ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל - מע"מ באר-שבע נגד חברת הנעים בע"מ ע"י עו"ד אבי פרץ ועו"ד אדריס :

בפני סגן הנשיא, כבוד השופט עידו רוזין
המאשימה:
מדינת ישראל - מע"מ באר-שבע
ע"י ב"כ עו"ד עידן ארד

נ ג ד

הנאשמים:
1.חברת הנעים בע"מ ע"י עו"ד אבי פרץ ועו"ד אדריס
2.מוחמד אבו קוידר ׁׁ(בעצמו) ע"י עו"ד אבי פרץ
3.אברהים אבו עראר (בעצמו) ע"י עו"ד אדריס

גזר דין

רקע

1. נאשמת 1 (להלן: "הנאשמת") היא חברה פרטית הרשומה כעוסק מורשה לעניין חוק מס ערך מוסף, התשל"ו -1975 (להלן – חוק מע"מ), עסקה בעבודות הנדסיות, עד שדחלה מפעילות. בין השנים 1993-1999 היו הנאשמים 2 ו- 3 מנהליה הפעילים של הנאשמת .

2. הנאשמים הורשעו לאחר שמיעת ראיות וניהול הוכחות בביצוע העבירות הבאות:

באישום הראשון הורשעו בביצוע עבירה לפי סעיף 117 (א) (1) לחוק, בגין סירוב למסור ידיעה, מסמך, פנקס, לאחר שנדרש לעשות כן, זאת לאחר שנדרשו מס' פעמים להמציא את חומר הנהלת החשבונות, כמפורט מסעיף 23 להכרעת הדין.

באישום השני [חיקוק ראשון] הורשעו בביצוע 44 עבירות לפי סעיף 117 (ב) (5) לחוק , בגין ניכוי מס תשומות מבלי שהיה בידם מסמך, במטרה להתחמק או להשתמט מתשלום מס - זאת לאחר שניכו מס תשומות בערכים נומינליים, בסך כולל של 814,480 ₪, מבלי שהיו בידם חשבוניות ולאחר שהנטל להוכיח את ניכוי מס התשומות, הועבר אל הנאשמים שלא עמדו בו, כמפורט מסעיף 24 להכרעת הדין.

באישום השני [חיקוק שני] הנאשמים זוכו מ - 44 עבירות אשר יוחסו להם בכתב האישום לפי סעיף 117 (ב) (1) (1) לחוק, בגין מסירת ידיעה כוזבת או דוח כוזב, במטרה להשתמט מתשלום מס, זאת כמפורט מסעיף 29 להכרעת הדין.

טיעונים לעונש
3. ב"כ המאשימה הגיש טיעוניו לעונש בכתב. בטיעוניו הדגיש את חומרת העבירות בהן הורשעו הנאשמים ו משך תקופת העבירות. עוד ציין כי לחובת הנאשמים יש להביא בחשבון את העובדה כי המחדלים טרם הוסרו.

ב"כ המאשימה עתר להטיל על הנאשמים עונש מאסר בפועל ממושך, וכן מאסר על תנאי וקנס כבד ומרתיע.

4. טרם נשמעו הטיעונים לעונש ביקשו הנאשמים להעיד מספר עדי אופי.

לזכות הנאשם 2 העידו 6 עדי אופי. מר אבו קוידר עלי – עובד ביטוח לאומי מנהל מחלקת אבטחת הכנסה . מר אברהם בכרי – חקלאי ומזכיר מושב יושיביה . מר אבו סמחאן עבדל רחמן – מייסד עמותות במגזר הערבי . מר חאתם אבו קוידר – מנהל בית ספר . מר ישראלי יצחק – חבר מושב גבעולים . מר עלי אבו קוידר – עובד אצל הנאשם .

מר אבו קוידר עלי, עד האופי הראשון העיד כי הוא מכיר את הנאשם שנים רבות וכי הנאשם פועל למען ישוב סכסוכים במגזר הבדואי, וכן פעל לקידום החינוך בקרב הנוער והילדים ומניעת הדרדרותם לעבריינות.

מר אברהם בכרי, עד האופי השני העיד כי הוא מכיר את הנאשם כעשר שנים על רקע עבודות תשתית שביצע הנאשם למועצה אזורית שדות נגב. לדבריו הנאשם סייע ללא כל תמורה לבחור צעיר נכה. עוד ציין כי הנאשם "נוח לבריות" ולאחרונה אף זכה במכרז לעבודות בסכום של 3 מיליון ₪ עבור המועצה.

מר אבו סמחאן עבדל רחמן, עד האופי השלישי העיד כי הנאשם תרם לעמותה אשר מסייעת ליתומים, נזקקי ם, אלמנות ומשפחות הזקוקות לעזרה.

מר חאתם אבו קוידר, עד האופי הרביעי העיד כי הנאשם עזר בבניית ספרייה ציבורית ופועל להחזרת נוער נושר לבית הספר.

מר ישראלי יצחק, עד האופי החמישי העיד כי הוא מכיר את הנאשם כעשרים שנה. לדבריו הנאשם עזר מספר פעמים לאנשים ביישוב בו הוא מתגורר וכי מדובר באדם אשר יושר וערכים הינם דרך חייו.

מר עלי אבו קוידר, עד האופי השישי העיד כי הוא עובד אצל הנאשם וכי במהלך חייו עת היה מצוי בתקופה קשה הנאשם סייע לו.

על רקע האמור ב"כ הנאשם 2 עתר שלא למצות עם הנאשם את הדין ולהטיל עליו מאסר בפועל שירוצה בעבודות שירות. ב"כ הנאשם בטיעוניו עמד על כך שאין עסקינן בחשבוניות פקטיביות וכי הנאשם הורשע באישום השני בעקבות "היפוך הנטל" לאחר שלא היו בידו מסמכי הנהלת החשבונות, אשר התבקש להמציא ע"י רשויות המס וזאת מבלי להמעיט בחומרת העבירות בהן הורשע.

הנאשם 2 ניצל את זכות המילה האחרונה וציין כי עצם ההרשעה פגעה בו וכי הוא הפנים את חומרת המעשים בהן הורשע.

5. לזכות הנאשם 3 העידו 3 עדי אופי.

מר אבו סעלוק עיסא – שכנו של הנאשם. מר נאיף עטווה אבו ערער – בן משפחתו של הנאשם. מר סער גביש – רו"ח של הנאשם.

מר אבו סעלוק עיסא, עד האופי הראשון העיד כי הוא מכיר את הנאשם בהיותם שכנים. לדבריו הנאשם משמש כ"הימאם" במסגד ובעל משפחה גדולה שעול הפרנסה מוטל עליו. עוד ציין כי הנאשם עוזר לאנשים בהתנדבות.

מר נאיף עטווה אבו ערער עד האופי השני העיד כי הוא מכיר את הנאשם מילדותו וכי הנאשם פועל בהתנדבות ליישוב סכסוכים במגזר הבדואי.

מר סער גביש אשר מעדותו עולה כי הוא פועל למען קידום המגזר הבדואי ציין כי הנאשם אמר לו: "תשמור עלי, אני רוצה לעבוד נקי, למדתי את הלקח" (עמ' 106 ש' 31). לדבריו הנאשם מצוי בהליכי פשיטת רגל.

ב"כ הנאשם 3 הגיש אסופת מסמכים לפיהם עולה כי לנאשם 3 חובות כספיים ותיקים בהוצאה לפועל , וכן ילדה הסובלת מפיגור. עוד ציין ב"כ הנאשם כי הנאשם נשוי ואב ל- 11 ילדים ופרנסת משפחתו מוטלים עליו. עוד ציין כי יש להביא בחשבון את השיהוי הרב שחלף בשים לב לכך שהעבירות בוצעו עד שנת 1999 וכתב האישום הוגש בשנת 2005.

הנאשם 3 ניצל את זכות המילה האחרונה וציין כי הוא חולה ומטפל באימו שאינה מצויה בקו הבריאות. הנאשם הביע חרטה ובסיום דבריו בכה.

הצדדים הגישו פסיקה התומכת בעמדתם, זה לחומרא וזה לקולא.

דיון והכרעה

6. כאמור, הנאשמים הורשעו לאחר ניהול המשפט בביצוע עבירה של סירוב למסור מסמכים שנתבקשו לעשות כן. כן הורשעו בביצוע 44 עבירות של ניכוי מס תשומות מבלי שהיה בידם מסמך, במטרה להתחמק מתשלום מס.

אין צורך להכביר מילים אשר לחומרתן של עבירות המס. בית משפט העליון עמד לא אחת על ההשלכות החברתיות והכלכליות המזיקות בעבירות המס בציינו: "למותר לחזור ולהדגיש חומרתן של העבירות הכלכליות מסוג אלו... ואת הצורך להעביר מסר ענישה מרתיע לגביהן נוכח תוצאותיהן ההרסניות למשק, לכלכלה, לחברה, ולערך השוויון בעמידה בנטל המס שהוא אבן יסוד במערכת אכיפת חוק תקינה" (רע"פ 3757/04 עומר זידאן נ' מ"י [פורסם בנבו]). עוד נקבע כי במקרים כגון דא, סביר שהעונש יכלול מאסר בפועל וקנס משמעותי (רע"פ 3272/07 טאהא נ' בית המכס והמע"מ [פורסם בנבו]).

במקרה דנן לחובת הנאשמים עומדות חומרת העבירות; מספר העבירות; משך הזמן של ביצוע העבירות ואי הסדרת המחדלים עד עצם היום הזה.

מנגד, לזכות הנאשמים ייאמר כי הרושם שנותר בי כי אין מדובר באנשים אשר אימצו אורח חיים עברייני וכי מדובר במעידה שאינה מאופיינת בשיטתיות. לשני הנאשמים אין כל עבר פלילי קודם. הרושם מתחזק על רקע העובדה שהנאשמים הורשעו ב – 44 עבירות של ניכוי מס תשומות בעקבות כך שהנטל להוכיח את תקינות החשבוניות הועבר אל הנאשמים בהתאם להלכה הפסוקה והם לא עמדו בכך (ע"פ 70059/05 זוהיר בן איברהים סווארכה נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו]).

סבור אני כי בשלב גזירת הדין יש ליתן משקל לכך שהנאשמים הורשעו בעקבות "היפוך הנטל" להבדיל מ מקרה שהמאשימה מוכיחה פוזיטיבית את האישומים.

נסיבה נוספת אשר יש לזקוף לזכות הנאשמים הינה השיהוי בהגשת כתב האישום. בטרם ניתנה הכרעת הדין הנאשמים עתרו לביטול כתב האישום בהת בסס על דוקטרינת ההגנה מן הצדק. נטען בין היתר כי השיהוי בהגשת כתב האישום פגע בנאשמים בכך שלא יכלו לאתר את מסמכי החברה אשר נדרשו .

דחיתי בהכרעת הדין את טענת הנאשמים , מהטעם שהחקירה בעניינם נמשכה בעיק ר בשל הצורך לאתר את רוכש החברה, עת הנאשמים הציגו גרסה שלפיה החברה נמכרה [גרסה שבסופו של יום נדחתה]. עוד יצויין כי על מנת שטענת השיהוי תוביל לביטול כתב אישום יש להצביע על כך שהשיהוי פגע ממשית בהגנת הנאשמים. זאת להבדיל משלב גזירת הדין.

לפיכך יש ליתן משקל לקולא לכך שהחקירה בעניינם של הנאשמים החלה בשלהי שנת 1999 ביחס לעבירות שבוצעו בין השנים 19 95-1999 ואילו כתב האישום הוגש בראשית שנת 2005 , כאשר המשפט מסתיים בחלוף כ- 17 שנים מאז תחילת ביצוע העבירות (1995) . לנוכח השיהוי הקיים, גם בקצב נהול המשפט, מצאתי לציין, כי תיק זה נותב לטפולו של הח"מ רק בתחילת שנת 2011.
סבורני כי דרישת המאשימה לשלוח את הנאשמים לתקופות מאסר ארוכות, מאחורי סורג ובריח, בשים לב לכך שמדובר בנאשמים אשר הורשעו בעקבות היפוך הנטל, ביחס לעבירות שבוצעו כשלוש עשרה שנים לאחר ביצוע המעשים - אינה מידתית.

מושכלות יסוד הן כי הענישה לעולם אינידיווידואלית. שומה על בית המשפט שעה שהוא בא לגזור את העונש הראוי על נאשם לשקלל את מערך האיזונים והנסיבות לחומרא ולקולא. בסופו של יום עומדים אלה מול אלה, חומרת המעשים ואי הסרת המחדלים אל מול חלוף הזמן, שיהוי ממושך בהליך הפלילי ( אשר נמשך גם בגלל דחיות מצד הנאשמים וחילופי מותבים). סבור אני כי במקרה זה האיזון הראוי יושג בהטלת מאסר בפועל אשר ירוצה בעבודות שירות, וכן ענישה כספית משמעותית.

אשר לריצוי על דרך של עבודות שירות ציין בית משפט העליון כי:
"עונש זה ראוי ורצוי ברדכי ענשיה מתוקנות, שהגורם האינדיווידואלי מהווה בהן מרכיב עקרוני. אך גם דרך זו עדיין 'נושאת היא בתיוג של היותו נידון למאסר', וכל שיקולי הענישה המצויים בעונש המאסר מצויים גם במקרה שעונש המאסר בא לכלל ביצוע בדרך של עבודות שירות, ובראש ובראשונה שיקול ההרתעה, למען ישמעו וייראו – העבריין עצמו ואחרים בכוח – ולא יזידון עוד. ומיוחדת היא דרך הענישה של ביצוע עבודות שירות, שמגמת השיקום תופסת בה מקום נכבד וראוי " (ראו ע"פ 1242/90 דנוך נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו]).

7. סוף דבר ולאחר ששקלתי את מכלול הנתונים אני מטיל על הנאשמים את העונשים כדלקמן:

נאשמת 1
קנס סמלי בסך של 10,000 ₪ וזאת מאחר שאינה פעילה.

נאשם 2
א. 6 חודשי מאסר בפועל, אשר ירוצו בעבודות שירות , כפוף לחוות דעת של הממונה. הובהר כי אם תהיה המלצה שלילית ירוצה העונש כמאסר בפועל.

ב. 12 חודשים מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מהיום, שהנאשם לא יעבור אחת מן העבירות בהן הורשע.
ג. קנס כספי בסך של 200,000 ₪ או 12 חודשי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב- 30 תשלומים חודשיים שווים ורצופים החל מיום 1.1.2013. אי תשלום אחד מהתשלומים במועדו יביא לפירעון מלוא יתרת הקנס באופן מיידי.

ד. אני מחייב את הנאשם לחתום על התחייבות כספית להימנע מעבירה דומה לזו בה הורשע. ההתחייבות תהא למשך שנתיים מהיום ובסכום של 100,000 ₪ ואם לא תינתן, בתוך 14 ימים, ייאסר הנאשם למשך 30 ימים.

נאשם 3
א. 6 חודשי מאסר בפועל אשר ירוצו בעבודות שירות כפוף לחוות דעת של הממונה. הובהר כי אם תהיה המלצה שלילית ירוצה העונש כמאסר בפועל.

ב. 12 חודשים מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מהיום, שהנאשם לא יעבור אחת מן העבירות בהן הורשע.

ג. קנס כספי בסך של 200,000 ₪ או 12 חודשי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב- 30 תשלומים חודשיים שווים ורצופים החל מיום 1.1.2013. אי תשלום אחד מהתשלומים במועדו יביא לפירעון מלוא יתרת הקנס באופן מיידי.

ד. אני מחייב את הנאשם לחתום על התחייבות כספית להימנע מעבירה דומה לזו בה הורשע. ההתחייבות תהא למשך שנתיים מהיום ובסכום של 100,000 ₪ ואם לא תינתן, בתוך 14 ימים, ייאסר הנאשם למשך 30 ימים.

המזכירות תשלח עותק לממונה על עבודות השירות אשר ייתן חוות דעת עד 14 ימים לפני הדיון. קובע דיון נוסף במעמד הנאשמים וב"כ הצדדים , ליום 31.12.2012 בשעה 13:00

זכות ערעור בתוך 45 ימים לבית המשפט המחוזי בבאר שבע.
ניתן היום, כ"ז חשוון תשע"ג, 11 נובמבר 2012 , בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: מדינת ישראל - מע"מ באר-שבע
נתבע: חברת הנעים בע"מ ע"י עו"ד אבי פרץ ועו"ד אדריס
שופט :
עורכי דין: