ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין חברת החשמל לישראל בע"מ ת"א נגד אליהו שם טוב ובניו בע"מ :

בפני כבוד השופט חאג יחיא

התובעת
חברת החשמל לישראל בע"מ ת"א

נגד

הנתבעים
אליהו שם טוב ובניו בע"מ
איילון חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

מבוא;
חיוב הנתבעות בפיצויים בגין נזקים שנגרמו לכבל מתח גבוה תת קרקעי השייך לתובעת חברת החשמל.

היה זה ביום 01/09/06 במהלך ביצוע עבודות הריסה של בנייני אסבסט במתחם משרד החוץ הישן בירושלים; במהלך ביצוע עבודות אלה, פגע רכב הנתבעת (מסוג מחפר זחל הידראולי) בכבל מתח גבוה אשר היה מונח באדמה - כאשר יש מחלוקת בין הצדדים היכן הכבל ממוקם האם סביב הבניינים שיועדו להריסה או מתחתיו.

עבודות ההריסה לעיל בוצעו בפיקוח של חברת "תפנית ווינד" מטעם חברת "מוריה – החברה לפיתוח ירושלים" ושתיהן אינן צד להליך זה.

בעקבות האירוע הוגשה כנגד הנתבעת 1 והמבטחת שלה תביעה לפיצויים בגין הנזקים שנגרמו בעטיו של האירוע.

בהתאם להחלטת בית המשפט מיום 09/03/11 הדיון בתובענה הופרד ונקבע שתחילה תידון שאלת האחריות ובהתאם לתוצאת ההכרעה תידון שאלת הנזק במידת הצורך.

העובדות שאינן שנויות במחלוקת בין הצדדים;
אין חולק, כי במועדים הרלבנטיים לתביעה, הנתבעת 1 ו/או מי מטעמה עסקה בביצוע עבודות הריסה באמצעות מחפר זחל הידראולי כאשר הנתבעת 2 ביטחה את השימוש בכלי זה.

אין חולק, כי הכבל ניזוק תוך כדי ביצוע העבודות הנ"ל.

אין חולק, כי הנתבעת 1 לא קיבלה היתר חפירה בטרם ביצעה את העבודות.

להוכחת האירוע שנגרם, התובעת הגישה את תצהיריהם של מירי בלוך, ראובן ששון ופרחי דנאיל, וכן צירפה לכתב תביעתה: מכתבי דרישה ותשובה, דווח עלויות, עבודות ופרטי מלאי, דו"ח אירוע נזק, חשבון וחשבונית, פירוט הוצאות להזמנה, פקודת עבודה ושערוך הוצאות.

מטעם הנתבעים הוגשו תצהיריהם של מר אלי שם טוב (מצהיר שלא נכח במועד שמיעת הראיות) ושל מר אלי גורדון.
דיון והכרעה
בסיכומים מטעם הנתבעות נטען, כי הנתבעת פעלה בהתאם להוראות המפקחת וזו הציגה בפניה מפרט טכני ומפה מצבית בה סומן הכבל כעובר מסביב למבנה ולא מתחתיו. משכך, המפקחת קיבלה מהתובעת מידע שגוי לפיו תוואי הכבל עובר מסביב למבנה המיועד להריסה, כשפועל היה מונח מתחתיו.

עוד לטענתן, התובעת פעלה בניגוד לתקנות החשמל (התקנת כבלי חשמל במתח גבוה) תשס"ו כאשר הטמינה את הכבל שלא בעומק הנדרש, בעומק של 30 ס"מ בלבד וכן לא סימנה את הכבל באמצעות סרט סימון לבן וכיסויו במצע חול.

עדת התביעה מספר 1 גב' בלוך אשר לתצהירה (מוצג ת/1) צורפה מפה מתאריך 30/05/05 העידה, כי הינה משמשת ראש מדור שרטוט במחוז ירושלים הצהיר ה, וכי הנתבעות וכן חברת מוריה שהייתה הקבלן הראשי באתר לא פנו לחברת החשמל לצורך קבלת היתר החברה לביצוע עבודות חפירה באתר. וכל שנתבקש בתאריך 31.5.2005 ע"י חברת מוריה הינו אישור לצורך תיאום תשתיות כאשר הובהר שהמסמך אינו אישור חפירה אלא תיאום לתב"ע.

עוד הצהירה העדה, כי גם לפי סימוני כבלי החשמל על גבי תיאום התב"ע עולה כי הכבל שניזוק עובר בחלקו מתחת למבנה ולכן הטענה של הנתבעים לפיה לכאורה במפות חברת החשמל הכבל עובר סביב המבנה ולא תחתיו היא טענה לא נכונה.

בחקירתה הנגדית אישרה העדה, כי המפה שנמסרה לחברת מוריה הינה אותה מפה שצורפה לתצהיר מטעמה (מיום 31/05/05) עליה סומנו תשתיות חשמל תת קרקעיות.

לעדת התביעה הוצג במסגרת חקירתה מפה מצבית נכון לתאריך 24/08/06 והיא נשאלה:
ש. מציגה בפניך מפה שהייתה בידי חברת מוריה, האם את יכולה להגיד איפה במפה הזו, יש כבל מתח גבוה שנפגע.
ת. זו לא אותה מפה.
ש. המפה הזו מוכרת לך.
ת. כן היא נושאת חותמת שלנו.
ש. והיא מתייחסת לאותו מתחם ששם בוצעו עבודות.
ת. כן. אבל לא לאותה פנייה.
ש. מבחינת התאריך זה תואם.
ת. המפה שבידי נושאת תאריך 30.05.05 ובמפה שמציגים בפניי רואים 30.11.06.
ש. במפה שמראים לך את רואה את קו המתח הגבוה שנפגע.
ת. כן. רואה.
ש. האם התוואי עובר תחת בניין.
ת. לא.
ש. באיזה מרחק מהבניין.
ת. נמצא בתחום הבניין בקו הבניין.
ש. הוא עובר מתחת למבנה או מסביבו.
ת. הוא עובר בקו הבניין. כוונתי סמוך לקיר החיצוני של הבנייו.

עד התביעה מס' 2, מר ראובן ששון העיד בתצהיר עדותו הראשית, כי במועד הרלבנטי לתובענה שימש כמפקח עבודה מטעם חברת החשמל ומתוקף תפקיד זה הוא ביקר במקום האירוע מספר פעמים.

מר ראובן העיד, כי בעת הרלוונטית עבדו במתחם משרד החוץ הישן כמה קבלנים. בעת ביקוריו הוא הזהיר את מנהלי העבודה שהיו במקום על קיומם של תשתיות חשמל תת קרקעיות במקום, כמו כן הזהיר את מנהלי העבודה במקום שאם לא יזהרו בטיפול בכבלים של חברת החשמל עבודתם במקום תופסק לחלוטין.

העד מסר, כי לפי המפות של חברת החשמל מהעת הרלוונטית, הכבל שניזוק באירוע נשוא התביעה, הופיע ולא סבב את המבנה במקום אלא עבר לפחות חלקית, דרכו (מתחתיו) ומשכך טענת הנתבעות לפיכך כי הכבל לא היה מסומן במפות או כי תוואי הכבל סומן לא נכון במפות היא טענה לא נכונה.

בחקירתו הנגדית נשאל :
ש. מפנה אותך לסעיף 5 שם אתה כותב כי לפי מפות הכבל שניזוק הופיע ... איך אתה יודע ויכול להצהיר על מסמכים שלא צורפו לתצהיר שלך.
ת. במסגרת הפרויקט, ישבנו עם חברת מוריה, הוצאתי רקורדים של כל התחנות שנמצאים בפרויקט הלאום, איפה הכבלים עוברים, כדי לתאם עבודות עתידיות.

והעד האחרון מטעם התביעה מר פרחי העיד בתצהיר עדותו הראשית (מוצג ת/3), כי בעת הרלוונטית שימש כמשגיח מטעם חברת החשמל, ומתוקף תפקידו הוא ביקר ביום האירוע במתחם משרד החוץ הישן בירושלים וכי ביום האירוע מילא דו"ח על אירוע הנזק שצורף לתצהיר מטעמו.

מטעם הנתבעות, הוגשו כאמור תצהיריהם של מר אלי שם טוב (שלא הופיע במועד שמיעת הראיות בשל שהותו בחו"ל) וכן של מר אלי גורדון.

מר אלי גורדון העיד בתצהיר עדותו הראשית, כי הינו עובד של חברת תפנית ווינד אשר פיקחה מטעם חברת "מוריה" על ביצוע עבודות הריסת מבנים במתחם משרד החוץ הישן בירושלים. במהלך ביצוע הריסות של מבנים 34,35 פגע בגר בכבל מתח גבוה אשר התגלה כמונח מתחת למבנה ובתחום המבנה. הכבל חצה את המבנה, הונח ללא סימון או הגנה.

בחקירתו הנגדית נשאל :
ש. אלי שם טוב לא פנה לחברת חשמל בשום מועד, כדי לבדוק או לברר או לשאול במהלך העבודות שהוא ביצע האם יש באיזור העבודות שלו תשתיות של חברת החשמל.
ת.הוא לא פנה.
ש. אתה כן פנית.
ת. כן.
ש. אתה באופן אישי.
ת. אנחנו פנינו לכל גורמי החוץ כדי לקבל אינפורמציה על התשתיות המתחם של משרד החוץ.
ש. אנחנו אתה מתכוון אלי גורדון, או מישהו שעובר עבור מוריה.
ת. אני מתכוון לחברת תפנית וינד.
ש. זאת חברת הפיקוח.
ת. זו חברה שנשכרה על ידי חברת מוריה, לנהל את הפרויקט.
...
ש. על סמך מה שם טוב ביצע את העבודה.
ת. הוא לא מבצע עבודות על סמך מפות, אלא על סמך מפרט טכני, והמפה המצבית נ/1.
...
ש. איפה עובר הכבל, במפה שמסרת לשם טוב.
ת. מחוץ לתחום המבנה. המטרה של שם טוב להרוס את המבנה.
ש. באיזה מרחק.
ת. לא ידוע, זה סימון, מאיפה אני יודע איפה הוא עובר. בתרשים המצורף לתצהיר שלי רואים קו כפול, שעובר בדיוק מתחת לאמצע המבנה, המקום המסומן ב- X הוא המקום בו נגרם הנזק, והמסמך מהווה דווח על האירוע, וזה לא המסמך שנשלח לשם טוב.
ש. למה יש הבדל בין המסמך הזה.
ת. יש הבדל בין המיקום של קו המתח בתרשים המצורף לתצהיר שלי, שזה מה שהיה בפועל, לבין המיקום של הקו בנ/1, על פי האינפורמציה שקיבלנו מחברת החשמל.
...
ש. זה לא פעם ראשונה שבמסגרת עבודות שאתה עושה אתה צריך היתרים מחברת החשמל?
ת. נכון.
ש. כאשר חברת חשמל נותנת היתר לעבודות תשתית וחפירה, מתלווה לאישור כזה הוראה כי בסמוך למקום שצריכות להיות תשתיות של חברת חשמל. אסור לעשות חפירות מכאניות אלא קודם כל חפירות גישוש ידניות?
ת. נכון.
ש. בפרויקטים שהם לא מאוד קטנים, יש אפילו חובה לדאוג ולהזמין מפקח מחברת חשמל שיהיה נוכח ?
ת. אין ויכוח.
ש. כאשר בוצעו העבודות של חברת שם טוב להוריד את המבנה מי היה המפקח מטעם חברת החשמל ?
ת. לא היה.

בחקירתו החוזרת העיד העד :
ש. איזה סוג עבודות ביצע שם טוב ? האם הוא ביצע חפירות ?
ת. הוא לא ביצע חפירות. כולם יודעים שהמבנים של משרד החוץ לא היו מבנים מאסיבים, מאבן או בטון היו צריפים, עם גגות אסבסט עם שלד מאוד קל. הרוב היה הסרת גגות האסבסט והסרת קירות קלים. לא היו חפירות או פיצוצים. היות וידענו כי כל התשתיות היו מחוץ למבנים וקיבלנו היתר מחברת ירושלים לא היה צורך להזמין חברת חשמל. כאשר עשינו חפירות בתשתיות היה צורך להזמין את חברת החשמל.

ולשאלות בית המשפט העד ענה :
ש. באיזה עומק היה הכבל שנפגע ?
ת. בערך כ- 30 ס"מ
ש. איך הגיעו לעומק של 30 ס"מ כדי לפגוע בכבל?
ת. כאשר אני צריך להרוס רצפה אני צריך לגרד קצת את פני הקרקע.

מטעם הנתבעות לא הובאה כל ראיה המלמדת על כך, שהמפה שהוצגה מטעמה מוצג נ/1 היא המפה עליה הסתמכה חברת אליהו שם טוב ובניו בע"מ בביצוע עבודות ההריסה. מלכתחילה היה ברור, כי היתה מחלוקת בין הצדדים בנקודה זו ולראיה ניתן לעיין בעדותה של עדת התביעה מספר 1 שם מסרה, כי ("ש.ת זו לא אותה מפה", "ש.ת. המפה שבידי נושאת תאריך 30.05.05 ובמפה שמציגים בפניי רואים 30.11.06").

מקובלת עלי טענת התובעת לפיה, המפה עליה הסתמכה הנתבעת 1 בעת ביצוע העבודות, אם בכלל, כלל לא הוגשה לבית המשפט ולא צורפה לתיק. חקירת העדים לימדה כי הייתה מפה שהוכנה וסומנה על ידי התובעת וצורפה לתצהיר עדת התביעה 1 (מפת תיאום התב"ע) והוצגה והוגשה ע"י הנתבעות בעת הדיון מפה אחרת מאוחרת שמתברר, כי הוכנה לא ע"י התובעת אלא ע"י חברת מוריה ו/או חברת תפנית וינד מטעם הנתבעות וכי מפה זאת סומנה ע"י התובעת לאחר האירוע.

הנתבעות בחרו שלא להעיד את מבצע העבודות בפועל, מכאן שלא עלה בידי הנתבעת להוכיח, כי המפה הנטענת נ/1 היתה בפני הנתבעות בעת האירוע, או שהמפה עליה הסתמכו הנתבעות הינה ללא סימונים של התובעת שכן התאריך המוטבע על המפה מאוחר לאירוע. על גבי המפה נ/1 מוטבעת חותמת התובעת לפיה מפה זאת התקבלה אצל התובעת רק בתאריך 30.11.06 היינו שלושה חודשים לאחר האירוע.

אם כך מקובלת עלי מסקנתו של ב"כ התובעת לפיה, יש לקבוע, כי או שהעבודות בוצעו ללא מפה כלל או שהעבודות בוצעו עם מפה ללא סימוני תשתית של וע"י התובעת או שנעשה שימוש במפה ת/1 ששם מסומן הכבל כעובר בחלקו בתחום ומתחת למבנה. בהעדר עדותם של מבצעי העבודה לא ניתן לקבוע בצורה חותכת את שאירע ביום האירוע ולא נותר בידינו אלא לשער, כאשר כל ההנחות שהובאו על ידי התובעת בסיכומיה אינן פוטרות את הנתבעות מאחריות.

יוצא אם כך, כי לא עלה בידי הנתבעות להוכיח את הטענה בדבר הטעייתה והסתמכותה על מידע שגוי שנמסר להן כביכול בדבר מיקום כבל החשמל.

זאת ועוד, העד היחיד מטעם ההגנה העיד, כי הנתבעת 1 ביצעה את עבודות ההריסה לא על סמך מפות אלא על סמך מפרט טכני והמפה המצבית מוצג נ/1, אולם כזכור הנתבעות לא העידו מטעמן את העד המרכזי מר אלי שם טוב והימנעות מכך פועלת לרעתן.

במאמר מוסגר אציין, כי יש לדחות את הנטען בפתח סיכומי הנתבעות לפיו מר אלי שם טוב שהה בחו"ל במועד שמיעת הראיות, וכי ככל שחפצה התובעת לחקור את מר אלי שם טוב על תצהירו היה עליה להודיע לבית המשפט כי היא עומדת על חקירתו ומשכך יש לראות את התובעת כמי שקיבלה את תצהירו של מר שם טוב כלשונו.

כידוע, תצהיר עדות ראשית ככל ראיה אחרת מתקבל בבית המשפט בכפוף למתן זכות לבעל דין שכנגד לחקור בחקירה נגדית. אין לראות בעצם הגשת התצהיר לתיק משום הפיכתו לחלק מחומר הראיות ויש צורך בקבלתו וסימונו על ידי בית המשפט; וזו אף הסיבה שבית המשפט אפילו בתיק דנן בפתח חקירת המצהירים סימן את התצהירים כמוצגים.

מכאן שיש לראות באי העדת העד מטעם הנתבעות משום הימנעות מלהביא עד רלוונטי בפני בית המשפט על כל המשתמע מכך.

זאת ועוד, אל מול עדותו היחידה של עד ההגנה מטעם הנתבעות עמדו שלושה עדים שמסרו, כי הכבל נשוא ענייננו סומן כדבעי במפות שהוזמנו על ידי חברת מוריה ומכאן שאין כלל בסיס לטענת הנתבעות בדבר הטעייתה ומסירת מידע שגוי.

ייאמר עוד, כי כפי שניתן להתרשם מהעדויות שהושמעו בפניי ובייחוד עד ההגנה, מלכתחילה לא נעשתה פנייה על ידי מבצע העבודה לחברת החשמל וזה החל בביצוע העבודה תוך הסתמכות על המידע שנמסר לו על ידי המפקחת על העבודה ולטעמי הדבר לא תקין ומעיד כאלף עדים על שיטת העבודה הלא תקינה של מבצע העבודה.

יתר על כן, יש לדחות את הטענה לפיה הכבל הונח בעומק הנופל מהעומק הדרוש לפי תקנות החשמל (התקנת כבלי חשמל במתח גבוה) תשס"ו, הטענה נטענה בעלמא ללא שום הוכחה, בפני הנתבעות היתה הזדמנות לצרף חוות דעת מוסמכת בעניין, חרף זאת, הנתבעות בחרו שלא לעשות כן והסתפקו בעדות של עד ההגנה – משכך יש לקבוע, כי הטענה לא הוכחה בעליל. לא זו אף זו, אף אם אצא מתוך הנחה כי הכבל הונח בעומק הנטען, עדיין אין בכך כדי לפטור את הנתבעות מפני אחריותן לנזקים שנגרמו לכבל. הנתבעות ביצוע את עבודות החפירה ללא היתר חפירה. אם הנתבעת 1 היתה פונה לתובעת ומבקשת אישור חפירה, אין ספק, כי הנזק היה נמנע.

באשר לטענת הנתבעת לפיה, התובעת הטעתה את המפקחת ונתנה לה מידע שגוי באשר למיקומו של הכבל נשוא התובענה ומידע שגוי זה הביא בסופו של דבר לקרות האירוע הנטען, טענה זו לא רק שלא הוכחה על ידי הנתבעות, אלא התבררה כלא נכונה.

לא תישמע מחלוקת, כי טענה זו הינה קרדינאלית ביותר, שכן כשם שעד ההגנה מצא לנכון לציין בהודעתו על האירוע "הכבל חצה את המבנה, הונח ללא סימון ו/או הגנה" ובשל חשיבותה הרבה של הטענה הייתי מצפה שזו תצוין בהזדמנות ראשונה זו, ומשלא צוינה ובהעדר כל הוכחה אחרת לא שוכנעתי באמיתותה.

מכל האמור לעיל, הגעתי למסקנה, כי דין התביעה בשאלת האחריות להתקבל.

רשלנות תורמת
אף מבלי להרחיב את יריעת הדיבור, ייאמר, כי לאורך כל ההליך החל מהגשת כתב ההגנה, וכלה בסיכומים טענו הנתבעות בין היתר, כי כבל המתח נשוא ענייננו לא היה מסומן. מנגד התובעת לא העלתה טענה וחצי טענה כדי להדוף טענה זו, משכך יש לקבוע, כי בהעדר ראיה אחרת הרושם המתקבל הינו, כי כבל המתח נשוא ענייננו לא היה מסומן כדבעי, ובשל כך יש לקבוע, כי במחדלה זה תרמה התובעת לקרות האירוע.

נוסף,ביום האירוע נכחו באתר העבודה מפקח ומשגיח מטעם חברת החשמל, שאמורים היו לפקח על הנעשה באתר העבודה., המשגיח (עד ההגנה מספר 2) העיד בחקירתו הנגדית : "ש.ת שאני מגיע למקום, שאלתי את הקבלן אם יש לו היתר, והוא אמר כן, ולא הציג לי את התוכניות או שום דבר אחר".

כלומר מלכתחילה, המפקח והמשגיח מטעם חברת החשמל ידעו על שיטת העבודה הקלוקלת של הקבלן מבצע העבודה, שיטה שאינה נסמכת על מפות ועל היתרים, וחרף כך העבודה אושרה ולא הופסקה על ידם.

סוף דבר
מכל האמור, התביעה בהיבט האחריות מתקבלת בכפוף לחיוב התובעת ברשלנות תורמת בשיעור 30% כאמור.

קובע את התיק לתזכורת פנימית ליום 15/10/12 וזאת לצורך קביעת מועד דיון עתידי.

ניתן היום, ז' תשרי תשע"ג, 23 ספטמבר 2012, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: חברת החשמל לישראל בע"מ ת"א
נתבע: אליהו שם טוב ובניו בע"מ
שופט :
עורכי דין: