ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אמיר הירש נגד ורד שביט _אלקובי) :

1


בתי המשפט

בית משפט מחוזי תל אביב-יפו

בשא015354/08

בתיק עיקרי: תא 001123/05

בפני:

כבוד הרשם אבי זמיר

תאריך:

02/01/2009

בעניין:

1. אמיר הירש

2. הראל חברה לביטוח בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד

א. אלרום

המבקשים/הנתבעים 1, 2 ושולחי ההודעה

נ ג ד

ורד שביט (אלקובי)

ע"י ב"כ עו"ד

י. פרטוש

המשיבה/צ"ג 1

החלטה

המבקשים (הנתבעים 1 ו-2) מבקשים להטיל עיקול על זכויות המשיבה (צד ג') בנכסים מסויימים, המאוזכרים בבקשה.

התביעה נסבה על נזקים שנגרמו לתובעות בגין התמוטטות מבנה מסויים, לאחר שנערכו בו שיפוצים, בתכנונו של המבקש 1 כמהנדס, ובביצועו של הנתבע 4. בהתאם להארכת מועד שניתנה למבקשים בהחלטתי בדיון מיום 2/3/08, הגישו המבקשים הודעת צד ג' כנגד ארבעה גורמים, וביניהם המשיבה.

המבקשים טוענים, כי המשיבה הציגה עצמה כאדריכלית, ושימשה כמתכננת עבודות השיפוץ במבנה נשוא התביעה. בשלב מסויים, התברר, כי המשיבה אינה אדריכלית כלל, והיא ערכה תוכניות ומסרה הנחיות לגורמים המבצעים, בחוסר סמכות ותוך התרשלות. בין היתר, נטען כי המשיבה הורתה לגורמי הביצוע להתחיל בעבודות פירוק והריסת המבנה, תוך יצירת סיכון למבנה ופגיעה באלמנטים קונסטרוקטיביים, וערכה תוכניות עדכון למבנה ללא קבלת אישור הנדסי.

טענות אלה ודומותיהן מופיעות בבקשה הנוכחית להטלת עיקול.

המשיבה מציגה בתגובתה גירסה עובדתית נגדית, וטוענת, בין היתר, כי היא מעצבת פנים, מעולם לא הציגה עצמה כאדריכלית, ויתר הצדדים להליך היו מודעים היטב למהות תפקידה, ולכך שתוכניות השיפוץ נתונות לאישורו ובאחריותו הבלעדיים של המבקש 1.

התרשמותי היא, כי טענות המבקשים בדבר אחריות המשיבה לנזקים נשוא התביעה, נטענו בכלליות, ללא הצגת נתונים ראיתיים קונקרטיים לגיבויין, ואין כל אינדיקציה ראייתית לכאורית המצדיקה את העדפת גירסתם העובדתית על פני זו של המשיבה. מכאן, אני מסיק, כי לא קיימות ראיות מהימנות לכאורה לקיומה של עילת תביעה, כמשמעות המונח בתקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "תקנות בדר הדין האזרחי").

בנוסף, וחשוב מכך, המבקשים כמעט ולא העלו טעמים ממשיים המעידים, לשיטתם, על קיומו של חשש סביר להכבדה על ביצוע פסק הדין (תקנה 374(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי). עמדת המבקשים בהקשר זה מתמצית בטענה כללית לפיה הם חוששים שהמשיבה תבריח את נכסיה, תוך מודעות לכך שבלעדיהם לא יוכלו המבקשים להיפרע מנזקיהם. בהתאם לכך, מוסיפים המבקשים, נוטה גם מאזן הנוחות לטובתם. למעשה, המבקשים מנסים להיבנות מטענה כללית בדבר התקיימות התנאים האמורים בענייננו, מבלי להדגים, אפילו לא ברמז, כיצד מתבטאת התקיימותם במציאות.

טענות כלליות בדבר קיומו של חשש סביר להכבדה על ביצוע פסק הדין, אינן מספיקות לצורך הטלת עיקול, וזאת בייחוד בהתחשב במגמה להחמיר בבחינת איכות הראיות התומכות בבקשה להטלת עיקול, לצורך ההגנה על זכותו הקניינית של נתבע (ע"א (תל אביב-יפו) 3236/07 שיר משכנות וותיקים בע"מ נ' הליגה למניעת מחלות ריאה ת"א (23/10/07); בש"א (י-ם) 4120/06 קופת חולים לאומית נ' אבו עסב ואח' (7/1/07)).

בנוסף, העובדה שהודעת צד ג' הוגשה למעלה משלוש שנים לאחר הגשת התביעה, גם אם לאחר קבלת היתר לכך, מפחיתה מדחיפותו של צו העיקול המבוקש, וממילא גם מנחיצותו (ראו לעניין זה רע"א 8630/05 ניר שיתופי-אגודה ארצית להתיישבות עובדים עבריים בישראל בע"מ נ' עיריית הוד השרון (10/4/07).

הבקשה נדחית. אני מחייב את המבקשים בהוצאות בסך 5,000 ₪ + מע"מ.

ניתנה היום ו' בטבת, תשס"ט (2 בינואר 2009) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים בתיק.

אבי זמיר, שופט

רשם בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו