ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין נתיב קרן הפנסיה של פועלי ועובדי משפעל משק ההסתדרות בע"מ – ניהול מיוחד נגד בנק הפועלים בע"מ :

בפני כבוד השופט מיכאל תמיר

תובעת

נתיב קרן הפנסיה של פועלי ועובדי משפעל משק ההסתדרות בע"מ – ניהול מיוחד
ע"י ב"כ עו"ד צחי כהן

נגד

נתבע

בנק הפועלים בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד חגי כהנא

נגד

צד ג' 1: 1. בנק לאומי לישראל בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד יוחנן בירו

צד ג' 2: 2. שאדי נאסר

פסק דין

בפני תביע ה כספית בסך של 217,238.98 ₪ שהגישה התובעת נגד הנתבע.

טענות הצדדים

התובעת היא קרן פנסיה המנוהלת ע"י הראל ניהול קרנות פנסיה בע"מ ועוסקת בין היתר בביטוח. הנתבע הו א תאגיד בנקאי.

כנטען בכתב התביעה, התובעת מנהלת חשבון עו"ש אצל הנתבע שמספרו 55620 בסניף המרכזי (להלן "החשבון"), וביום 4/8/06 שילם הנתבע מחשבון התובעת סך של 211,250.98 ₪ לחשבון השייך למר שאדי נאסר, בסניף כפר סבא ש ל בנק לאומי. התובעת הוסיפה וטענה כי מעולם לא נתנה לנתבע הוראה לשלם למר שאדי נאסר את הסכום הנ"ל או כל סכום אחר. כן עלה כי הוצג לנתבע מסמך אשר התיימר להיות שיק מס' 11-1655, ז"פ 21/7/06 החתום על ידי התובעת לפקודת שאדי נאסר בעל ת.ז. XXXXXX647, אשר כונה השיק המזויף (להלן "השיק"). כן נטען כי הנתבע לא זיהה את השיק כמזויף, ומכאן שעל הנתבע לשלם לתובעת את סכום התביעה הנ"ל.

בכתב ההגנה מטעם הנתבע נטען בין השאר כי השיק אכן כובד, אולם זאת לאחר שניתן אישור טלפוני לתשלומו מנציג התובעת מר מנחם, וכאשר בדיקה ויזואלית של פקיד הבנק לא העלתה כל חשד או גילוי שהשיק אינו תקין. עוד נטען כי חברת הראל ניהול קרנות פנסיה בע"מ ולא התובעת שלחה ביום 27.9.06, בחלוף כחודש וחצי מיום תשלום השיק , הוראה לנתבע לביטול השיק תוך ציון מספר השיק א ך עם מספר חשבון אחר. ביום 15 .10.06, כחודשיים לאחר מועד תשלום השיק , התבקש הנתבע לבטל את השיק אשר לטענת התובעת נרשם לפקודת ו של מר פיק אנטוני , ומכאן שמדובר לכל היותר בזיוף חתימת ההיסב. כן נטען כי במקרה זה מדובר ברשלנות תורמת בשיעור של 100% מצידה של התובעת.

הנתבע הגיש הודעת צד ג' כנגד בנק לאומי לישראל בע"מ וכנגד מר שאדי נאסר. לטענתו, צד ג' 1 (בל"ל) התרשל בעת שלא גילה שמדובר בשיק מזויף , וצד ג' 2 הוא זה שזייף את השיק.

צד ג' 1 טען בכתב ההגנה שהוגש מטעמו כי הבנק, אשר פעל כבנק גובה, נהג בנסיבות העניין כפי שבנקאי סביר ומיומן היה פועל, שכן אין כל חובה לבנק גובה לבדוק אם השיק מזויף, וזאת במיוחד כשלא היה לצד ג' 1 כל קשר עם מושך השיק.

בהחלטת כבוד השופט שינמן מיום 5/5/08 שניתנה בבקשת התובעת להורות על היפוך נטל הבאת הראיות בתיק, נקבע כי "במקרה דנן מדובר בהודאה והדחה, שכן המבקש מצד אחד מודה כי שילם כספים מחשבונה של המשיבה, אולם הוא טוען כי עשה זאת לאחר שהוצג בפניו שיק שנחזה להיות תקין, הנטל להוכיח כי השיק שבגינו שולמו הכספים למר נאסר, הינו תקין, מוטל על הבנק והוא זה שעליו לפתוח בהבאת הראיות". לאחר מכן, נקבע בפסקת "סוף דבר" שבהחלטה כי "הבקשה להיפוך נטל הראיה מתקבלת, ועל המבקש לפתוח בהבאת הראיות".

השאלה המרכזית בתיק דנן היא האם אכן נערך בירור על אודות השיק שבמחלוקת בין פקידת הנתבע הגב' רבקה שלום לבין נציג התובעת מר מנחם האוזר.

הגב' רבקה שלום הגישה תצהיר מטעם הנתבע שבו הצהירה בין השאר כי "השיק שולם לא לפני שניתן לי אישור טלפוני לתשלומו מנציג התובעת, מר מנחם האוזר, אשר אישר תשלומם של השיקים מהחשבון מעת לעת באופן שבשגרה וע"פי המוסכם בזמנים הרלבנטיים לתביעה. הפרטים אשר נתתי למר האוזר לצורך תשלומו של השיק הם: מס' השיק, סכומו, מועד פירעונו ושם המוטב, זאת כפי שעשיתי בפעמים קודמות בעבר ובהסכמת התובעת" (סע' 4 בתצהירה הנ"ל).

עוד הוצהר בסע' 5 לתצהירה כי "הייתה קיימת הסכמה בעל פה בין הבנק לבין התובעת בכל הנוגע לאישורי משיכות שיקים, לפיה רק לאחר שיתקבל אישור טלפוני מאת מ ר האוזר או מר מיכאל כהן, נציגי התובעת, ישולמו השיקים."

כן הוצהר, כי בדיקה ויזואלית של השיק אשר ב יצעה טרם התשלום לא העלתה חשד כלשהו ולא גילתה כי השיק אינו תקין, שכן השיק נחזה להיות זהה בצורתו ובחתימות מורשיי החתימה מטעם התובעת על גביו לשיקים נוספים שנמשכו מהחשבון , ואף צורפו לתצהירה של הגב' שלום שיקים נוספים להשוואה. המצהירה אף מתארת כיצד קיבלו הודעה על ביטול השיק בחלוף כחודש וחצי , כאשר צוין אותו מספר שיק עם מספר חשבון אחר, ו כיצד בחלוף כחודשיים וחצי הגיעה הוראת ביטול של השיק אשר נרשם לטענת התובעת לטובת מר פיק אנטוני.

בתצהיר שהוגש בתמיכה לתביעה הצהיר מר מנחם האוזר מטעם התובעת כי אכן "בדרך כלל נציג בנק הפועלים אומר לנו כי הוצג לו שיק מסויים לפירעון, ואנו מבקשים ממנו פרטים נוספים, לשם ביצוע הבדיקה" (סע' 4 בתצהירו).

עוד הצהיר מר מנחם האוזר כי "לא זכור לי כי נתבקשתי לאשר כי השיק אשר מספרו 1101655 על סך 211,250.98 ₪ ומועד פירעונו 21.7.06, לאדם בשם שאדי נאסר אשר מספר תעודת הזהות שלו הוא 034127647, הוצא על ידי התובעת, וכי אישרתי כי שיק זה הוצא על ידי התובעת" (סעיף 8 לתצהירו). מר האוזר הוסיף והצהיר כי לו היה עורך בדיקה כזאת , ה רי שהייתה מעלה כי אין שם ומספר תעודת זהות כאלה במערכת , והוסיף כי במקרים שבהם מתעורר בבנק חשד ומודיעים זאת לתובעת, אזי מבצעים בדיקה קפדנית יותר. כן הצהיר מר האוזר כי לטענת הבנק השיק שולם ביום 4.8.06 אשר נפל על יום שישי - יום שבו לא עובדים בבנק ועל כן לא יכול היה למסור אישור באותו יום, ולדבריו אף בבוקר יום א', ה- 6 .8.06, איש מפקידי הנתבע לא יכ ול היה ליצור עימו קשר.

מר שמואל אברהם שפירא ערך תצהיר דומה לתצהירו של מר מנחם האוזר, וכן הוגש תצהיר של מר רון כרמל, סמנכ"ל כספים בהראל ניהול קרנות פנסיה בע"מ. מר כרמל הצהיר בין השאר כי התובעת אכן הוציאה שיק לפקודת מר אנטוני פיק שהיה מבוטח אצלם ע"ס 211,250.98 ₪ , ומר פיק פנה כעבור חודש וטען כי טרם קיבל את ההמחאה לידיו. עוד עולה כי נערך בירור ועלה "לכאורה" כי מר פיק לא קיבל את ההמחאה, ולכן שלחו לו המחאה נוספת. מר כרמל א ישר כי נשלחה הוראת ביטול לנתבע בהתייחס לשיק, ונפלה טעות במספר החשבון. לדבריו, לאחר בירור נוסף עלה כי השיק המקורי נעלם, ובמקומו זויף שיק עם מספר זהה וסכום זהה, אך עם שם מוטב ומספר תעודת זהות שונים, של "שאדי נאסר ת.ז. XXXXX647". כן הוצהר כי לאחר חקירת המשטרה נמצא כי ידו של המבוטח "אינה במעל", ואז גילו פרשת זיוף של שיקים נוספים.

בנוסף לתצהירי התובעת הוגשה מטעמה חוות דעת של מומחית להשוואת כתבי יד, שערכה הגב' תמר שביט, שממנה עולה כי החתימות על גבי השיק המזויף אכן מזוייפות וכי השיק ה מזויף לא נחתם על ידי מי מעובדי התובעת.

מר חמודי ניזארי הגיש תצהיר עדות ראשית מטעם צד ג'1, ובו הצהיר בין השאר כי מר שאדי נאסר הפקיד בסניף של בנק לאומי בכפר סבא ביום 4.8.06 שיק בסך של 211,250.98 ₪ לזכות חשבונו, וביום 8 .8.06 הגיע לסניף על מנת למשוך 200,000 ₪ כשבהעדר סירוב של הנתבע המשיכה כובדה. כן הוצהר כי רק בתום שלושה חודשים פנתה הנתבעת לצד ג' 1 בדרישה לקבל את הכספים בחזרה, בטענה שמדובר בזיוף , אולם לא ניתן היה לעשות כן היות שבאותה עת החשבון איפשר את המשיכה ובוצעה משיכה בהתאם.

מחקירתה הנגדית של הגב' רבקה שלום מטעם הנתבע עלה כי אכן היה נוהל לבדיקת השיקים אשר כלל קשר טלפוני עם נציגי התובעת. כן עלה כי תמיד מתקשרים על מנת לוודא כשירות השיק, וזאת בעקבות שני מקרי זיוף קודמים (עמ' 5 ש' 5 בפרוטוקול ). בהתייחס לחתימות של מורשי החתימה העידה הגב' שלום כי "אני זוכרת את החתימות שלהם. גם במחשב יש לנו חתימות סרוקות" (עמ' 3 ש' 11). העדה אף א ישרה כי באותו רגע השוותה את החתימה לדוגמא (עמ' 3 ש' 15-16). כמו כן אישרה הגב' שלום כי היא זו שציינה על גבי השיק "מנחם אישר" (עמ' 4 ש' 3-4) , וכן חזרה על כך שאכן ד יברה עם מנחם האוזר בקשר לשיק (עמ' 5 ש' 13-14). בהקשר זה הוסיפה העדה כי מנחם האוזר תמיד חיפף ומסר לה אישור באופן מהיר מדי, בעוד שמואל היה יותר יסודי (עמ' 5 ש' 13-14). לעומת זאת כשנשאלה העדה שנית האם היא זוכרת את השיחה בקשר לשיק הספציפי, השיבה "ספציפי לגבי השיק לא, אבל אני מיד מתקשרת ואומרת לו את הסכום ואת השם והוא מאשר. אין סיבה שארשום זאת אם לא דיברתי איתו" (עמ' 7 ש' 5-8). בהמשך החקירה התברר כי מישהו אחר אישר וחתם על שיקים אחרים כי אושרו על ידי שמואל, ובסופו של דבר התברר כי מדובר בשיקים מזויפים (עמ' 8 ש' 2-16).

במענה לשאלות ב"כ צד ג' 1, העידה הגב' רבקה שלום כי כל יום נהגה להתקשר למי מהתובעת. עוד עלה כי היא לא יודעת האם ניתנו אישורים בנוגע לשיקים אחרים באותו יום ש בו לדבריה אושר השיק על ידי מר מנחם האוזר, שכן היא לא הסתכלה (עמ' 14 ש' 1). הגב' שלום הוסיפה כי מעולם לא היה מקרה אחר שבו נטען לגבי שיק שבטיפולה כי היא לא ק יבלה אישור וכי השיק היה מזויף – "לא. זה המקרה הראשון והיחיד" (עמ' 14 ש' 14). הגב' שלום סיימה את עדותה בכך שהשיק נראה לה תקין על פניו גם היום.
הגב' תמר שביט מטעם התובעת נחקרה על חוות דעתה. במהלך החקירה עלה בין השאר כי נעשה שימוש בנייר שיקים אוטנטי (עמ' 16 ש' 6) , והחתימות הועתקו באמצעות העתק הדבק על גבי השיק עצמו (עמ' 17 ש' 28), כך שבדיקה ויזואלית ללא מכשור מיוחד לא היתה מגלה את הזיוף (עמ' 18 ש' 24-25) .

מר רון כרמל נחקר בחקירה נגדית על תצהירו ומחקירתו עלה בין השאר כי כאשר עמית טוען שלא קיבל שיק לידיו, קיים נוהל לבדיקת התאמת הבנקים תוך בחינת פרטי החשבון אשר ממנו הוצא השיק, אולם "דפי הבנק אינם כוללים את שם המוטב שלזכותו נפרע השיק" (עמ' 34 ש' 2-6) . כן נשאל מר כרמל כיצד ידע פקיד בנק אם אותו שיק נפרע ללא אימות, והשיב : "אנו בודקים בהתאמת הבנק ... יש אותה בקרה שבודקים שמתבססת על הנתונים שהבנק שולח והיא סכום ומספר שיק" (עמ' 37 ש'
7-8), והוסיף כי "אין נוהל של בדיקת שלמות כל השיקים מול שמות המוטבים אבל יש בדיקה של מספר וסכום השיק מתאים לדפי הבנק" (עמ' 37 ש' 12-13). לשאלה מה יכול לראות פקיד הנהלת חשבונות שיעבור על הרשימות יום יום , השיב מר כרמל כי "הוא יכול לבדוק אבל אין שם שם" (עמ' 37 ש' 16).

מר מנחם האוזר נחקר בחקירה נגדית על תצהירו. במהלך החקירה העיד מר האוזר כי אכן טיפל בזמנו בקשר עם הבנקים וידעו תמיד כי מתקשרים אליו. בהקשר זה הוסיף מר האוזר כי אם היה תחת עומס, דאג להעביר את השיחות לכפופים לו (עמ' 41 ש'
10 – 22). כן עלה כי לאחר שלב בדיקת השיקים ברשימות אל מול הנתבע, היה שלב של שליחת העתקים של השיקים באמצעות הפקסימיליה, אולם בסופו של דבר הודיע הנתבע כי אינו מוכן להפעיל נוהל לאימות שיקים ישירות מול התובעת (עמ' 43 ש'
21-25). עוד עלה מעדותו של מר האוזר כי תמיד פעלו בהתאם לנוהל, בדרך של שגרה , ולא רק במקרים שבהם התעוררו חשדות (עמ' 43 ש' 28). מר האוזר הוסיף כי כל פעם שבדק , מעולם לא גילה שיק מזויף (עמ' 44 ש' 7-9).

בהתייחס לנוהל עצמו תיאר מר האוזר תחילה כי נהגו להודיע מטעם הנתבע "את הסכום ואני אומר להם את מספר השיק" באותה רשימת אקסל שהכין אשר מסודר ת לפי גובה הסכומים. לאחר מכן תיקן את דבריו והעיד "סליחה אומרים לי מספר חשבון הבנק, מאיפה השיק משוך, אומרים לי את הסכום, אני אומר להם את מספר השיק, השם ותעודת הזהות ותאריך הפירעון" (עמ' 44 ש' 17-24). מר האוזר נשאל האמנם לא זכר את המקרה הספצ יפי כפי שצוין בתצהירו , והשיב תוך תיקון דבריו כי לא אישר את השיק משום שידע כיצד הוא נהג לפעול על פי הנוהל , ועל כן לא ייתכן שאישר זאת – "אני מתקן מלא זכור לי, לא אישרתי" (עמ' 46 ש' 2) אולם הדגיש לאחר מכן כי "לא זכור לי האירוע הזה" (עמ' 46 ש' 24, 28). עוד התברר כי מר האוזר לא ידע האם שמו של מר שאדי נאסר הופיע ברשימה באותו זמן (עמ' 48 ש' 5). לאחר מכן הוסיף מר האוזר כי הוא לא בדק, משום שגם לא ציינו את שמו – "לא ציינו את שמו איך יכולתי לדעת?" (עמ' 48 ש' 28).

מר שמואל שפירא נחקר על תצהירו בחקירה נגדית. מר שפירא העיד בין השאר כי לא טיפל בשיק הספציפי שבגינו הוגשה התביעה. לדבריו, אכן בשלב מסוים עברו לנוהל של שליחת העתק של השיקים בפקסמיליה , אולם לאחר מכן הופסק נוהל אישור השיקים. מר שפירא תיאר כיצד בעבר נהגו להדפיס את השיקים בחדר לידם, וכיצד היום עברה מכונת ההדפסה "לחדר אחר לגמרי בארון סגור" (עמ' 67 ש' 2). מחקירתו של מר שפירא עלה כי הרשימה הנ"ל מופקת לפי דרישה ולא תמיד מעודכנת לאותו יום, ובמצב זה הוא אומר לנתבע כי צריך להמתין עד להשלמת הבדיקה. בהקשר זה הוסיף מר שפירא כי אם השיק נפרע מהר ייתכן וכבר לא יופיע ברשימה, ואם השיק נשלח בדואר אזי הסיכוי שיופיע ברשימה גבוה יותר (עמ' 69 ש' 19-22).

מר חמודי ניזהאר, אשר הגיש תצהיר מטעם צד ג' 1 ושימש מנהל סניף הבנק של בל"ל בטירה נחקר אף הוא בחקירה נגדיתעל תצהירו. במהלך החקירה נשאל בין השאר כיצד איפשרו משיכת הסכום הגבוה לאחר הפקדת השיק, והשיב כי הנתבע בדק את השיק וסניף כפר סבא הפקיד אותו , ומכאן שהוא תקין , ומדובר במצב שב ו לא ניתן להגיד לבעל החשבון שאסור לו למשוך את הכסף שהפקיד (עמ' 84 ש' 6-11). לאחר מכן העיד מר ניזהאר כי היו שיקים נוספים בחשבונו של נתבע 2 אשר חזרו כגנובים ומזוייפים וצד ג' 1 פנה לרשות נגד הלבנת הון בקשר לעניין זה.

סיכומי הצדדים

הצדדים הגישו את סיכומיהם בכתב, כאשר הנתבע הגיש את סיכומיו תחילה.

בסיכומי הנתבע נטען בין השאר כי התובעת לא הצליחה לערער את גירסתה של הגב' רבקה שלום, שלפיה מר מנחם האוזר אישר את השיק הספציפי שבפנינו. כן נטען כי חוות הדעת מטעם התובעת לא יכולה לסייע ל ה במקרה דנן וכי השיק לא נחזה להיות מזויף. עוד נטען כי גם אם ייקבע שהנתבע התרשל, יש לקבוע כי לתובעת רשלנות תורמת משום שלא טרחה לבצע קורלציה בין רשימותיה (כשהדבר היה מגלה כי אכן מדובר בשיק מזויף), לא נקטה באמצעי בטיחות הולמים למשלוח השיקים על מנת למנוע מקרים כגון אלו, ואף גילתה את המחדל זמן רב לאחר שחרור הכספים בפועל. כמו כן נטען כי התובעת לא נ קטה באמצעי אבטחה נאותים בעת הדפסת השיקים. לבסוף נטען שיש לייחס לתובעת אשם תורם בגין כל הנזק, בין השאר משום שהיה בידיה את כל המידע הנדרש על מנת לגלות את התקלה והזיוף , והיא לא פעלה כיאות בנסיבות הענין.

לעניין צד ג' 1 נטען בסיכומי הנתבע כי המצהיר מטעם צד ג' 1 לא ידע דבר מידיעתו האישית וכל עדותו היא בגדר עדות שמיעה. כן נטען כי צד ג' 1 לא הביא עד מסניף כפר סבא אשר קיבל את השיק, כשהתברר כי הופקדו בחשבונו של צד ג' 2, שאדי נאסר , שיקים גנובים ומזוייפים ולגבי השיק הספציפי לא התעורר אצל צד ג' 1 בסניף כל חשד.
בסיכומי התובעת נטען בין היתר כי הנתבע שילם מחשבונה של התובעת סך של 211,250.98 ₪ מבלי שקיבל כל הוראה לעשות זאת, כשמדובר בתשלום על סמך שיק "שמעולם לא יצא תחת ידה של התובעת" - שיק מזויף. עוד נטען בהקשר זה כי הבנק כשל להוכיח שהשיק אינו מזויף ואילו התובעת הוכיחה שמדובר בזיוף. בהתייחס לעדותה של הגב' רבקה שלום נטען כי ברוב הגינותה העידה כי איננה זוכרת את השיק הספציפי, והנחתה מתבססת רק על הרישום שעשתה על גבי השיק בזמן שהשיק היה בחזקת הנתבע. עוד נטען כי לא מדובר בזיוף של חתימות ההיסב בלבד אלא של השיק עצמו, בעוד השיק שהוצא לאנטוני פיק בוטל בטרם הגשתו לפירעון. התובעת מייחסת משקל רב בסיכומיה להחלטות ביניים אשר ניתנו על ידי שופט אחר , אשר דן בין היתר בבקשה לדחיית התביעה על הסף וקבע כי יש לדחות את הבקשה הנ"ל, תוך שק יבל את טענת התובעת כי מדובר ב"טענת הודאה והדחה", ואגב כך הורה על היפוך נטל הבאת הראיות בתיק , באופן שהנטל עבר לנתבע להוכיח כי השיק שבגינו שולמו הכספים היה תקין. השיק אכן היה מזויף, כפי שהוכח באמצעות חוות הדעת מטעם התובעת, ולכן לא היה תקין. לעניין רישום אישור השיקים נטען כי התובעת הוכיחה שבמקרה אחר נהג הנתבע לכתוב אישור: "מאשר שמוליק" כשהשיק היה מזויף והתובעת שלחה מכתב ביטול. כן נטען כי העדה מטעם הנתבע היא עדה מעוניינת ויחידה מול מספר רב של עדים מטעם התובעת אשר שלטו היטב בנהלים. לבסוף נטען כי אין לייחס לתובעת כל רשלנות, ודין טענת האשם התורם להדחות.

בסיכומי צד ג' 1 נטען כי מדובר בשיק אשר הוכן ונשלח בדואר על ידי התובעת למר אנטוני פיק, ובדרך שלא הובררה במהלך שמיעתו של התיק, הגיע לאלמונים ששינו את הכיתוב על פני השיק והפכו אותו לשיק לפקודת נאסר, צד ג' 2 . רק כעבור כשלושה חודשים אחרי משיכת השיק נעשתה פניה לצד ג' 1. כן כי צד ג' 1 הינו הבנק הגובה בעוד הנתבע הוא הבנק הנמשך , כשלבנק הגובה אין כל קשר למושך ותפקידו המצומצם הוא לגבות למען בעל החשבון את השיק שהוגש לו לגבייה. כך לבנק הנמשך (הנתבע) קשר ישיר עם המושך (התובעת), ועל כן האחריות אשר מוטלת על הנתבע ג דולה בהרבה מזו של צד ג' 1. אודות הטענה בדבר הפניה בקשר לאיסור הלבנת הון, נטען כי הפניה נעשתה על רקע תשובתו של צד ג' 2 ב נוגע לתמורה שניתנה בעד השיק , כאשר מדובר בעדויות ו במסמכים חסויים. נוסף על כך נטען בסיכומי צד ג' 1 כי התובעת והנתבע יכולים היו להורות על החזרת השיק. לטענת צד ג' 1, נותר מספיק זמן לשם כך בטרם משיכת הכספים על ידי צד ג' 2 מהחשבון , וזאת במיוחד אם השיק הופקד ביום שישי כשיום העסקים הראשון חל ביום א' לאחר מכן. עוד נטען כי בשל הנוהל המיוחד שהיה קיים בין התובעת והנתבע , ממילא נותק כל קשר סיבתי לצד ג' 1.

לעניין רשלנותה של התובעת, נטען בסיכומי צד ג' 1 כי היה על התובעת לפעול בהתאם לשיטה הטובה למניעת התאונה בכל הנוגע לנוהל אימות פרטי השיקים מול הנתבע, היה עליה לדאוג לנוהל מסודר של משלוח שיקים לעמיתים ולא לעשות כן באמצעות הדואר ללא מעקב, וכן היה עליה לפתח נוהל יעיל לטיפול בתלונות של לקוחות, שכן עברו מספר חודשים עד שטיפלו בתלונתו של מר אנטוני פיק כנדרש.

דיון

בסע' 5 לכתב התביעה נטען כי "התובעת מעולם לא הורתה לנתבע לשלם למר שאדי נאסר את הסך של 211,250.98 ₪, או כל סכום אחר והתשלום שבוצע ע"י הנתבע בוצע שלא עפ"י הוראות התובעת". התובעת הוסיפה וטענה בסע' 8 לכתב התביעה כי ההלכה בעניין תשלום המחאות מזוייפות ברורה: "אין לחייב את חשבון הלקוח אלא לפי הוראותיו ובודאי חיוב שנעשה על פי זיוף אינו יכול לעמוד..." (תוך הפניה לפס ק דין שניתן בת.א. (ת"א) 2144/98 אלגייר נ. בנק דיסקונט, פ"מ תשס"א (1) 16, בעמ' 22).

השאלה המרכזית שבפנינו, אם כן, היא האם התובעת נתנה הוראה לנתבע לפרוע את השיק שבפנינו. הדיון א ינו מתמקד אך ורק בשאלה האם השיק היה תקין.

אמנם בעקבות בקשה לדחיית התב יעה על הסף שהוגשה מטעם הנתבע ובקשה לקביעת היפוך נטל השכנוע שהוגשה מטעם התובעת , ניתנה החלטת ביניים של כבוד השופט שיינמן , שקבע בין היתר כי:

"הנני סבור, כי במקרה דנן אכן מדובר בהודאה והדחה, שכן, המבקש מצד אחד מודה כי שילם כספים מחשבונה של המשיבה, אולם הוא טוען כי עשה זאת לאחר שהוצג בפניו שיק שנחזה להיות תקין, הנטל להוכיח כי השיק שבגינו שולמו הכספים למר נאסר, הינו תקין, מוטל על הבנק והוא זה שעליו לפתוח בהבאת הראיות."

מדובר בהחלטה של מותב אחר במסגרת בקשת ביניים. בעקבות ההחלטה עלינו לבחון האם לנתבע טענות וראיות המבססות כי אכן ראה לנגד עיניו שיק תקין בעת פירעונו . אין לפרש את ההחלטה הנ"ל פירוש מילולי דווקני כי על הנתבע להוכיח שהשיק "תקין". אין מחלוקת כי השיק אכן מזויף, וידוע לכל כי שיק מזויף אינו תקין. השאלה שבפנינו, כפי שבאה לידי ביטוי בכתבי הטענות, הי א האם השיק נחזה להיות תקין על פי מראהו , והאם הנתבע קיבל מהתובעת הוראות שלפיהן ניתן לפרוע את השיק. אין לפרש את ההחלטה באופן שיש בו כדי לשלול דיון בשאלה האם התובעת הציגה את השיק כשיק תקין.

מוסכם והוכח על ידי הנתבע והתובעת כי בטרם מתן אישור לפירעון שיק של התובעת נהגו הצדדים לפעול בהתאם לנוהל שלפיו מי מטעם הנתבע מתקשר למי מטעם התובעת על מנת לקבל אישור לגבי כל שיק . מר מנחם האוזר מטעם התובעת אישר זאת בעדותו, וכך גם הגב' רבקה שלום מ טעם הנתבע. המחלוקת שבפנינו נוגעת לשאלה האם בהתייחס לשיק הספציפי קיבל הנתבע אישור מראש מטעם התובעת לכבד ו. אם השיק נחזה להיות תקין על פניו ומי מטעם התובעת נתן אישור שעל פיו השיק תקין, אזי אף שמדובר בשיק מזויף, תידחה התביעה שבפינו.

מהראיות אשר הוצגו בתיק עולה כי החתימות על גבי השיק הן אכן חתימותיהם של מורשי החתימה אשר הועתקו על גבי השיק. הגב' רבקה שלום העידה כי השיק נחזה להיות תקין על פי מראהו, ואף עלה מחוות הדעת אשר הוגשה מטעם התובעת עצמה כי רק באמצעות מ יכשור מיוחד ניתן היה לזהות כי מדובר בשיק מזויף. ראה להלן עדותה של הגב' תמר שביט לענין זה :

"ש: האם בדיקה ויזואלית לא היתה מספיקה לך?
ת: בהחלט לא. (עמ' 18 ש' 8-9).

...

"ש: המכשור שהשתמשנו בו הוא מכשור משוכלל?
ת: בהחלט. אולטרא ורוד ואולטרא סגול.
ש: המילה האחרונה בתחום אני מבין? נמצא אצלך במעבדה?
ת: כן. יש לי עוד מחשוב." (עמ' 18 ש' 24-27).

נוסף על כך, השיק נפרע באין מפריע אצל צד ג' 1.

לאור כל האמור לעיל הנני קובע כי הנתבע אכן הוכיח שהשיק נחזה להיות תקין על פי מראהו. מכאן שיש לבחון האם הנתבע הרים את הנטל הנדרש כדי להוכיח כי אכן קיבל הוראה ואישור של מי מטעם התובעת לכבד את השיק.

מהראיות שהוצגו בפני עולה כי גם הגב' רבקה שלום מטעם הנתבע וגם מר מנחם האוזר מטעם התובעת אינם יכולים להעיד כי הם זוכרים את השיחה הספציפית. על פי מכלול הראיות, כאשר כל צד טוען כי תמיד פעלו בהתאם לנוהל הקיים בין צדדים של קבלת אישור טלפוני לפני כיבוד שיק של התובעת, וכן בעקבות רישום שמו של מאשר השיק על גבי השיק נשוא התביעה ("מנחם מאשר"), הנני קובע כי אכן היתה שיחה טלפונית בהתייחס לשיק הספציפי. שני העדים מסתמכים גם על הנוהל עצמו על מנת לתמוך בטענותיהם. הגב' רבקה שלום העידה כי תמיד פעלה בהתאם לנוהל, ועל כן אין אלא לקבוע כי קיבלה אישור לגבי השיק, ואילו מר מנחם האוזר העיד כי אם אכן היו פועלים בהתאם לנוהל, לא יכול להיות שהוא זה שנתן את האישור. לכאורה בפנינו גרסה מול גרסה, אולם בידי הנתבע ראיה בכתב, קרי ציון שמו של המאשר מר מנחם האוזר בכתב על גבי השיק, וגרסתה של הגב' שלום בעניין זה לא נסתרה בחקירה נגדית. מנגד, גרסתו של מר מנחם האוזר לא היתה עקבית. מר מנחם האוזר הצהיר תחילה כי לא זכר שיחה עם הגב' רבקה שלום לגבי השיק. לאחר מכן בחקירה הנגדית שינה את גרסתו והעיד שלא אישר כלל , ובסוף חזר על כך שהוא לא זוכר אם התקיימה שיחה, אלא שהוא מאמין שלא היה מאשר את השיק לו היו פועלים בהתאם לנוהל, כנ"ל.

לפיכך הנני קובע כי הנתבע הרים את נטל ההוכחה ונטל השכנוע, ככל שנטל זה הוטל עליו, והוכיח כי אכן קיבל אישור ממר מנחם האוזר לכבד את השיק.

לאור האמור לעיל הנני קובע כי הנתבע הרים את הנטל הנדרש כדי להוכיח כי קיבל אישור מהתובעת לכבד את השיק.

התובעת העלתה טענות בקשר לנסיבות האישור של שיקים אחרים אשר מי מטעם הנתבע ציין עליהם "מאשר שמוליק" וזאת למרות שלא ניתן לגביהם כל אישור בפועל. בהקשר זה נטען כי הנתבע לא הביא את הפקידה הרלוונטית הנ"ל כעדה לדיון, ויש ל זקוף זאת לחובת הנתבע. ואולם, מדובר בפקידה אחרת ונסיבות אחרות, כאשר על בית המשפט לבחון את ראיות הצדדים בהתייחס לשיק הספיציפי שלפנינו ואין מקום לקבוע כי הנסיבות זהות. הפקידה הנ"ל אכן לא הגיע לעדות, אך אין לה מה להעיד בקשר לשיק הספציפי שבפנינו, ולו סברה התובעת כי היא חיונית , הרי שהייתה יכולה לזמנה לדיון. על כן אינני מקבל את טענת התובעת שלפיה יש לזקוף לחובת הנתבע כי לא זימן את הפקידה הנ"ל.

נוסף על כך, הועלו טענות בנוגע לאשם תורם ורשלנות תורמת של התובעת עצמה. מהראיות שהוצגו בפני אכן עלה כי התובעת לא נהגה לנעול את מכונת הדפסת השיקים במקום סגור, והחלה לעשות כן רק לאחר מקרי זיוף השיקים . כן עלה כי השיק ה מזויף נעשה על גבי הנייר האו תנטי. כמו כן התברר כי השיק למר אנטוני פיק נשלח, אם בכלל, באמצעות הדואר ללא כל אפשרות למעקב , פרט ל עניין פירעון או אי פירעון השיק בפועל. עוד עלה מהחקירות כי לתובעת מערך נפרד למעקב, אולם אין בכך כדי לתת מענה למעקב אחר השיקים כנדרש. ייתכן מצב שבו שיק לא יופיע ברשימה אלא מספר ימים לאחר מכן , וכל זאת כאשר רשימת השיקים מתעדכנת לפי דרישה כפי שפורט לעיל. כן יש לתת את הדעת לשיהוי הרב בגילוי היותו של השיק שיק מזויף, כשאף ניתנה הוראה שגויה לנתבע בהתייחס לאותו שיק, תוך ציון מספר חשבון אחר ושגוי.

על כן ובנסיבות העניין אין אלא לקבוע כי לתובעת אשם תורם ורשלנות תורמת בכל הסוגיה, אולם די בקביעה שלפיה השיק נחזה להיות תקין על פי מראהו וכי מי מטעם התובעת נתן אישור לנתבע לכבד את השיק על מנת לדחות את התביעה.

אשר על כן הנני דוחה את התביעה, ומחייב את התובעת לשלם לנתבע סך של 20,000 ₪ בגין שכ"ט עו"ד בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

בנסיבות אלו אין מקום לדון בטענות אשר הועלו במסגרת הודעת צד ג', ולכן הנני דוחה את ההודעה נגד צד ג' 1, ומחייב את הנתבע לשלם לצד ג' 1 סך של 20,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

המזכירות מתבקשת להעביר העתק של פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ‏כ"ו חשון תשע"ג, ‏11 נובמבר 2012 בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: נתיב קרן הפנסיה של פועלי ועובדי משפעל משק ההסתדרות בע"מ – ניהול מיוחד
נתבע: בנק הפועלים בע"מ
שופט :
עורכי דין: