ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין נאות לירן בע"מ ואח' נגד משק הדר הדרום בע"מ :

1


בתי המשפט

בית משפט מחוזי תל אביב-יפו

בשא017954/08

בתיק עיקרי: תא 002016/07

בפני:

כבוד הרשם אבי זמיר

תאריך:

02/01/2009

בעניין:

1. נאות לירן בע"מ

2. מרדכי שעבני

3. אלברט פולדיאן

ע"י ב"כ עו"ד

תומר גור

המבקשים/הנתבעים

נ ג ד

משק הדר הדרום בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד

דב פישלר

המשיבה/התובעת

החלטה

הנתבעים מבקשים לסלק את התביעה על הסף, ולחלופין לחייב את התובעת בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיהם.

ההליך נסב על התנגדות לביצוע שטר, בה העלו הנתבעים השגות בדבר גובה החוב הנקוב בשטר וזהות ההסכם שלהבטחת ביצועו נערך שטר החוב.

מקורה של המחלוקת בין הצדדים בהפרה נטענת של הסכם מיום 17/12/00, במסגרתו התחייבו הנתבעים לחצוב חול בשטח מסויים, ובלבד שלא יכנסו למקרקעין הגובלים או ישנו את מצב המקרקעין. התובעת טענה, כי הנתבעים פלשו לתחומי החלקות שבבעלותה, וזאת בניגוד למוסכם, ותוך שהם גורמים נזקים למקרקעין.

על פי הנטען, הצדדים ניהלו משא ומתן, וביום 4/7/03 חתמו על כתב התחייבות והסכם שימוש, להסדרת המשך חציבת החול. במסגרת כתב ההתחייבות, הודו הנתבעים כי פלשו למקרקעין שבבעלות התובעת, באופן שגרם לה לנזקים, וכן התחייבו שלא לפלוש לחלקות התובעת, ולא ליטול מהן חול. בנוסף, התחייבו הנתבעים להפקיד ערבות בנקאית על סך 100,000 ₪ וכן לחתום על שטר חוב ללא הגבלה בסכום.

ההליך מצוי בשלב מתקדם, והוגשו זה מכבר תצהירי עדות ראשית מטעם הצדדים.

בבקשה הנוכחית, טוענים הנתבעים, כי התובעת חילטה את הערבות הבנקאית. הנתבעים מצטטים מכתב שהופנה ביום 31/8/05 מאת התובעת אל הנתבעת 1, ובו נאמר כי לאור ההפרות החמורות שהתגלו, מבטלת התובעת את ההסכם מיום 30/6/04, ומחלטת את הערבות.

הנתבעים טוענים, כי חילוט הערבות מייתר את תביעת הפיצוי המוסכם, שנקבע בהסכם השימוש, וזאת מאחר שהערבות נועדה להבטחת מלוא התחייבויות התובעת על פי הסכם השימוש. לטענתם, במצב דברים זה, הותרת התביעה על כנה, עשויה להוביל לפסיקת כפל פיצוי עבור התובעת. הנתבעים מסתמכים, בין היתר, על הוראת סעיף 15(ג) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א – 1970, הקובעת כי סכומים שהמפר שילם לנפגע לפני הפרת החוזה, והצדדים הסכימו מראש על חילוטם לטובת הנפגע, דינם כפיצויים מוסכמים.

הנתבעים מצטטים בבקשתם חלקים מהסכם השימוש, שטר החוב והערבות הבנקאית, ולכאורה נראה כי הם אכן נועדו להבטחת התחייבויות זהות, אלא שלטעמי, אין בכך בכדי להצדיק את סילוק התביעה על הסף.

ראשית, ומעל לכל, הבקשה הוגשה ביום 24/9/08, כלומר כשנתיים לאחר שהוגש השטר לביצוע בלשכת ההוצל"פ, ולמעלה משנה לאחר שהועבר ההליך לבית משפט זה, וזאת למרות שגם לשיטת הנתבעים, הערבות חולטה בשנת 2005.

בטיעוני הנתבעים לא מצאתי הסבר מניח את הדעת לשיהוי האמור.

לפיכך, ובשים לב לעובדה שתצהירי עדות ראשית מטעם הצדדים הוגשו זה מכבר, איני רואה כל הצדקה לדון לגופו של עניין, כבר כעת, במשמעות הדימיון המסויים במטרות הערבות, שטר החוב והסכם השימוש. כל דיון ענייני בסוגייה מהותית זו, יפגע בהכרח בזכותה הדיונית של התובעת, לקדם את הדיון בהליך ללא עיכובים שמקורם בבקשות שניתן היה להגישן בשלב מוקדם הרבה יותר.

בנוסף, הסוגייה המהותית האמורה טעונה בירור עובדתי, שייתכן שיכרוך העדת עדים ובחינת ראיות, ולכן מן הראוי לקיימו במקביל לדיון הראייתי הכולל בתביעה, ולא להקדים את המאוחר ולהכריע בעניין כבר כעת (רע"א 5270/08 סונול ישראל בע"מ נ' סאפד דיבלופנטס לימטיד (19/11/08); רע"א 8355/08 צברי נ' טפחות בנק למשכנתאות לישראל בע"מ (16/12/08)).

אעבור לבקשתם החלופית של הנתבעים, לחיוב התובעת בערובה.

באופן עקרוני, על פי סעיף 353א לחוק החברות, התשנ"ט - 1999 , מוקנה לבית המשפט שיקול דעת נרחב למדי בכל הנוגע לחיוב חברה-תובעת בערובה להבטחת הוצאות, שכן היא בעלת המידע הרלוונטי לגבי מצבה הכלכלי. למעשה, על פי הסעיף האמור, חברה-תובעת לא תחוייב בהפקדת ערובה, במקרה שבו נסיבות העניין אינן מצדיקות זאת או שהחברה הוכיחה כי ביכולתה הכלכלית לשלם את הוצאות ההליך, ככל שתחוייב בהן (בש"א (תל אביב-יפו) 19935/04, ת"א 1608/04

ALBANY PARK LIMITED נ' KIRKHAM HOLDINGS LIMITED (19/3/07)). עוד יצוין, כי בשלב זה, בדרך כלל, אין מקום לבחון את סיכויה של התביעה (בש"א (מחוזי י-ם) מדינת ישראל נ' באמונה; 8/9/07).

נראה כי אין מחלוקת, שהתובעת היא חברה פרטית בע"מ. התובעת טוענת בתגובתה, כי מצבה הכלכלי שפיר, היא בעלת נכס מקרקעין בשטח של 300 דונם, נכסיה אינם משועבדים והיא אינה חייבת כספים לכל גורם שהוא (ולנתבעים בפרט).

לא מצאתי הצדקה לחיובה בערובה.

הבקשה נדחית. הוצאותיה, בסך 10,000 ₪ + מע"מ – לפי תוצאת פסק הדין.

ניתנה היום ו' בטבת, תשס"ט (2 בינואר 2009) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים, ותשוב ותנתב את התיק לשמיעת הוכחות.

אבי זמיר, שופט

רשם בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו