ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין נגד כונס הנכסים הרשמי - מחוז ת"א :

בפני כבוד השופטת תמר אברהמי

בעניין

ובעניין

ראובן ארינוס החייב

כונס הנכסים הרשמי הכנ"ר
עו"ד אלונה בומגרטן המנהלת המיוחדת
רונית סביה נושה
אתי ארינוס נושה

החלטה

1. לפני מחלוקת בשאלה האם יש מקום להכריז חייב כפושט רגל או שמא יש לבטל את צו הכינוס שניתן לבקשתו, כאשר כל חובותיו של החייב הינם בענין מזונות לבנותיו.

2. החייב, יליד 1966, הוא גרוש ואב לשתי בנות: בת אחת מגרושתו (הבת ילידת 1993, בוגרת כיום), ובת שנייה, קטינה (ילידת 2006), ממערכת יחסים נוספת.

3. החייב הגיש בסוף שנת 2009 בקשה למתן צו כינוס ולהכרזתו כפושט רגל.

צו כינוס לנכסיו של החייב נחתם ביום 10.11.09. במסגרת צו הכינוס נקבע, בין היתר, כי על החייב לשלם לקופת הכינוס סכום חודשי (של 500 ₪). מנהלת מיוחדת לנכסי החייב מונתה בהחלטת הכנ"ר מיום 28.12.09.

4. שני החובות היחידים (ושני הנושים היחידים) שצוינו בבקשת החייב לצו כינוס ("טופס 5"), עניינם חיוב במזונות. נושה אחת היא אמה של בתו הקטינה של החייב (להלן: "אם הקטינה") (חוב בסך 43,592 ₪ למועד הבקשה) והנושה האחר הוא המוסד לביטוח לאומי (חוב בסך 114,176 ש"ח למועד הבקשה). שתי תביעות החוב שהוגשו לאחר מכן למנהלת המיוחדת, עניינן חיוב במזונות.

5. לאחר מתן צו הכינוס, הוגשו לתיק פניות שונות של אמהות בנותיו של החייב. אמה של הקטינה פנתה בבקשה לקציבת מזונות לפי סעיף 128 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980 ("פקודת פשיטת הרגל" או "הפקודה"). הגרושה פנתה בבקשה "להחרגת תיק המזונות המתנהל בלשכת הוצאה לפועל מהליכי פשט"ר" והפנתה אף היא לסעיף 128 לפקודה.

בתגובתה לבקשות שהוגשו מאת האמהות ובתסקיר שהגישה עובר לדיון שנקבע לתיק, כתבה המנהלת המיוחדת כי לא ברור מהי התוחלת של ניהול הליכי פש"ר, לאור מהות החובות נשוא ההליך.

6. במסגרת דיון שנערך ביום 8.2.12 בפני כבוד השופטת צפת, התחדדה בין הצדדים המחלוקת לגבי נאותות הליכי הפש"ר בעניינו של החייב. לפי הנחיית כבוד השופטת צפת, הגישו הצדדים אסמכתאות. התיק הועבר לעיון רק עתה, והובא לפני.

7. יוער תחילה כי בעניינו של החייב ניתן צו כינוס נכסים. החייב לא הוכרז כפושט רגל. ביטול ההליכים במצב שכזה נעשה על יסוד סעיף 181 לפקודת פשיטת הרגל. שיקול דעתו של בית המשפט בענין זה דומה לשיקול הדעת בבחינת בקשה לביטול הכרזה (ע"א 5503 /92 קירצמן נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מט(1) 749, 753 (1994); ש. לוין, א. גרוניס, פשיטת רגל, מהודרה שלישית, עמ' 121).

8. לגופו של ענין – במקרה שלפני, כל חובותיו של החייב הם חובות בגין אי תשלום מזונות בנותיו. לחובות אלה יש דין קדימה (סעיף 78(3)(ד) לפקודה) וככלל, אין הם ברי הפטר (סעיף 69(א)(3) לפקודה). זאת, גם בכל הנוגע לחוב כלפי המל"ל שיסודו בחיוב המזונות (רע"א 3898/12 לרנר נ' כונס הנכסים הרשמי (30.8.12)).

משמעות הדבר היא, כי גם אם מסתיים התיק באופן המבוקש ככלל על ידי החייבים שפותחים בהליכי פשיטת רגל, כלומר – בהפטר, אמורים חובותיו של החייב להשאר תלויים ועומדים.

9. לא מצאתי כי הובאו לפני אסמכתאות למקרה בו כל חובות החייב, ללא יוצא מהכלל, הם חיובי מזונות ולמרות האמור, נותר החייב בהליכי פשיטת רגל וחבות המזונות הופטרה לפי סיפא סעיף 69(א)(3) לפקודה. אף לא מצאתי כי נפרסו נתונים פרטניים, אישיים, המצדיקים לעשות כן במקרה הנוכחי. יש לזכור כי החייב הוא בן 46 בלבד ואין לו בעיות בריאות ממשיות מדווחות. גם אם אין לחייב השכלה תיכונית, אין בכך משום נתון עובדתי המצדיק מתן הפטר מחובתו לשאת בכלכלתן של ילדותיו. לא הורם הנטל לשכנע כי יש הצדקה למתן הפטר מסוג זה, נטל אשר מוטל על החייב.

10. יוער, כי – ככל שהדבר נטען – הרי שאין מקום לנהל את הליך פשיטת הרגל רק על מ נת שבית המשפט יקצוב מזונות לפי סעיף 128 לפקודה לתקופת ביניים בשיעור נמוך יותר מהשיעור שנקבע על ידי בית המשפט לענייני משפחה.

השיקולים עליהם מצביע החייב בטענותיו, אותם שוקל בית משפט של פשיטת רגל במסגרת סעיף 128 לפקודה, הם ככלל שיקולים רחבים יותר מאשר שיקוליו של בית המשפט לענייני משפחה, במובן זה שהם מביאים בחשבון לא רק את הצדדים האחרים אלא גם את הנושים של החייב. בית המשפט לפשיטת רגל מנסה "למצוא את נקודת האיזון הראויה בין האינטרסים של הזכאי למזונות, של נושי החייב ושל החייב עצמו" (ע"א 8993/04 פלונית נ' פלוני (20.9.07), כבוד הש ופט גרוניס; ור' גם רע"א 7210/09 פלוני נ' פלוני (3.1.10), כבוד השופט גרוניס).

ברם, במקרה שלפני אין לחייב כל נושים פרט לאלה הקשורים בחיובי המזונות. ככל שהחייב סבור כי יש מקום לקביעה שונה של שיעור מ זונות, עליו לפנות לערכאה המוסמכת בענין זה. "סעיף 128 לא בא להסמיך את בית המשפט בפניו מתנהלים הליכי חדלות הפירעון לקבוע מזונות תחת בית המשפט למשפחה או בית הדין הדתי ... אכן, הערכאה המוסמכת לדון בנושא המזונות תתחשב במצבו הכלכלי של החייב במזונות." (ע"א 8993/04 הנ"ל).

11. הליכי פשיטת רגל לא נועדו להוות ערכאת ערעור על החלטות של בית המשפט לעניני משפחה (או ערכאה מוסמכת אחרת). לא לכך נועדה סמכותו של בית המשפט לפשיטת רגל לקצוב, לפי סעיף 128 לפקודה, מזונות בשיעור שונה מהשיעור שנקבע על ידי בית המשפט לענייני משפחה. סמכות זו, כמבואר, באה לאפשר ביצוע איזון למול צדדים שלא היו נוכחים על פי רוב במסגרת הדיון בערכאה המוסמכת לקביעת מזונות, שהם הנושים ה"חיצוניים" (ר' למשל גם פש"ר (ת"א) 2206/05 בכשי נ' עו"ד חגי (4.10.06), כבוד סגנית הנשיאה השופטת אלשיך). במקרה שלפני, האיזון הינו כולו בין צרכי החייב לצרכי בנותיו, היינו – האיזון העומד מלכתחילה למול עיניו של בית המשפט המוסמך.

12. בנוסף, ניתן להפנות לדבריו של בית המשפט העליון, במקרה שבא לפניו בחודשים האחרונים ועסק בשאלת הפטר חוב מזונות בהליך פשיטת רגל, שם צוין: "טענותיו של המבקש בדבר מצבו הכלכלי והבריאותי המקשים עליו, לטענתו, לפרוע חוב זה מקומן בהליך ההוצאה לפועל ורשם ההוצאה לפועל ישקול אותן בקובעו את אופן גביית החוב." (רע"א 3898/12 לרנר נ' כונס הנכסים הרשמי (30.8.12)). דברים אלה יפים גם כאן.

13. לאור האמור, לא מצאתי כי יש מקום להמשך קיומם של הליכי פשיטת הרגל בעניינו של החייב. למען הזהירות יצויין, אף שממילא לא הובא טיעון בענין זה, כי נסיבות המקרה דנן שונות בתכלית מנסיבות הענין שנדון בע"א 1003/09 מקבילי נ' כונס הנכסים הרשמי (4.1.10) ולא מצאתי להאריך בדיון בשאלת היחס בין אי תשלום מזונות לבין תום ליבו של החייב (ר' למשל, פש"ר (י-ם) 5316/08 מלכה נ' כונס הנכסים הרשמי (21.9.10); פש"ר (חי') 44715-02-10 גנאים נ' כונס הנכסים הרשמי (19.9.11).

ההליכים מבוטלים. צו עיכוב היציאה מהארץ יבוטל בעוד 60 יום.

המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ו' כסלו תשע"ג, 20 נובמבר 2012, בהעדר.

חתימה


מעורבים
תובע: ואח'
נתבע: כונס הנכסים הרשמי - מחוז ת"א
שופט :
עורכי דין: