ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין קבוצת גרנות נגד דובילנסקי :

1

בתי המשפט

בית משפט השלום תל אביב-יפו

א 016014/07

19146/08 באיחוד

בפני:

כבוד השופטת רחל ערקובי

תאריך:

03/12/2008

בעניין:

קבוצת גרנות חמוטל בע"מ

ע"י ב"כ

עו"ד ענתר

התובע

נ ג ד

דובילנסקי אסתר

ע"י ב"כ

עו"ד שי רוסינסקי

הנתבע

החלטה

בפניי בקשה למחיקת/דחיית התביעה שהוגשה בתיק 16014/07 מחמת התיישנות.

תיק זה החל דרכו מהתנגדות לביצוע שטר.

הנתבעת קיבלה רשות להתגונן, בין היתר בטענה כי התובענה התיישנה.

במהלך הדיון נדרש התובע להציג את השטרות שעל יסודן הוא הגיש את התביעה בעילה השטרית, והסתבר כי השטרות לא מצויות בידי התובע.

עיון בבקשת הביצוע מעלה, כי התובע עתר לחייב את הנתבעת בתשלום השיק בגין חובתה כמסבה ו/או חובתה כערבה.

טענות הנתבעת:

הנתבעת טוענת, כי התובענה התיישנה.

הנתבעת טוענת, כי התובע חתם על אישור שכל החובות הוסדרו.

הנתבעת טוענת, כי השיקים נשוא התובענה, אינם מצויים בחזקת התובע, וכידוע עילת התביעה השטרית מבוססת על השטר, היינו על כך שצד כלשהו אוחז בשטר, ובהעדר השטר גופו אין עילת תביעה שטרית.

הנתבעת טוענת, כי אין מקום לאפשר טענות חילופיות.

הנתבעת טוענת, כי התובע מודע לבעייתיות של תביעתו, ולכן טרח והגיש תביעה אזרחית על יסוד החיוב החוזי, שגם הוא מוכחש.

לפיכך, עותרת הנתבעת כי התביעה כנגדה תידחה.

טענות התובע:

התובע טוען, כי עניין לנו בנתבעת סדרתית, אשר עושה ככל יכולתה להימלט מחובותיה.

התובע טוען, כי השיקים אינם בידיו משום שהנתבעת לקחה אותם בעורמה.

התובע טוען, כי עילת התביעה מבוססת על ערבות הנתבעת ולא רק ההסבה.

התובע טוען, כי המסמך שעל פיו לכאורה סולקו החובות מזויף.

התובע טוען, כי יש לאפשר לו לקבל את מסמכי החקירה של הנתבעת במסגרת תלונה שהוגשה בנוגע לשיקים ששם נטען על ידה כי השיקים נשוא תיקי ההוצל"פ מצויים ברשותה ובחזקתה.

עוד נטען, כי אין בידי התובע הסכם הלוואה חתום, אך דוגמת הסכם שנערך בין הצדדים קיים ובמסגרתו הסכימו הצדדים לוותר על טענות התיישנות השטרות.

דיון:

תחילתו של תיק זה הינו בבקשה לביצוע שטר, וכידוע לאחר שההתנגדות מתקבלת, הופכת בקשת הביצוע לכתב תביעה, וההתנגדות לכתב הגנה.

אם כך, על מנת להכריע בסוגיה יש לבחון את כתב התביעה שמונח בפני ביהמ"ש.

מעיון בכתב התביעה עולה, כי בכתב התביעה נדרשת הנתבעת לשלם את החובות נשוא תיק ההוצל"פ, היינו השטרות בגין אחריותה כערבה, ו/או כמסבה.

ברי כי מונחים אלו מבססים עילות תביעה שונות, ומבטאים הסכמות שונות.

כעת טוען, ב"כ התובע כי התובע זכאי להעלות טענות חילופיות, ולא היא.

על פי הוראות סעיף 95 פקודת השטרות נקבע כי:

"אין להיזקק לתובענה על פי שטר חליפין או שיק או שטר חוב כנגד מי שהוא צד להם ואינו מסב, לאחר שעברו שבע שנים, וכנגד מסב - לאחר שעברה שנתיים, מן הזמן שבו נולדה לראשונה לאוחז באותה שעה עילת התובענה כנגד אותו צד; ואולם צד לשטר חליפין, לשיק או לשטר חוב, יכול לוותר על טענת ההגנה שאין להיזקק לתובענה נגדו על פי מסמך כאמור, משום שעברה התקופה האמורה בסעיף קטן זה, ומותר לרשום את הוויתור בין בגוף המסמך כאמור ובין בתעודה נפרדת, בין לפני תחילת התובענה ובין לאחריה, ואם נרשם הויתור בתעודה נפרדת לא יהיה מחייב, אלא אם האדם שרשם אותו בתעודה קיבל בעדו תמורה בת-ערך. "



עיון בשיקים לא מגלה כי החתימה הינה כערבה, ואין כל מערכת עובדות המפורטת בבקשה לביצוע ממנה ביהמ"ש יכול להסיק כי התובענה הוגשה כנגד הנתבעת כערבה.

אם כך, המסקנה שניתן להסיק מבקשת הביצוע הינה, כי הנתבעת נתבעה כמסבה, והואיל והשיקים נשוא דיוננו, הוגשו לביצוע בשנת 2005, אך מועד פירעונם, ו/או מועד החילול הינו משנת 2002, אין ספק כי תקופת התיישנות כנגד מסב חלפה ועברה.

האם עסקינן בערב?

אילו ב"כ התובע היה מפרט את הטענה, היינו, מפרט את העובדות המבססות את הטענה, כי התביעה הינה כנגד הנתבעת כערבה, יתכן והיה מקום לשקול את החלטתי זו, אך משלא הועלתה כל טענה, בתצהיר, ולא פורטו כל הנסיבות העובדתיות מהן ביהמ"ש יכול להסיק כי עילת התביעה כנגד הנתבעת הינה בגין ערבותה, להבדיל מהעולה מהשיק בלבד היינו הסבה, הרי אין להיזקק לטענות עובדתיות חילופיות, הנטענות לראשונה, לאחר שמסתבר כי השיקים אבדו.

בעניין אובדן השיקים, בעניין זה, אני סבורה, כי אין מקום להורות על סילוק התובענה על סף, שכן אם הטענה כי השיקים נלקחו שלא כדין על ידי הנתבעת תסתבר כנכונה, הרי הנתבעת אינה יכולה ליהנות מלקיחת השיקים על ידה שלא כדין, אם אכן הדבר התרחש.

עוד יש לציין, כי השאלה אם המסמך שלכאורה הנתבעת אוחזת ובגינו טוענת, כי סולקו כל החובות אינו מוסכם, ולכן אין במסמך זה כדי להוביל לסילוק התובענה על סף.

עוד עלי להדגיש ולהבהיר, ב"כ התובע מגיש בכל פעם שיש בקשה בתיק ערימה של מסמכים, שאין להם כל קשר לצדדים הנוגעים לתיק זה, בטענה, כי היה הסכם הלוואה חתום על ידי הנתבעת, שאינו בנמצא.

על בסיס אותו הסכם, שאיננו, מעלה ב"כ התובע טענות עובדתיות, וטענות לעניין הסכמות בין הצדדים. לפיכך, יובהר, כי על התובע להוכיח את רכיבי תביעתו, ובמקרה שבפנינו, את העילה השטרית, היינו כי הוא אוחז בשיקים והוא זכאי לקבל את פירעונם מהנתבעת, ואין בקיומו של הסכם זה או אחר עם צדדי ג' שאינם חלק מהתיק כדי להוביל למסקנה כי על הנתבעת לשלם את השיקים.

בפניי מצב שבו, הנתבעת, לכאורה חתומה כמסבה על גבי שיקים, שאינם בידי התובע, ואשר ככל שהינה מסבה אין ספק כי התובענה התיישנה, ועוד יש לציין כי כלל לא ברור האם נמסרה הודעת חילול לנתבעת אם לאו.

בנסיבות אלה הייתי סבורה כי יש מקום לסילוק התובענה על סף, אלא שביהמ"ש לא בנקל יורה על סילוק התובענה, ולכן על מנת לאפשר לתובע לפרט את עילת תביעתו, אני מתירה לתובע להגיש בקשה לתיקון כתב התביעה, בתוך 20 יום, בכפוף לתשלום הוצאות הנתבעת שלכאורה היה מקום לקבל את טענותיה, בסכום של 1,500 ₪ + מע"מ.

מזכירות תשלח החלטתי לצדדים.

ניתנה היום, ו' בכסלו, תשס"ט (3 בדצמבר 2008), בהעדר הצדדים.

רחל ערקובי, שופטת