביעה שכנגד נגד התובע (הנתבע שכנגד) לחיוב התובע בתשלום פיצוי בגין הנזקים שנגרמו לנתבע כתוצאה מבניית אותה גדר בתוך גבולות המגרש שבבעלות הנתבע. כתוצאה מהסגת הגבול כאמור נגרמו לנתבע נזקים, היות והוא נאלץ לבצע שינויים במבנה שהקים, דבר שגרם להוצאות המוערכות על ידו בסך של 14,033 ₪.

6. התובע הכחיש את הטענה הנ"ל אודות מיקום הגדר.

7. שאלת מיקום הגדר, ביחס לגבול שבין שני המגרשים , הינה שאלה שבמומחיות וכדי להוכיח טענה בעניין זה יש להציג חוות דעת של מודד. הנתבע לא הציג חוות ד עת כאמור והסתפק בעדותו להוכחת הטענה.
העדות הנ"ל אין בה, כשלעצמה, כדי להרים את הנטל הרובץ לפתחו של הנתבע, הן לאור העובדה שנדרשת חוות דעת להוכחת עובדה זו והן לאור העובדה שגם זו הינה עדות יחידה של בעל דין שאין לה כל סיוע.

הנתבע ניסה להיבנות בעניין זה מחוות דעתו של המהנדס מטעם התובע, אשר צירף לחוות דעתו תרשים של המגרשים, אולם אין בר איה זו כדי לסייע לנתבע, שכן המהנדס התייחס לעניין זה בחקירתו ושלל את הטענה:
"לגבי קו הגבול המקווקו בקו הגדר הרציף, מצד דרום, הגדר בנוי בתוך שטח מגרש 105/2. הגדר נסוג לתוך המגרש של התובע. " (פרוטוקול 24.10.12, עמ' 5, ש' 15-17)

8. לאור כל האמור, גם התביעה שכנגד דינה להידחות.

9. סוף דבר, הנני מורה על דחיית התביעה והתביעה שכנגד ללא צו להוצאות.

המזכירות תשלח פסק דין זה לצדדים.

ניתן היום, י"ח אדר תשע"ג, 28 פברואר 2013, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: יעקב זנו
נתבע: מאיר שרבט
שופט :
עורכי דין: