ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין פלד אפרת נגד שטראוס-עלית אחזקו :

1

בתי המשפט

בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו

א 001426/06

בש"א 8288/06

לפני

כב' השופטת ענת ברון

תאריך:

04/08/2008

בעניין:

1 . אפרת פלד

2 . יהושע פלד

התובעים

(המבקשים)

נ ג ד

1 . שטראוס-עלית אחזקות בע"מ

2 . עלית ממתקים בע"מ

3 . עלית (שיווק מזון) בע"מ

הנתבעות

(המשיבות)

פסק דין

פתח דבר

1. לפניי בקשה לאישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית.

התובעים, בני הזוג אפרת ויהושע פלד (להלן: "התובעים"), הם הורים לשני ילדים קטינים שחולים בצליאק – מחלה שבמהלכה מתפתחת רגישות לחלבון בשם גלוטן שמצוי בחיטה ובדגנים נוספים, המתבטאת בכך שאכילת מזון שמכיל גלוטן על ידי מי שרגישים לחלבון זה יכול שתגרום לפגיעה במעיים ולאי ספיגה של מזון.

הנתבעת מס' 2, עלית ממתקים בע"מ, היא חברה שעיסוקה בייצור ושיווק מוצרי מזון (להלן: "עלית"); הנתבעות מס' 1 ו- 3, שטראוס-עלית אחזקות בע"מ ועלית (שיווק מזון) בע"מ, הן שתי חברות שקשורות לעלית (שלוש הנתבעות יחדיו יכונו להלן: "הנתבעות").

התובעים טוענים כי בכל שנה בסמוך לפני חג הפסח הם נוהגים לרכוש עבור ילדיהם כמויות גדולות במיוחד מן החטיפים הכשרים לפסח של עלית – מתוך הנחה שמאחר שמוצרים אלה ממילא מיוצרים מקמח תפוחי אדמה (ולא מחיטה) אזי הם אינם מכילים גלוטן, ועל כן חולי צליאק יכולים לאכול מהם ללא חשש לבריאותם.

2. דא עקא שביום 31/3/06 פרסמה עלית הודעה לציבור בעיתונות היומית, בזו הלשון:

"עלית ממתקים מבקשת להבהיר כי המוצרים הבאים: עוגות, וופלים, חטיפי שוקולד עם וופלים וכד' הכשרים לפסח תשס"ו 2006, יוצרו בקו או בסביבת ייצור בהם מיוצרים גם מוצרים המכילים גלוטן, ועל כן עלולים להכיל גלוטן בכמויות מזעריות.

עלית מבקשת מחולי צליאק ואנשים הרגישים לגלוטן להימנע מצריכת מוצרים אלו.

אנו עושים הכל כדי לספק לכם, לקוחותינו את המוצרים הטובים ביותר. אנשים הרגישים לגלוטן, אשר רכשו את אחד מהמוצרים הנ"ל מוזמנים לפנות בכל שאלה לשירות הלקוחות שלנו בטלפון: 777-777-800-1 ואנו נפעל להחלפת המוצרים בהקדם האפשרי. אנו מודעים לאכזבה שנגרמה לכם ומצטערים על כך. חשוב להבהיר שלנושא זה אין השפעה על כשרות המוצרים לפסח." (להלן: "ההודעה"; ראו: נספח א לתצהיר שניתן בתמיכה לבש"א 8288/06).

לנוכח פרסום הודעה זו התובעים, בשמם ובשם ילדיהם, הגישו תובענה כספית נגד הנתבעות. לגרסתם, ילדיהם אכלו מן המוצרים המפורטים בהודעה - ועל כן קיים חשש שנגרמו להם נזקים בריאותיים ניכרים. עוד לטענתם, החשש הכבד למצבם הרפואי של הילדים גרם לתובעים ולילדיהם עוגמת נפש.

בד בבד עם הגשת התובענה, עתרו התובעים גם לאישורה כתובענה ייצוגית (להלן: "בקשת אישור התובענה כייצוגית"; בש"א 8288/06).

בקשת אישור התובענה כייצוגית

3. הקבוצה שבשמה הוגשה בקשת אישור התובענה כייצוגית היא קבוצת לקוחות עלית חולי הצליאק אשר רכשו ועשו שימוש במוצרים המפורטים בהודעה; להערכת התובעים מדובר בלא פחות מ- 25,000 איש.

עילות התביעה המפורטות בבקשת האישור הן שלוש: התובעים טוענים כי היה על עלית לציין על גבי אריזות המוצרים כי אלה עלולים להכיל גלוטן – ומאחר שהיא לא עשתה כן היא הטעתה את חברי הקבוצה שסברו כי מוצרים אלה אינם מכילים גלוטן, בניגוד לאמור בסעיף 2 לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א- 1981; היא פעלה בניגוד להוראת תקנה 2 לתקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון גלוטן), התשנ"ו- 1996, ועל כן גם הפרה חובה חקוקה; ולבסוף, עלית גרמה לכך שבנסיבות העניין המוצרים המפורטים בהודעה הפכו למוצרים פגומים, כמשמעותם בחוק האחריות למוצרים פגומים, התש"ם- 1980.

במצב דברים זה טענו התובעים כי על הנתבעות לפצות כל אחד מחברי הקבוצה בגין הסיכון שעלית הסבה לבריאותו ובגין עוגמת הנפש שגרמה לו - בסכום כולל של 15,000₪; ובנוסף אף להשיב לכל אחד מחברי הקבוצה את התמורה ששילם עבור המוצרים. סכומה הכולל של התובענה הוערך על ידי התובעים בכ- 375,000,000₪.

בתגובה לבקשת האישור טענו הנתבעות כי יש למחוק על הסף את התובענה ובקשת האישור נגד נתבעות מס' 1 ו- 3, אשר אין להן דבר עם האמור בהן: הנתבעת מס' 1 היא חברה פרטית שמחזיקה מניות בחברת האם של עלית; הנתבעת מס' 3 היא חברת מדף לא פעילה.

לעמדתן של הנתבעות, המוצרים הכשרים לפסח שעלית מייצרת ומשווקת, מלכתחילה אינם מיועדים לחולי צליאק ואינם מסומנים ככאלה שמתאימים לשימושם. זאת לא משום שמוצרים אלה מכילים חומרים שיש בהם גלוטן, אלא אך ורק משום שהם מיוצרים בסמוך לקווי ייצור שבהם נעשה שימוש בחומרים שעלולים להכיל גלוטן, ועל כן יתכן מצב של "cross contamination" – רחף של גלוטן מקווי ייצור סמוכים וחדירתו למוצרים נטולי הגלוטן.

לגרסתן של הנתבעות ביום 29/3/06, לקראת פסח שנת 2006, נאמר לעלית על ידי יו"ר עמותת הצליאק - עמותה אשר מייצגת את חולי הצליאק בישראל – כי חרף העובדה שהמוצרים הכשרים לפסח שמיוצרים ומשווקים על ידי עלית אינם מסומנים כמתאימים לחולי צליאק, רבים מהחולים נוהגים לרכוש אותם לצריכתם. על כן ומאחר שהיה ידוע לעלית החשש מפני חדירה של גלוטן למוצרים הכשרים לפסח, לפנים משורת הדין ומחמת זהירות מונעת בלבד - עלית החליטה לטענתה על פרסום ההודעה, בתיאום עם יו"ר עמותת הצליאק. במסגרת ההודעה עלית הציעה להשיב ללקוחותיה את תמורתם של המוצרים שרכשו, ובפועל היא חילקה לטענתה לכ- 200 לקוחות שפנו אליה בעקבות פרסום ההודעה תווי קנייה בסכום ניכר מעל לשווי המוצרים שרכשו (350₪). כמחווה של רצון טוב היא אף יצאה לטענתן של הנתבעות במבצע ייצור של מוצרים מיוחדים עבור חולי הצליאק - שיוצרו בסביבת עבודה סטרילית ואינם מכילים גלוטן.

לעניין הנזק הנטען - לתגובתן של הנתבעות לבקשת אישור התובענה כייצוגית צורפה חוות דעתו של פרופ' סטיב טיילור, מומחה בתחום המדע וטכנולוגית המזון מאוניברסיטת נברסקה, וממנה עולה כי בבדיקות מעבדה נמצא שרמת הגלוטן הממוצעת במוצרים נושא התובענה עומדת בסטנדרטים העולמיים של כמות הגלוטן המותרת במזון שמיועד עבור חולי צליאק, ואף נמוכה מהן (חוות הדעת מיום 6/8/06 צורפה כנספח ב לתצהיר שניתן בתמיכה לתגובה). כן הוגשה חוות דעתו של פרופ' יורם בוינובר, מומחה לגסטרואנטרולוגיה (להלן: "פרופ' בוינובר"), שלפיה מאחר שרמות הגלוטן שהתגלו במוצרים היו נמוכות מהסטנדרטים העולמיים, לנוכח העובדה שמחקרים מראים שגם צריכה לאורך זמן של גלוטן ברמות שהן מעל לסטנדרטים העולמיים אינה בהכרח מזיקה לחולי צליאק, ומכיוון שממילא ארגוני הבריאות העולמיים מתקשים לקבוע סטנדרט אחיד לרמות גלוטן שהן מסוכנות לחולי צליאק – פרופ' בוינובר אינו סבור כי יש בכוחה של צריכה קצרת טווח של המוצרים, כפי שהיה בענייננו, לגרום לחולי צליאק נזק בריאותי כלשהו (חוות הדעת צורפה כנספח א לתצהיר שניתן בתמיכה לתגובה).

4. בישיבה מקדמית שהתקיימה ביום 11/2/07 בבקשת אישור התובענה כייצוגית, הגיעו הצדדים להסכמה כי יוותרו על חקירותיהם של המצהירים ונותני חוות הדעת שתצהיריהם וחוות דעתם ניתנו בתמיכה לבקשה ולתגובה, וכי בית המשפט יכריע בבקשה על סמך החומר שבתיק וסיכומי טיעונים שיוגשו על ידם; הסכמתם קיבלה תוקף של החלטה (ראו: החלטה מיום 11/2/07). ואולם, תחת הגשת הסיכומים, ביום 14/2/08 הגישו הצדדים לבית המשפט בקשה משותפת לאישור הסדר פשרה בתובענה. בקשה זו היא נושא הדיון שבפניי.

ההסדר המוצע

5. על פי הסדר הפשרה, התובענה ובקשת אישור התובענה כייצוגית נגד נתבעות מס' 1 ו- 3 יימחקו ללא צו להוצאות, ואילו התובענה נגד עלית תאושר כייצוגית.

במשך כשנתיים לאחר אישור הסדר הפשרה בתובענה הייצוגית, עלית תערוך מבצע צרכני שבמסגרתו היא תייצר מוצרים ייעודיים עבור ציבור חולי הצליאק בישראל – על פי שתי קטגוריות. בקטגוריה הראשונה, לפחות פעמיים בשנה – פעם אחת במהלך הרבעון הראשון ופעם שנייה במהלך הרבעון השלישי – ינוקו קווי הייצור במפעל עלית ויוכשרו לייצור מוצרים שעומדים בסטנדרט המחמיר ביותר במדינות אירופה לעניין רמות גלוטן במזון שמיועד לחולי צליאק ("< 20 PPM", פחות מ- 20 חלקיקים למיליון), כדלקמן:

מיני מקופלת מגדים 400 גרם, או מוצר דומה – לפחות 40 טון בשנה;

שוקולד פרה חלב מגדים – לפחות 40 טון בשנה;

שוקולד פרה מריר מגדים – לפחות 40 טון בשנה.

בקטגוריה השנייה, פעם בשנה לקראת חג הפסח ינוקו קווי הייצור במפעל עלית ויוכשרו לייצור מוצרים שרמת הגלוטן בהם נמוכה מ- 20 PPM, כדלקמן:

אפיפיות שוקולד לפסח 400 גרם (לא מגדים) – לפחות 70 טון בשנה;

שקית מיקס מעורב 390 גרם ומיני כיף כף כשר לפסח (לא מגדים) – לפחות 30 טון בשנה (לעלית שמור שיקול הדעת לעניין הסוג הספציפי של המוצר שייוצר על ידה, ובלבד שתייצר שני מוצרים שונים בשקיות משפחתיות);

מיני פסק זמן שקיות 390 גרם כשר לפסח (לא מגדים) – לפחות 20 טון בשנה.

עלית תערוך בדיקות מדגמיות לשיעור תכולת הגלוטן במוצרים הכלולים בהסדר הפשרה, ותציין על אריזותיהם כי תכולת הגלוטן בהם היא פחות מ- 20 PPM. מחירם של המוצרים הללו יהיה זהה למחיר המוצרים המקבילים בשוק המיועדים לקהל הרחב, אף על פי שעלות הייצור שלהם גבוהה באופן ניכר.

לבסוף, עלית מתחייבת לעשות מאמץ, לטובת ציבור חולי הצליאק ולרווחתם, לייצר ממוצרי הקטגוריה הראשונה אף יותר מפעמיים בשנה, וכן להוסיף לשתי הקטגוריות מוצרים נוספים; ככל שיעלה בידה לעשות כן היא תודיע לציבור על כך באמצעי התקשורת.

במסגרת הבקשה לאישור הסדר הפשרה המליצו הצדדים לבית המשפט לקבוע את הגמול לתובעים בסכום של 50,000₪ ואת שכר הטרחה לב"כ התובעים בסכום של 150,000₪ בצירוף מע"מ, וכן ביקשו להימנע ממינוי בודק שיחווה דעתו בעניין היתרונות והחסרונות הגלומים בהסדר הפשרה.

דיון

6. בפסיקה מן העת האחרונה בנושא תובענות ייצוגיות, המותבים השונים שדנו בבקשות לאישור הסכמי פשרה חזרו ושנו כי לפי חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו- 2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות" או "החוק") שומה על בית משפט לדקדק בהסכמים שמונחים בפניו עובר לאישורם, ולבחון בתשומת לב אם הוגנים, ראויים וסבירים הם. זאת, משום שבשונה מתובענה אזרחית רגילה, הסדר הפשרה בתובענה ייצוגית מהווה מעשה בית דין לא רק בעניינם של התובע והנתבע שבאו לפתחו של בית המשפט, אלא גם בעניינם של חברי הקבוצה המיוצגת – אף על פי שאלה אינם נוטלים חלק בניסוחו של הסדר הפשרה, ולמעשה הם אינם צד לו. יתר על כן, להבדיל מהמצב במהלך ניהולה של תובענה ייצוגית, שאז קיימת זהות אינטרסים בין התובע הייצוגי ובא כוחו לבין הקבוצה המיוצגת (שכן מקובל לחשוב כי קיים יחס ישיר בין גובה הפיצוי שייפסק לקבוצה לבין שיעור גמולו של התובע הייצוגי ושכרו של בא כוחו) – בבואם של התובע והנתבע בתובענה ייצוגית אל שולחן המשא ומתן לקראת הסדר פשרה, מטבע הדברים קיים חשש כי התובע יהיה נכון לזנוח את עניינה של הקבוצה עבור תגמול אישי זה או אחר [ראו למשל: בש"א (תל-אביב יפו) 16615/06 אשר נ' אֹסם תעשיות מזון בע"מ, תק-מח 2008(1) 12447, 12450 (2008), להלן: "עניין אסם"; בש"א (ירושלים) 5725/04 דיסקין נ' ישפאר הום-טק בע"מ, תק-מח 2008(1) 1361, 1367-1368 (2008); וכן: ת"א (תל-אביב יפו) 1697/06 גלניק נ' הראל חברה לביטוח בע"מ, תק-מח 2007(4) 5697, 5697-5698 (2007)].

משכך, סעיף 18 לחוק תובענות ייצוגיות קובע הסדר ייחודי לאופן הגשתה של בקשה לאישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית:

"(א) לא ייעשה הסכם ליישוב הסכסוך שבענינו הוגשה בקשה לאישור או שבענינו אושרה תובענה ייצוגית (בחוק זה - הסדר פשרה), אלא באישור בית המשפט.

(ב) בקשה לאישור הסדר פשרה תוגש לבית המשפט בצירוף תצהירים מטעם באי כוח הצדדים, אשר בהם יגלו, בגילוי נאות, את כל הפרטים המהותיים הנוגעים להסדר הפשרה.

(ג) הוגשה לבית המשפט בקשה לאישור הסדר פשרה ולא מצא בית המשפט טעם לדחות אותה על הסף, יורה על פרסום הודעה בדבר הגשת הבקשה לפי הוראות סעיף 25, וכן על משלוח ההודעה כאמור, בצירוף העתק מהבקשה, מההסדר ומהתובענה, ליועץ המשפטי לממשלה, למנהל בתי המשפט, ולכל גוף או בעל תפקיד אחר שיקבע השר, ורשאי בית המשפט להורות על משלוח כאמור גם לאדם אחר כפי שיורה; הודעה לפי סעיף קטן זה תכלול את פרטי ההסדר שלגביו הוגשה הבקשה ויצוין בה האמור בסעיפים קטנים (ד) ו-(ו).

(ד) אדם הנמנה עם הקבוצה שבשמה הוגשה בקשה לאישור הסדר פשרה, רשות ציבורית הפועלת לקידום מטרה ציבורית בקשר לענין שבו עוסקת הבקשה לאישור או התובענה הייצוגית, ארגון, שאישר השר לענין זה, הפועל לקידום מטרה ציבורית כאמור, וכן היועץ המשפטי לממשלה, רשאים להגיש לבית המשפט, בכתב, בתוך 45 ימים מיום פרסום ההודעה כאמור בסעיף קטן (ג) או בתוך מועד מאוחר יותר שיקבע בית המשפט, התנגדות מנומקת להסדר הפשרה וכן להמלצה המוסכמת בענין גמול ושכר טרחה שהוגשה לפי סעיף קטן (ז)(2).

(ה) הוגשה התנגדות כאמור בסעיף קטן (ד), רשאים המבקש או התובע המייצג, לפי הענין, והנתבע להגיש, בתוך המועד שיקבע בית המשפט, תגובה להתנגדות.

(ו) חבר קבוצה אשר אינו מעוניין כי יחול עליו הסדר הפשרה, רשאי לבקש מבית המשפט, בתוך המועד שנקבע להגשת התנגדויות לפי סעיף קטן (ד), להתיר לו לצאת מן הקבוצה שעליה יחול ההסדר.

(ז) הסדר פשרה לא יכלול -

(1) עילות תביעה, בעלי דין או חברי קבוצה, אשר לא נכללו בבקשה לאישור או בהחלטה על אישור התובענה הייצוגית; ואולם אין בכך כדי לגרוע מזכותו של בעל דין לבקש מבית המשפט רשות לתקן את הבקשה לאישור או את התובענה הייצוגית, לפי כל דין;

(2) הוראה בדבר תשלום גמול למבקש או לתובע המייצג, או שכר טרחה לבא כוח מייצג, ואולם הצדדים רשאים להגיש לבית המשפט המלצה מוסכמת לענין תשלום גמול ושכר טרחה כאמור, לרבות שיעורו ותנאיו; הוגשה המלצה מוסכמת כאמור, ייכללו פרטיה בהודעה כאמור בסעיף קטן (ג)."

7. בענייננו, לאחר שעיינתי בהסדר הפשרה עם הגשתו לתיק בית המשפט, לא ראיתי מקום לדחות את הבקשה לאישורו על הסף; ואולם מאחר שהסדר זה, באופן שבו הוא הוגש, לא עמד בכמה מן התנאים הקבועים בחוק תובענות ייצוגיות כמפורט לעיל – זימנתי את הצדדים ליום 10/3/08 לדיון בבקשה לאישור הסדר הפשרה. לאחר ישיבה זו ובעקבות הערותיו של בית המשפט, הגישו התובעים וב"כ הצדדים תצהירים בהתאם להוראת סעיף 18(ב) לחוק, וכן נוסח מתאים לפרסום הודעה בעיתונות בדבר הגשת הבקשה לאישור הסדר הפשרה כאמור בסעיף 25(א)(3) לחוק. בשלב זה הוריתי לצדדים לפרסם את ההודעה בעיתונים היומיים "מעריב" ו- "ידיעות אחרונות", כפי שהסכימו הצדדים, וכן לשלוח עותק מהסדר הפשרה והבקשה לאישורו לידי היועץ המשפטי לממשלה ולמנהל בתי המשפט – הכל כמצוות סעיף 18(ג) לחוק (ראו החלטה מיום 9/4/08).

בחלוף המועדים הקבועים לשם כך בסעיף 18(ד) לחוק לא התקבלה תגובה או התנגדות - מצד היועץ המשפטי לממשלה, מנהל בתי המשפט או כל גורם אחר - לאישור הסדר הפשרה, להמלצה בדבר הגמול לתובעים והשכר לבאי כוחם, או לבקשה להימנע ממינוי בודק. גם לא נתקבלה הודעה מאת מי מחברי הקבוצה כי אינו מעוניין להימנות עם הקבוצה לעניין הסדר הפשרה. על כן שבו הצדדים וביקשו כי בית משפט יכריע בבקשתם לאישור הסדר הפשרה.

8. תהליך אישורו של הסדר פשרה בתובענה ייצוגית מוסדר בסעיפים 19(א) ו- 19(ב) לחוק תובענות ייצוגיות:

"(א) בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא אם כן מצא, כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בענינם של חברי הקבוצה, ואם הבקשה לאישור הסדר הפשרה הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית - גם כי קיימות, לכאורה, שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין.

(ב) (1) בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא לאחר שקיבל חוות דעת מאדם שמינה לשם כך, שהוא בעל מומחיות בתחום שבו עוסקת הבקשה לאישור או התובענה הייצוגית (בסעיף זה - בודק), אלא אם כן סבר בית המשפט שחוות הדעת אינה נדרשת, מטעמים מיוחדים שיירשמו; שכרו והוצאותיו של בודק, וכן אופן תשלומם, ייקבעו בידי השר.

(2) לא ימונה כבודק אדם שעליו המליץ אחד הצדדים או שהגיש התנגדות להסדר הפשרה לפי סעיף 18(ד) או שיעץ עצה או חיווה את דעתו לאחד הצדדים בקשר לסכסוך שבענינו הוגשה הבקשה לאישור או אושרה התובענה הייצוגית.

(3) מונה בודק, יעביר לו בית המשפט העתק מהבקשה לאישור הסדר הפשרה על נספחיה וכן מההתנגדויות שהוגשו לפי סעיף 18(ד); לשם מתן חוות דעת לפי סעיף קטן זה, רשאי כל צד להגיש לבודק כל חומר בקשר להסדר הפשרה והבודק רשאי לזמן את הצדדים כדי לשמוע את עמדתם בענין זה וכן להציע שינויים בהסדר הפשרה, הכל כפי שימצא לנכון.

(4) בחוות דעתו יתייחס הבודק ליתרונות ולחסרונות של הסדר הפשרה מבחינת כלל חברי הקבוצה, בשים לב למכלול הנסיבות, ולכל ענין אחר כפי שיורה בית המשפט.

(5) הבודק ימציא לבית המשפט את חוות דעתו בתוך 60 ימים מהיום שבו הועבר אליו העתק הבקשה לאישור הסדר הפשרה ובית המשפט ימציא העתק מחוות הדעת לצדדים; הצדדים רשאים להגיש לבית המשפט תגובה בכתב לחוות הדעת בתוך 30 ימים מהיום שבו הומצא להם העתק ממנה."

מן האמור ניכר כי אחד הכלים העיקריים שהחוק נותן בידיו של בית משפט בבואו לבחון אם הסדר פשרה בתובענה ייצוגית הינו הוגן, ראוי וסביר בנסיבות המקרה, הוא מינויו של בודק בעל מומחיות בתחום שבו עוסקת התובענה וקבלת חוות דעתו בנושא. לא זו אף זו, סעיף 19(ב)(1) לחוק קובע כי בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה בתובענה ייצוגית מבלי שקיבל חוות דעת בעניין מאת בודק שמינה, אלא "מטעמים מיוחדים שיירשמו".

שוכנעתי כי המקרה שבפניי הוא אחד מאותם מקרים שבהם אין מקום להורות על מינויו של בודק לצורך אישור הסדר פשרה; ואבאר.

מינוי בודק

9. על תכליתו של התפקיד שייעד החוק לבודק ניתן ללמוד גם מתוך דברי ההסבר לסעיפים 18 ו- 19 לחוק:

"מטרת סעיף זה (18- ע.ב.) וסעיף 19 היא להסדיר מקרים שבהם מיישבים צדדים את הסכסוך ביניהם בדרך של הסדר פשרה, והסדר זה מחייב את כל חברי הקבוצה. החשש במקרים אלו הוא מפני קנוניה בין התובע המייצג לבין הנתבע, כך שהתובע המייצג יפיק תועלת אישית מן הפשרה על חשבון חברי הקבוצה. למעשה, במצבים שבהם מושג הסדר פשרה, נוצר אצל התובע ניגוד עניינים בין טובתו האישית ובין האינטרסים של הקבוצה, דבר המצדיק פיקוח מוגבר הן על ידי בית המשפט והן על ידי חברי הקבוצה." (ה"ח 234, 26/1/06, 269).

נמצאנו למדים כי הבודק אמור לסייע בידי בית המשפט – שבאופן הרגיל נחשף רק לאותו מידע שהצדדים בחרו להציג בפניו - לבצע "פיקוח מוגבר" על הסדר פשרה, על מנת לוודא כי הסדר זה אינו מיטיב עם התובע על חשבונם של חברי הקבוצה. לצורך מילוי תפקיד זה נקבע בסעיף 19(ב)(3) לחוק כי לבודק סמכות לדרוש ולקבל מהצדדים להסכם כל חומר שנוגע להסדר הפשרה, ואף לזמנם בפניו על מנת להציג להם שאלות רלוונטיות ולקבל את עמדתם בנושא - הכל כפי שימצא לנכון. בעניין אסם ציין בית המשפט (כבוד השופט ד"ר ע' בנימיני) כי תרומתו של הבודק למלאכתו של בית משפט אינה מוגבלת לחישוב הנזק הנטען והפיצוי המוצע לקבוצה, אשר לעיתים מזומנות הם תוצאה של פעולת חישוב פשוטה, אלא כוללת גם אימות של בסיס הנתונים שעליהם נסמך חישוב זה.

10. ומן הכלל אל הפרט.

השוואה בין שיעור הנזק הנטען בתובענה ייצוגית לבין שווי הפיצוי המוצע לקבוצה במסגרת הסדר פשרה, יכולה לשמש כאמת מידה בבואו של בית משפט להעריך אם הפיצוי המוצע משקף באופן ראוי את הסיכוי שהתובענה תתקבל מול הסיכון שבניהולה.

לעניין הנזק הנטען לקבוצה – לגרסתם של התובעים, מאחר שנמצאו במוצרים נושא התובענה רמות מסוימות של גלוטן, קיים חשש כי לחולי הצליאק שאכלו מהם נגרמו נזקים בריאותיים. ואולם התובעים לא צירפו לבקשת אישור התובענה כייצוגית כל חוות דעת רפואית, שהיא הכרחית על מנת לעמוד על הקשר שבין אכילתם של המוצרים שיוצרו ושווקו על ידי עלית לבין נזקי גוף שנגרמו או היו עלולים להיגרם לחברי הקבוצה; ואמנם, במסגרת תשובתם לתגובת הנתבעות לבקשת אישור התובענה כייצוגית הבהירו התובעים לראשונה כי הם אינם עותרים כלל לפיצוי לחברי הקבוצה בגין נזקי גוף, אף שמבקשת אישור התובענה כייצוגית השתמע אחרת. כפי הנראה החליטו התובעים לנקוט עמדה זו לאחר שהתברר מחוות דעתו של פרופ' בוינובר מטעם הנת