ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין שכידם נגד עמותת "נשים אמליסון" :

בפני כבוד השופט אייל אברהמי, סגן הנשיאה

תובעות

4. בות'ינה עבאסי
5. אמירה יוסוף איברהים אבו כף

ע"י ב"כ עו"ד ג'רייס ח'ליל ג'דעון

נגד

נתבעים

1.עמותת "נשים אמליסון"
2.רחאב עבידיה יו"ר העמותה
3.דלאל לאפי מנכ"לית העמותה
4.סוזאן עליאן גזבירת בית הספר

החלטה

כללי
התביעות שבפנינו הינן תביעות של שמונה מורים שעבדו יחד בבית הספר של הנתבעת, לקבלת פיצויי פיטורים, הפרשי שכר וזכויות שונות הנובעות מתקופת עבודתם וסיומה, כמפורט בכתב התביעה.

בפניי בקשות לפטור מאגרה בגין תביעתן של התובעות 4 ו-5. התובעות צירפו לבקשותיהן תצהירים מטעמן וכן קבלות ואישורים שונים.

הנתבעים התנגדו לבקשות. התובעות הגישו תשובה לתגובת הנתבעים.

הואיל ומעיון בבקשות לא עולה צורך בקיום דיון במעמד הצדדים, אני קובע בזאת, בהתאם לאמור בתקנה 12( ה) לתקנות בית הדין לעבודה ( אגרות), תשס"ח-2008, כי הבקשה לפטור מאגרה תידון על יסוד טיעוני הצדדים בכתב.

הכרעה

תקנה 12 לתקנות בית הדין לעבודה ( אגרות), תשס"ח-2008 ( להלן: "התקנות") קובעת כך:
"(א) בעל דין הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית הדין, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצירוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה; הבקשה והתצהיר יהיו לפי הטופס שבתוספת השניה.
(ב) הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית הדין שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית הדין שההליך מגלה עילה, רשאי בית הדין לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה; בית הדין יתחשב ביכולתו האישית של המבקש בלבד, בהסתמך על רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם בלבד. ..." ( ההדגשות שלי, א.א.)

בהתאם לאמור בתקנה 12 ( ב) לתקנות, יש לבחון קיומם של שני תנאים מצטברים. הראשון, אי יכולת המבקש לשלם את האגרה, והשני, אם נראה שההליך מגלה עילה. (בש"א ( ארצי) 675/09 פלקסר נ' נשיץ ברנדס ושות' (ניתן ביום 14.2.10) ; ע"א 8974/04 פלוני נ' פלונית פ"ד נט(4) 721 (2005); בשג"ץ 3836/09 עמותת רופאים לזכויות אדם נ' שר הבריאות ( ניתן ביום 7.5.2009) ).

באשר לתנאי השני, בשלב מקדמי זה נניח לטובת התובעות כי עניינן אכן מגלה על פניו עילת תביעה, משעל פני הדברים נראה כי אין המדובר בתביעה שאין בה ממש ועניינה כאמור פיצויי פיטורים, הפרשי שכר וזכויות סוציאליות של התובעות ממקום עבודתן.

לעומת זאת, באשר לתנאי הראשון, כפי שיפורט להלן, נראה כי אין התובעות עונות על תנאי זה, הואיל ומסתבר כי יש ביכולתן לעמוד בתשלומי האגרה, ולכל הפחות באמצעות פריסת תשלום האגרה למספר תשלומים.

בנוגע לתובעת 4 – על פי האמור בבקשתה, היא משתכרת סכום של 3,000 ש"ח מדי חודש, ובעלה משתכר סכום של 3,600 מדי חודש. דהיינו הכנסתם החודשית של התובעת ובן זוגה הינה 6,600 ש"ח.
באשר להוצאותיה מסרה התובעת 4 כי היא לומדת במכללה להכשרת עובדי הוראה במטרה לקבל תעודת הוראה ומשלמת מדי חודש שכר לימוד בגובה 1,700 ש"ח. הוצאות נסיעותיה הן 250 ש"ח לחודש. התובעת נושאת בהוצאות שכר הלימוד של בתה הלומדת רוקחות באוניברסיטת אבו דיס בסכום של 1,150 ש"ח לחודש. הוצאותיה של התובעת 4 מגיעות אם כן לסכום חודשי של 3,100 ש"ח.
לתובעת 4 נותר אפוא, אף לאחר הפחתת ההוצאות האמורות מהכנסותיה, סכום של 3,500 ש"ח מדי חודש למחייתה.

בנוגע לתובעת 5 - על פי האמור בבקשת התובעת 5, התובעת 5 התקשתה למצוא עבודה לאחר פיטוריה, והחלה לעבוד רק מחודש אוקטובר 2011 במשרה חלקית בשכר של 2,900 ש"ח לחודש. בחודש ינואר 2012 לא עבדה התובעת 5. באשר לכך נעיר כי בהתאם ללשון התקנות התקופה הרלוונטית לבחינת הכנסות התובעת הינה מחצית השנה שקדמה לבקשה ואין רלוונטיות אפוא לתקופה שקדמה לה. מחודש פברואר 2012 עבדה התובעת 5 והשתכרה שכר חודשי של 5,900 ש"ח. התובעת מסרה כי היא מקבלת מזונות עבור בנה בסכום חודשי קבוע של 900 ש"ח.
בתגובתה הוסיפה התובעת 5 כי עבור חודשי הקיץ קיבלה רק מחצית משכרה החודשי (הואיל ועבדה מחצית משנת הלימודים) וכיום אינה עובדת ונעזרת בתמיכת אחיה.
דהיינו, הכנסותיה החודשיות של התובעת 5 בעת האחרונה היו 6,800 ש"ח לחודש, כאשר לקראת סוף התקופה פחתו לכמחצית וכיום לכ-900 ש"ח.
באשר להוצאותיה מסרה התובעת 5 כי היא מתגוררת עם הוריה ומשלמת להם שכר דירה בגובה 1,500 ש"ח. היא לומדת לקראת תואר שני באוניברסיטת ביר זית, ומשלמת שכר לימוד חדשי של 750 ש"ח, והוצאות נסיעותיה עומדות על 250 ש"ח. כמו כן מסרה התובעת 5 כי היא משתתפת בעלות שכר הלימוד של אחד מילדיה, בסכום של 500 לחודש. דהיינו, הוצאות התובעת 5 הינן בסך הכל כ-3000 ש"ח לחודש.
לתובעת 5 נותר אפוא, בתקופה בה השתכרה, אף לאחר הפחתת ההוצאות האמורות מהכנסותיה, סכום של כ-3,800 ש"ח מדי חודש למחייתה, אף כי בעת האחרונה, בהתאם לאמור בתגובתה, אינה משתכרת והוצאותיה עולות על הכנסתה.

ההלכה חזרה ושנתה כי הישענות על הקופה הציבורית הינה המוצא האחרון, וככל שיש בידו של אדם לקיים עצמו אל לו להיות לטורח על הציבור. זאת בפרט לנוכח טיעוני התובעות ביחס לתשלום הוצאות שכר הלימוד שלהן לתואר שני או לתעודת הוראה או מימון שכר הלימוד של ילדיהן. נראה שתשלומים אלו אינם בגדר הוצאות מחיה בסיסיות.

בנסיבות העניין דנן נראה אפוא כי התובעות יכולות לשלם האגרה בתיק ואין מקום אפוא להטיל נטל זה על המדינה שתישא בהוצאות התביעה. דומה כי מי שבידו סכום חודשי זה של כ-3,500 ש"ח – 3,800 ש"ח, לאחר הפחתת הוצאות (שבחלקן הינן הוצאות שכר לימוד לתארים מתקדמים כאמור) , יש בידו לשלם האגרה הדרושה בתיק, שהינה בגובה סכום זה בקירוב, אף כי לא בבת אחת, אלא בהדרגה. נכון הוא אפוא לפרוס תשלום האגרה לשיעורין, באופן שזו תשולם במספר תשלומים חודשיים. נוכח גובה האגרה ועל מנת לאפשר לתובעות להגיש תביעתן למיצוי זכויותיהן, תשולם האגרה בחמישה תשלומים חודשיים שווים החל מיום 1.11.12.

סוף דבר
אשר על כן, הבקשה מתקבלת בחלקה.
התובעות תשלמנה האגרה בחמישה תשלומים חודשיים שווים, החל מיום 1.11.12.
מזכירות בית הדין תוציא שוברים מתאימים ושלח לב"כ התובעות.

ניתנה היום, כ"ה תשרי תשע"ג, 11 אוקטובר 2012, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: שכידם
נתבע: עמותת "נשים אמליסון"
שופט :
עורכי דין: