ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין דוד סרגנה נגד בנק דיסקונט לישראל בע"מ :

רע"א 9465/06

המבקשים:
1. עזבון המנוח דוד סרנגה ז"ל

2. נינה סרנגה

נ ג ד

המשיב:
בנק דיסקונט לישראל בע"מ

בשם המבקשים:
עו"ד א' בן-פורת

בשם המשיב:
עו"ד אבי אביטל

בית משפט השלום קיבל את התביעה. נפסק על ידו, כי הבנק לא פירט כראוי בפני המבקשים את מצב חשבונות הנערבים ולא הבהיר להם את התוצאות העשויות להיוודע למסמכי ההתחייבות. בית המשפט נתן אמון בעדותה של המבקשת כי אילו היה נמסר לה מהבנק, עובר לחתימה, פירוט מצב חשבונותיהם של הנערבים והיו מובהרות לה התוצאות העשויות להיוודע מחתימת הערבות והשיעבוד – היא ובעלה המנוח לא היו חותמים על אותם המסמכים.

החלטה

המבקשים תבעו את הבנק בבית משפט השלום להשבת סכום המימוש. לטענתם, שניהם אינם קוראים עברית, הבנק לא הסביר להם את משמעות התחיבויותיהם ולא פירט בפניהם, בטרם חתימתם, את מצב חשבונותיהם של הנערבים.

בית משפט השלום קיבל את התביעה. נפסק על ידו, כי הבנק לא פירט כראוי בפני המבקשים את מצב חשבונות הנערבים ולא הבהיר להם את התוצאות העשויות להיוודע למסמכי ההתחייבות. בית המשפט נתן אמון בעדותה של המבקשת כי אילו היה נמסר לה מהבנק, עובר לחתימה, פירוט מצב חשבונותיהם של הנערבים והיו מובהרות לה התוצאות העשויות להיוודע מחתימת הערבות והשיעבוד – היא ובעלה המנוח לא היו חותמים על אותם המסמכים.

הבנק ערער על פסק הדין לבית המשפט המחוזי. בפסק הדין המפורט והמנומק כדבעי (כבוד השופטת א' קובו בהסכמת סגן הנשיא י' גרוס וכבוד השופטת מ' רובינשטיין), התקבל הערעור בחלקו. בית המשפט המחוזי אישר את הממצאים העובדתיים שנקבעו בערכאה המבררת, אולם מצא כי המסקנה המשפטית המתבקשת מהם שונה מזו שנקבעה בבית משפט השלום. נקבע, כי המבקשים (הערבים) היו לקוחות ותיקים בסניף הבנק בו נחתמו הערבויות, כי היו מודעים לכך שהם חותמים על ערבויות לחשבונות בתם, חתנם ונכדתם וכי כך עשו במספר הזדמנויות. הם ידעו מה משמעות ומטרת חתימתם על הסכמי השיעבוד.

בית המשפט המחוזי הוסיף וקבע, כי על אף זאת "מקובלת עלינו קביעתה העובדתית של הערכאה הדיונית, כי פקידי הבנק לא אמרו לבני הזוג מהו גובה חובם של הלווים בעת החתימה ומהו גובה האשראי שניתן (לנערבים) ותנאיו. ראינו בנתונים אלה כדי לפגום בזכות הבנק לקבל את מלוא ערכן של תוכניות החיסכון (המשועבדות של המבקשים), אך לא כדי לאיינו לחלוטין". בית המשפט המחוזי הוסיף וקבע, כי לאור העובדה שמסמכי השעבוד אכן נחתמו בטרם תיקון תשנ"ח של חוק הערבות, התשכ"ז-1967, הרי ש"אין לקרוא לתוכם את מלוא היקף החובה המפורט שם, גם אם רוחו (של תיקון החוק הנ"ל) שורה ומשפיעה על פרשנותו המשפטית של חוק זה".

לאור זאת פנה בית המשפט קמא לבחון את יחס האחריות שבין הבנק למבקשים, וקבע כיחס המתאים 60% למבקשים ו-40% לבנק. בהתאם לכך נתקבל כאמור הערעור בחלקו, והבנק נצטווה להשיב למבקשים 40% מהסכום שהועבר מחשבונם לכיסוי יתרת חוב הערבים.

2. בפני בקשת המבקשים לרשות לערער על פסק הדין קמא. לטענת המבקשים, לא היה מקום לשנות מממצאי וקביעות בית משפט השלום. לטענתם, ערכאת הערעור לא נתנה ביטוי מתאים למגמת הפרשנות שנדרשה לעניין זה מהוראות תיקון תשנ"ח של חוק הערבות (תיקון שתחולתו כאמור לאחר עריכת מסמכי השעבוד דנן). מכוח פרשנות שכזו, צריך היה ליתן את הדגש על דיווח פרטני ומדוקדק בפני המבקשים בדרך פירוט מצבת ותנאי האשראי של הנערבים, ומשלא נעשה זאת – דין היה שמסמכי השיעבוד יוכרזו כחסרי תוקף.

עוד טוענים המבקשים, כי הבנק פעל בחוסר תום לב תוך שהוא מצוי במצב של ניגוד אינטרסים ביחסו אל המבקשים כאל לקוחותיו מחד גיסא, וכאל בטוחתו לחובות הנערבים מאידך גיסא.

3. לא מצאתי מקום להענות לבקשה. ככל שהדברים אמורים בממצאי העובדה, ערכאת הערעור אישרה את ממצאי הערכאה הדיונית ללא התערבות. התערבותה של ערכאת הערעור לא היתה אלא לעניין המסקנה המשפטית המתבקשת מתוך אותם הממצאים ביחס למסמכי שיעבוד וערבות שנוצרו טרם תיקון תשנ"ח של חוק הערבות. קביעותיו של בית המשפט המחוזי לעניין זה מעוגנות כדבעי בהלכה הפסוקה כפי שנתגבשה בשאלה זו. זאת, הן לעניין היקף ההשראה הפרשני הנדרש גם על התחיבויות שקדמו לתיקון החוק, והן לעניין הפסיקה הברורה והעקבית בדבר תוקפם הראייתי של מסמכים החתומים על ידי עושיהם.

בענייננו המדובר במסמכי שעבוד וערבות חוזרים ונשנים שחתמו המבקשים כתנאי להעמדת אשראי עסקי מהבנק לבתם ולנכדתם. המבקשת מסרה בעדותה כי ידוע היה לה שזוהי מהות המסמכים הנחתמים על ידה ועל ידי בעלה המנוח, וכדבריה בעדותה: "אתה לא תעזור לילד שלך אם הוא מבקשך?"

נוכח נתוני עובדה אלה, ניתן היה להניח גם תוצאה של דחיית תביעת המבקשים במלואה. זאת, בהינתן העובדה שמסמכים אלה נערכו בטרם הוחק והוחל תיקון תשנ"ח לחוק הערבות ודרכי מידות הפירוט הקבועות בו.

בית המשפט קמא נקט בדרך הפרשנות המרחיבה של חובות הבנק כלפי המבקשים בהחילו גם על המסמכים דנן פרשנות מרחיבה לעניין חובות הבנק המושפעות מרוח תיקון החוק המאוחר להם. מתוך כך גרע שיעור של 40% מאחריותם המלאה של המבקשים על פי מסמכי השעבוד, וקבע שיעור זה כמידת אחריותו של הבנק.

קביעה זו נסמכת ביסודה על האיזון המתבקש מתוך הראיות והעובדות כפי שנקבעו בערכאות קמא. הצורך בעריכת איזון לעניין שיעור אחריותם של הצדדים, התבקש בנסיבות העניין מהנסיבות שפורטו היטב בפסק הדין של בית המשפט המחוזי.

אשר לשיעור האיזון שהתבקש מתוך כך – המדובר בקביעה פרטנית לנסיבותיו הספציפיות של העניין דנן. קביעה זו כשיעורה אינה מסוג הסוגיות המצדיקות בירור שלישי של ההליך בגדרו של ערעור נוסף. המדובר באיזון נקודתי בנסיבות העובדות הנתונות והמוכחות של מקרה זה.

מתוך כך, אני מחליט לדחות את הבקשה.

בנסיבות העניין והצדדים, החלטתי שלא לעשות צו להוצאות.

ניתנה היום, י"א בטבת התשס"ח (20.12.2007).

ש ו פ ט


מעורבים
תובע: דוד סרגנה
נתבע: בנק דיסקונט לישראל בע"מ
שופט :
עורכי דין: