ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מזעל סאמי נגד מדינת ישראל :

בש"פ 9010/07

העורר:
מזעל סאמי

נ ג ד

המשיבה:
מדינת ישראל

ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 15.10.07 בב"ש 3739/07 שניתנה על ידי כבוד השופט י' כהן

בבית המשפט העליון

החלטה

בין בני משפחתו של העורר לבין בני משפחה יריבה בישוב ערב אל-ערמשה התקיים סכסוך רב שנים. בעטיו של הסכסוך הזה, נפגעים מעת לעת בני המשפחות היריבות, וכל אימת שנפגע מי מהם, מבקשים קרוביו לנקום בבני המשפחה היריבה. באחת ההתלקחויות של הסכסוך נפגע קרוב משפחה של העורר מירי שכוון לעברו. החשודים בירי נעצרו והעורר ומרעיו התכנסו וקשרו קשר לנקום בבני המשפחה היריבה. הם הצטיידו בסכינים כדי לדקור את אביו של אחד החשודים בירי, מתוך כוונה להטיל בו מום. הם ארבו לו בסמוך לבית המשפט שם עמד לבוא כדי לפגוע את בנו העצור, והמתינו לשעת כושר. בעוד הם ממתינים כאמור, הגיעה אליהם שיחת טלפון מבני משפחתם ובה הודיעו להם כי אדם אחר – גם הוא מבני המשפחה היריבה – נורה למוות, במסגרת תוכנית הנקמה. כיוון שכך, עזבו את המקום ושמו את פעמיהם למקום בו היה מצוי אחד מבני משפחתם שנפגע באירוע הקודם, וזאת על מנת להגן עליו מבני נקמת הדם החדשה שהיתה צפויה.

כתב האישום מייחס להם עבירה של חבלה בכוונה מחמירה בשל הניסיון לבצע את אותה עבירה, עבירה של החזקת סכין שלא למטרה כשרה ועבירה של קשר לבצע פשע. בית המשפט המחוזי נעתר לבקשת המדינה למעצר העורר ומרעיו עד תום המשפט, בשל החשש כי חלופת מעצר לא תאיין את מסוכנותם וכיוון שאין לתת אמון בהם כי יקיימו את תנאי החלופה, אם תיבחר.

כנגד החלטה זו מופנה הערר. העורר סבור כי לא בא במעשיו לכלל ניסיון ולא יצא מכלל קשירת קשר. הוא גם סבור כי הוא זכאי לחסות בצל הוראת הפטור עקב חרטה, הקבועה בסעיף 28 בחוק העונשין התשל"ז-1977, בשל שמרצונו חזר מהשלמת המעשה. הוא גם נדרש להערת בית משפט קמא, כי היה נוטה לקבל טענה זו אחרונה.

אומר מיד כי דעתי בעניין זה שונה. זאת, מן הטעם הכפול שהעורר ומרעיו לא ביקשו במקרה זה לחזור בהם מהשלמת המעשה, כי אם באו לכלל מסקנה כי המעשה הושלם במובן זה שנקמת הדם, שאינה מכוונת כנגד אדם מסוים, "באה על סיפוקה". מבחינתם הושלמה המשימה. נאשם אחר בתיק זה, העיד במשטרה מפורשות כי אלמלא קיבלו את ההודעה כי אדם אחר מבני המשפחה היריבה נרצח, הרי שהוא היה ממשיך בתוכנית ודוקר את הקורבן המיועד. וזהו הטעם הנוסף לכך כי לא נתקיים היסוד האחר הנדרש לפטור האמור, והוא שהעושה חדל מהשלמת המעשה מתוך חרטה. חרטה לא היתה כאן.

אלא ששאלה זו שבית המשפט קמא נדרש לה, והצדדים נדרשו לה היום, אינה זו הנותנת. ההכרעה בשאלת המעצר היא בין השאר פועל יוצא של עובדות המקרה, חומרתו והמסוכנות המתגלה בו, ולאו דווקא שאלת המסגרת הסטטוטורית שהוא עשוי ליפול בה או לצאת ממנה. זאת, כאשר אין מחלוקת שאכן, נתקיימו לכאורה עבירות חמורות ומסוכנות. בית המשפט המחוזי ציין בהחלטתו כי המשיבים במעשיהם הוכיחו כי הם אנשים חסרי מעצורים וכי אם מהבחינה המשפטית הם עדיין היו בשלב ההכנה של הנקמה, "...הרי בפועל מדובר בפעולות הכנה שנועדו לבצע תוכנית שמטרתה היתה לפגוע בגופו של אדם שכל חטאו היה שהוא אביו של אדם אחר שנחשד בירי לעבר קרוב משפחתם...".

חלופת מעצר – כך שוכנע בית המשפט – לא תאיין את מסוכנותם של העורר ושותפיו. במסקנה זו אין כל עילה להתערב.

אשר על כן, הערר נדחה.

ניתנה היום, י"ז בחשון התשס"ח (29.10.07).

המשנה-לנשיאה


מעורבים
תובע: מזעל סאמי
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: