ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין האורתודוקסית של ירושלים נגד מדינת ישראל-משרד הביטחון :

התובעים

  1. הפטריארכיה היוונית אורתודוקסית של ירושלים
  2. אמר עלי סלים

נגד
הנתבעת
מדינת ישראל משרד הבטחון

נ גד

צד ג'
נחלה - הקרן לגאולת אדמות ישראל (קרני שומרון) בע"מ
אמר עלי סלים

החלטה

בפנינו בקשה שהוגשה לבית הדין הכללי המוסמך לדון בתביעת פיצויים באשר לתפיסת מקרקעין, תוך שימוש בסמכויות לשעת חירום במסגרת שתי תביעות שהוגשו, ואוחדו לתביעה אחת מאחר שמדובר באותו עניין.
התביעה הראשונה הוגשה על ידי הפטריארכיה היוונית אורתודוקסית של ירושלים(להלן:" תובעת 1"), והשנייה, תביעה שהוגשה על ידי אמר עלי סלים (להלן: "תובע 2") .

המדובר בבקשה להכרעה בשאלת זהות בעלי הזכויות במקרקעין נשוא התביעה לשם חלוקת פיצויים בגין הפקעת קרקע על ידי המדינה מכוח חוק להסדר תפיסת מקרקעין בשעת חירום, התש"י-1949 ומכוח הוראות פקודת הפיצויים(הגנה) שהותקנו לפיה.

המקרקעין נשוא התביעה "מעבר 300 בבית לחם"/ "מחסום 300"(להלן: "המקרקעין") ומספרו צת- 24-03 נתפסו על ידי המדינה(להלן: "הנתבעת") לצרכי ביטחון.

הנתבעת טוענת , כי למרות שהיא קיבלה את החזקה במקרקעין מידי התובעת 1 הרי, הרי שקיימת תביעה נוספת/צולבת להכרה בזכויות ולקבלת דמי שימוש. הנתבעת אינה חולקת על כך שעליה לשלם פיצויים בגין תפיסת המקרקעין, אך עליה לדעת למי להעביר את כספי הפיצויים.

בכתב התביעה של התובעת 1 נטען, כי בשנת 2004 לאחר חתימת הסכם, מסרה התובעת 1 הטוענת לבעלות בקרקע את החזקה במקרקעין לידי הנתבעת לתקופה של 3 שנים. כמו כן, הוסכם , כי הנתבעת תעביר לבעלים סך כולל של 903.640 ₪.

בנוסף, נטען בכתב התביעה, כי עם פקיעת תוקפו של ההסכם, המשיכה הנתבעת להחזיק במקרקעין מבלי לקבל את הסכמת התובעת 1 להארכת הסכם ומבלי להודיע על הארכת צו התפיסה.

כמו כן, לאחר חתימת ההסכם, התקבלו שתי דרישות נוספות לפיצוי בגין התפיסה, ביחס לחלק מהמקרקעין. האחת, מארגון "נחלה- הקרן לגאולת אדמות ישראל (קרני שומרון)" (להלן: צד ג') אשר טען ,כי רכש חלק מהמקרקעין ונתבע על ידי תובעת 1 כצד ג'.

הדרישה הנוספת התקבלה מתובע 2 ,אשר טען גם הוא לבעלות במקרקעין. לטענתו, לא קיבל הודעה בדבר ההפקעה, וברגע שנודע לו פנה לנתבעת ללא שיהוי.

לאחר שהתקבלו הדרישות הנוספות הנ"ל, ערכה הנתבעת בדיקה עצמאית לעניין טיב הזכויות במקרקעין, ולא נמצאה הוכחה חד משמעית לבעלות רשומה של תובעת 1 במקרקעין. לפיכך, העברת התשלומים לתובעת 1 בגין תפיסת המקרקעין הופסקה בחודש אוגוסט 2007 עד לאחר הסדרת שאלת הזכויות במקרקעין בהכרעה שיפוטית.

מכאן הבקשה , לפיה על בית הדין להכריע בשאלת זהות בעלי הזכויות במקרקעין.

טרם הדיון שנקבע , הודיעה צד ג' , כי היא מסירה את טענותיה ומבקשת למחוק את תביעתה.

ביום 10.7.12 התקיים בפני יו"ר הועדה דיון מקדמי בתיק.

לאחר שנשמעו טענות הצדדים, ולאחר שהתקבלה בקשת צד ג' למחיקת התובענה . הועלתה בפני הצדדים השאלה האם מן הראוי שבית הדין יכריע בשאלת זהות בעלי המקרקעין כשאלה שבגררא, או שמא ראוי שהצדדים יגישו תביעה למתן פסק דין הצהרתי ביחס לזהות בעלי המקרקעין בטרם ידון בית הדין הכלכלי בשאלת סכום הפיצויים שיש לשלמם, בגין תפיסת המקרקעין על ידי הנתבעת לצרכי בטחון.

לפיכך, הורה יו"ר הועדה לצדדים להגיש עמדתם עד ליום 2.9.12 .

תובעת 1 הגישה את עמדתה, לפיה בית הדין מוסמך לדון בתביעה לקביעת סכומי הפיצויים בגין צווי התפיסה וההפקעה שניתנו בעניין אותם מקרקעין, וכמו כן הוא מוסמך , אגב אורחא, לדון בשאלת הבעלות רק לצרכי הפיצויים כאשר קביעתו , תחייב את הצדדים רק לצרכי אותו עניין.
תובע 2 הגיש את עמדתו ,לפיה בכוונתו להגיש תביעה למתן פסק דין הצהרתי וביום 19.09.12 הוגשה תביעה זו.
הנתבעת הגישה גם היא את עמדתה, לפיה היא סבורה כי, ראוי להגיש תביעה למתן פסק דין הצהרתי ביחס לזכויות במקרקעין, בטרם ידון בית הדין הכללי בשאלת סכום הפיצויים.

נוכח הטענות הסותרות שהועלו על ידי הצדדים ביחס לזכויות במקרקעין, נראה, כי ההכרעה המקדימה בשאלת זהות בעלי הזכויות במקרקעין נדרשת בשלב מקדמי זה, בכדי לקבוע את זכות הבעלות ולמנוע כפירה או הכחשה עתידית של זכות הבעלות בעתיד.
"... שריון הזכות נועד למנוע כפירה או הכחשה עתידית של אותה זכות..." כך נכתב בעניין מהות הסעד ההצהרתי (לעניין זה ראה בספרו של אורי גורן- סוגיות בסדר דין אזרחי, פרק ל"ג(504) ) וכמו כן בכדי להביא לחלוקת פיצויים הוגנת ונכונה.

לבית הדין הכללי סמכות לדון בתביעת פיצויים באשר לתפיסת מקרקעין , תוך שימוש בסמכויות לשעת חירום , כמו כן כחלק מסמכותו יכול בית הדין להכריע בשאלת זהות בעלי הזכויות במקרקעין כשאלה שבגררא, אך יש לציין, כי אין בכוחה של ההכרעה בשאלה להוות מניעות מפני התדיינות נוספת. כוחה יפה רק לצורך אותו עניין שלשמו נעשתה. לכן, שאלה זו ראוי שתוכרע בדרך של מתן פסק דין הצהרתי, ולא בדרך של שאלה שבגררא בטרם תתברר שאלת גובה הפיצוי וחלוקתו, וזאת על מנת למנוע בעתיד טוענים נוספים לבעלות במקרקעין ולשריין את זכות הבעלות במקרקעין כלפי כולי עלמא.

ההכרעה בסוגיה זו , ראוי שתעשה על ידי בית המשפט המוסמך ולא על ידי הועדה.

אשר על כן , לאחר שנבחנה עמדת הצדדים, ולאחר שתובע 2 הגיש תביעה למתן פסק דין הצהרתי, הועדה קובעת, כי יש להמתין להחלטה בתביעה למתן פסק דין הצהרתי. לאחר מכן, ובמידת הצורך, ניתן יהיה לפנות לוועדה בשאלת הפיצויים.

ניתנה היום, 11 בנובמבר 2012, בהעדר הצדדים.

____________ _____ _______________

צבי יוסף גל – חבר אליהו שטרן-חבר


מעורבים
תובע: האורתודוקסית של ירושלים
נתבע: מדינת ישראל-משרד הביטחון
שופט :
עורכי דין: