ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין עימאד שיבלי נגד נביל עבד אלגני :

בפני כבוד השופטת שאדן נאשף-אבו אחמד

תובע

עימאד שיבלי, ת"ז XXXXX607

נגד

נתבע

נביל עבד אלגני, ת"ז XXXXXX560

בית משפט לתביעות קטנות בעפולה

פסק דין

בפניי תביעה כספית ע"ס 25,000 ₪ שעניינה הסכם להתקנת חלונות ודלתות מאלומיניום בביתו של התובע.

על-פי הנטען בתביעה, ביום 01.12.09 הזמין התובע מהנתבע חלונות ודלתות מאלומניום בתמורה לתשלום סך של 45,000 ₪ (להלן: "ההסכם"). הוסכם, כי התובע ישלם לנתבע לפני תחילת העבודה מקדמה בסך 20,000 ₪, סכום נוסף של 20,000 ₪ ישולם לנתבע במועד ההרכבה, ואילו היתרה בסך 5,000 ₪ תשולם ביום 31.01.10 לאחר גמר ומסירת העבודות. עפ"י ההסכם, התחייב הנתבע להשלים את התקנת הדלתות והחלונות בביתו של התובע לא יאוחר מיום 31.01.10.

התובע טוען, כי שילם לנתבע את המקדמה בסך של 20,000 ₪ במלואה במעמד החתימה על ההסכם ובטרם תחילת העבודות באמצעות המחאה ע"ס 15,000 ₪ וסך נוסף של 5,000 ₪ במזומן. עוד טוען התובע, כי שילם לנתבע סכום שלישי נוסף בסך 5,000 ₪ במזומן בתאריך 31.01.10. ס"כ התשלומים ששולמו לנתבע עמד על 25,000 ₪.

נטען, כי הנתבע היפר את ההסכם, לא ביצע את ההתקנה במועדה ובמלואה, כך שבמקום 20 חלונות, כמוסכם עפ"י החוזה, הרכיב הנתבע בביתו של התובע רק 5 חלונות ושתי דלתות. יתרה מזו, עבודות ההרכבה בוצעו באופן לקוי ורשלני.

לטענת התובע, כל פניותיו אל הנתבע בדרישה לתקן את הפגמים ולהשלים את התקנת יתר החלונות, נותרו ללא כל מענה.

מכאן התביעה שבפניי, בגדרה עותר התובע לחיוב הנתבע בהשבת התמורה ששולמה בגין עבודות האלומיניום בסך 25,000 ₪, פיצוי בגין הליקויים שנתגלו בעבודות בסך 12,000 ₪, וכן פיצוי בגין ימי האיחור בסך 18,000 ₪, ובסה"כ 55,000 ₪. התובע העמיד את תביעתו ע"ס 25,000 ₪.

לשם תמיכה בטענותיו, צירף התובע חוות דעת ערוכה ע"י המהנדס עדנאן מסאלחה (ת/1) אשר קבע, כי הנתבע ביצע עבודה רשלנית ולקויה וכי עלות פירוק עבודות האלומיניום עומדת ע"ס 12,000 ₪. עוד קבע המומחה פיצוי נוסף בגין האיחור בתחילת העבודות ואי השלמתן בסך של 18,000 ₪ (לפי 200 ₪ ליום עבור 90 ימי איחור). כן צורפו תמונות הממחישות את הליקויים הנטענים (ת/2).

הנתבע מודה, כי התובע הזמין את שירותיו להתקנת חלונות ודלתות אלומיניום. ברם, כפר הנתבע בטענת התובע, ולפיה שולמו לו כספים בסך 25,000 ₪ על חשבון התמורה המוסכמת. לטענתו, התובע היפר את ההסכם ביניהם, כך שבמקום לשלם את המקדמה במלואה בסך 20,000 ₪, שילם התובע סך של 15,000 ₪ בלבד.

נטען, כי אף שהתובע היפר את ההסכם, קיים הנתבע את חלקו בהסכם והתקין את כל החלונות בביתו של התובע, למעט 7 במספר. הנתבע סירב להשלים את עבודות ההרכבה, משום שהתובע לא עמד בהתחוייבותו וסירב להשלים את התמורה המוסכמת אף שהעבודה, ברובה, בוצעה כאמור בביתו, וחרף דרישותיו החוזרות ונשנות של הנתבע אל התובע לקיום חלקו בהסכם.

הנתבע דוחה, מכל וכל, את טענת התובע, לפיה ביצע את העבודות באופן לקוי ורשלני, וטוען כי העבודות בוצעו באופן מקצועי ובהתאם לתקן הישראלי. לאור האמור, עותר הנתבע לדחיית התביעה נגדו וחיוב התובע בהוצאות משפט.

בדיון שהתקיים בפניי העידו התובע והנתבע, ואלה חזרו על גרסאותיהם כאמור לעיל. בנוסף, העידו מטעם הנתבע שני פועלים שעבדו בביתו של התובע, ה"ה אחמד מוראד יאסר ומחמד אברהים עאדל.

לאחר עיון בכתובים, שקילת עדויות הצדדים ובחינת שלל הראיות שהוגשו לתיק, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל, כפי שיפורט להלן:

אין חולק בין הצדדים, כי התובע הזמין מן הנתבע הרכבת חלונות ודלתות מאלומיניום בביתו. הצדדים חלוקים ביניהם באשר לזהות המפר את ההסכם שביניהם, וכן לשיעור התמורה החלקית ששולמה בגין העבודות שבוצעו בפועל. עוד חלוקים הצדדים באשר לטיב העבודות שבוצעו ע"י הנתבע.

במחלוקות הנטושות בין הצדדים, אני מעדיפה את גרסת התובע שיש לה ביסוס בתשתית הראייתית שהונחה בפניי, ובכלל זה עדויות ההגנה מטעם הנתבע, על פני גרסתו של האחרון.

התובע הניח לפתחו של בית המשפט הסכם ההתקשרות שנכרת בינו לבין הנתבע. למקרא הוראות ההסכם עולה, כי הצדדים הסכימו לתמורה כוללת בסך 45,000 ₪ אשר תשולם ב- 3 תשלומים ובהתאם להתקדמות העבודות: הראשון – 20,000 ₪ במעמד החתימה על ההסכם; השני בסך 20,000 ₪ במועד ההרכבה ואילו התשלום השלישי והאחרון בסך 5,000 ₪ ביום 31.01.10 לאחר גמר העבודות ומסירתן לידי התובע.

התובע טוען, מחד גיסא, כי קיים את הוראות ההסכם ושילם במעמד החתימה עליו סך של 20,000 ₪, סך 15,000 ₪ באמצעות המחאה וסכום נוסף 5,000 ₪ במזומן. עוד טוען התובע לתשלום שני בסך 5,000 ₪ ששולם, לטענתו, במזומן ביום 31.01.10, אף שבמועד זה כבר היפר הנתבע את ההסכם ולא עמד בלוח הזמנים שנקבע בהסכם לביצוע ההרכבה. מנגד, טוען הנתבע כי התובע היפר את ההסכם ושילם לו מקדמה חלקית בסך 15,000 ₪. חרף האמור, ביצע הנתבע את מירב ההרכבה בביתו של התובע ולא הסכים להשלימה בטרם יקבל את מלוא התמורה המוסכמת.

בנושא זה, מצאתי ליתן אימון בגרסת התובע בדבר תשלום המקדמה במלואה, ואשר מצאה לה תימוכין דווקא בעדויות עדי ההגנה, ה"ה אחמד מוראד יאסר ומחמד אברהים עאדל, אשר העידו בפה מלא כי הנתבע קיבל מהתובע סך של 15,000 ₪ וכן סכום נוסף בסך 5,000 ₪ במזומן. טענתו של התובע, ולפיה שולם סכום נוסף בסך 5,000 ₪ במזומן ביום 31.01.10, כלל לא הוכחה. בנסיבות אלו, אני קובעת כי התובע ביצע את חלקו בעסקה ושילם את מלוא המקדמה בסך 20,000 ₪.

אין בידי לקבל את טענת הנתבע, לפיה היה על התובע לשלם את מלוא התמורה המוסכמת בטרם הושלמה ההרכבה. זאת, משום שגרסה זו אינה עולה בקנה אחד עם הוראות הסכם ההתקשרות שבין הצדדים, ובו הוסכם על תשלום התמורה בשלבים ולפי התקדמות העבודה. יתרה מזו, גרסה זו אף עומדת בסתירה גמורה לגרסת עדי ההגנה אשר העידו בפניי, כי ההצדדים הסכימו לתשלום יתרת התמורה לאחר גמר ההרכבה ומסירת העבודות.

יוצא, אפוא, התובע קיים את חלקו בעסקה שילם את המקדמה במלואה, ומנגד היפר הנתבע את הוראות ההסכם ולא השלים את ההרכבה, אף לגרסתו ולגרסת העדים מטעמו. בנסיבות אלו, משלא ביצע הנתבע את ההרכבה בשלמותה, אף שקיבל מהתובע את מלוא המקדמה, הרי שבכך הוא היפר את חיוביו עפ"י הסכם ההתקשרות עם התובע, ומשכך קמה לאחרון הזכות לבטל את החוזה ולהשבה הדדית עפ"י סעיפים 8 ו- 9 (א) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א – 1970.

באשר לטענות התובע לעניין טיב העבודה, התובע סמך את יתדות גרסתו על חוות דעת המהנדס, עדנאן מסאלחה (ת/1), שביקר בביתו של התובע, בדק את העבודות והתייחס לשורת הליקויים שאותרו ולעלות תיקונם בסך 12,000 ₪. זאת בנוסף, לתמונות (ת/2) אשר ממחישות את הפגמים שבעבודות מושא התובענה. הנתבע לא הביא חוות דעת נגדית מטעמו ואף וויתר על חקירת המומחה מטעם התובע.

לאור כל המקובץ לעיל, אני מורה על ביטול העסקה מושא התביעה. הנתבע ישיב לתובע את הכספים ששולמו לו בגין העסקה בסך 20,000 ₪. מנגד, יאפשר התובע לנתבע לפרק את הדלתות והחלונות שהורכבו בביתו. מכיוון שהתובע השתמש בדלתות והחלונות במהלך התקופה מאז ההרכבה, לא ראיתי לנכון להוסיף על הסכום האמור הפרשי הצמדה וריבית כחוק.
הנתבע יהיה רשאי לפרק את הדלתות והחלונות בתוך 60 יום מיום קבלת פסק הדין, בתיאום מראש עם התובע.

הואיל והנתובע העמיד את תביעתו ע"ס 25,000 ₪, אין מקום לתשלום מלוא הפיצוי בגין תיקון הליקויים שנקבעו בחוות דעת המומחה מטמו בסך 12,000 ₪.

לאור כל האמור לעיל, אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע סך של 25,000. בנוסף, אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע הוצאות משפט בסך 350 ₪.

התשלום הנ"ל יבוצע בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין, שאם לא כן, יישא הפרשי צמדה וריבית כדין החל מיום מתן פסק הדין ועד מועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ב תמוז תשע"ב, 12 יולי 2012, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: עימאד שיבלי
נתבע: נביל עבד אלגני
שופט :
עורכי דין: