ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין כהן אהרון נגד בטוח לאומי-סניף ב :

1


בתי הדין לעבודה

בית הדין האזורי לעבודה

בבאר שבע

בל 2876/07

בפני:

כבוד השופט אילן סופר

03/12/2008

כהן אהרון

בעניין:

התובע

יוסי בניאן

ע"י ב"כ עו"ד

נ ג ד

המוסד לבטוח לאומי

הנתבע

פסה מרקוביץ

ע"י ב"כ עו"ד

פסק דין

1. בפנינו תביעה שעניינה החלטת הנתבע מיום 6.5.07 לדחות את תביעתו של התובע לדמי אבטלה, בנימוק שהתובע היה בעל שליטה בחברת מעטים.

2. התובע היה בעליו של עסק למכירת מוצרי חשמל בשם "קרור אהרון" משנת 1998 ועד שנת 2002.

3. בשנת 2002 הועבר העסק לידי ביתו הבכורה של התובע, הגב' אורית סולימאני, אשר הפכה להיות הבעלים והמנהלת של העסק תחת השם ""אהרון הרשת למוצרי חשמל בע"מ". התובע המשיך לעבוד בעסק כעובד שכיר.

4. בשנת 2006, הועבר העסק לביתו הצעירה יותר של התובע, אחותה של אורית, הגב' קרן כהן. קרן הפכה לבעלים ולמנהלת של העסק. העסק פעל תחת השם "מוצרי חשמל חצי חינם בע"מ". התובע הועסק כעובד שכיר בעסק מיום 1.1.06 ועד ליום 31.10.06, הוא מועד פיטוריו.

5. התובע השתכר שכר חודשי של 24,000 ש"ח ברוטו (15,000 ש"ח נטו), אשר הועבר לו כל חודש במזומן.

6. לאחר תקופת האבטלה, ומשלא נמצאה לתובע עבודה על ידי לשכת התעסוקה, שב התובע לעבוד בחברה, באותו תפקיד שמילא עובר לפיטוריו, תמורת שכר חודשי של 5,500 ש"ח. התובע ציין כי ההפחתה בשכר נבעה מצמצום בהיקף משרתו.

7. לטענת התובע הוא הועסק כשכיר על ידי החברה. הוא מעולם לא החזיק במניות מי מהחברות, ולא היה בעל עניין בהן. לטענת התובע לא היה זכאי לשום רווח הקשור בתוצאות העיסקיות של החברות, ולא קיבל תמורה כספית העולה על שכרו החודשי.

התובע טוען כי לא היתה לו הסמכות למנות או לפטר עובדים, לא היתה לו זכות חתימה בחשבונות החברה או מול ספקי החברה, הוא לא ערב לחברה ערבות כלשהי, על כן טוען התובע כי היה עובד שכיר לכל דבר ועניין.

התובע מוסיף ומציין כי לא היה בעל שליטה באחת החברות, במישרין או בעקיפין.

התובע טוען כי גובה שכרו קשור במידת מקצועיותו, ונסיונו הרב בתחום של רכש ומכירת מוצרי חשמל, ואינו חורג מן המקובל לתפקיד זה עבור עובד אחר בעל אותם נתונים.

התובע טוען כי פוטר על ידי ביתו ממניעים עיסקיים ביום 31.10.06, במסגרת קיצוצים ומשיקולי התייעלות.

בתמיכה לטענותיו הציג התובע תצהירים של שתי בנותיו, אשר אישרו גרסתו.

8. לטענת הנתבע התובע היה בעל שליטה בחברת מעטים, ועל כן לאור הוראות סעיפים 6ב ו- 335(ה) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה - 1995 (להלן: "החוק") הוא אינו זכאי לדמי אבטלה.

לחילופין טוען הנתבע כי בין התובע לבין "מוצרי חשמל חצי חינם" לא התקיימו יחסי עבודה שכן מדובר בחברה משפחתית, בבעלות ביתו של התובע.

דיון והכרעה

9. סעיף 6ב לחוק הביטוח הלאומי קובע כדלקמן:

"הוראות פרקים ז' וח' לא יחולו על בעל שליטה בחברת מעטים."

סעיף 335 (ה) לחוק הביטוח הלאומי קובע:

"מבוטח לפי פסקה (1) להגדרת מבוטח שבסעיף 158 למעט בעל שליטה בחברת מעטים ישתלמו בעדו דמי ביטוח אבטלה."

מכאן, יוצא, כי מי שהוא בעל שליטה בחברת מעטים, אינו זכאי לדמי אבטלה על פי חוק הביטוח הלאומי.

10. סעיף 76 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] התשכ"א - 1961 (להלן: "הפקודה") מגדיר מהי חברת מעטים, כדלקמן:

"76. (א) הוראות פרק זה חלות על כל חברה שהיא בשליטתם של חמישה בני-אדם לכל היותר ואיננה בת-חברה ולא חברה שיש לציבור ענין ממשי בה (להלן - חברת מעטים).

(ב) "חברה שהיא בשליטתם של חמישה בני-אדם לכל היותר", לענין פרק זה - חברה שחמישה בני-אדם או פחות מזה, ביחד, שולטים שליטה ישירה או עקיפה בעניניה של החברה, או יכולים לשלוט, או זכאים לרכוש שליטה כאמור, ובפרט - אך בלי לגרוע מן הכלל האמור - כשהם, ביחד, מחזיקים או זכאים לרכוש, רובו של הון המניות או של כוח ההצבעה של החברה, או רובו של הון המניות שהוצא, או אותו חלק ממנו שהיה מזכה, במקרה של חלוקת כל הכנסת החברה בין החברים, לקבל את רובו של הסכום המתחלק.

(ג) "בת-חברה", לענין סעיף זה - חברה שמניות שלה, המייצגות לא פחות משמונים אחוז של הון מניותיה, הן בידיהן או בשליטתן של חברה או חברות שאין הוראות פרק זה חלות עליהן.

(ד) כשבאים לקבוע, אם חברה נמצאת בשליטתם של חמישה בני-אדם או לא, ייחשבו לאדם אחד –

(1) אדם וקרובו; "קרוב", לענין זה - בן-זוג, אח, אחות, הורה, הורי הורה, צאצא וצאצאי בן-הזוג, ובן-זוגו של כל אחד מאלה;

(2) אדם ובא כוחו;

(3) שותפים בשותפות."

11. הגדרת בעל שליטה מופיעה בסעיף 32 לפקודה:

"בעל שליטה" - מי שמחזיק, במישרין או בעקיפין, לבדו או ביחד עם קרובו באחת מאלה:

(א) ב-10% לפחות מהון המניות שהוצא או ב-10% לפחות מכוח-ההצבעה;

(ב) בזכות להחזיק ב-10% לפחות מהון המניות שהוצא או ב-10% לפחות מכוח-ההצבעה או בזכות לרכשם;

(ג) בזכות לקבל 10% לפחות מהרווחים;

(ד) בזכות למנות מנהל;"

12. במקרה שבפנינו אין חולק אצל התובע לא מתקיימים התנאים לקביעת היותו של אדם בעל שליטה במישרין, שכן הוא אינו בעל מניות בחברה, אינו שותף ברווחים ואין בידיו לכאורה זכות למנות מנהל.

מכאן כי השאלה הדורשת הכרעה במסגרת העניין שבפנינו היא האם התובע החזיק בעקיפין בזכויות אלו, באמצעות מי מבנותיו, ועל כן יש לראות בו כבעל שליטה בחברה.

13. התובע החל דרכו בעסק לממכר מוצרי חשמל, שהיה בבעלותו המלאה. מהעדויות של התובע עולה כי נקלע לחובות כבדים המלווים אותו עד היום. כך בהודעת התובע לחוקר הנתבע (נ/3):

"...הייתי חייב לחברה הקודמת לאהרון הרשת אורית ולקירור אהרון שהיה בבעלותי שם היו לי חובות של 2 מיליון שקל. בשכר שלי מחשמל אהרון הרשת, ומחשמל חצי חינם קיצצו לי את החובות שהיו לי."

כך גם בעדותו של התובע בפנינו, כאשר נשאל מדוע קיבל את שכרו החודשי במזומן השיב:

"...לפעמים הם נתנו לי מזומנים כי כל הזמן יש לי בעיות ועיקולים אז העדפתי ככה."

וכן:

"אם אני בפלוס בחשבון ישר העיקולים לוקחים את הכסף." (עמוד 15 לפרוטוקול הדיון מיום 11.9.08).

מדברים אלו של התובע עולה כי בשל חובותיו האישיים לא יכול היה להחזיק עסק בבעלותו.

14. בשנת 2002 העביר התובע, ללא תמורה, את העסק לביתו אורית (עמוד 12 ועמוד 21 לפרוטוקול מיום 11.9.08). העסק בניהולה של אורית פעל תחת השם "אהרון הרשת למוצרי חשמל בע"מ". התובע ציין כי בתחילת הדרך הוא היה בעל מניות יחד עם אורית, אולם לאחר מכן היתה אורית לבעלת המניות היחידה (עמוד 12 לפרוטוקול מיום 11.9.08).

נעיר כבר כעת כי המשך השימוש בשמו של התובע יש בו כדי ללמד על מעמדו של התובע בעסק החדש, ועל הקשר הברור לעסק הקודם.

במהלך עדותו נשאל התובע מדוע הועבר העסק מאורית, לביתו הצעירה, קרן בשנת 2006, לשאלה זו השיב כדלקמן:

"למה שאורית היתה צריכה להתחתן, היא התחתנה באמצע 2006 ולא הייתי מעוניין בגלל הבעל שלה שזה יהיה על השם שלה, העדפתי את קרן כי יש לה השכלה יותר, היא למדה הנהלת חשבונות והיא לומדת משפטים והיא יכולה לנהל את העסק שלה." (ההדגשות אינן במקור - א.ס.) (עמוד 13 לפרוטוקול הדיון מיום 11.9.08).

דבריו אלו של התובע מעידים כאלף עדים על מעמדו, הן בחברה שהיתה בבעלות אורית, והן בחברה שהיתה בבעלות קרן. התובע העיד כי חשש מבעלה של אורית, שיכול שיהיה מחוץ לשליטת התובע, ועל כן לא היה מעוניין שהחברה תמשיך להיות רשומה על שמה. התובע העדיף שהחברה תירשם על שם קרן. אמירות אלו מלמדות על השליטה בפועל שהיתה לתובע על הנעשה בחברה - התובע עשה בעסק כבשלו.

15. זאת ועוד, העברת הבעלות מאורית לקרן ללא תמורה (עמוד 13 ועמוד 21 לפרוטוקול מיום 11.9.08), מחזקת אף היא את הגירסה לפיה מדובר ברישום שאינו משקף את המציאות בפועל, ונועד לאפשר לתובע את המשך ניהול העסק באמצעות בנותיו.

16. לכך נוסיף כי כל שלושת העסקים, בשלושת שמותיהם השונים, פעלו באותה כתובת, ועסקו באותו תחום עיסוק. אותו רואה חשבון ליווה את החברת השונות - רוח' דורון ביטון (עמוד 15 לפרוטוקול הדיון מיום 11.9.08), מרבית העובדים, אם לא כולם של חברה אחת עברו כל פעם לחברה החדשה (עמוד 18 לעדותה של הגב' קרן כהן בפרוטוקול מיום 11.9.08)

17. בטופס התביעה של התובע - במסגרת אישור המעסיק על תקופת ההעסקה והשכר (נ/2) נמנע התובע מלהשיב לשאלה האם קיימת קרבה משפחתית בין המעסיק לעובד. כשנשאל התובע מדוע לא ציין כי קיימת קירבה משפחתית השיב כי מילא את הטופס ללא משקפיים ועל כן שכח לסמן פרט זה (עמוד 16 לפרוטוקול מיום 11.9.08). התובע הופנה גם לטופס התביעה שהגיש בנוגע לחברה של אורית (נ/6), וגם שם מולא הטופס כדבעי, למעט תשובה לשאלת הקירבה המשפחתית. התובע חזר על הסברו כי היה ללא משקפיים, והוא אינו רואה דברים קטנים בלעדיהן (עמוד 17 לפרוטוקול הדיון מיום 11.9.08).

אין בידינו לקבל את הסבריו של התובע. מדובר בשני טופסי תביעה, אשר מולאו על כל פרטיהם, למעט שאלת הקירבה המשפחתית. הכיתוב של השאלה בדבר קירבה משפחתית אינו קטן יותר מיתר השאלות בטופס, ואף אם היה התובע ללא משקפיו, ואף אם הדבר הקשה עליו במילוי הטופס, אין בכך הסבר הולם לטעות החוזרת של אי השבה לשאלה זו דווקא, ורק לה. התנהגות זו מלמדת על התחמקות מלמסור את נתוני האמת, ופועלת לחובת התובע.

18. סוגייה נוספת אשר הביאנו לכלל מסקנה כי מדובר בבעל שליטה היא שכרו של התובע במהלך תקופת עבודתו בחברות של בנותיו. התובע העיד כי השתכר 24,000 ש"ח ברוטו (15,000 ש"ח נטו) בכל חודש (עמוד 14 לפרוטוקול מיום 11.9.08). התובע ציין כי עקב חובותיו הועבר לו שכרו במזומן, כאשר חלק ממנו יועד לכסוי חובות. התובע לא יכול היה להציג ראיות לגבי קבלת השכר, או גובה השכר שהתקבל היות וזה הועבר לידיו במזומן, ללא תיעוד בנקאי.

התובע, כמו גם בנותיו, טענו בתצהירים ובעדותם כי שכר זה הינו שכר הולם עבור התפקיד שביצע התובע, בהתחשב בנסיונו בתחום, וכי הוא אף נמוך משכרם של קניינים ברשתות גדולות אחרות.

ביתו של התובע, אורית סולימאני, העידה כי שכרה החודשי כמנהלת כללית של החברה השתכרה 8,000 ש"ח נטו (עמוד 21 לפרוטוקול מיום 11.9.08).

גם ביתו הנוספת של התובע, קרן אישרה כיזה היה שכרה כמנהלת כללית בהודעת לחוקר הנתבע (נ/5).

קרן הוסיפה וציינה בהודעתה כי השכר הממוצע של העובדים בפקידות בעסק הינו כ- 4,000 ש"ח (נ/5).

מכאן כי שכרו של התובע היה חריג באופן משמעותי משכרם של יתר העובדים בחברה, ובכלל זאת המנהלת הכללית של העסק. מצב זה אינו סביר, ומלמד על מידת שליטתו של התובע בעסק. רק מי שהוא גורם כה מרכזי בחברה, המבצע את הפעולות העיקריות והיומיומיות בה, יכול לקבוע לו שכר כה גבוה.

טענות התובע כי מדובר בשכר סביר אינן עולות בקנה אחד עם העובדה שהתובע חזר בסופו של יום לעבוד בחברה, לאחר תום תקופת הזכאות לדמי אבטלה, והוא משתכר 5,500 ש"ח - כשליש מהשכר החודשי שקיבל עובר לפיטוריו. התובע אף אישר בעדותו כי לא היה מרוויח יותר במקום אחר (עמוד 16 לפרוטוקול מיום 11.9.08). גם כאן ברור לנו כי היד השולטת והמכוונת בקביעת השכר היא של בעל השליטה בחברה - הלא הוא התובע.

19. זאת ועוד, מי שנחזית להיות בעלת העסק כיום, הגב' קרן כהן - ביתו של התובע, סיפרה לחוקר המוסד ביום 5.6.07 (נ/5) כי היא לומדת משפטים במכללה למינהל בראשון לציון מאז 2004. למרות זאת היא נמצאת בעסק כל יום מהבוקר עד הערב. ההסבר שנתנה הוא שאין היא מופיעה ללימודים. במקום אחר הסבירה הגב' כהן כי אביה - התובע קיבל משכורת גבוהה כי הוא גם מוכר וגם אחראי על החנות.

מתקשים אנו לקבל את הגרסה הזו לפיה התובעת הינה סטודנטית ללימודי משפטים ואינה מופיעה אליהם בכלל. בנוסף התובעת לא ידעה לומר מהו שווי הרשת כיום, מי רכש את הרשת לפני שהעסק הועבר אליה. אלו דברים שכל מי שהוא בעלים אמיתי של הרשת אמור לדעת אותם. מכאן שספק בעינינו אם הגב' קרן כהן הינה בעלים האמיתיים של הרשת.

20. חיזוק נוסף להכרעתנו מצאנו בעובדה שהתובע לא קיבל ולא דרש פיצויי פיטורים, אף שאישר כי פוטר מהחברה (עמוד 16 לפרוטוקול מיום 11.9.08).

21. אשר לטענות התובע ובנותיו באשר להתנהלות חוקרי הנתבע, הן אינן יכולות להוסיף או לגרוע מהעובדות העולות בתיק זה, מדבריהם של התובע ומי מטעמו, ועל כן לא מצאנו כי יש להרחיב בעניין זה.

22. התובע בסיכומיו התייחס בהרחבה למבחנים שנקבעו לצורך קביעת קיומם של יחסי עבודה במסגרת של חברה משפחתית. זוהי אינה השאלה העומדת לבירור בתיק שבפנינו. טענת הנתבע להעדר קיום יחסי עובד מעביד בחברה משפחתית נטענה לחילופין בכתב ההגנה, ודומה כי נזנחה. מכל מקום, היא אינה השאלה העיקרית בתיק זה. עיקרה של המחלוקת בשאלה האם התובע היה בעל שליטה בחברת מעטים, שהרי אם כן - די בכך בכדי לשלול את זכאותו, ללא קשר לקיומם של יחסי עבודה שיתכן וקיימים בפועל במקרה שבפנינו.

23. הגענו לכלל מסקנה כי הגם שהתובע איננו בעל מניות פורמלי בחברה, כפי שניתן להבין מהתשתית העובדתית שנפרשה בפנינו, התובע הוא בעצם בעל שליטה בעקיפין באמצעות בנותיו. ביתו אשר מחזיקה במניות עושה זאת מתוך כורח שנכפה על התובע אשר בשל חובותיו אינו יכול להחזיק בחברה בעצמו. התבטאויותיו של התובע בנוגע להעברת החברה מביתו האחת לאחרת, הרקע לכך, ההעברות ללא תמורה, מצבת העובדים שנותרה על כנה, שכרו הגבוה של התובע, אשר ערכו כמעט פי שניים משכרה של המנהלת הכללית, הרי היא ביתו, כל אלו מחזקים את המסקנה כי מדובר בבעל שליטה.

24. מכל המקובץ עולה, כי על אף שהתובע איננו מחזיק בפועל במניות, יש לראות בו כבעל שליטה במובן זה שהוא מחזיק בעקיפין באמצעות ביתו במניות, ועל כן בדין נדחתה תביעתו לדמי אבטלה.

25. התביעה נדחית ללא צו להוצאות.

ניתן היום 03 בדצמבר, 2008 (ו' בכסלו תשס"ט) בהעדר הצדדים.

אילן סופר - שופט