ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין בנק הפועלים בע"מ נגד אנה רקלר :

בפני כבוד הרשם בכיר יניב בוקר

המבקשת

אנה רקלר

נגד

המשיב

בנק הפועלים בע"מ

החלטה

בפני התנגדות של המבקשת, הגב' אנה רקלר, לבקשה לביצוע תובענה על סכום קצוב שהגיש כנגדה המשיב, בנק הפועלים בע"מ, ללשכת ההוצאה לפועל בבאר-שבע, בתיק שמספרו 14-07579-11-3, על הסך של 41,123 ₪.

תמצית הטענות בכתב התביעה
על פי הנטען בכתב התביעה, מר רקלר מיכאל, בנה של המבקשת, ניהל אצל המשיב חשבון עו"ש שמספרו 238007.

במסגרת ניהול החשבון, כך נטען בכתב התביעה, ביקש מר רקלר וקיבל מהמשיב אשראים שונים לרבות הלוואה בסכום של 59,000 ש"ח מיום 21.08.08, וזאת כנגד התחייבויותיו בהסכם להחזיר למשיב את סכומי הקרן בתוספת ריבית.

מר רקלר לא עמד בהתחייבויותיו ובחשבון ההלוואה נותרה יתרת חובה.

לטענת המשיב, המבקשת ערבה כלפי המשיב לפרעון ההלוואה על פי כתב התחייבות וערבות להחזרת הלוואה מיום 21.08.08.

דא עקא כי כנגד מר רקלר הוצא צו כינוס נכסים בהליך של פשיטת רגל, ולפיכך, בהתאם להוראות חוק הערבות, הוגשה התביעה כנגד הערבה-המבקשת.

המשיב טען כי פנה למבקשת בדרישה לשלם את החוב אך לא נענה.

תמצית הטענות בתצהיר ההתנגדות
המבקשת טענה בתצהירה כי אינה חבה מאומה למשיב, וזאת לאור העלמת עובדות מהותיות מהמבקשת לעניין מצבו הכלכלי של החייב העיקרי, מר רקלר, שכן לטענתה לא הוסבר לה כי היא "חותמת על כיסוי חובות קודמים של החייב העיקרי", כלשונה.

המבקשת טענה כי לו הייתה יודעת שמטרת ההלוואה היא כיסוי חובות קודמים של החייב העיקרי, מר רקלר, לא הייתה מסכימה לערוב להלוואה. לפיכך, לדידה, הוצאה ממנה החתימה בתרמית ושלא כדין.

מהלך הדיון בהתנגדות
ביום 19/6/2012 התקיים בפני דיון בבקשה והמבקשת נחקרה על תצהירה.

המבקשת אישרה את חתימתה על כתב ההתחייבות וערבות להחזר הלוואה, ועל טופס גילוי מידע לערב יחיד או מוגן.

המבקשת אישרה כי בנה ביקש ממנה לחתום על כתב הערבות, וכי ניגשה לבנק-המשיב בליווי של בנה.

המבקשת העידה כי לא הוסבר לה דבר, ואישרה כי לא שאלה את נציג הבנק-המשיב דבר לא לגבי סכום ההלוואה ולא לגבי מטרת ההלוואה.

המבקשת הוסיפה כי לא שמה ליבה לכך שחתמה בסמוך לסכום 59,000 ₪.

הצדדים הגישו סיכומיהם בכתב.

תמצית סיכומי המבקשת
המבקשת חזרה בסיכומיה על הטענה כי המשיב פעל בחוסר תום לב ונציגיו לא טרחו להסביר למבקשת את הסכם ההלוואה או כל תנאי מתנאיו.

ב"כ המבקשת ביקש להפנות לעובדה כי על גבי המסמך עליו חתמה המבקשת אין חתימה של פקיד הבנק-המשיב לפיה נתן הסבר למבקשת אודות הסכם ההלוואה, וכי המבקשת אינה יודעת לקרוא ולכתוב בעברית.

לטענת המבקשת, היה על המשיב לגלות למבקשת את מצבו הכלכלי של החייב העיקרי, מר רקלר, בנה, ואילו ידעה זאת המבקשת לא הייתה חותמת על כתב הערבות.

ב"כ המשיב טענה בסיכומיה כי המבקשת חתמה על כתב ערבות וכן על טופס גילוי מידע לערב, בהם מפורטים, במפורש, כל פרטי ההלוואה לרבות סכומה, שיעורי הריבית, תקופת הפרעון וכן מטרת ההלוואה – שהיא פרעון יתרת חובה ומיחזור הלוואה קודמת.

לטענתה, המבקשת לא ביקשה לקבל פרטים אודות ההלוואה וההלכה היא כי אין לקבל טענה של אדם שלא טרח לקרוא על מה הוא חותם, אלא במקרים קיצוניים ביותר.

דיון והכרעה
טענת ההגנה של המבקשת, כעולה מתצהירה, היא טענה אחת ויחידה – שלא ידעה שהיא חותמת כערבה להלוואה שמטרתה מיחזור חובות קודמים, בשל מצבו הכלכלי של בנה, ולו ידעה פרטים אלה, לא הייתה חותמת כערבה.

המבקשת טענה כי אינה יודעת לקרוא ולכתוב בשפה העברית.
ככלל, טענה מעין זו תתקבל בנסיבות חריגות ביותר שכן חזקה היא שאדם קרא והבין מסמך אשר עליו חתם.

אם כי, לא ניתן להתעלם ממצב דברים בו המבקש אינו מסוגל לקרוא את המסמך.

יפים לעניינו הדברים הבאים מתוך מאמרה של פרופ' גבריאלה שלו, טעות בחתימה - האומנם "לא נעשה דבר"?, משפטים יא 501, תשמ"א:
"תנאי נוסף לביסוס טענת factum est non הוא העדר-רשלנות. מי שהתרשל ולא טרח לבדוק על איזה מסמך הוא חותם, לא יוכל להתכחש לחתימתו . ובניסוח חיובי : רק מי שנקט זהירות סבירה בחתמו על החוזה יוכל להצליח בטענת factum est non.
תנאי הגיוני זה נובע מעקרון ההשתק ומן הכלל הנגזר ממנו, שלפיו לא יתיר הדין לאדם ליהנות מתוצאות עוולתו.
דין מיוחד לאנאלפביתים ?
התנאי האחרון, תנאי הזהירות, מעורר קושי מסוים ביישומו לגבי אנאלפביתים. בעוד שעל אדם היודע קרוא וכתוב אפשר להטיל את נטל הקריאה של מסמך בטרם יחתום עליו, אין אנאלפבית מסוגל להרים נטל זה ; הרי אנאלפבית אינו יודע לקרוא, ועל כן גם אינו מצויד בכלי הדרוש להבנת מסמך שעליו הוא חותם, לא כל שכן להסכמה לתוכנו של מסמך זה.
אולם גם לגבי חתימה של אנאלפבית, כמו לגבי חתימותיהם של עיוורים או של סנילים, קיימת התנגשות של עקרונות, כללים ואינטרסים. כמו אדם אחר עושה גם אנאלפבית מצג כלפי כולי עלמא בחתמו על חוזה, הוא מצג ההסכמה. אין, על כן, להתחשב רק במצבו המנטאלי והאינטלקטואלי של החותם, אם כי גם מצב זה יבוא במניין הגורמים שיש לשקללם בסוגיית החתימה על חוזה.
יישום תנאי הזהירות לגבי אנאלפבית מחייב אותו לבקש שיקריאו לו את המסמך ויסבירו לו את פשרו . אנאלפבית החותם על מסמך מבלי לבקש שיקריאו לו אותו, משול ליודע קרוא החותם בלי לקרוא. שניהם קשורים בחתימתם, שכן שניהם נדרשים לפעול תוך אחריות וזהירות בעשותם מצג של אימוץ החוזה על-ידי חתימה עליו.
דין זה אינו נראה קשה או חמור. בזמננו ובמקומנו יודע גם אנאלפבית מהו מסמך משפטי, ויודע גם בור מה משמעות החתימה עליו.". (ההדגשה שלי – י.ב.).

עולה, אם כך, כי ההגנה לה טוענת המבקשת, לא תעמוד לה מקום שלא ביקשה כלל שיקריאו לה את המסמך ויסבירו לה את פשרו.

הגיונה של ההלכה ברור. לא ייתכן שהמבקשת תבקש להיבנות ממחדלה שלה, כאשר לא התעניינה כלל בתנאיו של המסמך עליו היא חותמת, כדי לטעון, בדיעבד, שלא ידעה על מה חתמה.

כאמור, הלכה פסוקה היא שאין לקבל טענה לפיה אדם לא טרח לקרוא על מה הוא חותם אלא במקרים קיצוניים ביותר (ראה למשל ע.א. 1548/96 בנק איגוד לישראל נ' לופו, פ"ד נ"ד (2) 559; ע"א 467/04 שוורץ נ' סנדור, פ"ד יט (2) 113).

דווקא אדם שאינו דובר את השפה – חזקה עליו שישאל ויברר מהם תנאיו ותכניו של המסמך עליו הוא חותם.

"הכלל הוא (ע"א 413/79 [1], בעמ' 38), שהטענה האמורה אינה עומדת - "... למי שלא טרח לקרוא על מה הוא חותם ומה תוצאותיה של החתימה. רק מקום בו הונע החותם לחשוב כי המסמך הוא בעל מהות בסיסית שונה ממה שהוא לאמיתו של דבר, יהיה בית המשפט נכון להסיק כי החתימה - והמסמך עליו היא מובאת - הם בטלים".
עיון במובאה יעלה, שהיא מגלמת בתוכה שני יסודות עיקריים: הטענה לא תעמוד למי שאינו טורח לקרוא ולהבין את תוכנו של המסמך שעליו הוא חותם; הטענה לא תעמוד למי שמודע לטיבו של המסמך שעליו הוא חותם." (מתוך ע"א 779/87 בליט ואח' נ' בנק לאומי לישראל בע"מ ואח', פ"ד מ"ד (3) 304) (ההדגשה שלי – י.ב.).

אין חולק שהמבקשת ידעה את טיבו של המסמך עליו היא חותמת, שכן אישרה בחקירתה שידעה שהיא חותמת כערבה להלוואה. עוד אין חולק שלא שאלה דבר אודות חתימתה ולא ביקשה לברר את תנאי ההסכם עליו היא חותמת.

לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את ההתנגדות.

ההליכים בתיק ההוצאה לפועל ישופעלו.

המבקשת תשלם למשיב את הוצאות הדיון בקשה ושכ"ט עו"ד בסך 2,000 ₪.

ניתנה היום, ו' כסלו תשע"ג, 20 נובמבר 2012, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: בנק הפועלים בע"מ
נתבע: אנה רקלר
שופט :
עורכי דין: