ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ולנטין פומין נגד מדינת ישראל :

בש"פ 6543/07

העורר:
ולנטין פומין

נ ג ד

המשיבה:
מדינת ישראל

תאריך הישיבה: כ"ג באב התשס"ז (7.8.07)
בשם העורר: עו"ד אולג פרגין
בשם המשיבה: עו"ד עמית אופק

בבית המשפט העליון

החלטה

ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בנצרת (כבוד השופט ב' ארבל) מיום 15.7.07, בגדרה הורה בית המשפט על מעצר העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו, בלא להפנותו לשירות המבחן לבחינת חלופת מעצר במסגרת שתסייע לו להיגמל מהתמכרותו לסמים.

1. ביום 8.7.07 הוגש לבית המשפט המחוזי בנצרת כתב אישום, ובו נטען כי העורר ואדם נוסף עקבו אחר מיכאל סושין (להלן: "המתלונן"). לאחר שצפו בו מושך כסף מכספומט, תקפו אותו על ידי הכאתו באמצעות חפץ ונטלו ממנו, ללא הסכמתו, חמש מאות שקלים אותם משך מהכספומט. כתוצאה מהמעשים הנטענים, נגרמו למתלונן סימני חבלה במספר מקומות בגופו. בגין האמור יוחסה לעורר עבירה של שוד בנסיבות מחמירות לפי סעיף 402(ב) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977.

בד בבד עם הגשת כתב האישום, הוגשה בקשה למעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו, ובה נטען כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתו; כי קיים יסוד סביר לחשש כי יסכן את שלום הציבור; כי שחרורו יביא לשיבוש הליכי משפט, התחמקות מהליכי שפיטה והשפעה על עדים; כי המעשים המיוחסים לו מקימים חזקת מסוכנות סטאטוטורית לפי סעיף 21(א)(1)(ג)(4) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו – 1996; וכי לעורר עבר פלילי מכביד. העורר לא חלק על קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר, אולם ביקש כי יוגש בעניינו תסקיר שירות המבחן על מנת לבחון את אפשרות שילובו במסגרת שתאפשר לו לקבל טיפול גמילה מסמים. ביום 15.7.07 הורה בית המשפט על מעצרו של העורר ושל שותפו לעבירה עד תום ההליכים המשפטיים נגדם. בית המשפט קבע, כי נסיבות המקרה דנן אינן מצדיקות סטייה מהכלל לפיו הליך גמילה ייעשה בין כתלי הכלא ולא בשלב המעצר, ולפיכך לא ראה להורות על הגשת תסקיר שירות המבחן. בצד האמור, משלא הועבר כל חומר החקירה לבא כוח העורר טרם הדיון בבקשה עקב תקלה, קבע בית המשפט כי נשמרת זכותו לבקש "דיון חוזר", אם יסבור כי בחומר שיימסר לו יש "כדי להקים לו טענות, אשר הוא לא יכול היה לטענן במסגרת הדיון היום".

2. מכאן הערר שלפני, בגדרו משיג העורר על החלטה זו. לטענתו, בית המשפט לא ייחס משקל מספיק לנסיבותיו האישיות, ובכללן היותו צעיר ואב לשני ילדים. עוד טוען העורר, כי הרשעותיו הקודמות, כמו גם העבירה בגינה הוא עצור כיום, נבעו רובן ככולן מהתמכרותו לסמים. להשקפתו, רק הליך גמילה אינטנסיבי יכול לתקן את דרכיו. לבסוף טוען העורר, כי שגה בית המשפט שעה שלא הבחין בינו ובין שותפו לעבירה לעניין המעצר, וזאת משום שלשיטתו, המסוכנות הנשקפת ממנו הינה נמוכה יותר מזו של שותפו. נוכח כל האמור, מבקש העורר כי תבוטל החלטת בית המשפט, וכי אורה על הגשת תסקיר בעניינו, אשר יבחן את אפשרות שחרורו לחלופת מעצר במסגרת טיפולית סגורה, לשם הליך גמילה. לפני ציין בא כוח העורר, כי העורר הינו המפרנס במשפחה המגדלת בפועל שבעה ילדים, ואילו אשתו מצויה בחודש שביעי להריונה. המשיבה התנגדה לערר, מנימוקיו של בית המשפט המחוזי.

3. לאחר שעיינתי בהודעת הערר ושמעתי את הצדדים לפני, מסקנתי היא כי דין הערר להידחות. לבית המשפט נתונה הסמכות להורות על הגשת תסקיר לצורך בחינת חלופת מעצר, אולם במקרים בהם השתכנע כי חלופת מעצר לא תשיג את מטרת המעצר, אין הוא מחויב להורות על הגשת תסקיר כאמור (בש"פ 7399/01 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 21.10.01)). אזכיר, כי הלכה מושרשת היא, שהעיתוי הראוי לגמילה מסמים הינו – בדרך כלל – שלב ריצוי העונש (ראו, למשל, בש"פ 4068/03 אלחרר נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 15.5.03)). סטייה מכלל זה תיעשה רק במקרים חריגים, בהם החל נאשם בהליך גמילה טרם ביצוע העבירה, או כאשר נסיבותיו האישיות מצדיקות זאת (ראו דברי בבש"פ 6388/07 מדינת ישראל נ' אלסאנע (לא פורסם, 30.7.07), וההפניות המופיעות שם). לא מצאתי כי במקרה שלפני מתקיימות נסיבות חריגות מעין אלה. יש ליתן משקל מתאים גם לחומרת העבירה המיוחסת לעורר, לעובדה כי היא לוותה באלימות קשה ולעברו הפלילי המכביד. כל אלה מלמדים כי לא נפל כל פגם בהחלטתו של בית המשפט שלא להורות על הגשת תסקיר שיבחן הליך גמילה כחלופה למעצר, וכי אין יסוד להתערב בה.

בשולי הדברים אוסיף, כי לא מצאתי ממש בטענת העורר לפיה ראוי היה להבחין בינו לבין שותפו לעניין המעצר. נוכח מסוכנות העורר, היה מקום להורות על מעצרו עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

אשר על כן, הערר נדחה.

ניתנה היום, כ"ט באב התשס"ז (13.8.07).

ש ו פ ט


מעורבים
תובע: ולנטין פומין
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: