ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין פתר טלרמן נגד מדינת ישראל :

בש"פ 8198/07

העורר:
פתר טלרמן

נ ג ד

המשיבה:
מדינת ישראל

ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 20.8.2007 בב"ש 21582/07 שניתנה על ידי כבוד השופט י' צלקובניק

בבית המשפט העליון

החלטה

זהו ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כבוד השופט י' צלקובניק) מיום 20.8.2007 בה התקבלה באופן חלקי בקשתו של העורר לעיון חוזר בתנאי שחרורו ממעצר.

1. העורר עומד לדין בעבירות של הדחה בעדות, חבלה במזיד לרכב (שלוש עבירות) והטרדה, אותן על פי הנטען ביצע כלפי מיכאל אוליאל (להלן: המתלונן) בשל תלונה קודמת על תקיפה שהגיש נגדו המתלונן ובמטרה לנקום בו, להפחידו ולגרום לו לחזור בו מאותה תלונה. מן המתואר בכתב האישום בהליך דנן עולה כי ביום 25.1.2006 בשעות הלילה הגיע העורר לחניית ביתו של המתלונן וחתך את ארבעת צמיגי רכבו בסכין. עוד עולה מכתב האישום כי כעשרה חודשים לאחר מכן, בליל יום 15.11.2006, הגיע העורר בשנית לחניית ביתו של המתלונן, שפך זפת על גג רכבו וחתך בסכין שלושה מצמיגי הרכב וכשלושה שבועות לאחר מכן , ביום 6.12.2006, הגיע העורר בשלישית, בשעות היום, לחניון בו חנה רכבו של המתלונן חתך את ארבעת צמיגי הרכב, שרט את פח הרכב, ניפץ את מראות הצד, עקר את אנטנת הטלפון הסלולרי שהייתה מותקנת על הרכב ועיקם את מגבי שמשות הרכב. באותו היום סמוך לשעה 21:00 התקשר העורר לביתו של המתלונן מטלפון ציבורי, הזכיר לו את הנזקים שנגרמו לרכבו "באמצעות אחרים", כדבריו, בשלושת האירועים המתוארים לעיל והטיח במתלונן כי "הרס לו את החיים" וכי בשל תלונתו הראשונה של המתלונן נגדו בגין התקיפה פוטר מעבודתו ובוטלה חתונתו. העורר אף דרש מהמתלונן "לבטל את התיק" (בגין עבירת התקיפה) המתנהל נגד העורר בבית משפט השלום באשדוד בתוך שבועיים ואיים על המתלונן כי אם לא יעשה כן יגרום לו ולבני משפחתו פגיעות חמורות.

2. בד בבד עם הגשת כתב האישום עתרה המשיבה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע בבקשה לעצור את העורר עד תום ההליכים נגדו. בהחלטתו מיום 12.12.2006 קבע בית המשפט המחוזי (כבוד השופט י' אלון) כי הודעתו של המתלונן במשטרה עולה כדי ראיה לכאורה לביצוע המעשים המיוחסים לעורר על אף כפירתו המוחלטת בהם. עם זאת, קבע בית משפט קמא בהחלטתו כי עוצמתה של ראיה זו כשלעצמה מופחתת ומצדיקה בחינה של חלופת מעצר. בהקשר זה ציין בית המשפט כי העורר סובל משברים קשים בארבעת גפיו ומפגיעות קוגניטיביות ורגשיות כתוצאה מתאונת דרכים שעבר (בשנת 2004). בשל כך ניידותו מוגבלת והוא אף הוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי כנכה וכנזקק למעקב ולטיפול פיזיותרפי, לריפוי בעיסוק וכן לטיפול פסיכולוגי. נוכח מצבו הגופני והנפשי של העורר ובהתחשב בעוצמתה המופחתת של הראיה הלכאורית להוכחת אשמתו, סבר בית משפט קמא כי ניתן להסתפק בעניינו של העורר בחלופת מעצר ולפיכך הורה על שחרורו למעצר בית בבית הוריו, בפיקוחם הצמוד, אך התיר לו לשהות בשעות היום (בין השעות 7:00 – 15:30) גם במשרדו של ערב נוסף ולצאת בפיקוח צמוד לטיפולים רפואיים ככל שיידרש, בלוויית מי משלושת הערבים. כמו כן אסר בית המשפט המחוזי על העורר ליצור קשר טלפוני עם המתלונן או עם מי מבני משפחתו וחייבו בהמצאת ערבות ובהפקדת ערובה כספית.

3. העורר לא השלים עם תנאי השחרור שנקבעו לו ומספר שבועות לאחר ההחלטה על שחרורו בתנאים המגבילים הגיש בקשה לעיון חוזר ובה עתר להקל בתנאי שחרורו ולאפשר לו לצאת לטיפולים רפואיים ללא ליווי. בהחלטתו מיום 31.1.2007 דחה בית המשפט המחוזי (כבוד השופט י' אלון) את הבקשה בקובעו כי אין בפי העורר נימוק של ממש המצדיק את השינוי שנתבקש בתנאי המעצר. כעבור מספר חודשים שב העורר והגיש בקשה לעיון חוזר בתנאי שחרורו שנדחתה אף היא בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 10.6.2007 (כבוד השופט ב' אזולאי). העורר לא אמר נואש וכעבור זמן מה הגיש בקשה נוספת, שלישית במספר, לעיון חוזר בתנאי שחרורו. לבקשה זו נעתר בית המשפט המחוזי (כבוד השופט י' צלקובניק) באופן חלקי וקבע בהחלטתו מיום 20.8.2007 כי נוכח מצבו הרפואי של העורר, נוכח המעמסה הכלכלית המוטלת על הוריו, וכן נוכח התמשכות ההליכים והעובדה שהעורר לא הפר את תנאי המעצר, יש לקבל את הבקשה באופן חלקי ולאפשר לו להגיע מדי יום לטיפולי פיזיותרפיה וחדר כושר טיפולי ולחזור מהם בלווית אחד הערבים אך מבלי שמי מהם יחויב לשהות עימו במהלך הטיפול. לעומת זאת באשר לטיפולי הבריכה וחיזוק השרירים הניתנים לעורר בשעות הערב הותיר בית המשפט על כנם את התנאים שנקבעו בהחלטה הקודמת לפיהם נדרש ליווי של אחד המפקחים אל הבריכה וממנה וכן נדרשת נוכחות צמודה של אחד מהם במהלך הטיפול.

4. מכאן הערר שבפניי בו טוען העורר כי החלטתו של בית המשפט המחוזי אף שיש בה הקלה מסוימת בתנאי שחרורו אינה מועילה למעשה משום שעל פיה עדיין נדרש ליווי צמוד של אחד הערבים לטיפולים הרפואיים ומשכך לא מתאפשר לאם לשוב למעגל העבודה ולסייע לפרנסת המשפחה השרויה במצב כלכלי קשה. העורר מוסיף ומציין את המצב הבריאותי והנפשי הקשה שלו וטוען כי שגה בית משפט קמא משלא נתן בהחלטתו משקל הולם לנסיבותיו האישיות הייחודיות ולהתמשכות ההליכים בעניינו. העורר מציין בעניין זה כי מאז הגשת כתב האישום (ביום 11.12.2006) התקיימו בתיק שני דיוני הוכחות בלבד (ביום 8.1.2007 וביום 27.5.2007) וכי שני ימי דיונים שהיו קבועים לשמיעת הוכחות (ליום 1.7.2007 וליום 23.7.2007) נדחו מטעמי בית משפט. העורר מוסיף ומציין כי הגיש את הבקשה השלישית לעיון חוזר נוכח ההשפעה הקשה של התמשכות ההליכים על מצבו הבריאותי והנפשי וכן על מצבם הכלכלי של הוריו ולאחר שהתברר לו כי דיון לשמיעת עדי הזמה מטעמו נקבע ליום 8.10.2007. עוד טוען העורר כי שגה בית משפט קמא משלא בחן מחדש את התקיימותן של עילות המעצר בעניינו. לטענתו, החשש לשיבוש הליכי משפט חלף שכן המתלונן כבר העיד בהליך דכאן ואף החשש להתחמקות מאימת הדין אינו קיים. אשר לעילת המסוכנות טען העורר כי אף בהנחה שהיא מתקיימת אין הצדקה בנסיבות שתוארו להתיר על כנם את תנאי השחרור המחמירים שנקבעו. לפיכך סבור העורר כי יש לבטל את תנאי השחרור במלואם ולמצער יש לבטל את התנאי לפיו נדרש לו ליווי צמוד בצאתו את הבית לטיפולים רפואיים.

5. המשיבה מתנגדת לכל הקלה נוספת בתנאי השחרור ומדגישה בטיעוניה כי שמיעת ההוכחות בתיק הסתיימה וכי הכרעת הדין צפויה להינתן ביום 21.11.2007. עוד מציינת המשיבה כי החשש לשיבוש הליכי משפט טרם פג וזאת משום שהמתלונן טרם העיד בתיק התקיפה שהוא נשוא האיומים, ההדחה בעדות וההטרדה המיוחסים לעורר בהליך שבכאן.

6. דין הערר להידחות. תנאי השחרור במתכונתם הנוכחית מאזנים נכונה לעת הזו בין מכלול השיקולים הצריכים לעניין. מחד גיסא יש בהם התחשבות ראויה במצבו המיוחד של העורר ומאידך גיסא יש בהם משום עמידה על המשמר באמצעות הערבים מפני התנהגות מסוכנת והתפרצות אלימה מצד המערער כלפי המתלונן. ההליכים הרלוונטיים לעניין חלופת המעצר מצויים על סף סיום ואף בכך יש בנסיבות העניין כדי להוות שיקול לדחיית הערר.

הערר נדחה, אפוא. יחד עם זאת היה ומסיבה כלשהי שאינה תלויה בעורר יתארך ההליך מעבר למועד שבו נקבה המשיבה יהיה מקום לבחון הקלה נוספת בתנאי השחרור, למשל בכל הנוגע לליווי הנדרש עתה לצורך חזרת העורר מן הטיפולים בשעות הצהריים.

ניתנה היום, ה' בחשון התשס"ח (17.10.2007).

ש ו פ ט ת


מעורבים
תובע: פתר טלרמן
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: