ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אליחם מישייב נגד מדינת ישראל :

ע"פ 1721/06

כבוד השופט א' רובינשטיין

כבוד השופט ד' חשין

המערער ב-ע"פ 1721/06:
אליחם מישייב

המערער ב-ע"פ 1955/06:
אלברט מגדשיאב

המשיבה בשני הערעורים:
מדינת ישראל

תאריך הישיבה:
י"ג בשבט התשס"ז
(1.2.2007)

בשם המערער ב-ע"פ 1721/06:
עו"ד קובי סודרי

בשם המערער ב-ע"פ 1955/06:
עו"ד בן ציון קבלר, עו"ד שי גבאי

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים

פסק-דין

השופטת מ' נאור:

לא מצאנו ממש בערעורו של המערער הראשון לא לעניין ההרשעה ולא לעניין העונש. מדובר בערעור על ממצאים שבעובדה שקבעה הערכאה הראשונה, ואין כל פגם בניתוח הראיות הנוגעות למערער הראשון. גם בעונש אין מקום להתערב למרות עברו הנקי של המערער. בצדק ציינה הערכאה הראשונה כי אין לעבור לסדר היום על התנהגותו האלימה והבריונית, של מערער זה. המערער לא היה שבע רצון מהשירות שקיבל במכון הלווי ומכך שהמתלוננת סרבה להחזיר לו את כספו, והוא "העניש" אותה בדרכי סחיטה אלימות ובריוניות תמונות ההרס שזרע במקום – מדברות בעד עצמן. בית המשפט מצווה להגן על נערות לווי חסרות ישע ואם הגיעו הדברים לידי כך שהמכון קרא לעזרת המשטרה, כנראה שהגיעו מים עד נפש. ערעורו של המערער הראשון – נדחה.

שונים פני הדברים לגבי המערער השני. בצדק מצביע הסניגור, עו"ד קבלר, על כך שבית המשפט התעלם, בסקירת הראיות, מהמוצג ת/13 שהוא עימות שנערך בין עדת ראיה והמערער השני. עדת הראיה ככל הנראה נפטרה, אך היתה הסכמה, בעניין המערער השני שדו"ח העימות יוגש כראיה לתוכנו. על פי ת/13 היה המערער השני מחוץ למכון בחלקו השני של הארוע. זוהי ראיה כבדת משקל אילו בחר בית המשפט להעדיף את דברי העדות האחדות על הדברים הרשומים בת/13 אולי לא היינו רואים מקום להתערב, אך נראה שראיה כבדת משקל כזו נעלמה מעיני בית המשפט.

בנסיבות אלה אנו מחליטים לזכות את המערער השני מחמת הספק. ערעורו של המערער הראשון נדחה, כאמור.

בהסכמה יתייצב המערער הראשון לריצוי עונשו ב-25.3.2007 בבית המשפט המחוזי בתל אביב עד השעה 10:00.

ניתן היום, ‏‏י"ג שבט, תשס"ז (1.2.2007).

ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט


מעורבים
תובע: אליחם מישייב
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: