ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין לב הגבעה ניהול ותחזוקה בע"מ נגד שירה הפקות בע"מ :

בפני כבוד השופטת מרים ליפשיץ-פריבס

התובעת

לב הגבעה ניהול ותחזוקה בע"מ

נגד

הנתבעת

שירה הפקות בע"מ

פסק דין

1. תביעה כספית הוגשה בגין חוב של הנתבעת בגין שירותי ניהול ואחזקה של בניין "לב הגבעה" ברח' בית הדפוס 12, ירושלים (להלן-"הבניין") שנתנו לה ע"י התובעת לפי הסכם ניהול המחייב את הנתבעת בהיותה בין בעלי הזכויות בבניין.

2. בהחלטה שניתנה בדיון שהתקיים ביום 17/01/12 בשאלת הסמכות העניינית לדון בתביעה על רכיביה השונים ובהתאם להסכמה דיונית שניתן לה תוקף של החלטה באותה ישיבה, הצטמצם הדיון בתביעה לסעד שהתבקש בסעיף 11 לכתב התביעה. בנוסף , נרשמה הודאתה של הנתבעת לפיה היא מכירה במעמדה של התובעת כחברת ניהול של הבניין וכי היא מקבלת על עצמה לקיים את הוראות הסכם הניהול (צורף כנספח א' לתצהיר מטעם התובעת), מבלי לגרוע מזכותה לטעון בפני המפקח על בתים משותפים בנוגע ל חיוביה בנוגע לשטח המקלט (עמ' 7-9 לפרוטוקול) .

3. התובעת טענה בסעיף 11 לכתב התביעה בנוגע להוצאותיה לסיום העבודות בחניון לפי דרישת העירייה כתנאי להוצאת רישיון לחניון הבניין (להלן- "הוצאות הרישיון") וכנגד התעלמותה של הנתבעת מפניותיה אליה בדרישתה לשלם את חלקה בהוצאות אלו בעוד יתר הבעלים בבניין, שלמו את חלקם.
הנתבעת מנגד, טענה כי לא הוצגו בפניה דרישות העירייה להשלמת העבודות בחניון וכן טענה כנגד גובה ההוצא ות להן טוענת התובעת ל צורך השלמת העבודות להוצאת הרישיון לחניון (נספח ב' לכתב התביעה) והכחישה את דבר קבלת מכתב הדרישה לתשלום חלקה בהוצאות בהתייחס לנספחים ג' ו-ד' לכתב התביעה.
דיון ומסקנות:
4. מכתב התביעה ומתצהירו של נציג התובעת וחשוב מכך, מסעיף 4 לכתב ההגנה וסעיף 3 לתצהירו של מר סילבר , הבעלים של הנתבעת עולה כי אין מחלוקת כי הנתבעת, רכשה מידי כונס הנכסים של הבניין 21 חניות. לפיכך, טענותיה של הנתבעת בסיכומיה לפיהן היא בעלת שתי חניות בלבד ובהתאם לכך צריך לחשב את חיוביה, נדחות בהיותן הרחבת חזית אסורה.
5. בחקירתו של נציג התובעת מר מצגר הועלתה לראשונה טענה כנגד שאלת ביצוע דרישות העירייה כתנאי למתן הרישיון כדוגמת מיקום ומספר הספרינקלרים שהותקנו בחניון על ידה. גם בכך, היה משום הרחבת חזית אסורה בהיעדר טענה בנדון בכתב ההגנה.
יחד עם זאת, מעדותו של נציג התובעת עולה כי הותקנו הספרינקלרים כדרישת רשות כיבוי אש בעירייה ובהתאם לתנאי הרישיון. העד מר מצגר הוסיף בעדותו ואמר כי אילו הועלתה הטענה מוקדם יותר, היה בידו להביא את אישורי העירייה (על העבודות שבוצעו ראו בעדותו בעמ' 10 שורות 16-24, עמ' 11 שורות 6-12, עמ' 12 שורות 14-24, עמ' 13 שורות 1-24).
הנתבעת מצידה, לא הוכיחה כי התובעת לא עמדה באיזה מדרישות העירייה להוצאת הרישיון וחזקה עליה, כי אילו היו בידה ראיות לטובתה, היתה מציגה אותן במסגרת ראיותיה בין אם בעצמה ובין אם בהזמנה להעיד נציג מטעם העירייה או בדרישה לאפשר לה להגיש תעודת עובד ציבור. הימנעותה מכך, יש בה כדי לחזק את טענותיה של התובעת על עמידה שלה בדרישות ותנאי העירייה . נכונים הדברים, בפרט לאור תצהיר גילוי מסמכים של הנתבעת לפיו בידיה מסמכי עירייה ומסמכי משרדים שונים (סעיף 3 ג-ד לתצהירו של מר סילבר) ואי הצגתם בתמיכה לתצהיר מטעם הנתבעת שצפוי היה שיצורפו, ככל שעמדו לטובתה (ראו: ע"א 55/89 קופל נהיגה עצמית בע"מ נ' טלקאר חברה בע"מ).

6. התובעת, הוכיחה את הוצאותיה להוצאת הרישיון לפי רישומיה בכרטסת הנהלת חשבונות ולא נסתרה עדותו של מר מצגר בנוגע לאופי ההוצאות, המתיישבת עם פירוט ההוצאות בכרטסת אחת לאחת. עיון בכרטסת, מלמד על הוצאות הכוללות בין השאר צילום והעתקות אור , שירותי יועצי בטיחות, רכישת מערכות כיבוי אש ומטפים, אגרת רישיון עסק והוצאותיה לביצוע העבודות בפועל . יתירה מכך, לא הוכחש כי החניון, היה ב מצב של הזנחה קשה למשך שנים עד לטיפולה של התובעת בעבודות שנדרשו להוצאת הרישיון, באופן המתיישב עם שיעור הוצאותיה להכשרתו כראוי לקבל רישיון (עמ' 10 שורות 18-19) . הנתבעת אף לא טענה בכתב ההגנה כנגד אופי ההוצאות כי אם כנגד אי הצגת פירוט מספיק שלהן , טענה אותה אני דוחה לאור הפירוט המצוי בכרטסת שצורפה לכתב התביעה ועדותו של מר מצגר.

7. הנתבעת, לא הוכיחה כי חלק מההוצאות ושמא כולן לצורך הוצאת הרישיון היו מיותרות . כך גם, לא סביר שהתובעת תנהג בבזבוז בהוצאותיה בנדון משהוכח בעדותו של העד מצגר כי היא, ביחד עם חב' רמי ברקת שהתובעת בעלת מניות בה, בעלות כ- 200 חניות בבניין, מס' הגדול עשרות מונים ממס' החניות שבבעלות הנתבעת (עמ' 10 שורות 14-15) ובכך, היא תגדיל את הוצאותיה הרבה מעבר להוצאותיה של הנתבעת לכך.
לאור זאת ומשלא הוכח כי הוצאו הוצאות מיותרות ו/או כי התובעת, התנדבה להוציא הוצאות להן היא לא נדרשה והטענה, לא נטענה בכתב ההגנה דינה להידחות.

8. מסיכומיה של הנתבעת משתמע כי העבודות לא בוצעו כראוי וכמתחייב ע"י ה עירייה מבלי שהיא טענה להתרשלותה של התובעת בביצוען , בכתב ההגנה ו לא די בהכחשה הכללית בסעיף 9 לכתב ההגנה כדי ללמד על התרשלותה . לפיכך ובהתאם לקביעות העובדתיות לעיל ומשניתן הרישיון, דין הטענה להידחות.

9. סיכומם של דברים, הנתבעת אחראית בדומה לשאר הבעלים בבניין, להשתתפות בהוצאות יה המוכחות של התובעת לניהול הבניין להוצאת הרישיון לחניון, לפי חלקה היחסי בהוצאות בהתאם ל שטח שבבעלותה , לפי מס' החניות שלה , בבניין.

10. חיובה של הנתבעת בגין כל חניה לפי סך כל הוצאותיה של התובעת להוצאת הרישיון הוא בסך של 1,500 ₪ בצירוף מע"מ ועל כך לא חלק הנתבע בסיכומיו. בהתאם לכך ומשהוכח כי הנתבעת היא בעלים של 21 חניות בבניין, אני מחייבת אותה בתשלום לתובעת בסך של 36,382 ₪ .
התובעת, לא דרשה בכתב התביעה תשלום ריבית חריגה הקבועה בהסכם הניהול ונדחית דרישתה לכך שהועלתה לראשונה בסיכומיה, מה גם שלא נסתרה טענתה של הנתבעת בהכחישה דבר קבלת מכתבי הדרישה לתשלום חלקה בהוצאות במועד הנקוב במכתבי הדרישה.
לפיכך התשלום, י ישא ריבית והפרשי הצמדה ממועד הגשת התביעה ועד יום התשלום בפועל.

11 . אני מחיבת את הנתבעת בהוצאות התובעת לאגרת בית משפט לפי החלק היחסי בהתאם לסכום בו חויבה לעיל הנתבעת וכן בשכר טרחת עו"ד בסך של 3,500 ₪ בלבד, משקבלתי את טענותיה של הנתבעת בנוגע לסמכותו של המפקח בנוגע ליתר רכיבי התביעה.
עותק יישלח לצדדים.
ניתן היום, כ"ו חשון תשע"ג, 11 בנובמבר 2012, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: לב הגבעה ניהול ותחזוקה בע"מ
נתבע: שירה הפקות בע"מ
שופט :
עורכי דין: