ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יצחק אטיאס נגד עופר סופר :

רע"א 10490/07

המבקש:
יצחק אטיאס

נ ג ד

המשיבים:
1. עופר סופר

2. בנימין צלניק

בשם המבקש: עו"ד טל ליזרוביץ

בבית המשפט העליון

החלטה

א. בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (סגן הנשיא טימור) מיום 29.10.07 בבש"א 6684/07 (בתיק עיקרי ע"א (ב"ש) 1152/07), בה נדחתה עתירת המבקש לעכב את ביצועו של פסק דינו של בית משפט השלום באילת (סגנית הנשיא בלטמן קדראי) מיום 29.5.07 בת"א 1243/06.

ב. (1) מקורו של הסכסוך בין המבקש למשיבים בתקרית שאירעה ביניהם ביום 13.2.04. המשיבים הועסקו אז על-ידי חברה המוגדרת כמעניקה שירותים משפטיים. במסגרת עבודתם עסקו בפעילות לתפיסת רכב שהוטל עליו צו עיקול. הרכב שייך לאחיו של המבקש, שהיה חייב בתיק הוצאה לפועל, והמבקש עשה בו שימוש, בשעה שהמשיבים היו בפעילות לתפיסתו. בין המבקש למשיבים נתגלע עימות, שבסופו עיכבה המשטרה את הצדדים לחקירה. המבקש התלונן על המשיבים, ובחקירתם העלו טענות כנגדו. כתבי-אישום הוגשו, הן נגד המשיבים והן נגד המבקש, אך המשטרה חזרה בה מכתבי-האישום.

(2) המבקש תבע את המשיבים בבית משפט השלום באילת בגין הנזק שנגרם לו מרצף האירועים המתואר, בעילה של פרסום לשון הרע, עקב האשמותיהם של המשיבים כנגדו בחקירת המשטרה, ובעילה של השבה לגבי סכום כסף שהיה מצוי במכונית, לטענתו, השייך לאביו. המשיבים ביקשו (בש"א 1380/06) למחוק את התביעה על הסף, בהעדר עילה לגבי פרסום לשון הרע, ובהעדר יריבות לגבי עילת ההשבה. בית משפט השלום נעתר לבקשה, ובעקבות כך הורה על מחיקת התביעה. בפסק דינו, מיום 29.5.07, חייב את המבקש בהוצאות התביעה ובשכר טרחת בא כוח המשיבים בסך 10,000 ש"ח.

ג. (1) המבקש עתר לעיכוב ביצועו של פסק הדין (קרי, בפועל ביחס לרכיב ההוצאות שבו). תחילה צורפה הבקשה לעיכוב הביצוע לעתירה לביטול פסק-הדין שהגיש המבקש לבית משפט השלום. בית המשפט דחה את הבקשה, בהחלטתו (מפי סגנית הנשיא בלטמן-קדראי) מיום 2.7.07 בבש"א 1314/07, שלא כללה התייחסות מפורשת לעניין הבקשה לעיכוב ביצוע.

(2) המבקש עירער על פסק הדין לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, ועתר גם לעיכוב ביצועו. בקשת עיכוב הביצוע נדחתה בהחלטת סגן הנשיא טימור מיום 10.10.07 (בש"א 6684/07), ובנימוק הבקשה צוין, כי הטעם לדחיה הוא הימנעותו של המבקש מהגשת בקשת עיכוב ביצוע לערכאה הדיונית. ביום 15.10.07 נתן בית המשפט החלטה נוספת (מפי סגן הנשיא טימור) המבטלת את החלטתו הקודמת, בציינו: "מתברר שביה"מ לכאורה הוטעה לענין זה על ידי המשיבים. לבקשה צורפה בקשה המופנית לערכאה הדיונית אף שלא צורפה החלטתה". אלא שבינתיים הזדרז בא כוח המבקש להגיש בשנית בקשה לעיכוב ביצוע בבית משפט השלום. החלטה לעניין זו ניתנה (מפי השופט עדן) ביום 21.10.07 (בש"א 1520/07), ובגדרה נדחתה הבקשה. בית המשפט ציין בהחלטתו, כי המדובר בחיוב כספי, וכי המבקש לא הוכיח אי-יכולת של השבת המצב לקדמותו.

(3) לאחר דברים אלה עידכן המבקש את בית המשפט המחוזי לגבי בקשתו, וביום 29.10.07 ניתנה החלטה נוספת בבית המשפט המחוזי (מפי סגן הנשיא טימור) ובה נדחתה הבקשה לעכב את ביצוע פסק הדין. בית המשפט חייב את המבקש בהוצאות בסך 3,000 ש"ח.

(4) מכאן הבקשה הנוכחית. להשלמת התמונה יצוין, כי ביני לביני נפתח כנגד המבקש תיק הוצאה לפועל ברמלה על סמך 11,007 ש"ח (תיק מספר 34-0499707-5).

ד. בבקשה הנוכחית פורשׂ המבקש בבהירות, ובפירוט רב, את השתלשלות האירועים סביב התקרית, ההליך הפלילי שנסגר וההליכים שתוארו מעלה. לטענת המבקש, טעה בית המשפט המחוזי בהתעלמו מסיכויי הערעור, כנטען - "אעפ"י שעסקינן בסוגיה משפטית גרידא". כן מטעים המבקש, כי בא כוח המשיבים רשם משכון לזכותו על הזכויות המגיעות למשיבים בהליך (תיעוד רישום המשכון צורף לתגובת המשיבים לבקשה לעיכוב ביצועו של פסק הדין שהוגשה בבית משפט השלום) – נטען, כי עובדה זו מוכיחה את אי-יכולתו של המבקש להבטיח את זכויותיו ככל שיתקבל הערעור. לטענת המבקש, היה על בית המשפט להתחשב בהחלטתו גם באופן התנהלותם של המשיבים בהליכים. עוד הוטעם, כי המבקש הציע שסך פסק-הדין יופקד (על-ידי אביו) עד להכרעה בערעור. המבקש משיג גם על חיובו בהוצאות בבית המשפט המחוזי. בשולי הדברים אציין, כי הבקשה הוגשה ביום 9.12.07, אולם המבקש טוען בבקשתו כי ההחלטה הובאה לראשונה לידיעתו ביום 6.11.07, ועל כן היא מוגשת במסגרת המועדים הקבועה בדין.

ה. לאחר העיון בבקשה ובנספחיה, אין בידי להיעתר לה. הבקשה נדונה – וכפי שפורט לעיל חזרה ונדונה – בשתי ערכאות קודמות ואין היא מעוררת כל שאלה משפטית או ציבורית עקרונית המצדיקה עיון בגלגול שלישי (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123, 128 (1982) – מ"מ הנשיא, כתארו אז, שמגר). אמות-מידה אלו חלות גם כשההחלטה עליה מתבקשת הרשות לערער עוסקת בעיכוב ביצוע פסק דין (רע"א 1343/97 סופר זול קינן את בייזמן בע"מ נ' ירמיהו עייני, חברה לבנין בע"מ (לא פורסמה, ניתנה ביום 13.3.97) – הנשיא ברק; רע"א 5931/98 אסלאן נ' אשואח (לא פורסמה, ניתנה ביום 25.10.98) – השופט, כתארו אז, אור; רע"א 5206/04 היב נ' מינהל מקרקעי ישראל (לא פורסמה, ניתנה ביום 4.7.04) – השופטת פרוקצ'יה; רע"א 1343/06 עיריית טייבה נ' שאכר (לא פורסמה, ניתנה ביום 23.3.06) – השופטת ארבל; רע"א 4458/06 משה הר בע"מ נ' סול (לא פורסמה, ניתנה ביום 22.6.06) בפיסקה ג.(2) והאסמכתאות שם).

ו. אף לגופם של דברים סבורני כי אין מקום להתערבות בגלגול שלישי. תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת את הכלל שערעור אינו מעכב את ביצועו של פסק-הדין, ולכלל זה משנה תוקף כשהמדובר בערעור על פסק דין כספי. המבקש, אף שניכר כי הוא שרוי באי נחת רבה, לא עמד בהוכחת התנאים לחרוג מן הכלל, כפי שנקבע גם בערכאות הקודמות. המשכון שנרשם לטובת בא כוחם של המשיבים קשור למערכת היחסים שבין המשיבים לבא כוחם, ואינו מעיד – מכל מקום לא באורח היכול להשפיע על החלטה לערעור נוסף - על יכולתם הכלכלית של המשיבים, בפרט כאשר למעשה העיכוב המתבקש נוגע לתשלום ההוצאות ושכר הטרחה. אופן התנהלותם הדיוני של המשיבים אינו מצדיק לבדו היעתרות לבקשה, ומקומו בדיון בערעור גופו – זאת מבלי שאקבע עמדה בעניין זה. בסופו של יום לא הוכיח המבקש כי לא יוכל להיפרע מן המשיבים ככל שיצליח בערעורו, וממילא לא הוכח כי ביצוע פסק-הדין ייצור מצב בלתי הפיך. אין בידי גם להיעתר לטענותיו של המבקש ביחס להוצאות שנקבעו לו בבית המשפט המחוזי, בהעדר נסיבות חריגות המצדיקות התערבות מעין זו, הבאה במשורה (ראו רע"א 6568/05 כץ נ' כץ (לא פורסמה, ניתנה ביום 17.8.05)).

ז. סוף דבר, אין בידי להיעתר, כאמור, לבקשה.

ניתנה היום, ג' בטבת תשס"ח (12.12.07).

ש ו פ ט


מעורבים
תובע: יצחק אטיאס
נתבע: עופר סופר
שופט :
עורכי דין: