ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין טפחות בעמ נגד קבוצת אינטר אמריקן בע"מ :

בפני כבוד השופט יעקב שקד

תובע/משיב

בנק מזרחי טפחות בע"מ
ע"י עו"ד אחיקם הלוי

נגד

נתבעים /מבקשת

  1. קבוצת אינטר אמריקן בע"מ
  2. יונה גונן

המבקשת/נתבעת 2 - ע"י עו"ד אריה חגאג

החלטה

מבוא וטענות הצדדים

בפני בקשה למחיקת כותרת ולחילופין בקשה למתן רשות להגן, מטעם הנתבעת 2 (להלן – המבקשת).

בדיון הסכימו הצדדים, לצורך ייעול הדיון, כי החקירה שנחקרה המבקשת במסגרת בקשה לביטול פסק דין תיחשב כחקירה שבוצעה וכך גם לגבי המוצגים שהוצגו באותו דיון, ולפיכך אתייחס אליהם בהתאם.

התובע, בנק (להלן – המשיב), הגיש נגד המבקשת תביעה ע"ס 70,386 ₪. בכתב התביעה נטען כי המבקשת ערבה בערבות בלתי מוגבלת לחובות הנתבעת 1 (להלן – החברה) למשיב. יתרת החוב של החברה למשיב לא שולמה ולפיכך הוגשה התביעה.

הטענה בדבר מחיקת כותרת

תחילה לטענת המבקשת כי התביעה אינה ראויה להתברר בסדר דין מקוצר. המבקשת גורסת כי טענת המשיב לפיה היא "בעלת ענין" בחברה, אינה נתמכת בראיה בכתב כנדרש ולכן יש למחוק את הכותרת.

אין בידי לקבל טענה זו. ההלכה הפסוקה קובעת כי בתביעת בנק בסדר דין מקוצר, אין צורך שהראיות יתמכו בכל רכיבי התביעה:

"הדרישה בתקנות 202(1)(א) ו-203 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 לראיות בכתב אין פירושה, שיש צורך שראיות אלו יתמכו בכל רכיבי התביעה לכל פרטיהם...די בצירוף ההסכמים ופירוט היתרה הסופית..." (ע"א 688/89 הילולים (אריזה ושיווק) נ' בנק המזרחי, פ"ד מה(3) 188, בעמ' 194).

לכתב התביעה צורפו הסכמי פתיחת החשבון, דף היתרה הסופית וכתב הערבות (נספחים 1-4 לכתב התביעה). די בכך לצורך תביעה בסדר דין מקוצר. לפיכך, טענת המבקשת למחיקת כותרת נדחית.

בקשת הרשות להגן – דיון והכרעה

וכעת לבקשה למתן רשות להגן. למבקשת שלוש טענות: המבקשת אינה בעלת ענין בחברה ולכן ערבותה, שהינה בלתי מוגבלת בסכום, בטלה מכח סעיף 21(ב) לחוק הערבות, תשכ"ז-1967 (להלן – חוק הערבות); ביטול מסגרת האשראי בחברה גרם לקריסת החברה ולגרימת נזקים; המשיב מימש שלא כדין 20,000 ₪ מחשבונה הפרטי ;

מטרתו של סדר דין מקוצר היא למנוע דיון בתובענה רק אם ברור ונעלה מספק שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו (ראה ע"א 544/81 מנחם קיהל בע”מ נ' סוכנות למכוניות הים התיכון, פ"ד לו(3) 518, 524; ע"א 9654/02 חב' אחים אלפי בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פ"ד נט(3) 41, 46). לפיכך, בשלב של בקשת רשות להתגונן, די אם הנתבע מראה הגנה אפשרית ואין בודקים כיצד יוכיח את הגנתו או את טיב ראיותיו.

ממילא, בשלב זה גם אין שקילת מהימנות או קביעת מימצאים ודי לו להראות הגנה אפשרית ולו בדוחק על מנת להצדיק מתן רשות להתגונן (ראה ע"א 2418/90 רלפו (ישראל) בע"מ נ' בנק למסחר בע"מ, פ"ד מז(5) 133, 138; א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהד' עשירית, עמ' 402-403). הנתבע אף יכול להעלות טענה בעל פה כנגד מסמך בכתב (ראה ע"א 390/59 רוזינסקי נ' וייט, פ"ד יג(3) 2149).

אולם, אין לומר כי כל אימת שמוגשת בקשת רשות להתגונן היא תינתן כדבר מובן מאליו. כאשר לא פורטה מסכת עובדתית שלמה ומפורטת, או כאשר הטענות העובדתיות חסרות ממשות על פניהן, או שהן מתבררות כ'הגנת בדים', לא תינתן רשות להתגונן (ראה ע"א 465/89 בן צבי נ' בנק מזרחי מאוחד בע"מ, פ"ד מה(1) 66, 69).

על רקע הלכות אלה יש לבחון את טענות המבקשת.

ראשית לטענה בדבר סעיף 21(ב) לחוק הערבות, המורה אותנו כי "לא נקוב בחוזה הערבות סכום קצוב - פטור ערב יחיד מערבותו."

נזכיר, כי ערב יחיד מוגדר בסעיף 19 לחוק הערבות כך (ההדגשה כמובן אינה במקור):

"מי שאינו תאגיד, ולמעט בן זוג של החייב או שותפו של החייב, בין בשותפות רשומה ובין בשותפות שאינה רשומה; היה החייב תאגיד, לא ייחשב כערב יחיד גם מי שהוא בעל ענין בתאגיד; לענין זה, "בעל ענין בתאגיד" - כהגדרת "בעל ענין" בתאגיד, בחוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968;"

המשיב טוען בסיכומיו כי בתצהירה כלל לא טענה המבקשת כי אינה בעלת ענין בחברה. עוד הוא טוען שבמהלך החקירה הנגדית הוכח חד משמעית כי היא בעלת ענין בחברה.

המשיב מפנה בהקשר זה לסעיף 11 לתצהיר. אכן בסעיף זה אין טענה פוזיטיבית שהמבקשת אינה מנהלת ובעלת מניות בחברה אלא הדברים מוצגים כדרך שאלה – "אם אני אינני בעלת מניות בחברה...".

דא עקא, סעיפים 1 – 2 לתצהירה טוענת המבקשת כי על המשיב להוכיח כי היא בעלת הענין בחברה וכי כתב התביעה נעדר הוכחה כזו. עוד היא טוענת בסעיף 2 לתצהירה כי "כפי שניתן להיווכח מתמצית רישום מרשם החברות נספח א' לתצהירי, אני אינני בעלת ענין בנתבעת 1 ומעולם לא הופעתי ברשם החברות ככזו".

אמנם המדובר בטענה שנראית על דרך הפניה, אך משתמע ממנה בבירור כי המבקשת טוענת זאת גם מפיה ולא רק על סמך דוח רשם החברות.

אשר לטענה כי בחקירה הנגדית הופרכה טענת המבקשת בהקשר זה. אכן, במסמכים שונים שנחתמו על ידי המבקשת במסגרת הצטרפותה לחשבון ובמסגרת חתימת הערבות, אישרה שהיא בעלת המניות ויו"ר החברה וכן בעלת השליטה בה (ראה מוצגים א', ג' ו-ד' שהמבקשת אישרה בחקירתה שחתמה עליהם).

אמת, המבקשת אישרה בחקירתה גם שמאז פתיחת החשבון, החברה בשליטתה לכל דבר וענין (עמ' 5 לפרוטוקול ש' 3-4). כן אישרה כי הניהול התבצעה על ידה בלבד וכי היתה בעלת זכות חתימה בלעדית (עמ' 3 לפרוטוקול ש' 26-30).

טוען המשיב כי בהתאם להלכה הפסוקה, המונח "בעל ענין" הקובע בחוק ניירות ערך תשכ"ח-1968, אליו מפנה כאמור סעיף 19 לחוק הערבות, קובעת כי מהות התפקיד קובעת ולאו דווקא מסמכי רשם החברות (ע"א (ת"א) 2849/99 מל"ב המכללה לסחר בינלאומי בע"מ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, פס"ד מיום 25.10.00).

אכן על פניו, ומבלי לקבוע מסמרות בשלב זה, יש אחיזה לטענה זו של המשיב. אכן נראה כי הגנתה של המבקשת דחוקה וקרוב לוודאי שטענותיה סותרות מסמכים בכתב עליהם חתימה, כמבואר לעיל.
דא עקא, למרות הקושי בטענת המבקשת, עדיין מדובר בשלב של בקשת רשות להגן ודי בהגנה דחוקה. כמובא לעיל, ניתן אף להישמע לטענות נגד מסמך בכתב.

אין אנו נמצאים בשלב ההוכחות, או אז השיקולים שבית המשפט שוקל שונים בתכלית. בל נשכח שאחרי ככלות הכל, שמה של המבקשת נפקד מדוח רשם החברות.

אין פירושו שבסופו של ההליך לא תתקבל עמדת המשיב, אך לצורך הכרעה בסוגיה, יש לשמוע ראיות ולאפשר למבקשת את יומה בבית המשפט.

אשר לשתי הטענות הנוספות של המבקשת. האחת, כזכור, היא כי "ביטול מסגרת האשראי והעמדת יתרת החובה בחשבון הבנק של החברה באופן מיידי באופן חד צדדי, הביא לקריסת החברה ולשיתוק פעילותה לחלוטין, לנזקים כלכליים ניכרים ולאבדן מוניטין של החברה" (סעיף 11 לתצהיר). בכך התמצתה הטענה.

ההלכה הפסוקה קובעת כי על המבקש רשות להתגונן להיכבד בפרטי פרטים של הגנתו ולא להסתפק בהעלאת טענות בעלמא (ראה ע"א 527/07 נחום נ' קרן אהרונסון בע"מ, מיום 18.2.08).

לעניין זה יפים הדברים אשר נאמרו בע"א 579/85 משה אריאן ואח' נ' בנק לאומי לישראל בע"מ פ"ד מ(2) 765, בעמ' 767:

"טענת הקיזוז חייבת לפרט את הסכום הנתבע במסגרתה ואף להציג במדויק את מערכת הנתונים, אשר עליהם היא מבוססת... יש להעלות טענת קיזוז בצורה מפורטת וברורה, כדרך שמנסחים כתב תביעה. דרישת קיזוז בעלמא ועל דרך הסתם אין בה גם כדי ליצור תשתית מספקת, שעליה ניתן לבסס תביעת קיזוז...".

הטענות בענין זה הועלו בעלמא, לא כל פירוט של נזקים נטענים ועל דרך הסתם. אפילו לא ניתנה הודעת קיזוז ולו פורט מה גובה הנזקים ומרכיביהם.
ממילא, ברי כי דרך העלאת הטענה אינה כנדרש בפסיקה שהוזכרה לעיל. אין ליתן רשות להגן בגין טענה זו.

הטענה השלישית של המבקשת הינה כי המשיב מימש שלא כדין מחשבונה סך 20,000 ש"ח. אכן בחקירתה הנגדית של המבקשת התגלו גם בהקשר זה בקיעים, כאשר המבקשת הודתה שחתמה על כתב קיזוז מחשבונה הפרטי (עמ' 5 לפרוטוקול ש' 17-18 ומוצג ו').

יחד עם זאת, שוב, בשלב זה ניתן להישמע לטענות נגד מסמך בכתב. אף בענין זה הגנת המבקשת דחוקה, אך יש ליתן לה את יומה.

לפיכך, למרות העובדה שמדובר בהגנה בדוחק, ונוכח המשקל הרב שניתן מאז ומתמיד, וביתר שאת לאחרונה, לזכות הגישה לערכאות, אני מקבל את הבקשה למתן רשות להגן. זאת, למעט לגבי הטענה של הנזקים שנטען כי אירעו בשל סגירת החשבון לחברה. חככתי ביני לביני אם להתנות את קבלת הבקשה בהפקדה בקופת בית המשפט, אך בהינתן מכלול השיקולים, החלטתי שלא לעשות כן.

הבקשה מתקבלת. הוצאותיה יילקחו בחשבון בתום ההליך.

תצהירה של המבקשת ישמש כתב הגנה (בכפוף לסייג בדבר דחיית טענה אחת).

נוכח העובדה שמדובר בהליך בסדר דין מהיר (בהינתן סכום התביעה), יגישו הצדדים תצהירים הדדית עד 1.1.13. לתצהירים יצורפו כל המסמכים שבדעת הצדדים להסתמך עליהם. לא יישמע עד שלא הוגש תצהירו זולת אם הוזמן כדין מבעוד מועד.

הצדדים יגישו הדדית רשימת מסמכים שבכוונתם להסתמך עליהם עד 15.12.12.

נוכח העובדה שבירור תיק זה לגופו התעכב בשל הליכי ערעור קודמים, הנוגעים לבקשה ל ביטול פסק דין, ולאור יתר הנסיבות, לא ראיתי מקום לקיים ישיבה מקדמית.

התיק נקבע להוכחות ליום 23.1.13 שעה 15:00. הצדדים יהיו ערוכים לסיכומים בעל פה בתום הדיון.

ניתנה היום, ו' כסלו תשע"ג, 20 נובמבר 2012, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: טפחות בעמ
נתבע: קבוצת אינטר אמריקן בע"מ
שופט :
עורכי דין: