ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אליהו חברה לביטוח בע"מ נגד יאיר משה זכריה :

בפני כבוד השופטת עפרה אטיאס

תובע

אליהו חברה לביטוח בע"מ

נגד

נתבע

יאיר משה זכריה ת.ז. XXXXXX675

בית משפט השלום בקריות

פסק דין

תביעת שיבוב ע"ס של 1,413 ₪, שהוגשה ביום 19.9.2011, שעניינה תשלומים בהם נשאה התובעת בשל נזק שנגרם לרכב מבוטחה (להלן- "הרכב המבוטח"), מר שטרית דוד (להלן- "המבוטח"), שנפגע, לפי הנטען, ביום 10.10.2010, מרכב הנתבע, בעת שעמד בחניה בסמוך לביתו של המבוטח בקרית ים.

המבוטח לא היה עד לתאונה, והתביעה הוגשה ע"י התובעת כנגד הנתבע על יסוד מזכר שערך שכן של המבוטח שהיה לפי הנטען, עד לארוע, מר עוזיאל שמואלי (להלן- "השכן") בו תיאר השכן את אופן התרחשות התאונה כדלקמן:

"בתאריך 10/10/2010 בשעה 14:00 הייתי בדרכי רגלי ברח' סביון 23 קרים ים.
הבחנתי בטנדר עמוס כלי עבודה של גינון חוזר לאחור בשביל הכתובת הנ"ל. ולפטע (כך במקור ע.א.), נשמעה חבטה של הטנדר שנסע לאחור כאשר פגע ברכב חונה מס' 6256627 מסוג מזדה לנדס. הנ"ל שחזר לאחרו ברכב הנ"ל ניסה להיחלץ מהרכב הפגוע כאשר היה לו וו גרירה. וכתוצאה מכך הוא שבר את הפגוש הקדמי וכן עקם את לוח הזיהוי של הרכב.כתוצאה מכך הנ"ל עזבו את מקום עבודתם ולא מסרו שום פרטים לבעל הרכב הפגוע.

אני בתור אזרח עובד מדינה הערתי לנ"ל על המקרה אבל ללא מענה.
אני אישית רשמתי את מס' הרכב טנדר מס' 74-035-17 ומסרתי לבעל הרכב".

הנתבע טען בכתב הגנתו כי לא פגע ברכב המבוטח כנטען ע"י התובעת. לטענתו, אכן ביקר במקום הארוע נשוא התביעה ברחוב סביון בקרית ים, ביום הארוע הנטען, ואולם מאחר שבחצר היה כלב שב למחרת. או אז, פנה אליו אדם וטען בפניו כי פגע ברכב המבוטח. הנתבע השיב לו שלא פגע ברכב המבוטח אך גם למחרת פנו באותו עניין גם לעובד שלו.

ביום 11.7.2012 שמעתי את ראיות הצדדים. מטעם התובעת העידו השכן, וכן המבוטח ואשתו. מטעם הנתבע העיד הנתבע לבדו.

השכן, מר עוזיאל שמואלי, חזר על גרסתו כפי שהובאה במזכר שכתב ואף הוסיף כי הוא זה שעזר לנהג הרכב הפוגע לשחרר את וו הרכב הפוגע שנתפס ברכב נשוא התביעה. הוא ציין בוודאות כי לא הנתבע הוא זה שנהג ברכב הנתבע אלא אדם אחר: "אני בטוח במיליון אחוז שאתה לא נהגת".

השכן, שהינו לדבריו איש משטרה לשעבר, תיאר את נהג הרכב הפוגע כ- "אדם בריון, או רוסי או רומני" בעל קעקוע גדול בידו השמאלית, והוא הניח כי הנהג הפוגע אינו דובר עברית משום שלא השיב לפנייתו אליו.

השכן העריך כי גילו של הנהג הפוגע, 43-44, ולדבריו, התלווה אליו בחור צעיר, בן 22 לערך שליווה אותו, ואף שימש כמכוון . השכן העריך שהצעיר הינו בן מיעוטים או דרוזי.

הנתבע בעדותו, אישר כי במועד הארוע העסיק שני עובדים, אב ובנו, ממוצא ארגנטינאי, המבוגר שגילו 43-44 לערך, דניאל ליטבק, והצעיר, בנו, דוד ליטבק שהינו בן 19-20. לטענתו, שניהם דוברי עברית "מצויין" כאשר לדבריו: "לאף אחד מהם אין קעקועים" ואף אין לו עובדים בני מיעוטים.

הנתבע חזר בעדותו על גרסתו כי הוא זה שהיה במקום הארוע ביום התאונה לשם ביצוע עבודת גננות במקום ולא עובדיו. הנתבע ציין כי העובד שלו, דניאל ליטבק, שב לארגנטינה ולכן לא ניתן היה לזמנו לעדות.

לאחר ששמעתי את ראיות הצדדים, אני מעדיפה את גרסתו של השכן, על פני גרסתו של הנתבע ואני קובעת, פוזיטיבית, על יסוד גרסתו של השכן, בשילוב עם גרסת הנתבע, כי מי שפגע ברכב התובע הינו עובדו הארגנטינאי של הנתבע, דניאל ליטבק.
גרסתו של השכן עשתה רושם אמין. השכן, בניגוד לנתבע, שהינו בעל דין בעל אינטרס בתוצאות ההליך, הינו עד אובייקטיבי ונטרלי, איש חוק לשעבר, שנהג כפי שמצופה באזרח נורמטיבי, ודווח על הפגיעה ברכב המבוטח לאחר שנהג הרכב הפוגע נסע מן המקום מבלי להותיר פרטים. אין כל סיבה נראית לעין להניח כי בדה את הדברים מליבו.

מיקום הפגיעות ברכב המבוטח תואם את גרסתו של השכן.

גרסתו של השכן מחוזקת בגרסת הנתבע אשר אישר כי היו לו במועד התאונה שני עובדים, אשר גלאיהם קרובים מאוד לגילאים בהם נקב השכן עפ"י התרשמותו. גם העובדה שהשכן התרשם כי מדובר בעלי מוצא זר ולא ב- "צברים", מחוזקת בגרסת הנתבע שאישר כי מדובר בארגנטינאים. העובדה שהשכן סבר עפ"י התרשמותו כי האב הוא רוסי או רומני ואלו הבן, בן מיעוטים או דרוזי, אינה מעלה ואינה מורידה לענין זה. הנתבע אף אישר שכאשר הוא עצמו נמצא בחופש, שני עובדיו, הם אלו שעושים שימוש ברכבו, לצרכי העבודה, נדבך נוסף המחזק את גרסתו של השכן.

באשר לקעקוע על ידו השמאלית של העובד, דניאל ליטבק, אותו הזכיר השכן בעדותו, הרי שאם בתחילה טען הנתבע כי לעובדו, דניאל לא היו קעקועים, בהמשך חקירתו, כבר היה פסקני פחות:

"ש. מאין אתה יכול לדעת שאין לעובד שלך קעקועים.
ת. אין לו קעקועים שראיתי. אני לא ראיתי קעקוע אצלו .
ש. יכול להיות שיש לו ולא ראית.
ת. לגיטימי.
ש. אמרת שיש לך עובדים שלאף אחד מהם אין קעקוע.
ת. אני אישית לא ראיתי שיש קעקוע".

גרסתו של השכן כי לעובד של הנתבע, דניאל ליטבק, היה קעקוע אף נתמכת בגרסת המבוטח אשר העיד שעובדו של הנתבע היה: "אכן בחור ארגנטינאי, עם קעקועים".

לכך יש להוסיף שהנתבע לא הציג כל ראיה תומכת לגרסתו כי עובדיו היו בחופש ביום התאונה וכי דווקא הוא עצמו זה שהגיע למקום התאונה ביום הארוע. לא הוצגו יומן עבודה או יומן אישי, מסמכי הנהלת חשבונות, או כל ראיה תומכת אחרת שיש בה לבסס את גרסת התובע כי עובדיו לא היו במקום האירוע ביום התאונה. הנתבע אף לא זימן לעדות את בעל הבית אצלו עבד בגננות לביסוס טענתו כי עובדיו לא היו במקום במועד התאונה הנטען.
סוף דבר, אני מקבלת את התביעה במלואה, ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת את סכום התביעה בסך של 1,413 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד היום. כן הנני מחייבת את הנתבע לשלם לתובעת את האגרות נשוא הליך זה, כשהן משוערכות ממועד תשלומן ועד היום, את הוצאות העדים בסך של 400 ₪ וכן שכ"ט עו"ד בסך של 850 ₪.

הסכומים שנפסקו ישולמו תוך 30 יום שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות מתבקשת לסרוק לתיק את המוצגים שהוגשו במהלך הדיון ולשגר את פסק הדין לצדדים.

זכות ערעור כחוק.


מעורבים
תובע: אליהו חברה לביטוח בע"מ
נתבע: יאיר משה זכריה
שופט :
עורכי דין: