ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אחמד בירותי נגד מדינת ישראל :

בש"פ 5296/07

העורר:
אחמד בירותי

נ ג ד

המשיבה:
מדינת ישראל

ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 5.6.07 בב"ש 021029/07 שניתנה על-ידי כבוד השופטת
רויטל כץ

בשם המשיבה:
עו"ד יאיר חמודות, פרקליטות המדינה

בבית המשפט העליון

החלטה

1. לפני ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע, בה דחה בית המשפט את עררו של העורר על החלטת בית משפט השלום באשקלון, בה הורה בית משפט השלום על מעצרו של העורר עד תום ההליכים.

2. כנגד העורר הוגש כתב אישום (ת"פ 624/07) בגין עבירה של החזקת סם מסוכן מסוג חשיש במשקל 490 גר' נטו, שלא לצריכתו העצמית. על-פי הנטען בכתב האישום, נתפס העורר בתאריך 14.5.07 בשעות הערב בתוך מונית בסמוך לצומת פלוגות, כשהוא מחזיק 5 סוליות חשיש במשקל כולל של 490 גר' נטו וזאת ללא היתר בדין.

3. בית משפט השלום קבע כי קיימות ראיות לכאורה לאשמת העורר, ומשכך, ובהעדר חלופת מעצר ראויה, הורה על מעצרו עד תום ההליכים. על החלטה זו הוגש ערר בפני בית המשפט המחוזי בבאר שבע. בית המשפט קמא דחה את הערר וקבע כי אכן קיימות ראיות לכאורה המצדיקות את מעצרו של העורר עד תום ההליכים. אשר לחלופת מעצר, ציין בית המשפט כי נבחנה החלופה שהוצעה, ונמצאה לא מתאימה, משהוצעה כערבה יחידה אשה, אם חד-הורית לשני ילדים קטנים, העובדת לפרנסתה, שאין זה סביר כי תתנתק מחובות עבודתה ופרנסתה כדי לפקח על העורר במשך כל שעות היממה. בהחלטה על מעצרו, התחשב בית המשפט גם בעברו הפלילי של העורר, הכולל ארבע הרשעות קודמות בעבירות שונות.

4. בעררו בפני בית משפט זה תוקף העורר את קביעת בית משפט לפיה קיימות ראיות לכאורה המצדיקות את מעצרו עד תום ההליכים. כן הוא תוקף את אי-התייחסותו של בית המשפט המחוזי לפגמים שנפלו בחקירה, המשליכים, על-פי טענתו, על שאלת מעצרו. לבסוף הוא תוקף את קביעת בית המשפט המחוזי לפיה צדק בית משפט השלום בקביעתו כי לא מתקיימת חלופת מעצר ראויה במקרה זה.

5. בכל הקשור לקיומן של ראיות לכאורה, מציין העורר כי במונית בה נסע ובה נמצאו הסמים, נסעו מספר נוסעים נוספים, ואף כי הסמים נמצאו מתחת למושב בו ישב ברכב, הוא הכחיש כל קשר אליהם מיד עם הימצאם. לטענתו, המשיבה מסתמכת על מקום הימצאם של הסמים ועל התנהגותו של העורר כפי שנלמדה מגרסת יושבי המונית, ומדוחות השוטרים. אולם לגישתו, לא ניתן להסתמך על עדויות יושבי המכונית, אשר ניסו להרחיק עצמם מהאירוע ולמנוע כל חשד כלפיהם, מה גם שבינם לבין עצמם לא הייתה אחידות גרסאות ונמצאו פרכות וסתירות רבות בגרסאותיהם השונות. העורר מוסיף כי בחומר הראיות עצמו קיימות סתירות אשר בית המשפט קמא לא נתן להן את דעתו, והן מעלות ספק ממשי בדבר אשמתו של העורר.

6. עוד תוקף העורר את אי-התייחסותו, לכאורה, של בית המשפט קמא לפגמים שנפלו בחקירה. לדבריו, ניתן לזהות בבירור מגמתיות של חוקרי המשטרה כלפי העורר ואי-ביצוע פעולות מחוייבות המציאות, כגון לקיחת טביעות אצבע מכל המעורבים על מנת לבדוק את התאמתן למה שנמצא על סוליות החשיש.

7. העורר תוקף אף את החלטת בית המשפט לפיה לא נמצאה חלופת מעצר ראויה בנסיבות העניין. לדבריו, משנפלו פגמים המחלישים את עוצמת הראיות לכאורה, יש בכך אף כדי להקל ולמתן במקביל את דרישת חלופת המעצר המוחלת. לטענתו, הערבה שהסכימה לפקח על העורר בגדר חלופת המעצר שהוצעה הינה בגירה חסרת עבר פלילי, אשר הביעה נכונות לשאת באחריות הכרוכה בפיקוח כאמור.

8. דין הערר להידחות.

אשר לראיות לכאורה - מתקיימת דרישת החוק, ככל הנדרש לצורך הליך מעצר עד תום ההליכים.

בראש וראשונה, הסם נמצא מתחת לשטיח, במושב ליד נהג המונית, שם ישב העורר במהלך הנסיעה. בצומת פלוגות, הבחין נהג המונית בניידת משטרה המסמנת לו לעצור. לגרסת נהג המונית, העורר שכנע אותו שלא לעצור, והמונית המשיכה בנסיעתה. השוטרים רדפו אחרי המונית, והורו לה לעצור, ובסופו של דבר, הנהג נעתר לקריאותיהם. השוטר שהגיע למונית ביקש מכל הנוסעים לרדת, וכולם ירדו חוץ מהעורר, והוא יצא מהרכב רק לאחר שניתנה לו הוראה מפורשת על-ידי השוטר (כעולה מעדויות הנהג ושני נוסעים נוספים). העורר ביקש מהשוטר לחזור ולשבת במונית בטענה שהוא מתעייף (דו"ח השוטר קפאח). הדבר העלה את חשדו של השוטר, שעשה עקב כך חיפוש ברכב, ומצא את החשיש. יתר הנוסעים נחקרו והכחישו כל קשר לסמים.

הראיות בדבר מקום הימצא הסם והתנהגותו של העורר בכל הקשור להתנהלות המשטרה שהביאה לגילוי הסמים, די בהן כדי להוות ראיות לכאורה לצורך הליך מעצר בהעדר הסבר סביר המסיר את החשד. קיום אי-התאמות מסוימות בגרסות העדים האחרים אינו מהותי, ואינו מכרסם בתשתית הבסיסית המערבת את העורר, לכאורה, בעבירות הסם המיוחסות לו.

9. עילת מעצר בעבירות סמים היא הכלל, וחזקת מסוכנותו של העורר במקרה זה לא הופרכה. למסוכנות זו תורם גם עברו הפלילי בעבירות רכוש; כמות הסם בה מדובר היא כמות משמעותית שהפצתה עלולה לסכן חיים ובריאות של אדם.

10. לצורך בחינה כוללת ושלמה של שאלת חלופת המעצר, הוריתי ביום 20.6.07 על הגשת תסקיר קצין מבחן. בתסקיר מיום 4.7.07 הודיע שירות המבחן כי לאחר המתנה ממושכת של קצין המבחן בכלא "דקל", סירב העורר לצאת מתא המעצר לפגישה עמו. עוד נאמר בתסקיר כי נמסר לשירות המבחן כי העורר נמצא בתסמונת גמילה, ונבדק פעם אחת על-ידי רופא סמים בכלא, וכי הקשר שלו עם הגורמים הטיפוליים מתאפיין בהתייחסות תובענית ובתלונות שהוא אינו מקבל טיפול כראוי, על-פי תפיסתו. לאור זאת, ונוכח העדר שיתוף הפעולה של העורר עם שירות המבחן, לא הוצגה המלצה כלשהי ביחס לשחרורו בחלופה. לאור תסקיר זה, ניטלת הממשות מחלופת מעצר.

11. על רקע מכלול הנתונים האמורים, אין מקום להתערב בהחלטות הערכאות קמא, אשר הורו על מעצרו עד תום ההליכים של העורר.

הערר נדחה.

ניתנה היום, י"א באב התשס"ז (26.7.07).

ש ו פ ט ת


מעורבים
תובע: אחמד בירותי
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: