ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אסמאעיל אלשווא נגד גריפון לבניה ופיתוח בע"מ :

בפני כבוד השופט אריאל צימרמן

מבקשים

  1. אסמאעיל אלשווא
  2. איעתדאל אלשווא

נגד

משיבה

רייך-שחר בע"מ

בית משפט השלום בתל אביב - יפו

החלטה

1. המבקשים עתרו ביום 27.6.2012 לסעד זמני, שיאסור על המשיבה לבצע עבודות או למנוע מעבר בשביל הגישה המצוי במקרקעין שבבעלותה, ואשר מוביל לביתם של המבקשים. צו ארעי ניתן להם כמבוקשם.

2. לאחר קיום דיון במעמד הצדדים, ניתנה החלטתי, ביום 11.7.2012, הדוחה את הבקשה לסעדים זמניים (להלן: ההחלטה), ומורה על ביטולו של הצו הארעי. הוספתי כי מועד הפקיעה יהיה ביום 16.7.2012, שעה 16:00, וזאת על מנת להותיר בידי מבקשים סיפק להשיג על החלטתי זו, אם יבקשו לעשות כן, ובלא שיבוצעו בינתיים שינויים בלתי הפיכים נוספים בשטח. כן הוריתי למבקשים כי יודיעו עד היום האם בכוונתם להשיג על ההחלטה, שאם לא כן – הצו הארעי יפוג לאלתר.

3. המבקשים מסרו הודעה כנדרש, ובגדרה ציינו כי בדעתם להשיג על ההחלטה, קרי: לעת הזו מועד פקיעתו של הצו הארעי הוא יום 16.7.2012, כאמור. בגדרי הודעתם עתרו המבקשים עוד לדחיית מועד פקיעתו של הצו הארעי. הם טוענים, תוך התפלמסות עם ההחלטה, כי שביל הגישה אינו מהווה חלופה הולמת לשביל הגישה הנוכחי; כי מימוש חלופה זו, אפילו היתה סבירה, יימשך זמן רב; וכן הם מציינים כי קביעת המועדים האמורה מהווה פגיעה "ממשית ויסודית בזכות הגישה לערכאת הערעור", שכן ב"כ המבקשים יתקשו להשלים בקשת רשות ערעור ובקשה לעיכוב ביצוע ראויות בפרק זמן זה.

4. המשיבה גורסת מנגד, כפי שטענה אף בדיון עצמו, כי הכנת שביל גישה חלופי לא ייארך אלא זמן קצר ביותר, והיא מוכנה ומזומנה לעשות זאת מיידית. אשר לבקשה לדחות את מועד פקיעתו של הצו הארעי, הרי שלשיטת המשיבה מלכתחילה לא היתה כל חובה כי בית משפט זה ישהה את מועד הפקיעה, ומשנעשה כך – אין הצדקה להאריך עוד יותר את משך הזמן שעד לפקיעת הצו, באופן שמסב למשיבה נזקים נוספים.

5. במידה רבה, ודאי נוכח דרך ניסוח הדברים, ניתן להשקיף על הבקשה החדשה כעל קריאה לבית משפט זה לעיון מחדש ולשינוי של ההחלטה, אשר סיימה את הדיון בבקשה לסעדים זמניים. נסיון זה הוא מוקשה: אף שמדובר בהחלטת ביניים, הרי ששינויה אינו נעשה כדבר שבשגרה, אלא כאשר חל שינוי בנסיבות, או כאשר מתברר לבית-המשפט כי נתן החלטה מוטעית (ראו: ע"א 3604/02 אוקו נ' שמי, פ"ד נו(4) 505, 508 (2002); עיינו: תקנה 368(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984; להלן: התקנות). במקרה דנן ודאי לא חל שינוי כלשהו בנסיבות, וככל שדעתם של המבקשים לא נחה מן ההחלטה, זכותם להביא השגותיהם לפני ערכאת הערעור, כפי שהודיעו ממילא כי בכוונתם לעשות.

6. עם זאת ניתן להשקיף על הבקשה החדשה, גם אם בדוחק, כמעין בקשה לעיכוב ביצוע, כמובנה בתקנה 467 לתקנות. הווה אומר: המבקשים עותרים לכך שההחלטה לבטל את הצו הארעי שניתן תעוכב, וזאת לא עד להחלטה אחרת של בית המשפט שלערעור, כי אם עד שיהיה סיפק בידי המבקשים להשלים את הכנתן של בקשת רשות הערעור ושל הבקשה לעיכוב ביצוע. בקשה כזו זכותם של המבקשים להגיש, ככל שסבורים הם כי יתקשו בהגשת בקשת רשות הערעור עד ליום 16.7.2012. מובן שעצם האפשרות להגיש בקשה כזו מקעקעת את הטענה שההחלטה פגעה "ממשית ויסודית בזכות הגישה לערכאת הערעור": הרי מלכתחילה לא היתה כל חובה לעכב כבר בגדרי ההחלטה עצמה את פועלה, והדרך להתמודד עם החלטה המשנה את המצב המשפטי היא בהגשת בקשה לעיכוב ביצוע.

7. אם כן, לגוף אותה מעין-בקשה לעיכוב ביצוע: מובן רצונם של המבקשים במתן שהות לערוך כדבעי את בקשת רשות הערעור ואת הבקשה לעיכוב ביצוע שבגדרה. מאידך גיסא יש לזכור אף את נזקה המתמשך של המשיבה, שאינה יכולה לעשות שימוש במקרקעין שרכשה בממון רב או בהיתר הבניה שקיבלה, והיא סובלת עקב כך, כפי שהצהירה והבהירה, נזקי ממון רבים (ובפרט – נזקי מימון). הדברים בוארו אף בהחלטה.

8. נוכח כל האמור, יידחה המועד לפקיעתו של הצו הארעי עד ליום 19.7.2012, שעה 16:00. חזקה על המבקשים כי בפרק זמן זה ישכילו לערוך את בקשותיהם לבית המשפט המחוזי, והוא יוכל אז להידרש לסוגיית המשך עיכוב ביצועו של הצו, לפי הבנתו, ובהתבסס על בקשת רשות הערעור שתוגש.

9. המזכירות תעדכן בהקדם את ב"כ הצדדים.

ניתנה היום, כ"ב תמוז תשע"ב, 12 יולי 2012, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אסמאעיל אלשווא
נתבע: גריפון לבניה ופיתוח בע"מ
שופט :
עורכי דין: