ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין איגור רובינוב נגד מדינת ישראל :

ע"פ 1008/13

המערער:
איגור רובינוב

נ ג ד

המשיבה:
מדינת ישראל

ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז מיום 20.01.2013 בתיק עפ"ת 58012-12-12, שניתנה על ידי כבוד השופטת ה' עובדיה

בבית המשפט העליון

החלטה

1. לפני הליך בגדרו מתבקשת התערבות בית משפט זה בהחלטת בית המשפט המחוזי מרכז (כבוד השופטת ה' עובדיה) מתאריך 20.01.2013 ב-עפ"ת 58012-12-12. בהחלטה זו קבע בית המשפט המחוזי הנכבד כי הדיון בבקשת עיכוב ביצוע עונש פסילת רשיון הנהיגה בפועל שהושת על המערער על ידי בית המשפט השלום לתעבורה בפתח תקווה (כבוד השופטת ל' שלזינגר שמאי) מתאריך 02.12.2012 ב-תת"ע 5165-03-10, יתקיים בתאריך 10.03.2013.

2. בפתח הדברים אציין כי קיים ספק האם אכן ניתן היה להגיש את הליך שבפני, אשר הוגדר על ידי המזכירות כערעור פלילי. זאת, מאחר שההליך מכוון כנגד החלטת ביניים של בית המשפט המחוזי הנכבד, ובכך הוא נוגד לכאורה את הכלל לפיו בעקרון לא ניתן לערער – בין בזכות ובין ברשות – על החלטות ביניים בהליכים פליליים (ראו בהרחבה: בג"ץ 11339/05 מדינת ישראל נ' בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, פ"ד סא(3) 93 (2006)).

מעבר לכך: שאלה סבוכה היא האם ניתן בכלל לערער על החלטת בית משפט מחוזי, בשבתו כערכאת ערעור, ביחס לעיכוב ביצוע גזר דין, אשר הושת בבית משפט השלום (ראו בהקשר זה את הערותיו של חברי, השופט א' רובינשטיין, בפיסקה ט' ב-ע"פ 4650/08 גוליה נ' מדינת ישראל (19.06.2008), ובפיסקה י"א ב-בש"פ 6251/11 סקאפי נ' מדינת ישראל (06.09.2011).

3. יחד עם זאת, לא ראיתי לנכון לקבוע מסמרות בשאלות הנ"ל – והחלטתי להותירן, בעת הזו, בצריך עיון – אגב דחיית ההליך שבפני לגופו. זאת משום שהשתכנעתי כי לעיצומם של דברים – אין מקום להיענות לבקשת עיכוב הביצוע (וזאת מבלי שאקבע דבר ביחס להחלטה שעשוי לקבל בית המשפט המחוזי הנכבד, לאחר שיקיים דיון במעמד הצדדים). להלן אפרט בקיצור נמרץ את נימוקי לכך.

4. המערער הורשע, לאחר ניהול הוכחות, בנהיגה בשכרות (עבירה לפי סעיפים 62(3), 64ב(א) ו-39א לפקודת התעבורה [נוסח חדש], ותקנה 169א לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961). נוכח מכלול הראיות שהוצגו נגד המערער, כפי שהדברים משתקפים מהכרעת דינו בבית משפט השלום לתעבורה מתאריך 26.11.2012, נראה כי סיכויי הערעור ביחס להכרעת הדין אינם גבוהים. בהתחשב בעונש הפסילה המינימלי לגבי עבירת הנהיגה בשכרות, כפי שזה קבוע בסעיף 39א לפקודת התעבורה, ובשים לב לעברו התעבורתי המכביד של המערער, דומני כי גם סיכויי הערעור ביחס לגזר הדין נראים מוקשים. די איפוא בכך כדי להביא לדחיית ההליך שבפני מבחינה עניינית.

5. סוף דבר: הערעור נדחה.

ניתנה היום, ‏כ"ה באדר התשע"ג (‏07.03.2013).

ש ו פ ט


מעורבים
תובע: איגור רובינוב
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: