ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יעקב סיטון נגד מדינת ישראל :

רע"פ 6027/12

המבקשים:
1. יעקב סיטון

2. פנינה סיטון

נ ג ד

המשיבה:
מדינת ישראל

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופטת כהן) מיום 19.6.12 בתיק עפ"א 21487-07-12

בבית המשפט העליון

החלטה

א. בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופטת כהן) מיום 19.6.12 בתיק עפ"א 21487-07-12, בגדרו נדחה ערעור המבקשים על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מקומיים (השופטת גזית) מיום 15.11.11 בתיק ב/ 3837/06. הפרשה עניינה שימוש בדירת מגורים ללא היתר להפעלת פעוטון ואי קיום צו שיפוטי.

רקע והליכים

ב. בשנת 2002 הורשעו המבקשים, על פי הודאתם בבית המשפט לעניינים מקומיים, בין היתר גם בשני כתבי אישום המייחסים להם שימוש ללא היתר בשתי דירות מגורים סמוכות בתל אביב: בדירה הראשונה (תיק מספר 4743) נעשה שימוש כגן ילדים; בדירה השניה (תיק מספר 8961) נעשה שימוש, כך נאמר בכתב האישום, "לצרכי פעוטון". בסעיף 2 לגזר הדין (מיום 19.5.02) הורה בית המשפט למבקשים "להפסיק את השימוש החורג הנעשה על ידם". בשנת 2006 הוגש כתב אישום נגד המבקשים, בו נאמר כי לא קיימו אותו צו של בית המשפט בתיק 4743 והמשיכו להפעיל בדירה גן ילדים. טענת ההגנה העיקרית היתה, כי בעקבות פסק הדין משנת 2002 נסגר גן הילדים שהופעל באחת הדירות, ומספר הפעוטות בפעוטון צומצם (לפחות מעשרה) ולפיכך מדובר - לשיטת ההגנה - בשימוש שאינו טעון היתר.

ג. בית המשפט לעניינים מקומיים דחה את טענות ההגנה. ראשית, נקבע כי הטענה לגבי מספר הפעוטות לא הוכחה (ואף עומדת בסתירה לדברי עדת המשיבה); שנית נקבע, כי ההגנה לא הוכיחה את טענתה, לפיה פעוטון לתשעה פעוטות אינו טעון היתר, או שכך נאמר לה מפי גורמי המשיבה. מאחר שעצם הפעלת הפעוטון לא היתה במחלוקת, הרשיע בית המשפט את המבקשים והשית עליהם קנס כספי ומאסר מותנה; על המבקש 1 הושת גם חודש מאסר שירוצה בעבודות שירות.

ד. ערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי נדחה ביום 19.6.12. נקבע, כי גם אם קיימת פסיקה לפיה בתנאים מסוימים הפעלת פעוטון (בשונה מגן ילדים) אינה טעונה היתר (עפ"א (מרכז) 6813-08-07 נבו נ' עיריית נתניה (לא פורסם)), בענייננו הורשעו המשיבים בהפרת צו שיפוטי (ולא בשימוש ללא היתר), ועוד הוזכר כי בעבור פעוטון אחר שמפעילים המבקשים באותו הרחוב התבקש והתקבל אישור לשימוש חורג. נאמר, כי המבקשים הגישו עתירה מינהלית שבמסגרתה ביקשו לקבוע כי הפעלת הפעוטון נשוא ההליך הנוכחי אינה טעונה היתר - ואולם קיבלו את המלצת בית המשפט וביקשו למחקה.

הבקשה

ה. כלפי פסק דין זה הוגשה הבקשה הנוכחת, ובמוקדה השאלה אם ניהול פעוטון אכן מחייב היתר לשימוש חורג, והיש להבחין בין גן ילדים לפעוטון בהקשר זה. במישור הקונקרטי נטען, בין היתר, כי בהעדר פסיקה בהירה לגבי הצורך בהיתר, על הספק לפעול לטובת המבקשים. עוד נטען להגנה מן הצדק - שכן המשיבה הצהירה בעבר (במסגרת ההליך למתן היתר לפעוטון נוסף שמפעילים המבקשים) כי פעוטון כאמור אינו מבנה ציבור ואינו טעון היתר. נטען, כי המשיבה לא הוכיחה את התקיימות העבירה, ומאחר שמדובר בפעוטון כלל אין מדובר בשימוש אסור. לבסוף נטען לגבי חומרת העונש, אף כי ביצועו של חודש המאסר בעבודות שירות לא עוכב.

הכרעה

ו. לאחר העיון אין בידי להיעתר למבוקש. אף אם אכן קיימת אי בהירות לגבי הצורך בהיתר לשימוש חורג במקרה של הפעלת פעוטון, ואיני נדרש להכריע בכך, התיק שלפנינו עניינו אי קיום צו שיפוטי. בשנת 2002 הודו המבקשים בכתב אישום שעניינו הפעלת פעוטון (תיק מספר 8961); פעוטון זה ממשיך לפעול גם כיום - ומכאן ההרשעה בעבירה נשוא ההליך הנוכחי. בבית המשפט קמא טענו המבקשים: "כי הצו השיפוטי שניתן... אסר עליו ניהול גן ילדים, אך לא נאסר עליו לנהל פעוטון". ברם, פסק דינו של בית המשפט לעניינים מקומיים משנת 2002 התייחס גם לניהול פעוטון (אם כי יתכן שמבחינה פורמלית לא היה זה בתיק 4743 אלא בתיק 8961). ואולי לא למותר לציין, כי בשנת 2004 הודו המבקשים, כי הפעלת הפעוטון אכן מפרה את הצו השיפוטי משנת 2002 (תיק ב' 3592/04).

ז. ככל שסבורים המבקשים, כי הפעוטון אותו הם מפעילים מזה שנים אכן אינו טעון היתר - בשונה מן הפעוטון הנוסף המופעל באותו רחוב שלגביו התבקש והתקבל היתר; ובשונה מהעמדה שהציגו בהליכים בשנים 2004-2002 - היה עליהם להצטייד בהחלטה שיפוטית הקובעת כך. ואכן, מפסק דינו של בית המשפט המחוזי עולה, כי המבקשים הגישו עתירה מינהלית לתכלית זו (עת"מ 2151/09) - אלא שהיא נמחקה לפי בקשתם שלהם. חוליה זו לא הוכרעה, ולעת הזאת האינדיקציות, כפי שנמנו מעלה, אינן נוטות לעבר המבקשים, שוב – מבלי שאטע מסמרות. בכל הנוגע לטענות לגבי חומרת העונש אציין, כי לא רק שטענות מסוג זה אינן מהוות ברגיל עילה למתן רשות ערעור בגלגול שלישי (רע"פ 8228/11 בוקריס נ' מדינת ישראל (לא פורסם); רע"פ 48/00 מחמוד נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). הנה, אף לגופו של עניין - ובהתחשב במכלול ההליכים שנוהלו נגד המבקשים בעבר (אשר מסופקני אם כולם פורטו במסגרת הבקשה) - אין מקום להתערבות בעונש שהושת. בנסיבות אלה אין בידי להיעתר לבקשה. סוף דבר, בקשת רשות ערעור בגלגול שלישי בעניין הפרת צו שיפוטי אינה האכסניה המתאימה לבירור השאלות לגבי הצורך בהיתר להפעלת פעוטון, ובידי המעוניינים להביא סוגיה זו להכרעה שיפוטית פתוחים הערוצים המתאימים.

ח. לא אוכל איפוא להיעתר לבקשה.

ניתנה היום, ג' באלול התשע"ב (21.8.2012).

ש ו פ ט


מעורבים
תובע: יעקב סיטון
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: