ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין כספי יעקב נגד בטוח לאומי-סניף :

1


בתי הדין לעבודה

בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו

בל 002357/05

בפני:

כב' השופטת בן-יוסף חנה

תאריך:

03/12/2008

בעניין:

כספי יעקב

ע"י ב"כ עו"ד לביא רז

התובע

נ ג ד

המוסד לביטוח לאומי

ע"י ב"כ עו"ד הררי

הנתבע

פסק - דין

בתביעתו בתיק זה, ביקש התובע להכיר בהתרגזות חריגה שאירע לו ביום 16.1.03 כאירוע שהביא לקרות האוטם בשריר הלב ביום 25.1.03.

לאחר הגשת התביעה לתיק בית הדין הגישו באי כוח הצדדים ביום 29.3.06 עובדות מוסכמות באשר לנסיבות האירוע ביום 16.1.03 וביקשו למנות מומחה קרדיולוג, שיקבע לעניין הקשר הסיבתי בין האירוע החריג ביום 16.1.03, לבין אוטם שריר הלב, שבו לקה התובע ביום .25.1.03.

כמומחה מטעם בית הדין מונה, ד"ר צבי שלזינגר, מומחה קרדיולוג. למומחה נשלחה התשתית העובדתית המוסכמת על הצדדים וכן תיקיו הרפואיים של התובע בבית חולים בילינסון ובקופ"ח כמו גם, חוות דעת מטעם התובע ומטעם המל"ל.

המומחה בחוו"ד מיום 20.10.06, לאחר שסקר את מצבו הרפואי של התובע בעת קבלתו לטיפול ביום 25.1.03 קובע, כי פרק הזמן של 9 ימים בין האירוע החריג ביום 16.1.03 לבין הופעת האוטם ביום 25.1.03 שולל קיום קשר סיבתי. המומחה מוסיף, כי גם לא דווח בפרק הזמן של אותם 9 ימים על כאבים בחזה או מיחושים אחרים היכולים להיחשב כאקויולנטים לתסמונת תעוקתית.

על פי בקשת ב"כ התובע הופנו למומחה ד"ר שלזינגר שאלות הבהרה כדלקמן:

"בחוות דעתך מיום 20.10.06 קבעת כי 9 ימים הינם פרק זמן השולל קשר סיבתי מאחר ובכל אותה תקופה לא דווח על כאבים בחזה או מחושים אחרים היכולים להיות אקויולנטיים לתסמונת תעוקתית. תשומת לבך לעובדות ז' וח' לפיהם "עם תום השיחה הרגיש התובע דפיקות לב וחולשה" ו"כל השבוע המשיך להרגיש עייפות חולשה כאבים בגב תחתון ודפיקות לב" זאת בהתאם לאמור במכתב השחרור מיום 7.2.03.

עוד נתבקש המומחה להתייחס האם החולשה המפורטת יכולה לייצג תעוקה הדורשת התייחסות או שיש להתייחס לתעוקה חדשה בקשר זמן הדוק לאירוע.

המומחה הופנה לחוו"ד פרופ' קרן, שנתן חוו"ד מטעם התובע ומצא כי התובע פיתח תעוקה בלתי יציבה.

בתשובתו מיום 15.5.07 חזר המומחה ודחה את הקשר בים האירוע החריג לאוטם וציין כי תלונות על כאבים בגב תחתון הרגשת עייפות וחולשה במשך 9 ימים אינם טיפוסיים לתסמונת תעוקתית בלתי יציבה כאשר בעת קבלתו לבית החולים מצוין כי אושפז בשל כאב חזה בעל אופי לוחץ שהופיע במנוחה ונמשך 5 שעות והכאב הופיע לראשונה בחייו. המומחה מוסיף ומסביר כי תסמונת תעוקתית בלתי יציבה היא תסמונת קלינית מוגדרת המלווה בשינויים אופייניים בתרשים א.ק.ג. וביטוי הקליני האופייני לתסמונת זו הינה כאבים בחזה במנוחה בפרקי זמן שלא עולים על 20 דקות בלא סימנים בדם ובלווי שינויים טיפוסיים בא.ק.ג.

לאחר קבלת חוו"ד זו ביקש ב"כ התובע להעביר שאלות הבהרה נוספות ובהמשך ביקש למנות מומחה אחר/נוסף אך 2 הבקשות נדחו וניתן צו לסיכומים.

לאחר עיון בסיכומי באי כוח הצדיים וביתר המסמכים שבתיק בית הדין להלן הכרעתי:

השאלה שנותרה להכרעה היא האם קיים קשר בין האירוע החריג שהוכר,מיום 16.1.03 לבין האוטם הלבבי בו נלקה התובע ביום 25.1.03.

ב"כ התובע בסיכומיו מבקש כי יקבע שעל אף האמור בחוות דעת המומחה שמונה על ידי בית הדין, קיים קשר סיבתי בין ההתרגזות החריגה ביום 16.1.03 לבין האוטם בו לקה התובע ביום 25.1.03 וזאת מאחר ופרופ' קרן, בחוות דעתו הכיר בקשר זה וחוות דעת זו מתבססת על מלוא העובדות שהוכרו זאת בעוד חוות דעתו של הד"ר שלזינגר, שנתן חוות דעת לבית הדין, התעלם מכך שלתובע היו תלונות על כאבים בגב תחתון, הרגשת עייפות וחולשה במשך תשעה ימים שבין האירוע שהוכר ליום קרות האוטם. המומחה התעלם גם, לטענת ב"כ התובע, מכך שמיד עם תום השיחה עם הממונה ביום 16.1.03 חש התובע דפיקות לב וחולשה.

מאחר ולחוות דעת של מומחה של אחד הצדדים יש משקל ראייתי על פי שיטת המשפט הישראלית ומאחר והמומחה שמונה על יד בית הדין התעלם מחוות דעת המומחה מטעם התובע, בלא הנמקה, בניגוד להנחיות פסיקת בית הדין הרי שיש להעדיף את חוות דעת המומחה מטעם התובע שהתייחס לכל העובדות שהוכרו על ידי בית הדין ולאנמנזה של פרוקרדיה,בעוד שהמומחה מטעם בית הדין בחר לא להתייחס למלוא העובדות וקבע שאין קשר בין האירוע החריג לאוטם.

ב"כ המל"ל בסיכומיו ביקש לאמץ את חוות הדעת החד משמעית של המומחה שמונה ע"י בית הדין. המומחה קבע ב-2 חוו"ד כי אין קשר סיבתי בין האירוע החריג לאוטם שאירע 9 ימים מאוחר יותר.

לטענת ב"כ המל"ל ב"כ התובע הגיש בר"ע לבית הדין הארצי בגין 2 החלטות האחת שדחתה את בקשתו להפנות שאלות הבהרה נוספות למומחה והשניה החלטה שדחתה בקשתו למינוי מומחה אחר/נוסף ושתי ה-בר"ע נדחו ע"י בית הדין הארצי.

לפיכך ביקש לפסוק על פי חוות דעת המומחה שמונה על ידי בית הדין.

לאחר שפרטתי את טיעוני באי כוח הצדדים בהרחבה אני קובעת כי אני מאמצת את חוות הדעת של הד"ר שלזינגר ,המומחה שמונה ע"י בית הדין זאת מאחר וכפי שאף ב"כ התובע ציטט "...יסמוך בית הדין על חוות דעת המומחה ומסקנותיו ולא יסטה מהן, אלא אם קיימת הצדקה עובדתית, יוצאת דופן,לעשות כן..." דב"ע נה 0/79 קלמן סעדה נ' המוסד.

המומחה התייחס בחוות דעתו לאנמנזה בעת הקבלה לבית החולים וציין כי שם נאמר שלראשונה בחייו החל לסבול מכאבי חזה לוחצים,חולשה והזעה 5 שעות טרם קבלתו.

משכך קבע המומחה כי במהלך 9 הימים שחלפו מאז האירוע ועד האוטם לא היה דיווח על כאבים המתאימים לתסמונת תעוקתית. כאשר המומחה נתבקש בשאלות ההבהרה להתייחס לעובדות שנרשמו לפיהן הרגיש התובע דפיקות לב בעקבות השיחה עם הממונה ובהמשך חש כאבים בגב תחתון וחולשה הבהיר הד"ר שלזינגר בחלק ב' של חוות הדעת, את מהות הכאבים שהמצביעים על תסמונת תעוקתית,שהם שונים על פי המצויין ממה שצויין במסכת העובדות המוסכמות.

המומחה הדגיש כי 9 ימים בין האירוע שהוכר לבין קרות האוטם שולל קיום קשר סיבתי. אין בחוות הדעת דבר חריג המצדיק סטייה ממנו ולכן התביעה נדחית.

ניתן היום ו' בכסלו, תשס"ט (3 בדצמבר 2008) בהעדר הצדדים.

בן-יוסף חנה - שופטת

קלדנית: א.כ.