ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יעקב בוסביבה נגד כונס הנכסים הרשמי מחוז ירושלים :

בפני כבוד השופט כרמי מוסק

המבקש-החייב

יעקב בוסביבה

נגד

המשיבים

  1. כונס הנכסים הרשמי מחוז ירושלים
  2. חגי מאירי (נאמן)

בית המשפט המחוזי בירושלים

החלטה

1. לפניי בקשת החייב למתן צו מפטיר. החייב שלח את בקשתו אל הנאמן. הבקשה הוגשה בספטמבר 2011, וכן נשלחה אל הכנ"ר בחודש נובמבר 2011. לטענת החייב, הוא מקיים את תנאי צו הכינוס, ככתבם וכלשונם וכי בפועל שילם את מלוא התשלומים בהם חויב.

2. לטענת החייב, הוא ניהל מגעים כדי להגיע להסכמה בדבר מתן צו מפטיר אולם המגעים לא צלחו. מצבו הבריאותי מתדרדר מיום ליום. הוא חולה, בין היתר, במחלת לב, סוכרת, מחלת עיניים ואי ספיקת כליות. עקב כך, הייתה החמרה במצבו הנפשי ועל כן צירף דו"ח סוציאלי. לטעמו, הוא צורך תרופות ועקב מצבו הכספי אינו מסוגל לקנות את התרופות שנקבעו על ידי רופאיו. החייב טוען כי אין לו נכסים ומשפחתו עוזרת לו כמיטב יכולתה. לטענתו, אין כל תועלת לנושים אם ההליך יימשך, בפרט לאור העובדה כי צו הכינוס ניתן לפני כחמש שנים, ועל כן מבקש החייב לפתוח דף חדש בחייו. החייב מדגיש כי הוא בן 71 שנים והגיע העת לאפשר לו להתקיים בכבוד בזקנתו. בדיון שהתקיים ביום 9.7.12 טען החייב כי מצבו הולך ומתדרדר מבחינה רפואית. הוצג אישור רפואי, כי אושפז בבית חולים עקב כך שלא היה מסוגל לרכוש תרופות.

3. החייב טען בדיון, כי נחקר מספר פעמים וטענתו כי החובות נוצרו בתום לב לא נסתרה. החייב אמר, כי ניסה לגייס כספים נוספים לצורך הצעת הסדר, אולם משפחתו לא הייתה מסוגלת להזרים סכומים נוספים. החייב הצהיר בדיון, כי הוא יכול להפקיד סכום נוסף של 10,000 ₪ בקופת הכינוס.

4. אחד הנושים, אברהם כהן, הגיש תגובה לבית המשפט וטען כי יש למנות את בא כוחו ככונס נכסים של החייב, וכי לאחר שבא כוחו יפעל, יוכח לבית המשפט כי דרך התנהלות החייב מלמדת על חוסר תום לב בניהול עסקיו, ועל כן יש לדחות את בקשתו למתן הפטר. אומר, כי היה זמן רב בידי הנושה לפעול כך ולבצע חקירות. גם ארבעה נושים נוספים הגישו התנגדות על ידי בא כוחם, עו"ד יעקב אבירם, וטענו כי מדובר באדם שהוא נוכל ורמאי, שרימה מספר רב של אנשים, ועל כן אינו זכאי לקבלת הפטר.

5. הנאמן הגיש תגובה לבית המשפט, בה פירט את רשימת נושי החייב כפי שנמסרו על ידי הכנ"ר. על פי הרשימה, סך כל החובות שנתבעו מגיע לכשני מיליון ₪, מתוכם סכום של 8,000 ₪ בדין קדימה. הנאמן ציין עוד, כי פנה בעל פה למספר נושים שלא הגישו תביעות חוב, אך היו ידועים לכנ"ר, אולם אלה לא הגישו תביעות חוב. הנאמן טען גם, כי החייב לא יוכל לפרוע את מלוא החובות בטווח הזמן הנראה לעין, אולם נראה גם כי החייב אינו עושה מאמץ על מנת לנסות ולגייס סכומים משמעותיים לצורך תשלום לנושיו.

6. מתגובת הנאמן גם עולה, כי בשליטת החייב היו מספר חברות שגם הן חייבות כספים לנושים שונים. אותו נושה שהתנגד למתן ההפטר, אברהם כהן, פנה אל הנאמן וביקש לבחון את תיקי ההוצאה לפועל שנפתחו כנגד החברות. הנאמן הודיע כי יחל בבדיקת הנושא, אולם חלק מתיקי ההוצאה לפועל אינו קיימים יותר. הנאמן הודיע, כי אין לו התנגדות שבית המשפט ייתן לו סמכות לגבות כספים בתיקי ההוצאה לפועל. לעניין זה אומר, כי אין בפניי תשתית עובדתית מספקת ליתן צו שכזה. היה זמן רב לבדוק עניין זה והדבר לא נעשה.

7. הנאמן מתנגד למתן הפטר לחייב עקב אי עמידה בתנאי צו הכינוס – היינו: הגשת דוחות במועד ותשלום התשלומים החודשיים, והן מהטעם שהחייב אינו עושה מאמצים לגייס סכומי כסף מעבר לתשלום החודשי. באשר לתשלום החודשי, התברר במהלך הדיון כי החייב עמד בתשלומים החודשיים ומחמת טעות הנאמן סבר אחרת.

8. הנאמן טוען, כי התברר שהחייב פעל בחוסר תום לב כאשר יצר את החובות, זאת לאחר שהונה גופים שונים ואנשים פרטיים, כך שקיבל תמורה ולא סיפק את השירות שהתחייב לספק. הנאמן סבור, כי החייב הזניח את עסקיו הזנחה פושעת, ועל כן אין מקום להקל עמו על ידי מתן הפטר. לעניין זה מפנה הנאמן להוראות סעיף 63(ב) לפקודת פשיטת הרגל.

9. באשר לאופן יצירת החובות, טוען החייב כי דבר זה נבחן בעבר על ידי בית המשפט וההליך לא בוטל, ומכאן שאין להעלות טענה זו פעם נוספת.

10. עמדת הכנ"ר לעניין מתן ההפטר הייתה כי החייב נהג במסגרת ההליך בחוסר תום לב. הוא משלם את התשלומים החודשיים במקבצים וכך גם נוהג לגבי הגשת הדוחות. לדברי ב"כ הכנ"ר, עד היום תביעות החוב לא נבדקו על ידי הנאמן, דבר שראוי לעשותו טרם תידון הבקשה למתן הפטר. ב"כ הכנ"ר מדגיש, כי הסכום שהצטבר בקופת הכנ"ר נכון להיום הוא 35,000 ₪ בלבד. הכנ"ר סבור כי ראוי שלאחר ההכרעה בתביעות החוב יגבש החייב הסדר נושים, כאשר ממילא מרבית הסכום שבקופת הכנ"ר ישולם לחובות שבדין קדימה.

11. לאחר ששקלתי את הדברים, אכן ראוי כי תחילה הנאמן יכריע בתביעות החוב. הנאמן מתבקש לעשות כן בפרק זמן של 120 יום מהיום ולהגיש דו"ח לבית המשפט. לאחר הגשת הדו"ח יציע החייב הסדר נושים או לחילופין, יחדש את בקשתו למתן הפטר. לאחר מכן יוכלו הצדדים להגיב לבקשה זו של החייב על פי החלטת בית המשפט, שתקבע מועדים לכך. בשלב זה, לא ראיתי מקום לקבל את הבקשה למתן צו מפטיר.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"ט תמוז תשע"ב, 09 יולי 2012, בהעדר הצדדים.

כרמי מוסק, שופט


מעורבים
תובע: יעקב בוסביבה
נתבע: כונס הנכסים הרשמי מחוז ירושלים
שופט :
עורכי דין: