ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין בן אמסלם נגד המאגר הישראלי לביטוח רכב-"הפול" :

בפני כבוד הרשם הבכיר אבי כהן

התובע

בן אמסלם

נגד

הנתבעת

המאגר הישראלי לביטוח רכב-"הפול"

בית משפט השלום בתל אביב - יפו

החלטה

בקשה מטעם המבקשת, היא הנתבעת, לפסילת מסמך שהוצג בפני מומחה ביהמ"ש.

טיעוני הצדדים
טוענת הנתבעת כי יש להורות למומחה הרפואי מטעם ביהמ"ש, ד"ר אורי אופנהיים, שמונה בהחלטתי מיום 6.3.12, להתעלם ממסמך שהועבר לעיונו על ידי התובע, מסמך מיום 13.4.12, שהינו ממכון אורטופדי, בו מציין החתום עליו כי התובע נזקק למדרסים באופן קבוע בעקבות תאונת דרכים.
הנתבעת סבורה כי אין המדובר במסמך רפואי, המסמך אינו ערוך על ידי רופא, ולא נועד לשם קבלת טיפול רפואי, ולפיכך יש להורות למומחה ביהמ"ש להתעלם ממנו.

התובע בתגובתו לבקשה טוען כי אין המדובר במסמך פסול המהווה חוות דעת אסורה, אלא כי המדובר במסמך רפואי אשר נערך במסגרת הטיפול הרפואי שניתן לתובע.

הנתבעת השיבה לתגובת התובע וטענה כי המסמך אינו ערוך על ידי רופא, ושללה את טענת התובע לפיה המסמך נערך במסגרת טיפול רפואי שניתן לתובע.

דיון ומסקנות

מן הראוי להציג תחילה את המסגרת הנורמטיבית לדיון.

מסגרת נורמטיבית

בסעיף 6א לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975 (להלן – "חוק הפיצויים") נקבע כי הפרוצדורה של מינוי מומחה רפואי לפי חוק הפיצויים תיקבע בתקנות.

והפרוצדורה אכן נקבעה – בתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז – 1986 (להלן – "תקנות המומחים"), כאשר תקנות המומחים עוסקות בשלושה סוגי מסמכים:

מסמכים שעל נפגע לצרפם לכתב התביעה, כמפורט בתקנה 2 לתקנות המומחים:

בקשה למינוי מומחה וצרופיה

2. (א) נפגע הטוען בכתב תביעתו לענין נכותו הרפואית שעליה לא חל סעיף 6ב לחוק, או לענין כל נושא רפואי שאינו נכות, לרבות דרכי שיקומו, יצרף לכתב התביעה –
(1) בקשה למינוי מומחה, לפי טופס 1;
(2) תצהיר שבו יתן תשובות לשאלות המפורטות בטופס 2;
(3) כתב ויתור על סודיות רפואית לפי טופס 3;
(4) העתק של סיכומי המחלה מתיק המוסד הרפואי שבו היה מאושפז.
(ב) לא אושפז הנפגע במוסד רפואי או שהוא טוען לנכות או לענין נושא רפואי אחר שאינם מתבטאים בסיכומי המחלה, יצרף לכתב התביעה מסמך שנערך לצורך טיפול רפואי בו ושיש בו ראיה לענין טענותיו.

מסמכים שעל בעלי הדין להעביר למומחה שמונה:

המצאת מסמכים למומחה

8. (א) תוך חמישה עשר ימים מיום שהודע לנפגע על מינויו של מומחה, ימציא הנפגע למומחה ולכל בעלי הדין האחרים את כל המסמכים בדבר הטיפול הרפואי שניתן לו ובדבר הבדיקות שנבדק לצורך אותו טיפול, הנוגעים לענין שבמחלוקת, ובלבד שלא יגיש למומחה חוות דעת רפואית.
(ב) תוך ארבעים וחמישה ימים מקבלת המסמכים, רשאי כל בעל דין להמציא למומחה מסמכים כאמור בתקנת משנה (א) אשר הנפגע לא המציאם לו.

מסמכים אותם רשאי מומחה שמונה לדרוש לצורך מילוי תפקידו:

סמכותו של מומחה וחובותיו

9. (א) המומחה רשאי לדרוש מהנפגע לעמוד לבדיקה רפואית או אחרת, וכן רשאי הוא לדרוש מכל אדם או מוסד את הרשומות הרפואיות הנוגעות לנפגע לשם עיון והעתקה.
(ב) המומחה יעיין בכל המסמכים שהוגשו לו ורשאי הוא לדרוש מבעלי הדין מסמכים קיימים שלא הומצאו לו והדרושים לצורך מילוי תפקידו על פי ההחלטה שלפיה התמנה, ובלבד שלא ידרוש ולא יקבל מהם חוות דעת רפואית.

השוואת לשון שלוש התקנות הנ"ל האחת עם השנייה מלמדת, כי קיימים הבדלים בין שלושת סוגי המסמכים הנ"ל. כך, למשל:

תובע, שמבקש למנות מומחה רפואי בתחום שלגביו אושפז במוסד רפואי, חייב לצרף לבקשת מינוי המומחה רק את סיכומי המחלה מתיק המוסד הנ"ל ואסור לו לצרף מסמך אחר (ראו לשון תקנה 2 לתקנות המומחים וגם אליעזר ריבלין תאונת הדרכים תחולת החוק, סדרי דין וחישוב הפיצויים (מהדורה רביעית, 2012) בעמ' 638), אך בהמשך הדרך, לאחר שמונה המומחה, חייב אותו תובע להעביר למומחה את כל המסמכים הנוגעים לטיפולים הרפואיים ולבדיקות הרפואיות הרלוונטיים (ראו לשון תקנה 8 לתקנות המומחים).

במסמכים המוגשים לצורך בקשה למינוי מומחה לפי תקנה 2 לתקנות המומחים צריך להתקיים תנאי של קבילות לפיו יש במסמכים "ראיה" לטענות התובע בדבר הנכות הרפואית ממנה סובל, בעוד שתנאי זה לא קיים במסמכים האמורים בתקנות 8 ו-9 לתקנות המומחים.

השוואת שלוש התקנות הנ"ל מלמדת גם על דמיון בין שלושת סוגי המסמכים הנ"ל. כך, למשל, בתקנות 8 ו-9 נאמר כי בכל המסמכים המועברים למומחה שמונה צריך להתקיים תנאי של קבילות לפיו אין במסמכים "חוות דעת רפואית". יצוין כי, למרות שתנאי קבילות זה לא נזכר בלשון תקנה 2 לתקנות המומחים, בהלכה הפסוקה הוחל תנאי קבילות זה גם על סוג המסמכים לפי תקנה 2 (ראו את סיכום ההלכה הנוהגת ב-רע"א 3007/12 פלונית נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם, 30.5.12) בסעיף 10 לפסה"ד).

להלן יוצגו ההלכות כלליות שרלוונטיות למעשה לשלושת סוגי המסמכים שבתקנות המומחים

" מסמך שנערך לצורך טיפול רפואי" (תקנה 2(ב) לתקנות המומחים)
אין חובה שהמסמך יהיה ערוך ע"י רופא דווקא, אך כן נחוץ שהמסמך "יהיה רלוואנטי, רציני וממקור מוסמך" (רע"א 5638/95 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' שמור, פ"ד מט (4) 865 (1996) וכן רע"א 3007/12 פלונית נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם, 30.5.12)).
המסמך יכול שיהיה ערוך ע"י רופא פרטי ולגבי טיפול רפואי פרטי, ואין כל חובה שהטיפול והרופא יהיו מן הרפואה הציבורית דווקא (רע"א 3007/12 פלונית נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם, 30.5.12)).
לביטוי "טיפול רפואי" בתקנות המומחים ניתן פירוש מרחיב, כך שהוא אינו מוגבל לפציעות גופניות, אלא כולל גם "טיפולים פיזיותראפיים, פסיכולוגיים ואחרים" (רע"א 2339/96 "אררט" חברה לביטוח בע"מ נ' דלל, פ"ד נ (4) 529 (24.12.96)).
מסמך מוזמן שנערך לצורך הגשת בקשת מינוי המומחה או לצורך ההליך המשפטי, להבדיל ממסמך שנערך לצורך טיפול רפואי, אינו קביל ואסור בשימוש (רע"א 1637/98 ד"ר שוחט נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם, 11.5.98) וכן רע"א 3007/12 פלונית נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם, 30.5.12)).
נקבע למשל כי כאשר המסמך נערך ע"י רופא שמסכם בו היסטוריית טיפולים רפואיים שלא הוא עצמו נתנם ושאין לו נגיעה ישירה לגביהם, ייחשב המסמך למסמך מוזמן (רע"א 1637/98 ד"ר שוחט נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם, 11.5.98)).
המבחן לסיווגו של מסמך כמסמך מוזמן ולכן לא קביל סוכם כך: "אלא שנוכח המגמה ליתן פרשנות מרחיבה למונח "טיפול רפואי", ניתן יהיה לקבוע כי מדובר במסמך שנערך כל-כולו לצורך ההליך המשפטי רק במקרים בהם הדבר הוא מסקנה מובהקת המבוססת על מכלול הנסיבות (כגון מועד מתן המסמך ביחס למועדי ההליך, היותו מסמך יחיד שאינו משתלב בהקשר של טיפול רפואי שקיומו מועגן במסמכים נוספים, ועוד)" כאשר "במקרה של ספק בענין זה, הספק יפעל לטובת התובע ולא נגדו" (רע"א 3007/12 פלונית נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם, 30.5.12)).

חוות דעת שאסורה לשימוש בתביעה לפי חוק הפיצויים ביהמ"ש אומר כך על הרציונאל של אי-קבילות מסמכי חוות דעת: "אשר לסייג שלפיו על המסמכים להיות "בדבר הטיפול הרפואי" והסייג האוסר המצאה של חוות-דעת, ייאמר שמטרתם של סייגים אלה לאפשר למומחה הרפואי לעיין במסמכים הכוללים מידע מכלי ראשון בדבר הטיפול הרפואי בנפגע, בעקבות הפגיעה, להבדיל מפרשנות וממסקנות של רופא אחר או של אדם אחר, שאינם בגדר מידע כזה ואינם מכלי ראשון. זאת על-מנת שיוכל לגבש חוות-דעת עצמאית משלו" ובהמשך: "אכן, יש מקרים שבהם קו הגבול אינו ברור. במקרים כאלה ייתן בית המשפט את דעתו, בין היתר, על השאלה אם מדובר במסמך שנערך על-ידי גוף בלתי תלוי בבעלי הדין, שלא ביוזמתם של בעלי הדין, המשקף שלב טבעי של הטיפול הרפואי, וכן אם באבחנות ובהערכות שבמסמך יש כדי לפגוע באי-תלותו של המומחה הרפואי ולהשפיע על חוות-דעתו" (רע"א 2339/96 "אררט" חברה לביטוח בע"מ נ' דלל, פ"ד נ (4) 529 (24.12.96)).
הפרשנות שניתנה לביטוי "חוות דעת" היא צרה: מסמך ייחשב ככולל חוות דעת רק אם מתקיימים בו "סממנים מובהקים של חוות דעת, כגון: הערכת שיעור הנכות הצמיתה, הערכת סיכויי ההחלמה או ההחמרה בעתיד... כידוע, קו הגבול שבין חוות דעת לבין מסמך רפואי אחר אינו תמיד ברור, אך כיוון שהחשש העיקרי הוא שיהיה במסמך כדי להשפיע על עצמאות שיקול דעתו של המומחה שימונה, יש להגדיר כ"חוות דעת" רק מסמך שאכן יוצר חשש כאמור. מסמכים רפואיים רבים שאין חולק שניתנו בגדר טיפול, כגון תעודות שחרור מאשפוז או תעודות חדר מיון, כוללים המלצות לטיפול בעתיד, הערכות, אבחנות וממצאים רפואיים, ואיש לא יגדירם כחוות דעת." (רע"א 3007/12 פלונית נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם, 30.5.12)).
במקרים המתאימים, כאשר המסמך בחלקו בלבד כולל חוות דעת אסורה, ניתן להפריד בין החלק האסור לבין החלק המותר במסמך, ואת החלק המותר בלבד לקבל ולהעביר למומחה הממונה (רע"א 3635/10 בן בסט נ' בן בסט (לא פורסם, 11.7.10)).

מן הכלל אל הפרט

ראשית, חשוב לציין כי המסמך השנוי במחלוקת לא ניתן לתובע בחלל ריק, וללא כל טיפול רפואי שקדם לו, אלא לאחר שהתובע קיבל המלצה למדרסים מן האורטופד המטפל, כאמור באישור רפואי לא שנוי במחלוקת מן המרפאה האורטופדית בבית החולים מאיר, אישור מיום 19.2.12, בו נרשם מפורשות "המלצות – להתאמת מדרסים". שוכנעתי אפוא בכך שהמסמך שבנדון "נוגע לעניין שבמחלוקת" (תקנה 8 לתקנות המומחים).

שנית, וכאמור לעיל, אין כל הכרח כי המסמך יהיה ערוך וחתום על ידי רופא, אך עליו להיות חתום בידי מקור רציני ומוסמך, וסבורני כי המסמך אכן עומד בתנאי זה, ואין לקבל טענת הנתבעת לעניין הגורם החתום על המסמך.

יוצא אפוא, כי אין המדובר במסמך מוזמן שנערך אך ורק לצורך תמיכה בבקשת המינוי, כי אם מסמך קביל, שניתן לתובע במסגרת הטיפול בו, ובהמשך להמלצת האורטופד המטפל בו לקבלת מדרסים, והמסמך משתלב היטב במסגרת הטיפול הרפואי שניתן לתובע, אותו הציג התובע בפני בית המשפט, ובהקשר לו.

משכך, ולאור כל האמור לעיל, סבורני כי יש לדחות את הבקשה.

מששני הצדדים ביקשו לחייב בהוצאות ההליך ונוכח מסקנתי הנ"ל, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע הוצאות ההליך בסך 1,500 ₪.

ניתנה היום, כ' סיוון תשע"ב, 10 יוני 2012, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: בן אמסלם
נתבע: המאגר הישראלי לביטוח רכב-"הפול"
שופט :
עורכי דין: