ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין איריס חכמון נגד בטוח לאומי-סניף :

1


מדינת ישראל

בית הדין האזורי לעבודה
בבאר שבע
בל 1753/08

בפני:

כבוד השופט אילן סופר

04/12/2008

בעניין:

איריס חכמון

התובעת

נ ג ד

בטוח לאומי-סניף באר שבע

ע"י ב"כ עו"ד

ילנה צ'וקלר

הנתבע

פסק דין

1. עניינה של התביעה שבפנינו הוא החלטת הנתבע מיום 26.2.08 בדבר שלילה רטרואקטיבית של זכאות התובעת לגימלת הבטחת הכנסה, באופן שיצר לתובעת חוב על סך 43,415 ש"ח.

2. לתובעת ולבעלה שישה ילדים. התובעת פוטרה מעבודתה בשנת 2006, גם בעלה פוטר מעבודתו והם נותרו ללא הכנסה.

3. בני הזוג עשו מאמצים רבים למצוא עבודה, אך לשווא.

4. התובעת הגישה תביעה להבטחת הכנסה ביום 22.6.06, והיא החלה לקבל גימלת הבטחת הכנסה במהלך שנת 2006. מאחר ולכתב התביעה צורף רק מכתבו של הנתבע בדבר היווצרו של החוב, אין בפנינו את המועד המדוייק בו החלו בני הזוג לקבל את הגימלה, אולם טופס התביעה התקבל ביום 25.7.06, וככל הנראה התביעה אושרה ממועד זה ואילך.

5. על גבי טופס התביעה מיום 25.7.06 (נ/1) ציינה התובעת כי בבעלות בנה בן ה- 18, שמואל, יש כלי רכב.

על אף האמור, קיבלה התובעת גימלת הבטחת הכנסה מאותו מועד, ועד להחלטה על ביטול הזכאות.

6. הנתבע טוען כי מאחר ובבעלותו של בנה של התובעת, המתגורר עימה, כלי רכב - היא אינה זכאית לגימלת הבטחת הכנסה על פי החוק, ועל כן בדין נשללה זכאותה.

הנתבע נסמך בהחלטתו על הוראות סעיף 9א (א) לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א - 1980 (להלן: "החוק"), המגדיר כי רכב לצרכי החוק הינו רכב "...שבבעלות התובע או בשימוש של התובע, או ילדו הנמצא עימו, למעט אופנוע...". הנתבע טוען כי מאחר ואין חולק כי בבעלות בנה של התובעת היה בתקופה הרלבנטית כלי רכב, והיות ומדובר בחייל בשירות סדיר אשר יש לראותו כילד על פי סעיף 1 לחוק, וסעיף 238 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה - 1995, הרי שמדובר בנכס השולל זכאות לגימלה.

7. הנתבע הציג בפנינו תעודת עובד ציבור מיום 25.11.08, בה צויין כי:

"הדחייה מושפעה מתיקון חוק אשר התקבל ב- 26.12.06 ותחולתו ב 1.1.07 בנושא רכב - סעיף 9א(א) ו- 9א(ג) לחוק הבטחת הכנסה."

לתעודת עובד הציבור צורף חוזר כללי של הנתבע (35/07) העוסק בביאורים ויישום של תיקון החוק הנ"ל.

הכרעה

8. סעיף החוק הרלבנטי, סעיף 9א , בנוסחו כיום הינו כדלקמן:

" (א) בסעיף זה, "רכב" - רכב מנועי כהגדרתו בסעיף 1 לפקודת התעבורה, שבבעלות התובע או שבשימושו של התובע או ילדו הנמצא עמו, למעט אופנוע."

סעיף החוק תוקן בתיקון מס' 28 לחוק (התשס"ז - 2007), שהתקבל בכנסת ביום ה' בטבת התשס"ז - 2006 (26 בדצמבר 2006) (להלן: "תיקון החוק"). תיקון החוק נכנס לתוקפו ביום 1.1.07, והחליף את הסעיף בנוסחו הישן מאותו מועד ואילך.

נוסחו הקודם של הסעיף היה כדלקמן:

"(א) בסעיף זה, "רכב" - רכב מנועי כהגדרתו בסעיף 1 לפקודת התעבורה, למעט אופנוע."

9. להשלמת המסגרת הנורמטיבית נביא את ההגדרה הרלבנטית למונח ילד לפי החוק. סעיף 1 לחוק קובע כי ילד משמעו:

""ילד" – כל אחד מאלה:

(א) ילד כמשמעותו בהגדרה "ילד" בסעיף 238 לחוק הביטוח;"

על פי סעיף 238 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה - 1995, ילד הינו:

""ילד" - ילד של המבוטח לרבות נכד שכל פרנסתו על המבוטח, ובלבד שנתקיים בהם אחד מאלה:

...

(3) לא מלאו להם 22 שנים והם -

(א) בשירות סדיר כמשמעותו בחוק שירות בטחון, למעט שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע, ואולם לא יובא בחשבון, לענין פסקה זו, שירות סדיר העולה על 36 חודשים;

...

(5) הם משרתים בשירות סדיר כמשמעותו בחוק שירות בטחון, למעט שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע, ובתכוף לפני שירותם נתקיים בהם האמור בפסקה (4); לענין פסקה זו, לא יובא בחשבון שירות סדיר העולה על 36 חודשים;"

10. כאמור לעיל, תיקון החוק נכנס לתוקפו ביום 1.1.07. תביעתה של התובעת הוגשה ב25.7.06, ואף גימלתה החלה משתלמת סמוך למועד זה, ומכאן שקדמה למועד כניסת התיקון לתוקף.

11. הרכב שנרכש על ידי הבן נרכש במועד 9.6.06 (נ/5), גם זאת לפני כניסת תיקון החוק לתוקפו, ולפני שהחלה התובעת לקבל גימלת הבטחת הכנסה.

12. כשם שלא ניתן להחיל את תיקון החוק רטרואקטיבית באופן המיטיב עם המבוטחים, ולהכשיר שימוש ברכב מנועי העומד בתנאי החוק, טרם כניסת הסעיף לתוקפו, כך בוודאי שלא ניתן להחילו רטרואקטיבית באופן המרע את מצבם.

מכאן שבמועד הרלבנטי להגשת התביעה לגימלת הבטחת הכנסה, 25.7.06, לא היתה כל מניעה כי בנה הבגיר של התובעת יהיה בעל רכב, שנועד לשימושו הפרטי, ועדיין תהיה התובעת זכאית לקבל גימלת הבטחת הכנסה. זהו הדין שצריך לחול על עניינה של התובעת גם במסגרת בחינה שבדיעבד.

13. בשולי הדברים נוסיף ונציין כי על פי החוק, והתקנות שהותקנו מכוחו, הגדרתה של משפחה לצרכי זכאות לגימלת הבטחת הכנסה בשיעור המקסימלי היא בני זוג שלהם שני ילדים ויותר. דהיינו, על פי הוראות החוק אין השלכה כספית על גובה הגימלה מהילד השלישי ואילך. דברים אלו אושרו גם בתעודת עובד הציבור שהגיש הנתבע.

היות ולתובעת שני ילדים קטינים המתגוררים בביתה, ומאחר והבן החייל הוא הילד השלישי במשפחה, ממילא לא היתה לו השפעה על סכום הגימלה ששולמה לתובעת.

14. עוד נבקש לציין כי התרשמנו מאוד מעדותם של התובעת, בעלה ובנה, שהיו אמינים במיוחד, תארו מצוקה קיומית והשיבו בכנות בכל הנוגע לשימושם ברכב של בנם. התמונה שהצטיירה בפנינו היתה כי הרכב היה בשימוש מלא ובלעדי של הבן, ורק לעיתים רחוקות ובמקרים קיצוניים נעזרו בו התובעת ובעלה (ראה פרוטוקול מיום 16.9.08, עמוד 3 שורות 1-2, עמוד 3 שורות 13-18 עמוד 3 שורות 26-29 עמוד 4 שורות 22-30 ועמוד 5 שורות 1-3). התובעת ובני משפחתה סיפקו הסבר שהניח את דעתנו מדוע פוליסת הביטוח השל הרכב רשומה על שם בן זוגה (עמוד 4 לפרוטוקול מיום 16.9.08, שורות 14-20). ההסבר לפיו הבן החליף את חברת הביטוח בזמן שהיה בצבא, ועל כן ביקש מאביו להוציא את הפוליסה החדשה, ואז היא נרשמה על שם אב, מקובל עלינו, ולא מצאנו כי יש בכך ללמד על שימוש שנעשה ברכב על ידי מי מבני הזוג.

15. בטרם סיום נוסיף כי התובעת לא התנהלה כמי שמנסה להסתיר דבר מהנתבע, נהפוך הוא. התובעת כבר בטופס התביעה (נ/1) ציינה כי לבנה יש רכב, ואף ציינה את גילו ואת שמו. על סמך טופס תביעה זה אושרה לתובעת הכרה בזכאותה לגימלת הבטחת הכנסה. הדעת אינה סובלת מצב בו על התובעת הושת חוב בשיעור כה גדול כרעם ביום בהיר, ללא כל מידע חדש שהתקבל אצל הנתבע, וללא כל הצדקה נראית לעין. מקבלי גימלת הבטחת הכנסה, אשר באופן מובנה נמצאים במצב כלכלי קשה מלכתחילה, אינם יכולים לחשוש כל העת כי הנתבע יחזור בו מאישורו באשר לזכאותם לגימלה באופן רטרואקטיבי, זאת מבלי שנעשה על ידם דבר שיצדיק זאת. אין המקרה דומה למקרים בהם מתגלים פרטים שהוסתרו על ידי המבוטח והיה בהם כדי לשלול את הזכאות מלכתחילה. התובעת נהגה בהגינות, מסרה לנתבע את כל הפרטים הדרושים, הנתבע שקל בקשתה והחליט לאשר אותה, ועל סמך זה קיבלה התובעת גימלה במהלך כשנתיים כמעט. החלטת הנתבע לשלול את הגימלה נסמכת על אותו מידע שהופיע בבקשה המקורית, שאושרה, וגם מטעם זה יש להצדיק קבלת התביעה.

15. באותו אופן גם אם היינו סבורים כי היה מקום לקבוע כי הזכאות נפסקת החל ממועד תחולת התיקון לחוק שהוא 1.1.07, הרי שבהתחשב במועד בו הנתבע הודיע על היווצרות החוב ב- 24.2.08, לא ניתן גם כאן לבוא בטרוניה כלפי התובעת, אשר לא הודיעו לה במועד - בסמוך לכניסת תיקון החוק לתוקף. השתהות הנתבע , שלא באשמת התובעת, אינה יכולה לבוא לחובתה. כפי שניתן לראות, מספר חודשים לאחר הפסקת תשלום הגמלה נמכר הרכב, והתשלום חודש. מכירת הרכב מלמדת כאלף עדים כי לאחר שנודע לתובעת כי היא אינה זכאית עוד לתשלום הגימלה, ומה העילה לכך, פעלה התובעת למכירת הרכב.

16. בנסיבות המתוארות לעיל, מצאנו כי דין התביעה להתקבל.

17. משהתובעת לא יוצגה על ידי עורך דין בהליך זה, אין צו להוצאות.

ניתן היום 04 בדצמבר, 2008 (ז' בכסלו תשס"ט) בהעדר הצדדים.

אילן סופר - שופט