ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל נגד מרואן נאצר :

בש"פ 8613/07

המבקשת:
מדינת ישראל

נ ג ד

המשיבים:
1. מרואן נאצר

2. שאדי נאצר

3. ראיד סולטאן

בקשה שמינית להארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים, לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996

תאריך הישיבה: ו' בחשון התשס"ח (18.10.07)
בשם המבקשת: עו"ד יאיר חמודות
בשם המשיבים: עו"ד אביגדור פלדמן

בבית המשפט העליון

החלטה

בקשה (שמינית) לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו – 1996 (להלן: "חוק המעצרים") להארכת מעצרם של המשיבים בתשעים ימים.

1. ביום 3.5.05 הוגש לבית המשפט המחוזי בתל-אביב – יפו כתב אישום כנגד המשיבים ועשרה אחרים. העבירות המיוחסות לכל אחד מן המשיבים שלפני פורטו בהרחבה בהחלטות קודמות של בית משפט זה (ראו, למשל, החלטת כבוד השופטת מ' נאור בבש"פ 6206/05; החלטת כבוד השופט ס' ג'ובראן בבש"פ 597/06), וזו תמציתן: המשיבים היו מאוגדים בארגון פשיעה, הפועל בתבנית מאורגנת, היררכית ושיטתית, במשך מספר שנים, עד למעצרם ביום 4.4.05 (להלן: "הארגון"). במסגרת הארגון חברו המשיבים יחדיו למטרות פליליות, שכללו הפצת חשבוניות מס פיקטיביות, מתן הלוואות בשוק האפור וכן פריטת שיקים בנכיון עמלה לאנשים שונים. את הכספים שהתקבלו מההלוואות ומפריטת השיקים, הפקידו חברי הארגון בחשבונות בנק פרטיים. בנוסף, נהגו חברי הארגון להפעיל סנקציות אלימות כלפי החייבים כספים לארגון. כך, על פי המיוחס, נהגו אנשי הארגון לאיים על החייבים, להכותם, ובמספר הזדמנויות אף ירו לעבר ביתם. על פי הנטען בכתב האישום, משיבים 1 – 2 הינם מנהלים, מארגנים ומכווני הפעילות בארגון, ואילו המשיב 3 הינו חבר בארגון.

בית המשפט המחוזי (השופטת נ' אוהד) הורה על מעצרם של המשיבים עד לתום ההליכים. ערר שהוגש על החלטה זו, נדחה (החלטת השופטת מ' נאור בבש"פ 6206/05 מיום 21.8.05). כמו כן נדחתה בקשת משיבים לעיון חוזר (ב"ש 94028/06). מעצרם של המשיבים הוארך מאז שבע פעמים (החלטת השופט ס' ג'ובראן בבש"פ 597/06 מיום 2.2.06; החלטת השופט א' גרוניס בבש"פ 3433/06 מיום 2.5.06; החלטת השופט ד' חשין בבש"פ 6170/06 מיום 14.8.06; החלטת השופט א' רובינשטיין בבש"פ 8485/06 מיום 23.10.06; החלטת השופטת א' פרוקצ'יה בבש"פ 644/07 מיום 20.2.07; החלטתי בבש"פ 3421/07 מיום 25.4.07; החלטת השופט ס' ג'ובראן בבש"פ 6159/07 מיום 26.7.07).

בין לבין, נמשך ניהול משפטם של המשיבים ושל הנאשמים האחרים. ביום 24.9.07 הסתיימה שמיעת הראיות בתיק, למעט עדותם של שלושה עדי הגנה אשר צפויים להעיד בישיבה הקבועה ליום 6.11.07. המבקשת צפויה להגיש סיכומיה עד ליום 11.11.07, ואילו המשיבים צפויים להגיש סיכומיהם במהלך חודש דצמבר 2007.

2. מכאן הבקשה שלפני, להורות על הארכת מעצרם של המשיבים בתשעים ימים נוספים. לטענת המבקשת, העבירות המיוחסות למשיבים מלמדות על המסוכנות הגבוהה הנשקפת מהם ועל חשש לשיבוש הליכי משפט ולהשפעה על עדים. כמו כן טוענת המבקשת, כי העונש הכבד הצפוי למשיבים אם יורשעו, מקים חשש מובנה להימלטותם מן הדין. המבקשת הדגישה כי ההליך המשפטי בעניינם של המשיבים עומד בפני סיום.

המשיבים מתנגדים להארכת המעצר. לטענתם, חומרת העבירות המיוחסות להם אינה מצביעה על מסוכנות כזו המצדיקה הארכת מעצרם בפעם השמינית. הדברים אמורים ביתר שאת ביחס לעבירות המיוחסות למשיב 3, אשר הינן חמורות פחות מאלה המיוחסות למשיבים האחרים. המשיבים מבקשים כי יוגש בעניינם תסקיר שירות המבחן, על מנת לבחון את אפשרות שחרורם לחלופת מעצר.

3. לאחר שעיינתי בבקשה ושמעתי את הצדדים לפני, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל. כידוע, בבקשה להארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים לפי סעיף 62 לחוק המעצרים, על בית המשפט לבחון את נקודת האיזון בין חירות הנאשמים מחד, ושלום הציבור מאידך. במסגרת איזון זה, יש לבחון את מסוכנותו של הנאשם ומנגד את חלוף הזמן והתמשכות ההליכים בעניינו, אשר עשויה להביא להסטתה של נקודת האיזון (ראו למשל, בש"פ 6489/05 מדינת ישראל נ' ספיר (לא פורסם, 27.7.05); בש"פ 10298/05 מדינת ישראל נ' בויארסקי (לא פורסם, 9.11.05)).

המשיבים עומדים בפני הארכת מעצרם בפעם השמינית. התמשכות ההליכים החריגה בעניינם מטה לכאורה את הכף לעבר שחרורם. כמו כן בנקודת הזמן בה אנו מצויים, הואיל ונסתיימה פרשת התביעה, הצטמצם החשש כי שחרורם של המשיבים יוביל לשיבוש הליכי משפט. דא עקא, שהמסוכנות הנשקפת מהמשיבים הינה גבוהה, כפי שנקבע על ידי בית משפט זה בהחלטות קודמות:

"מדובר במשיבים שמסוכנותם לשלום הציבור בולטת על פניה. היא נלמדת מהעבירות החמורות המיוחסות להם, הכוללות, בין היתר, מעשי אלימות קשים וירי מנשק... עברם הפלילי של המשיבים 1 ו-3, והעובדה כי ריצו עונשי מאסר, תורמים לחשש הכבד לשלום הציבור ולתקינות ההליך השיפוטי, העלולים להיפגע משחרורם בעת זו." (השופטת א' פרוקצ'יה בבש"פ 644/07 הנ"ל).

גם מסוכנותו של המשיב 3 הוגדרה על ידי בית משפט זה כמסוכנות גבוהה אף היא, נוכח עבירות האלימות המיוחסות לו ועברו הפלילי המכביד (ראו, למשל, בש"פ 8485/06 הנ"ל). לכך יש להוסיף את החשש המובנה להימלטותם של המשיבים מן הדין, נוכח העונש הצפוי להם, אם יורשעו בדין.

כפי שציינתי בעבר (בש"פ 3421/07 הנ"ל), הליכים שנסבים על פעילות ארגוני פשע גדולים, מצריכים מעצם טיבם השקעה מרובה של משאבים וזמן שיפוטי. כך אירע גם במקרה שלפנינו. גם בשלב הדיוני הנוכחי, התמשכות ההליכים היא רק מרכיב אחד במשוואה ובית המשפט נדרש להתוות את האיזון הראוי בין האינטרסים המתמודדים.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי כי בשלב זה, היות וההליך בעניינם של המשיבים מתנהל בקצב מניח את הדעת ועומד למעשה בפני סיומו, נקודת האיזון – בשים לב לשיקולים עליהם עמדנו – לא הוסטה באופן המצדיק שחרורם של המשיבים. הואיל ואני סבור כי מסוכנותם של המשיבים – כמו גם החשש להימלטותם מן הדין – אינם ניתנים לאיון באמצעות חלופת מעצר, איני רואה להורות על הגשת תסקיר מעצר לעת הזו.

אשר על כן, הבקשה מתקבלת. מעצרם של המשיבים יוארך בתשעים ימים החל מיום 25.10.07 או עד למתן פסק דין בתפ"ח 1068/05, לפי המוקדם.

ניתנה היום, י"א בחשוון, התשס"ח (23.10.2007).

ש ו פ ט


מעורבים
תובע: מדינת ישראל
נתבע: מרואן נאצר
שופט :
עורכי דין: