ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אלכסנדר רוזנברג יופה נגד מדינת ישראל :

בש"פ 6646/12

העורר:
אלכסנדר רוזנברג יופה

נ ג ד

המשיבה:
מדינת ישראל

ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע בתיק מ"ת 7081-08-12 מיום 30.8.2012, שניתנה על ידי כבוד השופטת י' רז-לוי

בשם העורר:
עו"ד ליאור כהנא

בשם המשיבה:
עו"ד רחל זוארץ-לוי

בית המשפט המחוזי (כבוד השופט א' ואגו) החליט, ביום 7.8.2012, כי יש לבקש את שירות המבחן ליתן תסקיר ביחס אליו וביחס לאחרים ובאשר לעורר ליתן לקצין מבחן ליצור קשר עם חלופה שהוצעה. כן קבע בית המשפט כי קיימות ראיות לכאורה לעיקרי האירועים מסמרי השיער המתוארים בכתב האישום.

החלטה

לפניי ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע בתיק מ"ת 7081-08-12 מיום 30.8.2012 (כבוד השופטת י' רז-לוי), לפיה נעצר העורר עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו.

כנגד העורר ואחרים הוגש לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום, המייחס להם עבירה של חבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין) ועבירה של קשירת קשר לפשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין.

לפי הנטען בכתב האישום, היתה קיימת היכרות קודמת בין המתלונן, שהיה קטין כבן 18 בעת האירוע, לבין העורר והנאשמים האחרים. שניים מהנאשמים קשרו קשר לפגוע במתלונן, בין היתר, על רקע כעסו של אחד מהם עליו, מאחר שחשב שהמתלונן קילל אותו בעבר, וכן על כי המתלונן החל בהליכי התנדבות למשטרה. ביום 27.7.2012 בשעה 21:30 עת הלך המתלונן עם חבריו, והעורר ביניהם, לבקר ידידה במושב באר טוביה, הגיעו שניים מהנאשמים האחרים בריצה, קפצו עליו, הפילו אותו והחלו להכותו עד לשעה 4:00 לפנות בוקר בקירוב, למעט הפוגות מסוימות. העורר שהיה עם המתלונן אותה עת כאמור, הצטרף לשני הנאשמים האחרים, ובשלב כלשהו, היכה אף הוא את המתלונן בכך שבעט באשכיו, והכה באמצעות אגרופיו בפניו.

בד בבד עם הגשת כתב האישום, הגישה המשיבה בקשה למעצרו של העורר והנאשמים האחרים עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדם.

בית המשפט המחוזי (כבוד השופט א' ואגו) החליט, ביום 7.8.2012, כי יש לבקש את שירות המבחן ליתן תסקיר ביחס אליו וביחס לאחרים ובאשר לעורר ליתן לקצין מבחן ליצור קשר עם חלופה שהוצעה. כן קבע בית המשפט כי קיימות ראיות לכאורה לעיקרי האירועים מסמרי השיער המתוארים בכתב האישום.

בדיון המשך, ביום 22.8.2012, קבע בית המשפט המחוזי (כבוד השופט א' אינפלד) כי יש להורות על דחיית הדיון על מנת לאפשר לשירות המבחן לשוחח עם המתלונן וכן הורה לקשר בין המתלונן לשירות המבחן על מנת ששירות המבחן יוכל לקבל את עמדתו.

שירות המבחן חזר על התרשמותו כי קיימת רמת סיכון להתנהגות פורצת גבולות ותיאר את החלופה בבית חברי הוריו של העורר בקרית גת כ"אנשים רציניים וסמכותיים המעורבים בחייו של אלכסנדר ובעלי יכולת להוות דמויות סמכותיות עבורו". עם זאת, שירות המבחן שלל את החלופה מאחר והיא איננה מרוחקת בצורה משמעותית מהמתלונן ואיננה נותנת מענה הולם לקמת הסיכון המתוארת.

או-אז, ביום 30.8.2012 החליט בית המשפט המחוזי (כבוד השופטת י' רז-לוי), כי בהעדר חלופה הולמת ראויה, יש להורות על מעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו. בהחלטתו התייחס בית המשפט לתסקיר שירות המבחן בו הוסק, כי קיימת רמת סיכון חזרה להתנהגות פורצת גבולות. בית המשפט קבע בהחלטתו, כי קיימות ראיות לכאורה, וכי טענותיו של העורר בענין זה אין בהן כדי להחליש את עוצמתן בשלב זה, וכי קיימת מסוכנות של העורר כלפי המתלונן וכלפי כלל הציבור בשל נכונותו להשתתף בתקיפה ממשוכת של המתלונן שהביאה בסופו של דבר לאבדן הכרתו.

מכאן הערר שלפניי, בגדרו שב העורר על טענותיו כפי שהעלה בפני בית המשפט המחוזי.

בא-כוח העורר טוען, כי חלקו של העורר אינו גדול ולסעיף העובדתי היחיד – סעיף 10 לכתב האישום – המיוחס לעורר בכתב האישום בו נטען כי הוא הכה את המתלונן בכך שבעט באשכיו והכה באמצעות אגרופיו בפניו, אין לו די ראיות שכן נראה שמדובר בטעות בזיהוי וכל שעשה העורר הוא שנתן למתלונן "כאפה". לטעמו, שגה בית המשפט המחוזי בקובעו, כי אין בחלופה המוצעת כדי להבטיח את מטרת המעצר. בא-כוח העורר מציין, כי העורר נעדר עבר פלילי, שירת שירות צבאי מלא ושנה בשירות קבע ומעולם לא הפר הוראה חוקית של בית המשפט ולכן אין כל חשש צפוי כי יפר את הוראת בית המשפט ויצא ממקום מעצר הבית שיקבע לו בעיר קריית גת. עוד מדגיש הוא, כי הדברים נכונים ביתר שאת מאחר והעורר לא יזם את אירוע התקיפה ואין חשש כי הוא יפר את תנאי השחרור כדי ליזום אירוע אלימות כנגד המתלונן.

מנגד, תומכת באת-כוח המשיבה בהחלטת בית המשפט המחוזי ומבקשת לדחות את הערר. לטענתה, מדובר באירוע קשה ואכזרי ביותר, כאשר חבורה של חמישה, שניים מתוכם אף קטינים, תוקפים במשך שעות ארוכות את המתלונן, בחור בן 18. לטענתה, לא ניתן לצמצם את חלקו של העורר ויש לטעמה לאמץ את החלטת בית המשפט המחוזי, שכן יש להביט ולהסתכל על המכלול שהוא ביצוע בצוותא קשה, אכזרי וארוך של חמישה אל מול אחד, שמכים את המתלונן במשך זמן רב ולא מרפים. גם העורר בעצמו העיד במשטרה, כי: "היו פיצוצים שם". בית המשפט המחוזי מוסיף וקובע - והדברים עולים מהראיות - שדווקא העורר נכח לאורך כל חלקי האירוע. מדובר על חמישה, שכל אחד תרם את חלקו במכות שספג המתלונן באופן כזה או אחר. גם אם לא מייחסים לעורר את היוזמה לאירוע, הוא היה באירוע לאורך כולו ובשום שלב לא עזב את המקום ולא הזעיק עזרה. הוא שיתף פעולה ולקח חלק ולכן לא ניתן לומר שחלקו מצומצם. לטענתה, יש חשש אמיתי למצבו של המתלונן ולכן שירות המבחן לא בא בהמלצה לשחרור. גם המתלונן וגם העורר שניהם תושבי קריית מלאכי והחלופה שהוצעה נמצאת בקרית גת. מטעם זה שירות המבחן לא בא בהמלצה. בית המשפט ציין בפני העורר כי במידה ותהיה חלופה אחרת, מרוחקת יותר, פתוחה בפניו הדרך לפנות לבית המשפט שוב.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, עיינתי בערר ובהחלטת בית המשפט המחוזי, הגעתי לכלל מסקנה, כי כפי שקבע בית המשפט המחוזי, חומר הראיות מבסס תשתית ראייתית לכאורית נגד העורר, הקושרת אותו למעשים המיוחסים לו בכתב האישום ודי בכך כאשר במעצר עד תום ההליכים עסקינן.

כמו כן, לעת הזו, לא ניתן לומר מה בדיוק חלקו של העורר באירוע, אולם אין ספק, כי העורר נכח לאורך כל האירוע האלים ולא רק שלא הזעיק עזרה וסייע, אלא אף הוסיף והכה את המתלונן לטענתו רק "כאפה" וכפי שנטען בכתב האישום בעט באשכיו והכה באמצעות אגרופיו בפניו של המתלונן.

אשר לחלופת המעצר – בענייננו, תסקיר שירות המבחן שהוגש אודות העורר הינו שלילי והתרשמותו היתה כי קיימת רמת סיכון להתנהגות פורצת גבולות. מצידו שירות המבחן שלל את החלופה מאחר והיא איננה מרוחקת בצורה משמעותית מהמתלונן ואיננה נותנת מענה הולם לרמת הסיכון המתוארת. בתסקיר שירות המבחן מיום 29.8.2012 ניתנה התייחסות נרחבת למצבו הקשה של המתלונן, שם מתואר כי מישהו פנה למתלונן בפייסבוק וקיים חשש אמיתי למצבו. בנוסף, גם המתלונן וגם העורר, שניהם, תושבי קריית מלאכי והחלופה שהוצעה על ידי העורר היתה בקרית גת, שהיא קרובה לקרית מלאכי. מטעמים אלה כולם, שירות המבחן החליט שלא ליתן את המלצתו לשחרור העורר ממעצר.

מהחלטות בית המשפט המחוזי עולה, כי תקיפת המתלונן אורגנה בצורת "כיפה אדומה", משמע, שהקשר לבצע את המעשים נרקם עוד קודם לכן ככל הנראה בין הנאשמים האחרים וייתכן עם נערות נוספות. אף אם העורר לא יזם את האירוע הקשה, יש להביט על המכלול. העורר היה שותף לאירוע, ולא רק שלא התעשת על עצמו, לא הזעיק עזרה ולא טיפול רפואי למתלונן, אלא שהוא בעצמו הוסיף על מכות חבריו, הכה אף הוא את המתלונן ובכך "תרם" את חלקו באלימות הקשה כלפי המתלונן. הוא לא עצר את חבריו במשך מספר שעות ונכח בכל חלקי האירוע, כל זאת עד שהמתלונן איבד את הכרתו והובהל לבית החולים.

אין ספק, כי התנהגות זו מלמדת על מסוכנותו, על חלקו הוא, ועל המסוכנות הנשקפת ממנו לציבור בכלל ולמתלונן בפרט.

בתסקיר שירות המבחן העדכני ניתנה כאמור התייחסות נרחבת למצבו הקשה של המתלונן לאחר האירוע ולחשש הממשי שלו לשוב ולהיפגע. עוד צוין, כי הוא חושש דווקא מהעורר ועוד אחר.

תסקיר שירות המבחן אודות העורר התרשם ממנו, כי קיימת רמת סיכון להתנהגות פורצת גבולות למרות העדר עברו הפלילי. עוד עולה מהתסקיר אודות העורר, מצבו הנפשי הקשה של המתלונן לאחר האירוע. בנסיבות אלה, ולאור החלופה שהוצעה שהינה בעיר קרית גת, וכשלא ניתן לומר שהיא מרוחקת מקרית מלאכי אלא דווקא קרובה אליה, במרחק קטן זה, אין די בכדי לענות על הצורך בהפחתת הסיכון הנדרש בנסיבות המקרה דנן. לפיכך, קביעת בית המשפט המחוזי מקובלת עלי ואני מאמץ אותה ולא אוכל להיענות לבקשת העורר להשתחרר לחלופת המעצר שהוצעה נוכח מסוכנותו לציבור בכלל ומסוכנותו למתלונן בפרט.

בנסיבות העניין, אין מנוס ממעצרו של העורר עד לתום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו.

עם זאת, וכפי שקבע בית המשפט המחוזי, היה ויהיה בידי העורר להציע לבית המשפט חלופה אחרת מרוחקת יותר. פתוחה בפניו הדרך לחזור ולפנות לבית המשפט.

על יסוד האמור לעיל, הערר נדחה.

ניתנה היום, כ"ו באלול התשע"ב (13.9.2012).

ש ו פ ט


מעורבים
תובע: אלכסנדר רוזנברג יופה
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: