ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל נגד עאדל עלי :

בפני השופט אבישי קאופמן

מבקשים
עאדל עלי

נגד

משיבים
מדינת ישראל

החלטה

בתיק זה נדון הנאשם בהיעדר התייצבות לדיון שנערך ביום 24.5.12 ונגזר עליו קנס בסך 1,400 ₪.
כעת עותר הנאשם לביטול פסק הדין.

לאחר שעיינתי בבקשה ושקלתי את טענות הנאשם, מצאתי לנכון לדחות את הבקשה.

אין חולק כי הנאשם זומן כדין לדיון שאמור היה להיערך ביום 7.5.12 והגיש בקשת דחייה באמצעות סנגורו אשר אף הציע מועדים לקיום הדיון הנדחה לחודש מאי או יוני 2012. בהתאם לבקשה שהוגשה נדחה הדיון ליום 24.5.12, מועד בו כאמור לא הייתה התייצבות מטעם הנאשם וסנגורו, לפיכך הורשע הנאשם ונדון שלא בפניו.

בבקשה טוען הנאשם כי לא קיבל את ההחלטה הדוחה את הדיון ליום 24.5, ולא ידע על גזר הדין עד לאחרונה. אינני יכול לקבל טענה זו.

הלכה פסוקה היא כי מי שמגיש בקשת דחייה חייב לברר את ההחלטה בבקשתו בטרם הדיון, ואם לא עלה הדבר בידו עליו להתייצב לדיון. מקל וחומר שהדברים נכונים בעניינו של אדם כגון הנאשם כאן, שהינו עו"ד בעצמו – כפי שעולה מבקשתו – ואשר היה מיוצג בעת ההליך.

ראו לעניין זה לדוגמא החלטת בית המשפט העליון ברע"פ 4055/12 יניב חיים נ' מדינת ישראל, והחלטת בתי המשפט המחוזי בע"פ 2041/08 תום נרקיס נ' מדינת ישראל.

כפי שקבע בית המשפט המחוזי בחיפה "אם לא תאמר שחובתו, של עו"ד לברר מה עלה בהחלטה בבקשת הדחייה ולא לצאת מנקודת הנחה שהבקשה תתקבל, אחרת הופכת הבקשה להודעה" (עפ"א 239/08 עופר ארביב נ' מדינת ישראל) וכן "המערער ידע על מועד הדיון והראיה בקשת הדחייה שהגיש. מכאן שצדק בימ"ש קמא בקביעתו שכל עוד לא ניתנה החלטה בבקשת הדחייה היה על המערער להתייצב ולא לעשות דין לעצמו ולהיעדר מהדיון ומשעשה כן, אין לו להלין אלא על עצמו" (עפ"ת 13350-11-08 משה ישועה נ' מדינת ישראל).

זאת ועוד, הדיון המקורי אמור היה להיערך לפני כתשעה חודשים והנאשם עצמו ביקש דחייה לתקופה של מספר שבועות בלבד. האמנם סבר הנאשם כי הדיון בעניינו נדחה חודשים ארוכים, ולא טרח כל אותה עת לברר במזכירות או באמצעות מערכת נט המשפט את ההחלטה בתיק זה? אם כך הדבר, הרי מדובר בהתרשלות כפולה מצדו של המבקש.

לפיכך, אין מקום לקבל טענות הנאשם כנגד הזימון. בנסיבות אלה, ניתן לבטל את פסק הדין רק כאשר מראה הנאשם כי שפיטתו בהיעדר התייצבות גרמה לו לעיוות דין, אלא שהנאשם כאן לא מפרט טענותיו לגופו של עניין ואך מבקש להשמיע טענותיו על פי זכותו החוקית. אף לטענה זו אינני יכול להיזקק.

כפי שקבע בית המשפט העליון חובה על נאשם לפרט טענותיו כנגד העבירה בתצהיר (ע"פ 4808/08 מדינת ישראל נ' מנחם שרון), ואין די בטענה כי נפגעה זכותו להביא טענותיו (ע"פ (מחוזי חיפה) 3059/08 שרון לוקסמבורג נ' מדינת ישראל).

יתרה מכך, העונש שנגזר על הנאשם בהיעדר התייצבות הינו של קנס מתון בלבד, שבוודאי אינו עולה בהרבה, אם בכל על סכום ההוצאות בו היה ראוי לחייבו לו הייתי מקבל את בקשתו. לפיכך, גם מסיבה זו לא ניתן לומר כי נגרם לו עיוות דין כתוצאה משפיטתו בהיעדר התייצבות.

אשר על כן, לאור כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, כ"ה שבט תשע"ג, 05 פברואר 2013.


מעורבים
תובע: מדינת ישראל
נתבע: עאדל עלי
שופט :
עורכי דין: