ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין נגד א.ב.ש. שמירה וביטחון בע"מ :


בפני כבוד השופט סוהייל יוסף- סגן נשיא

המבקשים/התובעים

1. עזבון המנוח עלי פארס

2. עלי מוחמד פארס

נגד

המשיבים /הנתבעים

  1. א.ב.ש. שמירה וביטחון בע"מ
  2. איילון חברה לביטוח בע"מ
  3. משטרת ישראל / המטה הארצי
  4. משרד הפנים ירושלים

החלטה

1. לפניי בקשה לתיקון כתב תביעה באופן שתתווסף רשות שדות התעופה כנתבעת נוספת.

2. התובעים, עיזבון ויורש המנוח עלי פארס (להלן: "התובעים" ו"המנוח" – בהתאמה), הגישו תביעה כספית נגד שמירה ובטחון בע"מ (להלן: "הנתבעת מס' 1" או "חברת השמירה"), שהעסיקה את המנוח, בעת הרלוונטית, נגד איילון חברה לביטוח (להלן: "הנתבעת מס' 2" או "חברת הביטוח"), המבטחת של חברת השמירה, נגד משטרת ישראל (להלן: "הנתבעת מס' 3" או "המשטרה"), שאחראית על פי דין להתרת השימוש ואחזקת נשק, ונגד משרד הפנים (להלן: " הנתבע מס' 4" או "משרד הפנים") שהינו הרשות המוסמכת על פי דין למתן היתרים לאחזקת נשק. לטענת התובעים, עבר המנוח קורס הכשרה ביוזמת חברת השמירה והוצב בתפקיד מאבטח ובודק ביטחוני בגשר אלנבי, כאשר לשם כך קיבל מחברת ה שמירה אקדח מסוג גלוק, 9 מ"מ. התובעים טוענים, כי מותו של המנוח בעת שעמד לעזוב עם מטלטליו, את דירת חברתו בקיבוץ גלגל, עקב סיום מערכת היחסים ביניהם, נגרם כתוצאה מפליטת כדור מאקדחו האישי, אותו החזיק ברשות הנתבעים 1, 3 ו-4. משכך, עליהם האחריות למותו .

3. כעת, לאחר שתם שלב קדם המשפט ובית המשפט הורה על הגשת תצהירי עדות ראשית מטעם הצדדים ואף הוגשו תצהירי התובעים, עותרים התובע ים לתיקון כתב התביעה.

4. לטענת התובעים משהובא, באקראי, לידיעתם כי חברת השמירה מועסקת במעבר הגבול אלנבי על ידי רשות שדות התעופה, ולא על ידי משטרת ישראל, מוצדק תיקון כתב התביעה באופן שתצורף אף הרשות כנתבעת. לטענתם, היה על רשות שדות התעופה לדאוג, כי חברת השמירה תבצע את תפקידה באופן שיישמרו חיי אדם , וכעולה מתצהירו של מר דניאל מגאמס, שעבד עם המנוח, היה באפשרותה לאחסן את כלי הנשק של המאבטחים בחדר כספות הנמצא במעבר הגבול.
לא זו אף זו, רק לאחר קבלת חוות דעת המומחה מטע ם התובעים נודע ל הם כי חקירת המשטרה לא היתה ממצה בעניין נסיבות מותו של המנוח. ומוסי פים, כי לא ייגרם לנתבעים כל נזק כתוצאה מהתיקון מאחר ומחדלי החקירה כבר נטענו בכתב התביעה (סעיפים 19,20, 21ג'). לטענת התובעים, צירופה של הרשות כנתבעת, עשוי אף להיטיב את מצבם של הנתבעים, שכן יהיה בכך כדי להפחית מאחריותם אם התביעה תתקבל. וגם מטעם זה יש להיעתר לבקשה.

5. הנתבעות 1 ו-2 מתנגדות לבקשה. לטענתן, היה על התובעים לוודא מי הצדדים הנכונים לתובענה מבעוד מועד . ועוד, הבקשה הוגשה לאחר שהוגשו תצהירי עדות ראשית מטעם התובעים והושלמו הליכי הביניים בין הצדדים וככל שתתקבל הבקשה , תידרש השל מה של הליכים מקדמיים מול הצדדים החדשים.

6. אף הנתבעים מס' 3 ו-4 מתנגדים לבקשה. לטענתם, הבקשה הוגשה בשיהוי, לאחר שתמו הליכי הביניים; התובע לא צירף לבקשה כל ראיה הקושרת בין רשות שדות התעופה לאירוע נשוא התביעה או לתובע; קבלת הבקשה תגרום להתארכות מיותרת של ההליכים, בעוד לתובע לא יגרם נזק אם תידחה בקשתו, שכן לא ימנע ממנו פיצוי אם יזכה בתביעה. ולכן, יש לדחות את הבקשה.

דיון ומסקנות
7. לאחר שעיינתי בנימוקי הבקשה ובתגובות לבקשה, לא מצאתי להתיר תיקון כתב התביעה.

8. תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984 (להלן: "התקנות") קובעת, לעניין תיקון כתבי טענות, כי:
"בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות".

תקנה 143(1) לתקנות קובעת כדלקמן:
"143. בקדם-משפט או לצורכי קדם-משפט מוסמך שופט -מיום 29.6.1996 תק' (מס' 2) תשנ"ו-1996
ק"ת תשנ"ו מס' 5756 מיום 30.5.1996 עמ' 932 143. שופט בקדם משפט מוסמך בקדם-משפט או לצורכי קדם-משפט מוסמך שופט —
(1) לבדוק אם כתבי הטענות ערוכים כדין, להתיר את תיקונם או להורות על כך, למחוק כל דבר שאינו דרוש לענין, לברר מה הן השאלות שהן באמת שאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין ולערוך רשימת הפלוגתות;"

השלב המתאים לדון בתיקון כתבי טענות ובבקשות בעניין זה הוא קדם המשפט (רע"א 507/97 שיכון ופיתוח לישראל נ' סביון, פ"ד נא(2)656). לאחר שלב קדם המשפט גוברת תקנה 149(ב) על תקנה 92 לתקנות (ע"א 40/87 נשר נ' אבוטבול, פ"ד מג(4) 49), וחלות הוראותיה המחמירות של תקנה 149(ב) לתקנות לפיהן " לא ידון בית המשפט או הרשם בשום בקשה שבעל דין יכול היה להביאה בקדם-משפט, זולת אם ראה לעשות כן מטעמים מיוחדים שיירשמו וכשהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין".

9. השאלה, אם להתיר תיקון, על אף האיחור בהגשת הבקשה, היא נושא הנתון לשיקול דעת, כאשר "המבחן להכרעה בשאלה, אם להתיר לבעל דין לתקן את כתב טענותיו, על פי בקשה המוגשת לאחר סיום קדם המשפט, מן הדין שיתבסס על איזון האינטרסים הנוגדים של בעלי הדין וכן על ההתחשבות בתקנת הציבור" (אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית, ע' 165) .

בית-המשפט העליון שב והתייחס לאחרונה להלכה הנוגעת לתיקון כתבי טענות ברע"א 5215/12 רונדופלסט נ' אלכס בירמן (פורסם בנבו, 5.10.2012), וכך נקבע ע ל ידי כבוד השופטת חיות:
"אכן, בסוגיית תיקונם של כתבי טענות נקטה הפסיקה גישה ליברלית (ראו, למשל: ר"ע 330/85 אלבו נ' רבינטקס תעשיות בע"מ, פ"ד לט(2) 556, 557 (1985); ע"א 3092/90 אגמון נ' פלדבוי, פ"ד מו(3) 214, 218 (1992)), ברוח תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי בה נקבע, בין היתר, כי בבואו לבחון בקשה לתיקון כתב טענות, ישקול בית המשפט אם התיקון יאפשר לו להכריע "בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין". בנוסף על בית המשפט לבחון את השלב שבו הוגשה הבקשה; האם הבקשה נגועה בשיהוי או הוגשה בחוסר תום-לב; וכן האם יש בתיקון כדי לקפח זכותו של הצד שכנגד (ראו רע"א 1819/11 עיריית חולון נ' אלינובק, פיסקה 11 ([פורסם בנבו], 11.5.2011) והאסמכתאות הנזכרות שם)". (ההדגשה שלי – ס.י).

10. לטענת התובעים, צירופה של הרשות חיוני. וכך הסביר המצהיר מטעם התובעים, מדוע מוגשת הבקשה בשלב זה:
"חשבתי כי חברת השמירה מאבטחת את המקום-מעבר אלנבי- מכוח הסמכה שקיבלה ממשטרת ישראל ומשום כך התביעה הוגשה גם נגד משטרת ישראל; במקרה פגשתי קצין משטרה מהכפר באחת החתונות וספרתי לו על התביעה ואז הוא אמר לי כי גשר אלנבי מצוי באחריות רשות שדות התעופה ולא משטרת ישראל ; הודעתי על כך לעורך הדין עלי והוא בדק ואכן מצא כי רשות שדות התעופה היא היא האחראית על המעבר ומשום כך ביקשתי ממנו לעשות את ההליכים המשפטיים הדרושים לצורך צירוף רשות שדות התעופה לתביעה " (סעיפים 5-3 לתצהיר התובע).

11. מנגד, טוענים הנתבעים, כי הגשת הבקשה לצירופה של הרשות ותיקון כתב התביעה בשלב זה, לוקה בשיהוי ניכר ובלתי מוצדק. היה על התובע או בא כוחו להכיר את החקיקה הרלוונטית לתביעה טרם הגשתה; התובע לא הצביע על בסיס להטלת אחריות על הרשות ואף טענתו בדבר קיומו של חדר כספות מטעה, שכן לא אושר להפקיד בו כלי נשק בהיותו ממוקם מעבר לגדר המערכת בבקעת הירדן. לא זו אף זו, קבלת הבקשה תביא להגשת הודעה לצד שלישי נגד חברת השמירה, שכן בהתאם לחוזה ההתקשרות ביניהן, אחראית חברת השמירה , בין היתר, לכל נזק שייגרם למי מעובדיה וכן לשפות את הרשות בגין כל חיוב שיוטל עליה בגין תביעה נגדה על נזק כאמור. ועוד, יהיה עליה לאתר את כל העובדים שעבדו במקום לפני כחמש שנים, דבר שעלול לארוך זמן ולגרום לעיכוב בהליכים.

12. התקנות מסמיכות את בית המשפט להיעתר לבקשה בכל עת - אולם כאמור לעיל, אחד החריגים לכך הוא מקרה שבו הבקשה לתיקון הוגשה בשיהוי, ובשלב מאוחר של ההליך.

בעניינינו, מדובר בתביעה משנת 2009, כאשר התובע מבקש לתקן את כתב התביעה על ידי הוספת נתבעת נוספת, בשלב זה, ולאחר שתמו ההליכים המקדמיים ובית המשפט הורה לצדדים להגיש תצהירי עדות ראשית מטעמם, והתובע אף הגיש תצהירי עדות ראשית.

כאמור, השאלה אם להתיר תיקון, על-אף איחור בהגשת הבקשה, היא נושא לשיקול-דעת, שבהפעלתו מוטל על בית-המשפט לבחון גם את תוצאות הסירוב לבקשה , כאשר המבחן מתבסס על איזון האינטרסים הנגדיים של בעלי-הדין והתחשבות בתקנת הציבור (ברע"א 4689/98 יוספזון נ' עיריית קריית גת, פ"ד נב(5)769).

13. האינטרס של מבקש התיקון הוא שבית המשפט לא ימנע ממנו להעלות טענה אמיתית שיש בפיו, כיוון שאם תימנע האפשרות יתכן ובכך תיחסם דרכו לבית המשפט; האינטרס של המשיב הוא שיריעת המחלוקת לא תורחב שלא לצורך, בעוד " האינטרס הציבורי הוא שמשפטים יתנהלו ביעילות מבלי שיוקצה זמן שיפוטי מיותר לבעל דין שאינו מכלכל מעשיו כהלכה" (רע"א 735/02 רוני בנין בר נ' מגבר יועצים בע"מ ואח', פורסם בנבו 25.4.2002).

14. אין ספק כי היה ביכולתם של התובע ים, לוּ פעלן בשקידה סבירה, להגיש את הבקשה לתיקון התביעה בשלב מוקדם יותר, מה גם שלא שוכנעתי, כי הייתה סיבה טובה לאיחור בהגשת הבקשה , שכן המצב הנורמטיבי לעניין האחריות והפיקוח על מעבר הגבול אלנבי ביום הגשת כתב התביעה זהה למצב דהיום , וניתן היה לבררו על נקל.

ברי, כי הטעם של טעות משפטית, איננו מהווה טעם בכלל ובפרט לא טעם מיוחד, לפיו בית המשפט נעתר לתיקון כתב הטענות, נוכח השלב בו מצויה התביעה וההכבדה והסרבול העלולים להיגרם עקב התיקון .

למיותר להוסיף, כי אין בטענה לפיה בעקבות חוות דעת המומחה מטעם התובעים נודע ל הם על מחדלי החקירה המשטרתית, כדי להועיל לעניין הבקשה, שכן המדובר בחוות דעתו של המומחה מטעמם . (רע"א 9615/06 קריפלובסקי נ' ישיבת נזר ישראל, (פורסם בנבו, 4.2.2007)).

15. ובאשר לשלב בו מוגשת הבקשה, הרי מדובר בתביעה שהוגשה לפני יותר משלוש שנים, התקיימו בה שלוש ישיבות מקדמיות, וניתנו בה מספר רב של החלטות ביניים, הוגשו חוות-דעת, ואף הוגשו תצהירי עדות ראשית מטעם התובעים וכן הותר לזמן עדים מטעם התובעים ללא תצהיר. תיקון התביעה בשלב זה יחזיר את ההליך לשלב המקדמי ביותר, ויכניס את בית-המשפט לסד זמנים צפוף אשר יהא בו משום הכבדת יתר, נוכח הנחיות על-פיהן יש ליתן עדיפות לסיום תיקים ישנים.

16. לאור כל האמור לעיל , הבקשה נדחית.

בנסיבות אין צו להוצאות.

משכך, יפעלו הנתבעים להגיש תצהירי עדות ראשית מטעמם, בהתאם ללוח הזמנים שנקבע בהחלטתי מ-09/11/11.

נקבע לישיבת קד"מ לתאריך 13/03/13 בשעה 09:30.

המזכירות תזמן את הצדדים בצירוף החלטה זו.

ניתנה היום, א' כסלו תשע"ג , 15 נובמבר 2012 , בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: ואח'
נתבע: א.ב.ש. שמירה וביטחון בע"מ
שופט :
עורכי דין: