ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין עזרא רסקאי רדה נגד מדינת ישראל :

רע"פ 6173/12

המבקש:
עזרא רסקאי רדה

נ ג ד

המשיבה:
מדינת ישראל

המבקש:
עזרא רדה רסקאי

נ ג ד

המשיבה:
מדינת ישראל

בשם המבקש:
עו"ד ד"ר דליה חלק; עו"ד תומר אגזדה

בשם המשיבה:
עו"ד רחל זוארץ-לוי

החלטה

לפניי בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (עפ"ג 48876-03-12, כבוד סגנית הנשיא ר' יפה-כ"ץ והשופטים י' צלקובניק ו-י' שפסר, מיום 11.7.2012).

נגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של גרימת מוות ברשלנות ואי מתן זכות קדימה במעבר חצייה. לפי המתואר בכתב האישום, ביום 25.11.2009 נהג המבקש ברכבו בשעות הבוקר. המבקש לא האט בהתקרבו למעבר חצייה ופגע בהולך רגל אשר חצה את הכביש. כתוצאה מהתאונה נפגע הולך הרגל אנושות ונפטר מפצעיו. ביום 25.5.2011 הרשיע בית משפט השלום בקרית גת את המבקש בעבירות שיוחסו לו וזאת על סמך הודאתו במסגרת הסדר טיעון (גמ"ר 1740-02-10, כבוד השופטת ר' בן יששכר). ביום 12.2.2012 הטיל בית המשפט על המבקש עונש של חמישה חודשי מאסר בפועל, שבעה חודשי מאסר על תנאי לתקופה של שלוש שנים, וכן פסילת מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה לתקופה של עשר שנים. בגזר דינו, התייחס בית המשפט לחומרת העבירה, לנסיבות ביצועה, ולצורך בענישה מרתיעה במטרה להילחם בתאונות הדרכים. עוד ציין בית המשפט כי מדובר באדם נורמטיבי אשר גרם למותו של אדם ברשלנות וכי הוא מתחרט ומתייסר על התוצאה של מעשיו. עוד בבחינת נסיבות לקולה התייחס בית המשפט לכך שהמבקש הודה במיוחס לו ולנסיבותיו האישיות שאינן קלות. בית המשפט נתן דעתו לפסיקה לפיה בעבירה של גרימת מוות ברשלנות אין לתת משקל לנסיבות האישיות של הנאשם ויש להתייחס לאינטרס ההרתעה ולרף הרשלנות באותו מקרה. בענייננו, קבע בית המשפט כי מדובר ברשלנות שאינה נמוכה שכן תנאי הדרך היו טובים והמבקש לא האט את מהירות נסיעתו ולא נתן דעתו לכך שהמנוח ואשתו חוצים את הכביש. בית המשפט התייחס גם לכך שלחובת המבקש רק שתי הרשעות קודמות וכי הוא נהג זהיר מטבעו. עם זאת, קבע בית המשפט כ העובדה שהמבקש הוא אדם נורמטיבי חסר עבר פלילי אין בה כדי להצדיק הימנעות מהטלת מאסר בפועל במקרה זה, שבו נהרג אדם כתוצאה מהתאונה לה גרם. זאת, לאחר שנתן דעתו לאמור בתסקיר שירות המבחן ולהמלצתו לפיה יש להטיל על המבקש עונש שירוצה בדרך של עבודות שירות.

על פסק דינו של בית משפט השלום ערער המבקש לבית המשפט המחוזי. בבית המשפט המחוזי נחלקו הדעות. כבוד השופט י' שפסר, בדעת מיעוט, החזיק בדעה לפיה יש להמיר את עונש המאסר בפועל שהוטל על המבקש לעונש של שישה חודשי מאסר שירוצה בדרך של עבודות שירות. לעמדתו, הרשלנות שיש לייחס למבקש היא רשלנות נמוכה, ולא רשלנות גבוהה כפי שקבע בית משפט השלום. זאת, שכן מדובר בתאונה שנגרמה כתוצאה מחוסר תשומת לב רגעי תוך נהגיה במהירות נמוכה יחסית. לפיכך, יש לעמדתו להפחית ממשקלו של שיקול ההרתעה ולתת משקל גדול יותר לנסיבותיו האישיות של המבקש. השופט י' צלקובניק, אליו הצטרפה סגנית הנשיאה ר' יפה-כ"ץ, קבע כי אין מקום להתערב במסקנתו של בית משפט השלום לפיה מדובר ברשלנות שאינה נמוכה. זאת, שכן על המבקש היה להבחין בשני הולכי הרגל שחצו את מעבר החצייה ולא הצביע על כל סיבה שמנעה ממנו לעשות כן. עוד נקבע כי בית משפט השלום נתן דעתו לנסיבותיו האישיות של המבקש וכי על אף הקושי, אין מנוס במקרה זה מהטלת עונש מאסר בפועל.

מכאן הבקשה שלפניי, שבמסגרתה טוען המבקש כי יש להיענות לבקשתו למתן רשות ערעור הן משיקולי צדק והן כיוון שהיא מעלה שאלה משפטית החורגת מעניינם של הצדדים. בכל הנוגע לשיקולי צדק, טוען המבקש כי נסיבותיו האישיות והמשפחתיות חריגות ומצדיקות התערבות בהחלטה להטיל עליו עונש מאסר לריצוי בפועל, וכך עולה גם מתסקיר שירות המבחן שהוגש בעניינו. לטענתו, מדובר במקרה חריג המעלה שאלה אנושית-מצפונית והמצדיק את התערבותו של בית משפט זה. בכל הנוגע לשאלה המשפטית מעלה המבקש מספר שאלות ובהן השאלה בדבר אופן קביעת רף הרשלנות בעבירה של גרימת מוות ברשלנות, השאלה האם רשלנות נמוכה יכולה להוביל לענישה מופחתת, והאם ערכאת הערעור יכולה לקבוע ממצא עובדתי לרעת הנאשם מבלי שהתבקשה לעשות כן על ידי המדינה. לטענתו, דעת הרוב בבית המשפט המחוזי קבעה כי מדובר בדרגת רשלנות גבוהה, בניגוד לעמדת המשיבה, מבלי שהתבקשה לעשות כן ובניגוד לקביעתו של בית משפט השלום. לטענת המבקש יש להעדיף בהקשר זה את קביעת עמדת המיעוט לפיה מדובר ברשלנות ברף הנמוך שנבעה מאי מתן תשומת לב רגעי.

מנגד, טוענת המשיבה כי דין הבקשה להידחות. לטענתה, הבקשה אינה מצדיקה דיון בפני ערכה שלישית שכן העונש שהוטל על המבקש בבית משפט השלום הוא עונש ראוי ומאוזן שאין מקום להתערב בו. לטענתה, עיקר טענותיו של המבקש מתמקד בנסיבותיו האישיות, ואלו אינן מצדיקות מתן רשות ערעור במקרה זה. עוד טוענת המשיבה, בין היתר, כי ערכאת הערעור לא קבעה ממצא עובדתי חדש ביחס לרף הרשלנות וכי אין הבדל משמעותי בין קביעותיהן של שתי הערכאות בהקשר זה.

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, בתגובה לה ובפסקי הדין של הערכאות שקדמו לי, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות.

הלכה היא, כי אין מעניקים רשות לערעור שני, אלא אם כן עולה מבין טענות הצדדים טענה בעלת חשיבות כללית, בין משפטית ובין ציבורית, החורגת מעניינם הפרטי (ראו ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (1982) (להלן: חניון חיפה)). בענייננו, על אף טענותיו, המבקש לא הצביע על עילה המצדיקה דיון "בגלגול שלישי", בהתאם להלכת חניון חיפה, ואך מטעם זה בלבד, דין הבקשה להידחות. בנוסף, הלכה היא כי טענות הנוגעות לחומרת העונש כשלעצמה, אינן מקימות עילה למתן רשות ערעור בפני בית משפט זה, אלא בנסיבות של סטייה ניכרת ממדיניות הענישה (ראו: רע"פ 5504/08 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 27.7.2008). העונש שהוטל על המבקש אינו סוטה ממדיניות הענישה ואף מטעם זה דין בקשתו להידחות על הסף. אוסיף, כי על אף נסיבותיו האישיות של המבקש, כפי שהן מתוארות בבקשתו ובתסקיר מטעם שירות המבחן שהוגש בענייננו, לא שוכנעתי כי מדובר במקרה חריג ונדיר המצדיק מתן רשות ערעור מטעמי צדק.

אוסיף, בבחינת למעלה מן הנדרש, כי אף לגופו של עניין לא מצאתי מקום להתערב בעונש שהוטל על המבקש. מדובר במקרה טראגי שכתוצאה ממנו קופחו חייו של אדם שחצה את הכביש במעבר חצייה. אכן, במקרים אלה קשה היא מלאכת הענישה שכן לרוב מדובר בנאשמים ללא עבר פלילי אשר מתחרטים על מעשיהם. בית משפט השלום נתן דעתו לעניין זה ואיזן כראוי בגזר דינו בין כלל שיקולי הענישה שנקבעו בפסיקה לעניין זה וביניהם שיקולי ההרתעה ורף הרשלנות שנקבע. מסקנתה של עמדת הרוב בבית המשפט המחוזי לפיה אין מקום להתערב במקרה זה בקביעתו של בית משפט השלום באשר לרף הרשלנות, והשלכתו של זה על ההתחשבות בנסיבותיו האישיות של המבקש, מקובלת עלי ולא מצאתי מקום להתערב בה. השאלות העקרוניות שמעלה המבקש בבקשתו אינן רלבנטיות למקרה זה, שבו הוכרע, בהתאם לעמדת הפסיקה, כי יש לתת משקל נמוך, אם בכלל, לנסיבותיו האישיות של הנאשם בעבירה של גרימת מוות ברשלנות, וזאת בייחוד כאשר לא מדובר ברשלנות ברף הנמוך. אוסיף, כי המבקש נתן את הסכמתו להסדר טיעון שבמסגרתו הוסכם כי המשיבה תטען לעונש מאסר של 11 חודשי מאסר בפועל. בית משפט השלום הטיל על המבקש עונש הנמצא בתוך טווח הענישה עליו הסכימו הצדדים, ואף נמוך מעמדת המשיבה, ועובדה זו מחזקת את מסקנתי לפיה אין מקום במקרה זה להתערב בפסק דינו של בית המשפט המחוזי.

אשר על כן, דין הבקשה להידחות.

לאור האמור לעיל, החלטתי מיום 20.8.2012 בעניין עיכוב ביצוע עונש המאסר שהוטל על המבקש – מבוטלת בזאת. המבקש יתייצב ביום 9.12.2012 עד השעה 10:00 במשטרת קריית גת לשם ריצוי עונשו.

ניתנה היום, כ"ו בחשון התשע"ג (11.11.2012).

ש ו פ ט


מעורבים
תובע: עזרא רסקאי רדה
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: