ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין בע"מ נגד דוד אלפסי :

בפני כבוד השופטת אריקה פריאל

התובעת
דפי זהב בע"מ ח "פ 51-050367-5
על ידי ב א כוחו עו"ד סולומונוב

נגד

הנתבע
דוד אלפסי ת"ז XXXXXX037
על ידי בא כוחו עו"ד שי כהן

פסק דין

  1. התובעת חברה מוגבלת במניות העוסקת בין היתר בשיווק שירותי פרסום ואינטרנט (להלן: חברת דפי זהב או החברה). במועד הרלוונטי לתובענה ניהל הנתבע (להלן: אלפסי) עסק לממכר פיצה. בין חברת דפי זהב לבין אלפסי נכרת חוזה שלפיו התחייבה הראשונה להקים בעבור אלפסי אתר אינטרנט לתקופה קצובה בת שנה לפרסום עסקו (בחוזה נקבע דרך הארכת תוקפו של החוזה, שאינה רלוונטית לתובענה).
  2. לפי הנטען בכתב התביעה, התחייב אלפסי לשלם בעבור השירות דמי-רישום ודמי-שירות חודשיים בסכום מוסכם. את הסכומים הללו התחייב אלפסי לשלם באמצעות חיוב כרטיס האשראי או על ידי הרשאה לחיוב חשבונו בבנק. עוד נטען כי הוסכם שאם לפני תום התקופה החוזית יפסיק המזמין (אלפסי) את השירות, יהא עליו לשלם דמי-יציאה כפי שנקבע בחוזה.
  3. עוד נטען בכתב התביעה כי בניגוד למוסכם, לא שילם אלפסי את החשבונות שנשלחו אליו, ולכן הפסיקה חברת דפי זהב את השירות. היות שאלפסי דחה את דרישותיה, הוגשה התובענה דנן בה נתבע סך של 7,519 ₪.

הסכום האמור מורכב מחוב דמי-רישום בסך 174 ₪, חוב דמי-שירות חודשיים בסך כולל של 2,923 ₪ וחוב בגין דמי-יציאה בסך 4,019 ₪.
4. בהתאם להוראות סעיף 81א1 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 הגישה החברה כתב התביעה ללשכת ההוצאה לפועל בחיפה (בתיק 02-65259-10-6). אלפסי הגיש התנגדות לביצוע תביעה, רשמת בית המשפט נתנה לו רשות להתגונן והורתה על העברת ההליך לסדר דין מהיר.

5. בהתנגדות לביצוע התביעה הודה אלפסי כי התקשר בחוזה עם חברת דפי זהב ברם לגרסתו אינו חב לה מאומה - החברה חייבה אותו בדמי-רישום כפולים (לפי חשבונית מספר 344891 ולפי חשבונית מספר 298855); את דמי-השירות אינו חב היות שחברת דפי זהב העלתה את האתר לאוויר בלא שקבלה תחילה את הסכמתו, כשהיו בו טעויות רבות לרבות במחירי מרכולתו; את דמי-היציאה אינו חב היות שלא סוכם עמו כי עליו לשלם תשלום זה. לדבריו החיוב בדמי-יציאה, ככל שקיים, מצוין במסמך שלא הועבר אליו, וממילא לא הסכים לתוכנו.
6. לאחר מתן רשות להתגונן החל הדיון בתובענה לפני כבוד השופט לבנוני, סגן נשיא. בעלי הדין קבלו את הצעתו, ולפיה יינתן פסק דין על סמך חומר הראיות המצוי בתיק ללא חקירת העדים ולאחר הגשת סיכומי טענות בכתב. לאחר החלטתו בדבר הגשת סיכומי טענות בכתב שינתה חברת דפי זהב את הייצוג. בשל היכרותו רבת השנים בין הפרקליט החדש לבינו פסל השופט לבנוני את עצמו מהמשך הדיון בהליך.
7. מאחר שבמועד העברת הדיון לפניי כבר הוגשו סיכומי טענות מטעם חברת דפי זהב, לא ראיתי לקיים ישיבה נוספת לפניי.
בשים לב לדרך הדיונית שבה מתנהל ההליך תהא הנמק ת פסק הדין תמציתית, כמצוות הדין.
8. בין בעלי הדין נכרת חוזה, שלפיו התחייבה החברה לספק לאלפסי שירותי פרסום באינטרנט. אין חולק כי לפי החוזה התחייבה זו לספק את השירות למשך תקופה בת שנה תמורת דמי-רישום ודמי-שירות חודשיים. כן אין חולק כי היה על אלפסי לספק לחברת דפי זהב את הנתונים שלפיהם יוקם אתר הפרסום. נתונים אלה סופקו, ו ביום 22.11.09 עלה האתר לאוויר.
9. לטענת החברה העיכוב בהקמת האתר נעוץ בחוסר שיתוף פעולה מצדו של אלפסי, שלא אצה לו הדרך ולא המציא נתונים ליועצת האינטרנט של החברה. לגרסת אלפסי היתה זו נציגת החברה שהתמהמהה ולא קבלה ממנו את הנתונים מבעוד מועד. לצורך ההכרעה אין נפקא מינה מי גרם לעיכוב, שכן בכתב התביעה נתבע תשלום בעבור דמי-שירות חודשיים החל ממועד עליית האתר לאוויר בלבד .
10. את החוזה בין בעלי הדין ניתן לסווג כחוזה שחוק חוזה קבלנות, תשל"ד-1974 (להלן: חוק חוזה קבלנות) חל עליו - עסקינן בחוזה למתן שירות בשכר שהחברה אינה עובדת של אלפסי (ראה סעיף 1 לחוק חוזה קבלנות). עם זאת, יתכן כי ניתן לסווגו כחוזה שחוק המכר, תשכ"ח- 1968 (להלן: חוק המכר) חל עליו, ש הרי לפי סעיף 8(ב) לחוק חוזה קבלנות "על חוזה להספקת נכס שיש להפיקו או לייצרו והקבלן קיבל עליו לתת את עיקר החומרים הדרושים לכך, יחולו הוראות חוק המכר, תשכ"ח- 1968" ולפי סעיף 2 לחוק המכר "חוזה להספקת נכס שיש להפיקו או לייצרו, רואים אותו כחוזה מכר, זולת אם המזמין קיבל עליו לתת את עיקר החומרים הדרושים להפקת הנכס או לייצורו", ובמקרה דנן התחייבה החברה להקים אתר אינטרנט בעבור אלפסי (דהיינו, להפיק נכס) כשהיא נתנה את עיקר החומרים להקמתו (הידע המקצועי להקמת אתר אינטרנט).
איני רואה צורך להרחיב בסוגיה שכן התוצאה לא תשתנה בין אם מדובר בחוזה קבלנות ובין אם בחוזה מכר עסקינן . כפי שיובהר להלן, בין כך ובין כך היה על אלפסי ליתן לחברה הזדמנות נאותה לתקן את הטעון תיקון באתר (ככל שהיה, דבר שלא הוכח).
חיוב בדמי-רישום
11. בהתנגדות ובתצהירו אין אלפסי חולק על חובתו לשלם דמי-רישום. לטענתו דמי-רישום בסך 174.5 ₪ הם סכום חד-פעמי, וחרף זאת הוציאה החברה חשבונית מס מספר 298855 (נספח ג1 לתצהיר עדות ראשית אלפסי ונספח ב1 להתנגדות) ונוסף על כך הוציאה חשבונית מס מספר 344891 (נספח ג2 לתצהיר עדות ראשית אלפסי ונספח ב2 להתנגדות) שבה נדרש תשלום על סך 175.5 ₪ (לא כולל מס ערך מוסף) בגין דמי-רישום. לפיכך מדובר בחיוב כפול (סעיפים 20 ו-21 לתצהיר עדות ראשית של אלפסי).
מעיון בחשבוניות מס הללו עולה כי בעוד שבחשבונית 298855 צוין במפורש כי נושא החיוב דמי-רישום, הרי ש מעיון בחשבונית 344891 עולה כי מדובר בחיוב בגין דמי-שירות בעבור הימים בחודש נובמבר שהאתר היה באוויר ("דיגיטל יומי 11-2009"). אין מקום אפוא להפחית חוב זה.
חיוב בדמי-שירות
12. בנוגע לדמי-שירות סבור אלפסי כי אינו חב בתשלום, שכן בניגוד למוסכם עלה האתר לאוויר בלא שנתקבל אישורו מראש. לכן אינו חב בתשלום שכן החיוב קם רק עם עליית האתר לאוויר. לטענתו נתגלו באתר פגמים רבים, בין היתר בהצגת מחירי מוצריו, דבר אשר הסב לו נזק. היות שלא נתן את אישורו וכאמור גם נתגלו פגמים באתר, יש לראות את האתר כאילו לא עלה לאוויר, ומכאן אינו חב בתשלום.
13. אין לקבל עמדתו זו של אלפסי. בהתאם לחוזה התחייב הלה לשלם דמי-שירות חודשיים החל ממועד עליית האתר לאוויר, ואין חולק כי ביום 22.11.09 אכן עלה אתר הפרסום לאוויר. לגרסת חברת דפי זהב, לפני העלייה לאוויר אישר אלפסי את צורת האתר ותוכנו. אלפסי לעומת זאת טען כי לא אישר את האתר ובמועד עלייתו לאוויר היו בו פגמים רבים. גרסתו של אלפסי אינה אלה טענה בעלמא, ללא תימוכין בראיות בלתי תלויות. הטענה אף הועלתה בצורה סתמית וכללית, ללא כל התייחסות לגרסת החברה בנוגע למועד מסירת ההודעה על עליית האתר לאוויר וללא פירוט של הפגמים הנטענים. די בכך כדי לדחות את טענתו בדבר היעדר חובה לשלם דמי-שירות.
14. ואולם, גם בהנחה שהאתר עלה לאוויר בטרם קבלת אישורו הסופי של אלפסי לא היה רשאי להימנע מתשלום, אלא היה עליו להודיע לחברה על ביטול החוזה (אם ההפרה יסודית) או לתת לחברה ארכה לקיימו (אם ההפרה אינה יסודית). ראה בעניין זה סעיפים 7(ב) ו-8 ל חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א- 1970 (להלן: חוק התרופות).
לא זו אף זו, לא רק לפי דין החוזים הכללי אשר בחוק התרופות היה מחובתו של אלפסי ליתן לחברה הודעת ביטול (או ארכה לקיום החוזה), אלא היה עליו לעשות כן לפי הדין המיוחד החל על החוזה מהסוג הנדון. מחובתו היה ליתן חברה הזדמנות נאותה לתקן את הפגם - ראה סעיף 28 לחוק המכר וכן סעיף 3(א) לחוק חוזה קבלנות. פגם פגם

אין טענה, וממילא אין ראיה, כי אלפסי הודיע לחברת דפי זהב על האי-התאמה הנטענת. לפי גרסתו הוא, כאשר נודע לו על קיומו של הפגם, הורה על ביטול ההרשאה לכבד את הוראת התשלום. די בכך כדי לדחות את טענתו זו.
15. יתרה מכך, אם אמנם היו באתר פגמים כטענתו, והדבר היסב לו נזק, קמה זכותו של אלפסי לנכות מהמחיר את הסכום שבו פחת שווי הממכר (סעיף 28 סיפא לחוק המכר וסעיף 4(א) לחוק חוזה הקבלנות). לא זו בלבד שאלפסי העלה טענה סתמית וכללית בדבר קיומם של פגמים, אלא שלא טען וממילא לא הוכיח כי נגרם לו נזק ומה היקפו. גם מטעם זה דין הטענה להידחות.
חיוב בדמי-יציאה
16. נותרה אפוא המחלוקת בנוגע לדמי-יציאה. בנקודה זו הצדק עם אלפסי. גרסתו ולפיה לא קיבל את דף "תנאי ההזמנה" לא נסתרה, ואף נתמכת במסמכים המצורפים לכתב התביעה - בעלי הדין תמימי דעים כי טופס ההזמנה נשלח לאלפסי באמצעות פקס. בעוד בטופס ההזמנה מצוי אישור פרטי הפקס של אלפסי, אין בטופס "תנאי ההזמנה" אישור דומה. עובדה זו מתיישבת עם גרסתו של אלפסי ולפיה קיבל רק את טופס ההזמנה. זאת ועוד, הגם שהקשר בין אלפסי לבין חברת דפי זהב התקיים באמצעות יועצת האינטרנט של החברה, הוגש תצהיר של מנהל הגבייה בחברה, שבעניין זה אינו אלא עדות מפי השמועה שמשקלה הראייתי שואף לאפס.
17. נוסף על כך, דמי-יציאה מהווים פיצוי מוסכם ומוערך מראש בחוזה. החוזה ("תנאי ההזמנה") אינו מציין מהו שיעור הפיצוי, אלא קובע כי מזמין אשר יפסיק את ההתקשרות לפני תום החוזה ישלם "..דמי היציאה כפי שיהיו קבועים בדפי זהב בעת הפסקת הפרסום.. דפי זהב רשאית לעדכן את גובה דמי היציאה מעת לעת, ללא הודעה ללקוח." (ראה סעיף 35.2 לתנאי ההזמנה). בטופס ההזמנה עצמו, עליו חתם אלפסי, אין זכר לדמי-יציאה אלה.
18. היות שאין לדעת מהו שיעור דמי-היציאה, אין חברת דפי זהב רשאית ממילא לחייב את אלפסי בסכום שבעת כריתת החוזה לא היה ידוע. בהיעדר נתונים אף אינו ניתן הסכום לחישוב וממילא לא ניתן לבחון מידת סבירותו. גם מטעם זה אין לחייב את אלפסי בדמי-יציאה.
19. אם לטענת חברת דפי זהב נגרם לה נזק עקב הפרת החוזה ולכן חפצה בפיצוי, היה מחובתה לפרט בכתב התביעה את שיעור הנזק ולהביא ראיות להוכחתו.
20. לאור התוצאה אליה הגעתי, איני רואה צורך לדון בטענה כי מדובר בתנאי מקפח בחוזה אחיד.
סוף דבר
21. סוף דבר, אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובעת סך של 3,097 ₪ (2,923 ₪ דמי-שירות וסך של 174 ₪ דמי-רישום). סכום זה יישא ריבית והפרשי הצמדה לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א-1961 החל מיום הגשת כתב התביעה (23.2.2011) וכלה ביום התשלום המלא בפועל.
אלפסי יישא בהוצאות התובעת בסך כולל של 1,000 ₪.

ניתן היום, כ"ח חשון תשע"ג , 13 נובמבר 2012 , בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: בע"מ
נתבע: דוד אלפסי
שופט :
עורכי דין: