ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל - אסעד שיבלי :

1

בתי המשפט

בית משפט מחוזי נצרת

בש 001238/08

בתיק עיקרי: פ 001144/07

בפני:

כבוד השופט יצחק כהן - סגן נשיא

תאריך:

04/08/2008

בעניין:

מדינת ישראל

המבקשת

נ ג ד

אסעד שיבלי

המשיב

החלטה

1. ראש וראשון, דרך המלך הנה הזמנת העד מר הינו ובדרך הרגילה לאמור - חקירה ראשית, נגדית וכו' ובמהלך העדות הגשת מסמכים, התנגדות לקבלתם והיה וקיימת, טיעון לענין הקבילות וכו' והחלטה.

בענייננו כאן (כשהנסיון היה לסיים שמיעת ראיות בטרם הפגרה וכן לאור מחלת העד) טענו הצדדים. לאחר עיון בבקשה של ב"כ המאשימה ותגובת הסניגורים, אני קובע כי הדין עם הסניגורים.

2. עוד, משדשו ב"כ הצדדים במחלוקת, אדרש לכך מעט ואוסיף ואפרט יכול למעלה מן הצריך כמפורט לקמן:

3. א. הבקשה בפני הנה לקבלת החלטה בענין קבילות מסמך, בטרם עדות העד.

ב. העובדות הצריכות לענין:

1. רס"ר סמיר הִינו, אשר הנו איש משטרה, ערך מסמך בכתב ידו שעניינו תקציר שיחה בין המשיב לבין מדובב.

2. שיחה זו הוקלטה בקלטת אשר הוגשה לבית המשפט מטעם ההגנה וסומנה נ/24.

3. בעת הגשת הקלטת, הודיעה ב"כ המאשימה כי היא שומרת על זכותה לטעון למשקל הקלטת.

4. כעת מבקש המשיב להעיד את רס"ר הינו מטעמו.

5. המבקשת מעלה טענות כנגד קבילות המסמך ומבקשת ליתן החלטה בענין זה כבר עתה ובטרם יתייצב העד על דוכן העדים.

כפי שהערתי לעיל, אין זו דרך המלך; אך כאן בנסיבות כדי נסיון המפורט ליעול וסיום שמיעת הראיות ועקב מחלת מר הינו נטענו הטענות.

לנטען ע"י ב"כ המאשימה:

6. בהתאם ל"כלל הראיה הטובה ביותר", המסמך שנערך ע"י רס"ר הינו אינו קביל, שהרי הראיה היא הקלטת עצמה אשר הוגשה לביהמ"ש.

7. במידה ואכן יוחלט כי המסמך אינו קביל, הרי שמתייתר הצורך בהעדת העד לגביו.

8. ניתן להסתמך על תמלול הקלטה ככלי עזר אולם, אין עסקינן במסמך המתמלל את ההקלטה, אלא מסמך המתיימר לתמצת בקצרה את תוכן ההקלטה וככזה, אינו קביל.

9. רס"ר הינו נמצא בחופשת מחלה מזה כשלושה חודשים, כלל לא ברור אם יוכל להעיד במועד דיון ההוכחות הבא ומכל מקום, עדותו איננה נדרשת לצורך הכרעה בסוגיית קבילות המסמך.

10. בנסיבות המתוארות, הבקשה להעדת רס"ר הינו, מטרתה ליצור עיכוב במהלך המשפט, עיכוב אשר יביא לשחרור המשיב ממעצר הבית ומהטעם של הימשכות ההליכים.

לטענות המשיב:

11. המדובב הופעל ביוזמת ב"כ המאשימה וזאת לאחר שכבר התקיימה הקראה בתיק, כלל לא ברור אם בשלב דנן ניתן אישורה של פרקליטות המחוז לביצועה של חקירה, בפרט לפעולה חריגה כהפעלת מדובב.

12. החומר הקשור במדובב נמסר להגנה רק בחודש ינואר 2008, שעה שפעולת החקירה התקיימה בחודש נובמבר 2007.

13. לטענת הקבילות אין מקום, המבקשת כלל לא מסבירה מדוע המסמך אינו קביל.

14. הראיה הינה פעולת חקירה שנערכה לדרישת המבקשת אך לא הניבה את התוצאה לה ציפתה, עובדה זו איננה מהווה נימוק להעדר קבילות המסמך.

15. רס"ר הינו ביצע פעולת חקירה המהווה ראיה עצמאית אשר תוצרה רלוונטי להליך.

16. המסמך שערך רס"ר הינו אינו עוסק באמיתות תוכנם של דברי הנאשם למדובב אלא עצם אמירתם, בנסיבות אלה, כלל הראיה הטובה ביותר אינו רלוונטי.

17. מידת הנכונות של תוצר פעולת החקירה אמורה להתברר במסגרת חקירת העד ולפיכך זימונו מתחייב.

4. דיון:

1. "כלל הראיה הטובה ביותר" קובע כי:

"שומה עליו, על בעל דין, להציג לפני בית המשפט את הראיה הטובה ביותר שניתן להביאה להוכחת העובדה אותה מבקש הוא להוכיח" (ע"א 6205/98 אונגר נ' עופר, פד"י נ"ה (5) 71, 83 וראה גם: שלמה שרשבסקי, "כלל הראיה הטובה ביותר", משפטים ד (ה'תשל"ב – 1972), עמ' 382).

2. החלת "כלל הראיה הטובה ביותר" ביחס למסמכים הובילה לקביעה כי אין להוכיח תוכנו של מסמך, אלא על ידי הצגת המקור גופו בפני בית המשפט, ראיה משנית לענין זה פסולה אלא אם כן קבע בית המשפט בהחלטה מיוחדת אחרת.

3. בענייננו ולטענת ההגנה, המסמך הרלוונטי לא נועד להוכיח את אמיתות תוכנו, קרי, נכונות דברי הנאשם למדובב, אלא עצם אמירתם והאופן שבו שמע אותם רס"ר הינו.

4. לטענת המשיב, רס"ר הינו כחוקר מנוסה וותיק, התרשם באופן בלתי אמצעי מהקלטת, דלה מתוכה את הפרטים החשובים לחקירה וערך תמצית שלה.

5. במידה ואכן המסמך אינו דרוש להגנה לשם הוכחת תוכנו, הרי שנשמט הבסיס המשפטי לטיעוני המבקשת.

אציין, סוגיית רלוונטיות המסמך להליך ותוכנו ובחינת משקלו בכלל, עתידה להתברר כדבעי דווקא ע"י העדת העד, איש משטרה כזכור.

6. למעלה מן הדרוש אוסיף, כי גם במידה והמסמך נדרש להוכחת תוכנו, מגמת הפסיקה היא להקל בענין פרוצדורלי זה, לענין זה יפים דבריו של יעקב קדמי בספרו על הראיות (הוצאת דיונון, תשנ"ט – 1999, חלק שני) עמ' 590:

"מגמת הפסיקה היא, כי כלל הראיה הטובה ביותר הוא עקרון של סדר העדפה ולא כלל של פסילת ראיות. ביטוי נוסף לתהליך המתמיד בדיני הראיות, לפיו עוברים ממבחני הקבילות הפורמאליים אל עבר מבחני המהימנות. אשר על כן, מקום שאין לחשש לטעות, ייטה בית המשפט שלא להחיל את הכלל ולראות במה שלכאורה נראה כ'ראיה משנית' – ראיה מקרית".

בהמשך מציין יעקב קדמי בספרו הנ"ל, עמ' 579 כי:

"באופן יוצא מן הכלל מוסמך בית המשפט להתיר הצגת ראיה משנית כחריג לכלל הראיה הטובה ביותר, אם ישוכנע , כי המסמך המקורי אבד...שיקול דעתו של בית המשפט בהקשר זה רחב ביותר: בעבר הותרה הצגת ראיה משנית להוכחת תוכנו של מסמך גם כאשר הבאת המקור היתה אפשרית אך בלתי מעשית או בלתי נוחה ונראה כי המגמה היא להתיר הוכחת תוכן מסמך בהעתקו, כל עוד לא הוקמה תשתית ראויה להטלת ספק באותנטיות המקור שממנו נעשה ההעתק, כאשר נטל הראיה בהקשר הוא זה על המתנגד להצגתו".

7. אם כן, המגמה להקל ביישומו של "כלל הראיה הטובה ביותר", ניכרת גם ע"י הרחבת החריגים לכלל וגם בשאלת נטל ההוכחה, קרי: בשאלה על מי מוטל הנטל להוכיח כי ניתן להגיש לבית המשפט את הראיה המשנית.

8. סבורני, כי המבקשת לא עמדה בנטל המוטל עליה להראות נימוקים מספקים לענין אי קבילות המסמך והתנגדותה להצגתו, טענותיה סבו סביב הנימוק הפורמאלי של "כלל הראיה הטובה" מבלי התייחסות ממשית לענין תוכנו של המסמך גופו ומידת סיועו לחקר האמת.

9. לפכיך, בנסיבות בהם ההגנה סבורה כי יש במסמך משום סיוע להליך, איני מוצא להכשילם בדרכם, ראוי כי שאלת האותנטיות של המסמך, תוכנו ומידת הרלוונטיות שלו להליך, יתבררו דווקא ע"י העדת העד.

10. באיזון מידתי, נכון וראוי ושעה שעסקינן במשפט פלילי, אין למנוע מההגנה כל הבהרה – סיוע נדרש לטעמם היכולים ולו לסברתם לסייע להוכחת טיעוני הגנתם.

כפות המאזנים במצב כזה, יטו לטובת נאשם ולא אחרת.

העדת העד עשויה לתרום להבהרה וירידה לחקר האמת.

5. סוף דבר:

אני דוחה את בקשת ב"כ המאשימה, רס"ר הינו יתייצב לעדות במועד הקבוע לשמיעת הראיות.

משקלו של המסמך יבחן לגופו.

ניתנה היום ג' באב, תשס"ח (4 באוגוסט 2008).

להודיע.

יצחק כהן – שופט

סגן נשיא

001238/08בש 054 עדן ונדר