ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין בוטבול שמואל נגד בטוח לאומי-סני :

1


בתי הדין לעבודה

בית הדין האזורי לעבודה

בבאר שבע

בל 002656/07

בפני:

כב' השופטת יהודית גלטנר-הופמן

סגנית נשיא

04/12/2008

בוטבול שמואל

בעניין:

התובע

ענת ישראל

ע"י ב"כ עוה"ד

נ ג ד

בטוח לאומי-סניף באר שבע

הנתבע

סימונה גולדמן-מימון

ע"י ב"כ עוה"ד

פסק דין

1. המדובר בתביעה להכיר בפגיעה בגבו של התובע כתאונת עבודה עקב אירוע שאירע לטענת התובע ביום 16/1/06.

2. התובע, יליד שנת 1951, עבד כנגר ומתקין בחברת דלויה מרכז הבנייה בע"מ, החל

מ- 5/05 ואילך.

3. התובע טען כי ביום 16/1/06 נדרש להתקין, במסגרת עבודתו וביחד עם עובד נוסף,עוזי קרקבדוס, רהיטים שונים ובהם מטבח בדירה במושב עין יהב. לטענתו, תוך כדי פריקת הסחורה מן המשאית אל תוך הדירה וכאשר הרים ארון מטבח כבד, חש דקירה בגב וכשהתיישר חש כאב חד. הוא הודיע לעוזי שנתפס לו הגב וביקש את עזרתו,אך נשאר לעבוד במקום העבודה עד לתום ההתקנה, אם כי עבד בתפוקה נמוכה ורוב הנטל נפל על עוזי. לאחר בירור רפואי, התגלה כי הוא סובל מבקע דיסקלי ומשינויים ניווניים. לטענתו הבקע נגרם כתוצאה מהרמת ארון המטבח ולפיכך יש להכיר בפגיעה כתאונת עבודה.

4. הנתבע טען כי יש לדחות את תביעת התובע, שכן לא הוכח כי נגרם לתובע "אירוע תאונתי" תוך כדי ועקב עבודתו ביום 16/1/06 אשר גרם נזק לגבו. עוד נטען כי אין קשר בין הפגימה ממנה סובל התובע בגבו לבין עבודתו ותנאי עבודתו וכי סבלו נובע ממצבו הרפואי הבסיסי. לחילופין נטען כי הפגיעה בגבו התפתחה כתוצאה מתחלואה טבעית.

5. בעקבות הגשת תביעתו לנתבע, נחקר התובע על ידי חוקר המוסד. גם מר עוזי (עזיז) קרקבדוס, אשר נכח במקום האירוע הנטען נחקר על ידי חוקר המוסד. התובע והעד נחקרו בבית הדין.

המצב המשפטי:

6. הכלל הוא, כי באירוע אשר מייחסים אותו לתאונת עבודה על המבוטח להראות "ראשית ראיה" לקיום אירוע תאונתי.

הראיה יכולה להיות ישירה, זו המועלית על ידי המבוטח עצמו, וככל הנדרש - בסיוע של עדים אשר נכחו בעת התאונה.

כאשר אירוע מתרחש ללא נוכחות אחרים, ניתן להוכיח את קיום האירוע על פי סיוע של ראיות בלתי ישירות, ובקשר לכך נודעת חשיבות רבה למסמכי האשפוז של המבוטח או מסמכים רפואיים אחרים.

הניסיון מלמד כי במרבית המקרים מעלה הנפגע בעת האשפוז את הרקע לפגיעה, הן ביזמתו והן על פי שאלות הרופאים, וזאת על מנת לתת תמונה מלאה של האירוע ולקבל את הטיפול הרפואי המתאים (ר' דב"ע מט/23-0, המוסד לביטוח לאומי - שמעון הירשהורן; פד"ע כ', 349, 352; דב"ע נו 288-0 אורי עמר - המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם) והפסיקה המאוזכרת בפסק הדין). הניסיון גם מלמד שיש לייחס משקל אף להעדר התייחסות לרקע התאונה על ידי המבוטח בעת האשפוז. עם זאת, ברור כי העדר התייחסות כאמור אין פירושו תמיד אי קיום אירוע תאונתי. הדבר תלוי בנסיבות ובראיות האחרות המוגשות לבית הדין.

בנושא זה יש אפוא לתת משקל רב להתרשמותה של הערכאה הדיונית מהראיות שהיו לפניה (ראה דב"ע נד/37-0 ציון גירת - המוסד לבטוח לאומי (לא פורסם).

7. באשר להוכחת אירוע תאונתי בפגיעה בגב, נפסק כי :

"ניסיון החיים לימד את בית הדין שהכרה בפגיעה בעמוד השדרה כתאונת עבודה תלויה בעיקר בשאלה האם הוכח שבמהלך העבודה אירע משהו שבגינו 'נתפס' גבו של המבוטח או שפקדוהו לפתע כאבים עזים שמנעו ממנו להמשיך לעבוד. ביסודם של דברים עומדת שאלת אמינות גרסתו של התובע".

(דב"ע מה/ 0-24, אברהם אזולאי - המוסד, לקט 33, 46; דב"ע נא/ 0-205, המוסד - שחדה סעיד, פד"ע כד 222 ודב"ע נא/ 0-218, המוסד - משה דרור, פד"ע כד 545).

על התובע נטל הראיה להוכיח "אירוע תאונתי" הקשור לעבודה וחורג מתנועותיו שאינן קשורות לעבודתו הרגילה (דב"ע נה'/181-0 המוסד לביטוח לאומי - נפתלי לפידות - לא פורסם).

על המבוטח להוכיח מאמץ בלתי רגיל או אירוע פיזי מיוחד בעבודה, שניתן לקשור להופעתם של הכאבים (עב"ל 338/96 המוסד לביטוח לאומי - יוסף עובדיה, לא פורסם; עב"ל 152/95-0 אבו סליטה חסן - המוסד לביטוח לאומי, לא פורסם).

8. לאחר עיון בטענות הצדדים, בפרוטוקול הדיון, ברישומים הרפואיים שהוצגו לתיק, לרבות התרשמותי מן העדויות שנשמעו בפניי, מסקנתי היא כי התובע לא עמד בנטל להוכיח קיומו של "אירוע תאונתי" הנטען על ידו, זאת מכמה טעמים וכפי שיפורט להלן.

9. ראשית, גרסת התובע באשר לאופן קרות האירוע לא היתה אחידה והיא עומדת בסתירה לעדות העד עוזי קרקבדוס, שנכח במקום האירוע ולתיאור הפגיעה על ידי מעסיקתו בשאלון שמילאה.

10. התובע הגיש טופס הודעה על פגיעה בעבודה ביום 17/1/07 (נ/1), שנה לאחר קרות האירוע הנטען.

הפגיעה תוארה בהודעה כך: "תוך כדי עבודה בהרכבה בבית הלקוח חש כאב בגב בזמן פריקת הסחורה."

11. בשאלון שמילא התובע (נ/5) ציין כי "בפריקת ארון מן המשאית הרגשתי כאב בגב כמו דקירה חדה".

12. בהודעתו בפני חוקר המוסד מסר כי: "היתה שם יחידה כבדה של ארון מטבח, הגודל שלה היה כ- 1*1 הוא כלל גם מגירות, אנחנו ביחד בתוך המשאית שמנו את היחידה על הקצה, ירדנו למטה והורדנו אותה על הרצפה, תוך כדי שהנחנו אותה על הרצפה, אז הרגשתי את הקליק בגב וכואב. עזיז הוא הוריד את הארגז יחד איתי. "

"לשאלתך האם מעדתי או נפלתי, אני אומר שלא, זה כאב שהופיע תוך כדי התיישרות של הגב." (נ/6)

13. בעדותו בפנינו העיד כי :" אנחנו הורדנו יחידה מהרכב, ברגע שהתכופפתי להוריד את היחידה למטה לרצפה, חשתי דקירה חדה בגב, התיישבתי, ייתכן שזזתי צעד או חצי צעד, באותו רגע צעקתי וקראתי ואמרתי לו שנתפס לי הגב. הודעתי לו שהוא יצטרך לעשות את רוב העבודה כי במצב זה איבדתי את הכושר לעבוד"( עמ' 7 לפרוטוקול מיום 16/9/08).

14. ואילו מר קרקבדוס מסר בהודעתו בפני חוקר המוסד כי :"אני אומר שהדרך מהמשאית לבית לא היתה דרך נוחה ואני ושמואל הרמנו יחידה, זו היתה יחידה כבדה בערך 50 ק"ג ובדרך מעדנו. לשאלתך למה הכוונה מעדנו, האם שנינו נפלו אני אומר שהוא שמואל נפל יותר... אני אומר שהוצאנו אותה מהמשאית, אני לא זוכר אם שנינו הוצאנו אותה זה היה מזמן, התחלנו ללכת איזה מטר ואז הוא נפל.

אני אומר שאני זוכר שנפל על הרצפה לא זוכר באיזה תנוחה, אני חושב גם שיחידה נפלה עליו."

15. אף בעדותו בפני בית הדין אישר העד כי הוא והתובע מעדו, משום ש"הדרך לא היתה כל כך טובה", כלשונו (עמ' 9 לפרוטוקול מיום 16/9/08) אם כי העיד בפנינו, בניגוד להודעתו בפני החוקר, כי התובע הרים לבדו היחידה וכי כאשר חזר מבחוץ, מצא את התובע על הרצפה עם הארון" (עמ' 8 לפרוטוקול מיום 16/9/08).

16. גם בשאלון שמסרה מעסיקתו של התובע (נ/4) צוין בתיאור הפגיעה כי "בפריקת הסחורה בעין יהב, האזור בשלבי בנייה והאדמה אינה מישורית במיוחד, הוא מעד והרגיש בגב כאבים חזקים שהפריעו לו לעבוד".

17. זאת ועוד. התובע בעדותו לחוקר המוסד העיד מפורשות כי: "לא היה משהו שונה או חריג בצורה שבה הורדתי את היחידה באותו יום, אני אומר שלא. הכל היה רגיל, לא היה שום דבר שונה."

18. מן הרישומים הרפואיים שצורפו לתיק, עולה כי התובע פנה בפעם הראשונה לקבלת טיפול רפואי רק ביום 9/2/06, כשלושה שבועות לאחר קרות האירוע הנטען. התובע אף אישר בעדותו כי המשיך לעבוד כרגיל ולא נעדר מעבודתו, למרות שחש כאבים. (עמ' 6 לפרוטוקול)

בתלונתו הרפואית מיום 9/2/06 צוין כי התובע "גורר רגליים וסובל מכאבי גב כחצי שנה". אין ברשומה זו כל אזכור לגבי האירוע הנטען.

19. ביום 9/4/06, ציין התובע בביקורו אצל רופא המשפחה כי התלונות הופיעו לאחר הרמת משקל בעבודתו.

כשנשאל התובע בעת חקירתו הנגדית מדוע ציין רק בחודש 4/06 כי הפגיעה קשורה לעבודתו, ענה כי:"בביקור הראשון הלכתי לקבל טיפול ובכלל לא חשבתי להגיש תביעה, ברגע שניגשתי לפרופ' עטר ואמר לי שיש פריצת דיסק והמצב חמור אז חזרתי אליה ואמרתי לה שזה בעקבות העבודה. ייתכן שאמרתי לה גם בפעם הראשונה שזה בעקבות העבודה". (עמ' 7 לפרוטוקול).

20. טופס בל /250 הוצא רק ביום 14/4/06. וכשנשאל מדוע עשה כן רק כשלושה חודשים לאחר קרות האירוע הנטען, העיד כי "רק באפריל הבנתי את הקשר לאירוע. הרופא ידע אותי בקשר לפריצת הדיסק. אני חשבתי שהגב נתפס או כאב של השריר." (עמ' 6 לפרוטוקול)

21. לאור כל האמור לעיל, אין לתת אמון בגרסת התובע ולא ניתן לקבוע כל ממצא עובדתי על פי עדותו באשר לאופן קרות האירוע הנטען על ידו. הסתירות שנמצאו בגרסאות השונות שנמסרו הן על ידי התובע והן על ידי העד שנכח במקום האירוע הנטען והן על ידי מעסיקתו, עדותו של התובע כי לא היה כל אירוע שונה או מיוחד בעת הפגיעה ואף העובדה כי אין כל אזכור ברישומים הרפואיים הסמוכים לקרות האירוע, כי המדובר בפגיעה שנגרמה במסגרת העבודה ומחמת הרמת הארון, מובילים למסקנה כי התובע לא עמד בנטל להוכחת קיומה של תאונה כהגדרתו בחוק הביטוח הלאומי לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) תשנ"ה - 1995, (להלן: "החוק").

22. לפיכך, דין התביעה להידחות.

23. אין צו להוצאות.

24. המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתן היום 04 בדצמבר, 2008 (ז' בכסלו תשס"ט) בהעדר הצדדים.

­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­___________________

י. גלטנר-הופמן, שופטת

סגנית נשיא

קלדנית: רות רחמים.