ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יעל נגד הבנק לפיתוח התעשיה בע"מ :

1

בתי המשפט

בית משפט השלום תל אביב-יפו

בשא175137/07

בפני:

כב' השופט אהוד שוורץ

תאריך:

25/11/2008

בעניין:

יעל בראל

ע"י ב"כ עו"ד

המבקשת

נ ג ד

הבנק לפיתוח התעשיה בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד

המשיב

החלטה

בפני התנגדות ובקשה להארכת מועד להגשת התנגדות.

טענותיה של המבקשת באשר להארכת המועד להגשת ההתנגדות, מפורטות בבקשה שהוגשה ביום 7.10.07 במסגרת בקשה לעיכוב הליכים ובקשת הרשות להתגונן שהוגשו בתיק ההוצאה לפועל.

האזהרות בתיק ההוצאה לפועל נמסרו למבקשת ביום 12.3.07 היה על המבקשת להגיש את התנגדותה עד יום 1.4.07, וקבלה אורכה עד 30.5.07.

ההתנגדות הוגשה ביום 7.10.07, היינו, באיחור של כ-4 חודשים.

ההתנגדות מתייחסת לשיק שהגיש המשיב כנגד המבקשת, שיק מס' 04643304 ע"ס 40,774.50 ₪ ז.פ 20.12.00 , משוך ע"י המבקשת לפקודת הנפרעת "אגרו פריזמה בע"מ" (להלן : " החברה"), שהוסב למשיב. השיק הוצג לפירעון וחזר בשל הוראת "עבר זמנו".

סכום החוב הכולל בתיק הוצל"פ מס' 17-03309-07-2 נכון להיום 120,407 ₪.

בתצהיר המבקשת נטען, כי ההתנגדות הוגשה באיחור בשל אי בקיאותה של המבקשת בהליכים משפטיים. המבקשת בקשה את עזרת מזכירות היישוב אך לא קיבלה ייעוץ משפטי הולם, ופנתה בבקשות ללשכת הוצאה לפועל, תוך שהיא מדגישה את התנגדותה לתשלום החוב שכן החוב סולק.

המועד להגשת התנגדות קבוע בחיקוק (תקנה 106 לתקנות ההוצל"פ, תש"ח – 1979) לפיכך, חלה על בקשה זו תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984.נ התקנה מאפשרת הארכת מועד אך זאת מטעמים מיוחדים שיירשמו. שאלת קיומם של טעמים מיוחדים להארכת מועד תיבחן תמיד על-פי מכלול נסיבות העניין. בש"א 5636/06 נשר נ' שלומי גפן, תק-על 2006(3) 3082, 3084 (2006)).

לעניין הדרך לבחינת הטעם המיוחד נקבע בבש"א 6402/96 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ראשון לציון נ' רחל מיכקשווילי פ"ד נ (3) 209 בעמוד 209:

"בתי המשפט נוטים להיענות לבקשות להארכת מועד מקום שנדרשת הוכחתו של "טעם מיוחד", כאשר האיחור נגרם בעטיין של נסיבות חיצוניות שאינן בשליטת בעל הדין, ואולם כאשר טעמי האיחור נעוצים בבעל הדין עצמו או בבא-כוחו, נקבע כי אין צידוק להאריך את המועד שהוחמץ (211 א-ב)".

בענייננו, ועל פי ההלכה הנ"ל, יש לדחות את הבקשה להארכת מועד בהעדר טעם מיוחד. המבקשת לא נתנה הסבר מספק מדוע התמהמהה מס' רב של חודשים כדי לפנות לקבלת ייעוץ משפטי ראוי , כך שאין הצדקה לאיחור.

מאידך, יש להתחשב גם בשקולים אחרים, וברוח ההלכה בע"א 6842/00 משה ידידיה נ' סול קסט ואח'. פ"ד נ"ה (2) 904:

"סדרי הדין הם משרת יעיל, אך אדון מסוכן. התעלמות מהם היא מסימני ההיכר של שיטה רופפת ופרומה, אך דבקות-יתר במקום שבו נדרשת התחשבות עלולה להיתפס כקפריזית ושרירותית. סדרי הדין נועדו לצנן אך לא להקפיא, לווסת ולנתב אך לא לשתק. בסופו של יום, סדרי הדין נועדו להגשים זכויות מהותיות, ואלה צריכות לעשות את שלהן. גישה מהותית מרחיבה, שתום-הלב הוא ממי התהום שלה, אינה יכולה להיות מלווה על-ידי סדרי דין קפוצים ונוקשים יתר על המידה. התרבות המשפטית נבחנת לא רק על-ידי הזכויות המוגנות; לעתים דווקא דרכי הגישה הן המהוות בבואה אמיתית למצבו של המתדיין."

בענייננו, נראה, כי המבקשת לא שקטה על שמריה, וכפי שהצהירה, כי מהרגע בו נודע לה על פתיחת תיק ההוצל"פ, ובשל אי בקיאותה פנתה למזכירות היישוב, אך במשך מס' חודשים לא זכתה לייעוץ הולם ( ס' 12 לתצהירה). כן הגישה המבקשת בקשות רבות ללשכת ההוצל"פ תוך הבעת התנגדותה הנחרצת לתשלום החוב, מאחר והחוב סולק ( ס' 13 לתצהירה) . אך לא המשיכה את הטיפול כנדרש בשל אי בקיאותה בניהול ההליכים ולא מתוך זלזול בהליך המשפטי ( ס' 17 לתצהירה) . מכאן שגם נחלש האינטרס של המשיב לזכות לסופיות דיון ובהעדר מחאה נגד החוב בזמן אמת.

עילת הגנה טובה, המצטרפת לאמור לעיל, אף היא שיקול חשוב לעניין, אם כי לא בפני עצמה בלבד. טענת ההגנה בפי המבקשת הינה, כי לה הגנה טובה כנגד החברה, והעניין לא נסתר בשלב זה, וכי השיק סוחר לצד ג' -המשיב במועד מאוחר לכישלון העסקה עם החברה, וכי המשיב אינו אוחז כשורה, בהעדר תקינות ותום לב והוכחת תמורה.

המבקשת טוענת, כי חתמה חוזה עם החברה בשנת 2000, במסגרת הסכם התקשרות התחייבה החברה לבנות צימרים עבור המבקשת, בעת החתימה על ההסכם נמסרו לחברה 4 שיקים ע"ס 40,774 ₪ כל אחד.

בשל מחלוקת שנוצרה בין הצדדים, סוכם כי יפסיקו את ההתקשרות, וכי המבקשת תשלם לחברה סך של 6000 ₪ עבור הכנת התכניות, ובתמורה תקבל המבקשת לידיה את ארבעת השיקים שמסרה, כאמור הצדדים חתמו על הסכם והסכום שולם במלואו, ובכך סולק מלוא החוב לחברה.

המבקשת אף הדגישה, כי החברה התחייבה לבנות צימרים לתושבים אחרים, ולא עמדה בהתחייבויותיה.

המבקשת טוענת, כי המשיב אינו אוחז כשורה בשיק, וטוענת להעדר תמורה ו/או כישלון תמורה.

המשיב טוען, כי הינו צד רחוק לשטר, והינו אוחז כשורה בשיק ו/או אוחז בעד ערך .

עוד נטען, כי השיק סוחר עוד לפני כשלון העסקה ולכן גובר על טענות המבקשת. המשיב טוען, כי לא יכול היה לדעת על כשלון תמורה בין הצדדים ו/או אודות הפסקת ההתקשרות, וכי השיק הופקד בחשבון החברה אצל המשיב כאשר החשבון עמד ביתרת חובה.

המשיב מסתמך על טופס הפקדת השיקים מיום 23.07.00. וטוען כי השיקים סוחרו לבנק חודשים לפני מועד פירעונם, וכי אפילו והמבקשת לא קיבלה תמורה בגינם, כישלון התמורה בינה לבין החברה חל בכל מקרה לאחר מועד סיחורם של השיקים לבנק המשיב. במצב זה, תצטרך המבקשת לשכנע את בית המשפט שאינה חבה השיקים עפ"י הלכת גויסקי ע"א 333/61 גויסקי נ' מאיר ואח' פ"ד ט"ו, 595, לפיה, משנכשלה התמורה לאחר מועד הסיחור, די באחיזה גרידא ע"י צד ג', ואין צורך בהוכחת אחיזה כשורה.

מול כל האמור, יש לזכור שמדובר בשלב דיוני בו די בהגנה אפשרית של המושך ביחס לצד הקרוב לו, כאשר ככלל יתר הטענות, לרבות עדויות צד ג' – המשיב לעניין מועד הסיחור ומהות אחיזתו והתמורה שנתן, אינם נשמעים בשלב זה.

זאת ועוד, המשיב במשך תקופה ארוכה, לא נקט בהליכי הוצאה לפועל כנגד המבקשת, ותיק ההוצל"פ נפתח לאחר חלוף מעל 6 שנים, מזמן פירעון הצ'ק וכאשר לפי הנטען הצ'ק שז.פ 12/00 הוצג לפירעון בבנק הנמשך רק ב-2005, וכאשר 3 צ'קים אחרים עוקבים הוחזרו על ידי החברה למבקשת.

נוכח כל האמור והשיקולים לכאן ולכאן ובהתחשב בשלב הדיוני, אני סבור, כי יש לאפשר למבקשת את יומה בבית המשפט, ולהאריך את המועד להגשת ההתנגדויות, וליתן לה רשות להתגונן, אך זאת בכפוף לחיוב, בהוצאות בגין האיחור, וכפי שנקבע בהחלטת יום 13.11.07.


לגבי המשך הדיון אני קובע :-

1. תצהיר המבקשת יהווה כתב הגנה.

2. הצדדים יגישו תצהירי עדות ראשית, ותיק מוצגים כדלקמן : -

המשיבה בתוך 60 יום מקבלתה החלטה זו.

המבקשת בתוך 60 יום מקבלתה תצהירי המשיב/ה.

אין באמור לשנות סדר שמיעת העדויות והנטלים שיהיה כמקובל בתביעה שיטרית.

3. באם מי מהצדדים מבקש להעיד אדם שאין באפשרותו להגיש תצהיר מטעמו, יגיש בקשה לביהמ"ש לזמנו לעדות ללא תצהיר, בצירוף הנימוקים הרלבנטיים.

4. נקבע לקד"מ ליום 4.6.09 - שעה 9:00 .

חובת התייצבות על בעלי הדין עצמם למועד שנקבע.

התיק יועבר למנ"ת ביהמ"ש, לצורך מיצוי הליך גישור.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ז בחשון, תשס"ט (25 בנובמבר 2008), בהעדר הצדדים.

אהוד שוורץ, שופט

5129371