ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין נגד לאה שפירא :

בפני כבוד השופטת פנינה לוקיץ'

תובע
נסים בן חמו

נגד

נתבעים
1.לאה שפירא
2.מגדל חברה לביטוח בע"מ

צד ג'

נגד

אבידוב בנימין ת.ז. XXXXXX382

פסק דין

בפני תביעת התובע לתשלום בגין נזקים עקיפים שנגרמו לו כתוצאה מתאונה שארעה ביום 30.3.11 בצומת שבה רח' התיכון שבקרית ים נפגש עם שד' ורבורג.

סכום הנזק העקיף, המבוסס על אישור הפסדים מטעם מבטחת התובע, עומד על סך 3,375.68 ₪ ואינו שנוי במחלוקת .

התאונה נגרמה בעת שרכב מס' רישוי 9878162 (להלן: "רכב הנתבעת") שהיה נהוג על ידי הנתבעת 1 והשימוש בו מבוטח על ידי הנתבעת 2, הגיע מרח' התיכון ו ביקש לחצות את הצומת. במקום מוצבים רמזורים אולם באותה עת, הרמזורים לא פעלו, ואין מחלוקת שבכיוון נסיעתה של הנתבעת מוצב תמרור עצור.

בעת חציית הצומת על ידי רכב הנתבעת, הגיע במעלה שד' ורבורג רכב מס' רישוי 7871963 שהיה נהוג בידי הצד השלישי (להלן: "רכב צד ג'") וביקש להמשיך בנסיעה ישר, אך מאחר ורכב הנתבעת טרם השלים את חציית הצומת, פגע רכב צד ג' בפינה אחורית שמאלית של רכב הנתבעת, גרם לו להסתובב על צירו כך שרכב הנתבעת נהדף ופגע ברכב התובע.

על מנת להבהיר את התמונה יצוין כי הצומת בה מדובר הינה מעין "צומת כפולה" כאשר רח' התיכון חוצה את שד' ורבורג אשר מסלולי הנסיעה בו, מחולקים ונפרדים כך שמפריד ביניהם שטח ירוק שבחלקו משמש לחניה. דהיינו, שלצורך חציית הצומת, יש לחצות תחילה כביש דו מסלולי בו נוסעים הרכבים לכיוון אחד (ימינה לעומת כיוון נסיעת הנתבעת) , לעבור את הקטע המפריד בין המסלולים (להלן: "הקטע המפריד") ואז להשתלב במסלול הנסיעה לכיוון השני (שמאלה לעומת כיוון נסיעת הנתבעת) .

בגין התאונה נוהלה חקירת משטרה אשר בסופה, לאחר חקירת כל הנהגים המעורבים ועריכת דו "ח בוחן, הגישה המשטרה כתב אישום כנגד הנתבעת בת.פ. (חי') 1825-05-12 בו היא מואשמת באי ציות לתמרור עצור ובנהיגה רשלנית שגרמה נזק לרכוש ולגוף.

במהלך הדיון בפני נשמעו עדויות המעורבים בתאונה וכן עדותו של עד, מר דדיה אברהם (להלן: "העד").

מעדותו של התובע עולה למעשה כי הוא כלל לא ראה את ארוע התאונה אלא רק הסיק מסקנות מדו"ח בוחן המשטרה ומהעובדה שהוגש כתב אישום כנגד הנתבעת, משמע, לטעמו שהנתבעת אשמה בארוע התאונה.

למעשה המחלוקת באשר לאופן ארוע התאונה והאחריות להתרחשותה הינה בין הנתבעת לבין הצד שלישי כאשר הנתבעת תיארה בעדותה כי בהגיעה לצומת ומשהבחינה שהרמזורים אינם פועלים, עצרה את רכבה התבוננה שמאלה (כיוון הגעת הרכבים) ומשראתה שהצומת פנויה, החלה להתקדם על מנת לחצות אותה.
הנתבעת ציינה כי לפניה שני רכבים חצו את הצומת, רכב אחד שנסע לפני רכב התובע ולאחריו התובע, וכן הוסיפה כי מאחר ורכבים אלו נעצרו בקטע המפריד בין מסלולי הנסיעה בשד' ורבורג, היא לא יכלה להשלים את חציית הצומת והיא נאלצה לעצור כך שחלקו האחורי של רכבה, נשאר בתוך מסלול הנסיעה השמאלי מבין שני מסלולים המיועדים לנסיעה ישר בשד' ורבורג.

עדותה זו של הנתבעת נתמכה בעדות העד אשר שוכנעתי כי הינו עד ניטרלי ובלתי תלוי במי מהצדדים ואשר חזה בהתרחשות התאונה, בעת שישב בבית קפה המצוי בדיוק אל מול הצומת בה מדובר. עד זה ציין כי ראה את הנתבעת עוצרת את רכבה ואז מתחילה בהתקדמות איטית אל תוך הצומת. לטענתו, רכב צד ג' שהגיע בשד' ורבורג נסע במהירות גבוהה ופגע בה. עד זה לא יכל לציין היכן היה בדיוק מיקום הפגיעה ברכב הנתבעת ואף לא ציין באיזה כיוון עצר רכב הנתבעת לאחר התאונה אולם, למרות חוסר יכולתו לנקוב בפרטים אלו, התרשמתי כי מדובר בעד אובייקטיבי אשר ראה במו עיניו את התרחשות התאונה. לשאלת בית המשפט לנתבעת מדוע לא ציינה קיומו של עד זה בפני המשטרה (שכן הוא לא נחקר על ידה) , השיבה זו כי לא ידעה שחובתה לעשות כן.

לעומת הנתבעת טוען צד ג' כי הוא הבחין מרחוק שהרמזורים אינם פועלים ולכן האט את מהירות נסיעתו בהתקרבו לצומת, כאשר לפתע הגיחה הנתבעת מרח' התיכון, חצתה את הצומת וחסמה את דרכו באופן שלא יכול היה להספיק ולעצור או להסיט את רכבו ולפיכך, ארעה התאונה. צד ג' טען כי מהירות נסיעתו לא עלתה על 50 קמ"ש, מהירות התואמת את תנאי הכביש גם בהיעדרם של רמזורים.

הן העד והן צד ג' שרטטו תשריט המתאר את מקום התאונה ואופן התרחשותה אולם יצוין כי צד ג' בשרטוטו (ג/1) (כמו גם למעשה העד) לא יכול היה לציין מה היה מיקום רכב הנתבעת באופן מדויק בעת ארוע התאונה.

הן התובע והן הצד השלישי טענו כי מעצם העובדה שהוגש כתב אישום כנגד הנתבעת, יש להסיק שגם המשטרה מצאה אותה אחראית לארוע התאונה. ברי, כי כל עוד לא הורשעה הנתבעת בכתב האישום, אין בעצם הגשת כתב האישום כדי לשמש ראיה כלשהי בפני ולמעשה מתיק המשטרה עולה כי הצדדים מסרו גרסאות זהות בעת חקירתם במשטרה וכל שניתן ללמוד מדו"ח הבוחן הוא ששדה הראיה פתוח לנהגים המעורבים מכל הכיוונים ללא הגבלה וכי הגורם לתאונה הינו הגורם האנושי.

לאחר שמיעת עדויות הנהגים וכן עדות העד, שוכנעתי כי הנתבעת אכן עצרה בעצור ולאחר מכן החלה להתקדם אל תוך הצומת שהיתה באותה עת פנויה, אולם נסיעתה זו , כפי שהיא והעד מטעמה העידו, היתה נסיעה איטית אשר בס יומה התברר לנתבעת כי אינה יכולה להשלים את חציית הצומת ולאפשר המשך נסיעה רציפה של רכבים בשד' ורבורג, וזאת מאחר והקטע המפריד, לא היה פנוי ולא איפשר לה להשלים את החציה. במצב דברים זה, אין ספק שמוטלת אחריות על הנתבעת לארוע התאונה שכן היא נכנסה למעשה לצומת שאינו פנוי במצב שאינו מאפשר השלמת חציית הצומת.

חרף זאת, אינני סבורה כי יש להטיל את מלוא האחריות עליה שכן, לטעמי קיימת אחריות גם לצד השלישי שלגבי מהירות נסיעתו אני מעדיפה את עדות העד לפיה הגיע במהירות גבוהה אשר בנסיבות, לא תאמה את התנאים בכביש ואת העובדה כי הרמזורים לא פעלו. אמנם נכון שלצד השלישי קיימת זכות קדימה בחציית הצומת גם בהיעדר רמזורים פועלים, אולם במצב דברים זה, היה על הצד השלישי להאט בצורה משמעותית יותר. יתירה מכך, אינני מקבלת טענת הצד השלישי שהנתבעת הפתיעה אותו בחציית הצומת שכן, מעדיפה אני את עדות העד כי הנתבעת דווקא התקדמה לאט לאט בתוך הצומת , כך שהיה על הצד השלישי, להבחין ברכב הנתבעת במרחק שהיה מספיק לעצור או לסטות מעט ימינה ובכך להמנע מהפגיעה ברכב הנתבעת. בהקשר זה יש לומר כי עוצמת הפגיעה בשני הרכבים מהווה חיזוק לעדות העד כי הצד השלישי היה במהירות גבוהה.

אשר על כן אני מטילה על הנתבעת 70% מהאחריות לארוע התאונה ואילו על הצד השלישי 30% להתרחשותה.

בהתאם, אני מעמידה את נזקי התובע על מלוא סכום התביעה בצירוף הוצאות משפט בסך 350 ₪ כך שהסכום הכולל הינו 3,726 ₪ ומ חייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד , לשלם לתובע את הסך הנ"ל בתוך 30 יום מהיום.

לאור קביעתי בשאלת האחריות, אני מחייבת את הצד השלישי לשלם לנתבעת 2 את הסך של 1,118 ש"ח וזאת בתוך 30 יום מהמועד שבו תמציא הנתבעת 2 לצד השלישי (בדואר רשום) מסמך המעיד על תשלום סכום פסק הדין על ידה לידי התובע.

ניתן היום, ו' כסלו תשע"ג, 20 נובמבר 2012, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: ואח'
נתבע: לאה שפירא
שופט :
עורכי דין: