ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל נגד נדב גבאי :

בש"פ 10537/07

העוררת:
מדינת ישראל

נ ג ד

המשיב:
נדב גבאי

ערר לפי סעיף 53 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996. על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 10.12.07 בתיק ב"ש 22415/07 (השופט אברהם יעקב)

בבית המשפט העליון

החלטה

א. בתיק זה נוצר סבך פרוצדורלי מסוים, כפי שיתואר להלן: ערר המדינה הוגש על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע בב"ש 22415/07 (השופט יעקב) מאתמול (10.12.07), בגדרה הוחלט על המשך מעצרו של המשיב עד להחלטה אחרת בבקשה לעצור את המשיב עד תום ההליכים. ואולם, קדמה לכך בתכוף החלטה של בית המשפט המחוזי באותו מותב, שבה נדחה ערר המדינה על החלטת בית משפט השלום לשחרר את המשיב למעצר בית מלא בתנאי ערובה, בגדרי מעצר לצרכי חקירה.

ב. המשיב מצוי במעצר מיום 7.12.07. על פי הנטען בכתב-האישום, שצורף לבקשה ושהוגש עובר לדיון אתמול בבית המשפט המחוזי, נסע המשיב ביום זה בשעות הצהריים בטרקטורון בצורה מהירה ופרועה, ללא קסדה, ולאחר שטרקטורון משטרתי החל לדלוק אחריו, הוא החל כנטען בנסיעת הימלטות מהירה ופראית ברחובות העיר דימונה, תוך התעלמות מדרישות השוטרים וסיכון הולכי-רכב ונהגים המצויים בסביבתו, וכן נאבק בשוטרים שבאו לעצרו. אחד השוטרים נפגע כנטען בקרסולו כשדומם את מנוע הטרקטורון של המשיב. העבירות שבכתב האישום עניינן הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, חבלה בכוונה מחמירה ותנועת טרקטורון ובטיחותו.

ג. המדינה עתרה לעצור את המשיב על פי הוראת סעיף 17(ד) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 בבית משפט השלום בבאר שבע. בהחלטת בית המשפט (השופט פרסקי) מיום 8.12.07 (מ' 4272/07) נקבע, כי יש מקום לבחון חלופת מעצר וצוין, כי המדובר באדם צעיר ללא עבר פלילי, המשרת ביחידה קרבית, וכי יהיה בלתי סביר לטעון גם במקרה של מעצר עד תום ההליכים כי לא יוכל להתבצע באמצעות חלופת-מעצר. באת כוח המשיב הציגה בפני בית המשפט חלופת מעצר בבית דודנו של המשיב בפיקוח הדודן (קצין משטרה, שהוברר בהמשך שאינו יכול להיות ערב על פי הנחיות המשטרה) ואמו של המשיב, ובית המשפט הורה לשחררו למעצר בית. ביצוע ההחלטה עוכב לצורך ערר.

ד. (1) המדינה עררה על ההחלטה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע. עובר לדיון בערר, ביום 10.12.07, הגישה המדינה כתב אישום, ועימה בקשה למעצר עד תום ההליכים. בית המשפט דחה את הערר על ההחלטה לשחרור למעצר בית, בהחלטתו בב"ש 22408/07. בית המשפט ציין בהחלטתו, כי אין למשיב עבר פלילי והנסיבות העולות מכתב האישום שהוגש אינן חמורות יתר על המידה. בד בבד, נעתר בית המשפט לבקשה לעכב את ביצוע החלטתו עד יום 11.12.07 בשעה 13:00.

(2) מייד לאחר מכן נדרש בית המשפט לבקשה למעצר עד תום ההליכים (בש"א 22415/07), אך נדחה הדיון בה, לבקשת באת כוח המשיב ובהסכמת המבקשת, ליום 13.12.07. בהחלטתו הורה בית המשפט על מעצר המשיב עד להחלטה אחרת, אולם הוסיף, כי אם לא יוגש ערר על החלטתו בב"ש 22408/07, או אם יוגש ויידחה, תפנה אליו באת כוח המשיב מיידית להורות על שחרור המשיב עוד טרם הדיון.

ה. בהודעת הערר מטעם המדינה מצוין, כי היא מכוונת כנגד החלטת בית המשפט בב"ש 22415/07, אך מתייחסת גם לנימוקי דחיית הערר בב"ש 22408/07. נטען, כי נוכח מסוכנותו של המשיב, טעה בית המשפט קמא כשהורה על שחרורו לחלופת-מעצר, וכי התנהגותו המתוארת בכתב האישום מלמדת על מסוכנותו הרבה. הוטעם, כי העובדה שלא נפגעו הולכי-רגל או כלי רכב אינה מלמדת על פוטנציאל הסיכון שהיה גלום בהתנהגות זו, וכן כי המסוכנות נלמדת מהימלטותו של המשיב משוטרים, ומהתנגדותו בכוח למעצרו. כן צוין, כי חלופת המעצר אינה קיימת, משאין דודנו של המשיב יכול לשמש כערב.
ו. (1) הדיון בבית משפט זה התקיים היום (11.12.07) בשעה 13:45, לאחר שבאת כוח המשיב נתנה הסכמתה להמשך המעצר עד להחלטה.

(2) בא-כוח המדינה טען כי הערר מצוי במסגרת הליך המעצר עד תום ההליכים, ולשיטתו על פי כתב האישום המדובר בסיפור שהוא תסריט בלהות, שנמשך דקות ארוכות, ושעל פי הפסיקה הכלל בשכמותו – בעבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה – הוא מעצר עד תום ההליכים. עוד נטען, כי החלופה הקודמת אינה קיימת, ועל בית המשפט המחוזי לבדוק ערבה חדשה שהוצעה.

(3) באת כוח המשיב טענה, כי הדיון בבית המשפט המחוזי אתמול נקבע בגדרי ערר, וכך הודיעה הפרקליטות, ורק עובר לדיון הוגש כתב האישום. באשר לערבה הנוספת, מסרה כי הופנתה על-ידי בית המשפט המחוזי לבית משפט השלום. מהותית נטען, כי כתב האישום מעצים סיטואציה שראשיתה נגעה להתנהגות המשטרה כלפי המשיב ואחרים. המשיב הוא אדם נורמטיבי, חייל קרבי, בעל טרקטורון קטן ברישיון, שניגשו אליו שוטרים בלבוש אזרחי, והוא חשש שבאים לשדוד את הטרקטורון (אותו העמיד למכירה), ולכן החל לברוח אף בלא קסדתו. בהמשך הבין – כנטען – כי מדובר במשטרה, אך נבהל מסלעים שנזרקו, נכנס לפאניקה וחשש לחייו. אחיו הקטין שצפה בנעשה וכן אדם נוסף שצילם הוכו על-ידי המשטרה, ועל אלה הוגשה תלונה במח"ש. הסניגוריה מבקשת להעמיד את החלופה – הערבה החדשה – לבדיקת בית המשפט המחוזי.

ז. אין מנוס מראיית ההליך לעת הזאת כערר בגדרי הליכי המעצר עד תום ההליכים. דומני בסופו של יום, כי ערר המדינה מכוון בעיקר לנימוקי החלטתו של בית המשפט קמא, שכן הוא הורה על מעצר עד להחלטה אחרת, אך גם הורה על פניה בבקשה לשחרור עוד קודם הדיון שנקבע ל-13.12.07. הדעת נותנת גם כי התביעה מביטה על התמונה כולה – החלטות שני בתי המשפט בקשר למעצר עד תום ההליכים, שלא היו לרוחה, וחוששת היא פן ישוחרר המשיב בטרם הדיון בבקשה למעצר עד תום ההליכים, מכוח רוחם של ההליכים הקודמים.

ח. סבורני כי לא יהא חולק שלגופם של דברים עבר זמנו של הליך המעצר לצרכי חקירה משהוגש כתב האישום (ראו סעיף 21(א) לחוק המעצרים). מערכת השיקולים בשני סוגי המעצרים אינה זהה, אם כי יש קרבה רבה. ואולם, המעצר עד תום ההליכים טרם נדון לגופו והליכים "לגופו" היו רק בבקשת מעצר הימים, ועל כן חל בסופו של דבר עירוב מסוים בין ההליכים. לא אמנע לומר, מחד גיסא, כי איני יכול אף אני, כבית המשפט המחוזי, שלא לראות מקרה זה – על פי כתב האישום ובכפוף לבדיקת הראיות – שיש בו סיכון חיי אדם, אך איני יכול גם שלא לראותו (בשונה מבית המשפט קמא) כמצביע על נסיבות חמורות. גם לשיטתו הבין המשיב במהלך האירוע, כי המדובר במשטרה – והמשיך בנהיגה הפרועה, ואחר כך התנגד למעצר, על פי הנטען. עם זאת לא אוכל גם לומר, כי לא היה ממש, נוכח הנורמטיביות הנטענת שלא הוכחשה והגיל הצעיר, בגישת שני בתי המשפט בהליכי המעצר לצרכי חקירה, לפי סעיף 13(ב) לחוק המעצרים, ושכמותו גם בסעיף 21(ב)(1) לחוק לענין מעצר עד תום ההליכים, קרי לתור אחר חלופת מעצר. עיינתי בפסיקה שהציגו הצדדים. אכן, במקרים שהציגה המדינה ננקט בבית משפט זה קו מחמיר של מעצר עד תום ההליכים לענין מי שהואשמו בעבירות סיכון חיי אדם, בכפוף לבדיקה אינדיבידואלית. קו זה כשלעצמו מקובל עלי; אציין עם זאת שבשניים מן המקרים שהוצגו בידי המדינה היה מדובר במי שנהג ללא רישיון וביטוח ובאחד מהם אף בזמן פסילה, ובמקרה אחר התעלם המשיב שם, לאחר מעשה, מניסיונות רבים של המשטרה לעצרו. במקרה שהציגה הסניגורית המלומדת שוחרר אדם בבית המשפט המחוזי בנסיבות לא רחוקות משלנו עד לקבלת תסקיר. ואולם, איני מביע דעה לעת הזאת לענין המעצר עד תום ההליכים, מן הטעם שהנאשם מצוי בפני בית המשפט המחוזי, בפניו יוצגו הראיות ויישמעו הטיעונים. גם אין מחלוקת כי כרגע אין הסדר חלופה, משטרם נבדקה הערבה המוצעת הנוספת. כך אף באשר לתלונות למח"ש, שחזקה כי ייבדקו.

ט. סוף דבר, בשקלול כל אלה, אבקש בנסיבות, לאחר שהמשיב שוחרר בגדרי המעצר לצרכי חקירה ועצור עתה מכוח החלטת ביניים, וכדי לאפשר לו "יומו המהיר" מזה ולתביעה להעלות טיעוניה מזה, כי הדיון בבקשת המעצר עד תום ההליכים יוקדם למחר (12.12.07), ובית המשפט יידרש לטיעונים ויחליט ככל שימצא לנכון. הערבה המוצעת תתייצב אף היא (שוב, מבלי שאביע דעה לגוף ההחלטה). המשיב יובא לבית המשפט המחוזי לשעת הדיון מחר, כפי שתיקבע.

ניתנה היום, ב' טבת התשס"ח (11.12.07).

ש ו פ ט


מעורבים
תובע: מדינת ישראל
נתבע: נדב גבאי
שופט :
עורכי דין: