ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין בנק מזרחי טפחות בעמ נגד ויקטוראל בע"מ :


בפני כבוד השופטת כוכבה לוי

מבקשים

1.ויקטוראל בע"מ
2.אלון מורד
3.ויקטור זוארץ

נגד

משיבים

בנק מזרחי טפחות בעמ

פסק דין

בפני בקשת רשות להגן שהגישו המבקשים – המבקשת 1 חברה בע"מ והערבים לה – המבקשים 2 ו-3.

1. המשיב הגיש ביום 14.3.2012 תביעה בסדר דין מקוצר כנגד המבקשים, לתשלום סך של 294,233 ₪ בגין יתרת חוב בחשבונם אצל התובע לאחר שלקחו 2 הלוואות נושאות ריבית בסך 70,000 ₪ ו48,000 ₪.

2.. על פי כתב התביעה - הנתבעת 1 הינה החברה החייבת העיקרית ואילו נתבעים 2 ו3 ערבו לכלל התחייבויות החברה החייבת בערבות מתמדת בלתי מוגבלת בסכום.
על פי נספחי התביעה הרי שסכום התביעה הורכב מיתרה בחשבון העוש בסך של 183,902 ₪ - סכום שכולו מהווה חריגה בוטה ממסגרת האשראי של הנתבעת 1 , ריבית שהצטברה בחשבון העו"ש , יתרת חובה שהצטברה משחוללו צ'קים שהופקדו לזכות החשבון לאחר שנוכו על ידי המשיב- בסכום של כ-33,000 ₪ ויתרת 2 הלוואות שהועמדו לפירעון מיידי בהעדר תשלומים על פי התחייבויות הנתבעת 1.

3. לטענת התובע, חדלה הנתבעת 1 מפעילות עסקית בחשבונה. הנתבעים לא עמדו בהתחייבויותיהם לפרוע ההלוואות שנטלו מהתובע כאמור בלוחות הסילוקין, ולא כל שכן לא ביצוע כל הפקדה לזכות חשבונה וחובה של הנתבעת 1 לתובע, לא כל שכן לא הפקידו את תשלומי ההלוואות על פי התחייבותה המפורשת של הנתבעת 1 ובערבות הנתבעים 2 ו-3.

4. בבקשתם לרשות להגן אין הנתבעים מכחישים את נטילת ההלוואה בסך 70,000 ₪, אך טוענים כי "טרם הגיע מועד פרעונה" – זאת תוך התעלמות מוחלטת מהתחייבות הנתבעת 1 לפרוע את ההלוואה בשישה תשלומים החל מ30.1.2012.

5. בנוסף טוענים הנתבעים כי תביעת הבנק סומכת על "חוזה אחיד" הכולל תניות מקפחות.

6. עוד טוענים הנתבעים כי התביעה אינה כשרה להידון בסדר דין מקוצר הואיל והבנק כלל בתביעתו סכומים אשר טרם הגיע מועד פרעונם, ביניהם סכום הערבות הבנקאית אותה טרם נדרש הבנק לפרוע . במובן זה לטענתם , אין לבנק עילת תביעה בגין הערבות הבנקאית אותה הנפיק הואיל וכאמור לא הוגשה כל בקשה לפרוע אותה.

7. לעניין ערבותם טוענים הנתבעים 2 ו-3 כי טרם מוצו כל ההליכים נגד החייבת העיקרית ולכן טרם בשלו התנאים לתבוע את הערבים. כבר עתה דוחה טענה זו באשר המבקשים 2 ו-3 אינם ערבים מוגנים לא כל שכן ערבים יחידים. עסקינן בבעלי השליטה בנתבעת 1 הנערבת!
בעניין זה מורה חוק הערבות מפורשות כהאי לישנא בסעיף 19:
" הגדרות
(תיקון מס' 2)
תשנ"ח-1997
הגדרות
(תיקון מס' 2)
תשנ"ח-1997
19. בפרק זה –
"נושה" - מי שמתן הלוואות הוא במהלך עסקיו הרגיל, אף אם אינו עיסוקו העיקרי;
"ערב יחיד" - מי שאינו תאגיד, ולמעט בן זוג של החייב או שותפו של החייב, בין בשותפות רשומה ובין בשותפות שאינה רשומה; היה החייב תאגיד, לא ייחשב כערב יחיד גם מי שהוא בעל ענין בתאגיד; לענין זה, "בעל ענין בתאגיד" - כהגדרת "בעל ענין" בתאגיד, בחוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968;"
אשר על כן דוחה על הסף טענת המבקשים 2 ו-3 לאמור כי טרם מוצו ההליכים כנגד החייבת מה גם שכאמור כהודעת בא כוחה נקלעה החייבה לחדלות פרעון והליכי פירוק.

8. טענה נוספת לנתבעים כי התובע לא המציא להם המסמכים המבוקשים להם לצורך הגנתם.- גם דין טענה זו להידחות על הסף – עיינתי במסמכים שצורפו כניספחים לכתב התביעה הסכמים , אסמכתאות ודפי חשבון אל מול דרישת הנתבעים למסמכים נוספים – מכתב מיום 30.4.2012 שצורף כניספח לבר"ל אל מול רשימת מסמכים נוספת שהמציא המשיב לנתבעים לבקשתם – ניספח 3 לתגובת הבנק לבר"ל. מסקנתי כי הבנק המציא לנתבעים לבקשתם את מלוא המסמכים הרלבנטים לצורך הגנתם בבר"ל ודין טענת הנתבעים כי בשל הימנעות הבנק מלהמציא להם מסמכים יש ליתן להם רשות להגן להידחות על הסף . דרישת הנתבעים – שלא מולאה בחלקה על ידי המשיב להמצאת דפי ריכוז מספט 2010 – סתמית , גורפת ולא מנומקת. הוא הדין בהתייחס ל"דוח ביקורת פנימית של הבנק ".

9. הבנק המשיב הגיש תגובה לבר"ל בגידרה טען לזכות הבנק להעמיד מלוא החוב לפרעון מיידי הואיל והחברה הנתבעת חדלה מפעילותה ,הפכה חידלת פרעון ולא הפקידה בחשבונה מאז 19.12.11 אף לא אגורה , בהקשר זה בהחלט לא ניסתר מעיני כי התביעה הוגשה כ-3 חודשים לאחר שחדלה הנתבעת 1 מפעילות עיסקית ונמנעה מהפקדת כספים לחשבונה .
באשר לסכומים – יתרת החוב בחשבון הנתבעת 1 – סכומים החורגים ממסגרת האשראי, לטענת הבנק המשיב , עצם החריגה מהווה הפרת התחייבות של הלקוח.

לעניין טענת הנתבעים כי התביעה אינה כשרה להידון בסדר דין מהיר טוען הבנק כי הסכומים ניתנים לחישוב אריתמטי ואין צורך להיזקק להערכה ולאומדן ולפיכך עומדת התביעה בתנאים להגשת תביעה בסדר דין מהיר.

לעניין מיצוי ההליכים נגד החייבת העיקרית בטרם פניה לערבים, טוען הבנק כי אין המדובר בערב מוגן כי אם בבעלי עניין ושליטה בחברה- הנתבעת1.
לעניין טענת הנתבעים בדבר אי המצאת מסמכים טוען הבנק כי הומצאו לנתבעים כל המסמכים המבוקשים על ידם הן במסגרת כתב התביעה, הן בבקשה לעיקול זמני והן במענה לדרישת מסמכים נוספים.
אשר לטענת הנתבעים בקשר עם הערבות הבנקאית שהעמיד הבנק לבקשת החייבת 1 – הרי שלא נוכחתי כי סכומי ערבות בנקאית זו נכללים בסכום התביעה ומשכך , מתייתר דיון נוסף בסוגייה זו.

10. הנתבעים הגישו תשובה לתגובה בגידרה חזרו על טענותיהם לאמור כי הבנק היה מעודכן על כל חריגה ממסגרת האשראי והכל היה בתיאום עם הבנק.
לעניין הפסקת פעילות החברה כעילה להעמדת מלוא החוב לפרעון מיידי, טוענים הנתבעים כי החברה יכולה הייתה להמשיך ולהתנהל פיננסית ללא פעילות עסקית שפעלה קודם לכן. אלא שבצד טענה היפוטית זו לא ניתן כל הסבר מניח את הדעת להימנעות החברה מהפקדת כספי התשלומים ויתרת החובה בחשבון העוש שלה במהלך 3 החודשים בטרם הגשת התביעה.

11. דיון:
לאחר עיון בכתבי הטענות, בתגובה לברל ובתשובה לתגובה השתכנעתי כי בקשת הרשות להגן של הנתבעים אינה מגלה עילת הגנה ולו לכאורית.

יפים לעניין זה דבריו של כבוד השופט ד. לוין בע"א 465/89 בן צבי נ' הבנק המזרחי המאוחד בע"מ פד"י מה(1) ע 69,70 , בבחנו את אמות המידה שעל פיהן ינהג בית המשפט בבואו ליתן רשות להתגונן:
"על אף כללים קפדניים וזהירים אלה אין לומר, כי כל אימת שמוגשת בקשת רשות להתגונן היא תינתן כדבר מובן מאליו, אדרבא, כדי שתהיה משמעות להליך של בקשת רשות להתגונן, וכדי שלא יעשה הליך זה לחוכא ואיטוללא, נקבעו התנאים הנדרשים מן המבקש, שאם לא יעמוד בהם לא תינתן לו הרשות להתגונן".

תנאים אלה סיכם בית משפט זה בפסק הדין הנ"ל לאמור:
"לא תינתן רשות להתגונן למבקש, שלא פירט בתצהירו מסכת עובדתית שלמה ומפורטת של הגנתו...כשם שלא יתן בית המשפט רשות להתגונן, כשטענתו העובדתית של המבקש חסרת ממשות על פניה, או שהיא 'הגנת בדים'" (שם עמ' 70.)

לעניין חובת הפירוט המוטלת על המצהיר ראה גם ע"א 507/85 פנון נ' שטראוס חברה לשיווק (חש"ל) בע"מ, פ"ד מג (1) 106 שם נקבע:
"אי ציון פרטים מדויקים מצד נתבע, המבקש להתגונן בטענה שיש לו תביעה שכנגד, מצדיק אף סירוב מצד בית המשפט להעניק לו רשות להתגונן". (ראה גם: ע"א544/81, 604 וע"א 82/81 בעמ' 359).
וראה גם ע"א 217/87 מרכז פרץ לרשתות בע"מ נ' בנק צפון אמריקה בע"מ, פ"ד מג (4) 613 (בעניין מידת הפירוט הנדרשת בבקשת רשות להגן.)

כן ראו לעניין היעדר פירוט מספיק בע"א 396/88 ראובן נ' יאשיה, מושב עובדים, פ"ד מד (1) 549, 556: "אל מול כל אלה הגישה המערערת תצהיר כללי וסתמי", וע"א 725/87 חברת ביר-טל סחר מזון בע"מ נ' חברת אוליבקס בע"מ, פ"ד מד (1) 177, 179, "צדק, על כן, בית המשפט קמא, כשדחה את הבקשה בשל העדר פירוט מדויק לטענת הקיזוז."

ביישום הלכה פסוקה זו ועל פי אמות מידה אלו, בבחינת הגנת המבקשים שבפני עולה שבקשת המבקשים לוקה בחוסר פירוט ואינה מצביעה על טענות הגנה ולו לכאורה ! טענות ההגנה שהעלו בתצהיר ובחקירתם בפני, נעדרות ממשות ולו לכאורית.

משלא הצביעו המבקשים על סיבה נראית לעין שלא להעמיד את החוב לפירעון מיידי, משנמנעו המבקשים כולם מלעמוד בהתחייבויות הנתבעת 1 – אם מחמת הפסקת פעילות כלכלית של הנתבעת 1 ואם מחמת קשיים אישיים של הנתבעים 2ו-3 שערבו לה , שבעטים נמנעו מהפקדות לחשבון הנתבעת 1 על פי התחייבויותיה כלפי התובע.
המבקשים 2 ו-3 העלו טענות סתמיות בתצהירם שהוגש בתמיכה לבר"ל אשר אינן עומדות במבחן המציאות. כך לעניין הערבות הבנקאית שכל תביעה בגינה לא הוגשה, וכך לעניין הטענה הסתמית על פיה טרם הגיע- ליום הגשת התביעה זמן פירעון ההלוואות נשוא התביעה – שהרי כל אלה כאמור עומדים בניגוד מוחלט להתחייבויות הנתבעת 1 על פי מסמכים בחתימתה – אשר צורפו לכתב התביעה.

מעיון בטענות המבקשים אל מול התביעה ונספחיה עולה כי הנתבעים – המבקשים, לא רק שלא עמדו בחובת הפירוט הרובצת לפתחם להוכיח טענותיהם לעניין העמדת החוב לפירעון מיידי, והסתפקו בהצהרות סתמיות וכלליות, אלא שהגנתם, הגנתם בדים היא , הן לעניין המשך התנהלותה הפיננסית של הנתבעת 1- טענה של עמדה במבחן המציאות, הן לעניין ההלוואות אשר כביכול טרם הגיע זמן פרעונן – והרי התביעה הוגשה כ-3 חודשים לאחר התשלום הראשון על פי ההלוואה על סך 70,000 ₪ - תשלום שלא בוצע , לא במועדו ולא באיחור.
אין צורך להכביר מילים על כך שתצהיר מעין זה אינו מגלה ולו בדל הגנה, באשר הוא מכיל טיעונים כוללנים ומעורפלים אשר אינם עומדים במבחן המציאות ועל אחת כמה וכמה בשים לב לכך שאינם כופרים בסכום החוב. בבקשתם לרשות להתגונן ובתשובתם לא מגלים הנתבעים כל טענת הגנה, נהפוך הוא הם אף מודים בחוב וטוענים כי נבצר מהם לעמוד בהסכם התשלומים.

לסיכום, נוכחתי כי הנתבעת 1 הפרה את התחייבויותיה כלפי המשיב לפרוע את יתרת החובה שהצטברה בחשבונה בחריגה, וכן מעמידה בהתחייבויות מפורשות מביצוע תשלומים על פי הסכמי הלוואה לא כל שכן מפירעון צ'קים אשר נוכו בתאריך קודם על ידי המשיב וחוללו על ידי הבנק הנמשך. בנסיבות אלה אין כל מקום לדיון בטענה הכללית שהעלו המבקשים בדבר תניה מקפחת בחוזה אחיד. בנסיבות דנן , לא קופח עניינם של המבקשים , ובוודאי שלא במידה העולה על הנדרש באשר לא עמדו בהתחייבויותיהם כלפי המשיב , לא במועד לקיום ההתחייבות וגם לא לאחר מכתב דרישה מפורש מטעם המשיב-ניספחים י-1 עד י3 לכתב התביעה.

אמנם נכון, כי בבקשת רשות להתגונן אין מקפידים עם המבקש, ובית המשפט ייטה להיעתר לבקשה בכל מקרה בו מגלה התצהיר הגנה אפשרית, אלא שבנסיבות שבפני משעיינתי שוב ושוב בבקשת המבקשים ובטיעוניהם לא מצאתי ולו הגנה לכאורית ולו הגנה דחוקה.

התוצאה היא שדוחה הבר"ל.

מחייבת המבקשים ביחד ולחוד בהוצאות המשיב בגין הבר"ל סך 23,400 ₪ בצירוף ריבית חוקית והפרשי הצמדה למדד עד לתשלום בפועל.

התובע זכאי לקבל פסק דין על מלוא סכום התביעה בצירוף הוצאותיו .
ב"כ התובע יגיש פסיקתא לחתימתי.

512935129371
המזכירות תישלח העתק החלטתי בדואר רשום אל הצדדים המבקשים ואל בא כח המשיב

ניתן היום, כ' חשון תשע"ג, 05 נובמבר 2012, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: בנק מזרחי טפחות בעמ
נתבע: ויקטוראל בע"מ
שופט :
עורכי דין: