ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אליאס סרחאנה נגד מדינת ישראל :

בש"פ 9893/07

העורר:
אליאס סרחאנה

נ ג ד

המשיבה:
מדינת ישראל

ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 8.11.07 בת.פ. 3151/07 שניתנה על-ידי כבוד השופט מ' דרורי

תאריך הישיבה:
כ"ג בכסלו התשס"ח (3.12.2007)

בשם העורר:
עו"ד אוסאמה חלבי

בשם המשיבה:
עו"ד מאיה חדד

החלטה

בפניי ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופט מ' דרורי), בב"ש 10169/07 מיום 8.11.2007, לפיה נעצר העורר עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגדו.

כנגד העורר הוגש לבית המשפט המחוזי, כתב אישום (ת"פ 3151/07) המייחס לו עבירת סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה לפי סעיף 332(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק); עבירת חבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329(2) לחוק; נהיגת רכב לפי סעיף 413ב לחוק; גניבת רכב לפי סעיף 413ב לחוק; פריצה לרכב לפי סעיף 413ו לחוק; עבירת הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו לפי סעיף 275 לחוק; וכן עבירת אי ציות לשוטר לפי תקנה 23(א)(1) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961.

על פי כתב האישום, ביום 24.10.2007 פרץ העורר לרכב (להלן: הרכב) אשר חנה בפתח-תקווה, התניע אותו ונהג בו לירושלים. בהגיעו למחסום בדרום ירושלים לכיוון בית-לחם, נתבקש לעצור על ידי שוטר. העורר עקף את טור המכוניות שלפניו, דהר קדימה ונסע הלאה תוך שהשוטר נאלץ לזנק ממקומו בכדי שלא להיפגע. במרדף שנתפתח, ניסתה ניידת בילוש לעצור את העורר, אולם הלה לא שעה להוראות הבלשים ואף נגח את הניידת פעמיים. רק בעקבות הנגיחה השנייה כאשר איבד שליטה על רכבו ופגע במעקה הבטיחות, נעצר העורר.

בד בבד עם הגשת כתב האישום, הוגשה לבית המשפט המחוזי בירושלים בקשה למעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגדו.

ביום 8.11.2007 נעתר בית המשפט המחוזי לבקשת המדינה והורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגדו. בית המשפט ציין בפתח החלטתו כי אין מחלוקת בין הצדדים על קיומן של ראיות לכאורה. לגבי שאלת חלופת המעצר קבע בית המשפט כי לאור עברו הפלילי של העורר הכולל 37 עבירות משנת 1969 ועד היום, וכן לאור העובדה כי לאורך כל תקופת שהייתו במאסר עד כה לא השתתף בקבוצות גמילה, הרי שבשלב זה, טרם הרשעתו, אין מקום לבחון חלופת מעצר בעניינו במוסד לגמילה.

מכאן הערר שבפניי.

בא-כוח העורר טוען כי שגה בית המשפט המחוזי שעה שלא הפנה את העורר לקבלת תסקיר מעצר בכדי לבחון את רצינות כוונתו לפתוח בהליך גמילה מסמים. לדבריו, בית המשפט העניק משקל רב מדי לחומרת העבירות ולעברו הפלילי של העורר מבלי להעניק משקל לרצונו הכן של העורר להיגמל מסמים.

באת-כוח המשיבה טוענת כי מקרה זה אינו מצדיק פנייה לשירות מבחן לבחינת חלופת מעצר. מסוכנותו של העורר עולה הן מהרשעותיו בעבר והן מאופי העבירות שבתיק זה. רצונם הטוב של בני משפחתו ושל העורר עצמו אינו מאיין את מסוכנותו.

לאחר שעיינתי בהודעת הערר ולאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הערר להדחות.

העורר מואשם בעבירת סיכון חיי אדם וכן בעבירת רכוש אשר לטענת בא-כוחו נובעת מהתמכרות לסמים. בחינת מרשמו הפלילי של העורר מגלה כי בעשור האחרון הורשע פעמיים בעבירה דומה לזו שבפני קרי: פריצה לרכב, גניבתו והפרעה לשוטר במילוי תפקידו (ת"פ 1959/98 וכן ת"פ 1594/03 שם הופעל מאסר על תנאי שהיה תלוי ועומד כנגדו). עוד הורשע העורר בארבע השנים האחרונות הן בעבירת החזקת סמים מסוכנים לצריכה עצמית לפי סעיף 7(א) לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) (להלן: פקודת הסמים) וכעבור שנה וחצי הן בעבירת ניסיון ליצוא, יבוא, מסחר והספקת סמים מסוכנים לפי סעיף 13 לפקודת הסמים.

אכן, יתכן כי סיבת הסיבות לביצוע העבירות שבבסיס הרשעות אלו וכן בבסיס האישומים שבכתב האישום הנוכחי, הינה התמכרותו של העורר לסמים. משכך, רצונו לפנות להליך גמילה, הינו מבורך ועשוי להביא, בסופה של דרך ארוכה וקשה, לפתיחתו של דף חדש בחייו. יחד עם זאת, ההלכה אשר נפסקה בבית משפט זה הינה, כי העיתוי לשקול את האפשרות לשחרר נאשם ממעצר לצורך הליך של גמילה מסמים הינו לאחר סיום המשפט במסגרת הטיעונים לעונש, ולא בשלב הדיון בענין מעצרו עד תום ההליכים המשפטיים (ראו למשל בש"פ 8368/05 יבדייב נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). לכלל זה יש חריגים כגון במקרה בו החל העורר בהליך גמילה בטרם מעצרו כמו גם בנסיבות מיוחדות (בש"פ 10562/05 ש' ג' נ' מדינת ישראל (לא פורסם) (4.12.2005)).

במקרה שבפניי, מסכים אני עם החלטתו של בית המשפט המחוזי כי אין נסיבה מיוחדת המצדיקה פנייה אל החריג לכלל. טבעו של נאשם אשר ניצב בפני מעצר, להסכים לכל חלופה אשר תביא לשחרורו ממעצר. איני בטוח כי בשלב ביניים זה של הארכת המעצר, תהיה זו המוטיבציה המתאימה בכדי להניע תהליך איטי של גמילה מסמים.

סוף דבר, לא מצאתי מקום להתערב בהחלטתו של בית המשפט המחוזי.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, כ"ו בכסלו התשס"ח (6.12.2007).

ש ו פ ט


מעורבים
תובע: אליאס סרחאנה
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: