ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ברכה ניסנוב נגד שבתאי רואבן :

בש"א 558/12

המערערת:
ברכה ניסנוב

נ ג ד

המשיבים:
1. שבתאי רואבן

2. אורי חכמי ואח'

3. דליה שטיין

ערעור על החלטת כבוד הרשם גיא שני בע"ט 3648/11- י"א

בבית המשפט העליון

פסק-דין

1. מונח לפני ערעור על החלטת כבוד הרשם ג' שני בע"א 3648/11, אשר דחה את בקשת המערערת לצירוף משיבה נוספת לערעור אותו הגישה.

2. עניינו של ההליך העיקרי – ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופטת ע' ברון), בו נדחתה על הסף תביעת המערערת נגד המשיבים מחמת מעשה בית דין. העובדות בקצירת האומר: בין הצדדים קיימת מחלוקת בדבר זכויות הבעלות בשני נכסים – מגרש וחנות – אשר המשיבים רכשו את הזכויות בהם בהליכי הוצאה לפועל שהתקיימו נגד בעלה של המערערת. האחרונה טוענת כי על פי הסכם ממון שנערך בינה לבין בעלה, הומחו לטובתה זכויותיו בנכסים. תביעה שהגישה המערערת לבית המשפט המחוזי, בגדרו ביקשה שיצהיר על זכויותיה בנכסים, נדחתה על הסף. נקבע כי הפלוגתא המצויה בבסיס התביעה נדונה והוכרעה כבר, דהיינו – קם מעשה בית דין, וכי עצם הגשת התביעה מהווה שימוש לרעה בהליכי משפט. כאמור, ערעור על פסק הדין הוגש לבית משפט זה. במסגרת הערעור הגישה המבקשת בקשה לצירוף בעל-דין. נתבקש צירופה של חברת ימין את ג'אן מגורים בע"מ (להלן: "החברה"), אשר המשיבים 2-5 העבירו לידיה את זכויותיהם בנכסים.

בדחותו את הבקשה ביסס הרשם את החלטתו על שני נימוקים. ראשית נקבע כי המערערת ידעה על העסקה שבין המשיבים לחברה עוד טרם מתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי, והזהירה את החברה מפני עשיית פעולות משפטיות בנכסים. על כן אי צירופה של החברה עוד בערכאה הדיונית מעלה תמיהה. עוד קבע הרשם כי צירופה של החברה להליך אינו מוצדק, נחוץ או מועיל. נקבע כי כיוון שהשאלה בערעור העיקרי הינה קיומו או היעדרו של מעשה בית דין, אין מקום לגרור את החברה להליך זה בעל כרחה. מכאן הערעור שלפני.

3. לטענת המערערת, על פי הוראות תקנה 37 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, יש מקום לצרף את החברה שכן הזכות בנכסים הועברה אליה תוך כדי הדיון. נטען כי גם התנאים שנקבעו בפסיקת בית המשפט העליון – אפשרות פגיעה בצד המצורף, כבילת הצד המצורף במעשה בית דין, ושיקולי יעילות דיונית – מתקיימים בענייננו ומחייבים את צירוף החברה. הוסף כי בהעדר החברה יתנהל ערעור אקדמי גרידא ללא הבעלים הרשמיים. עוד הוסף שיעילות הדיון דווקא תומכת בצירוף החברה, ולא כפי שקבע הרשם.

4. תקנה 425 לתקנות סדר הדין האזרחי מורה כדלקמן:

"בית המשפט שלערעור או הרשם רשאי להורות על צירוף משיב שלא היה בעל דין ולהמציא לו כתב ערעור מתוקן, ורשאי הוא לדחות בינתיים את הדיון בערעור, בתנאים שייראו לו צודקים, ורשאי בית המשפט ליתן פסק דין כאילו היה המשיב שצורף בעל דין מלכתחילה".

מטרתו של סעיף 425 היא בהרחבת מעגל המתדיינים בשלב הערעור, באופן המאפשר צירופם של צדדים שעניינם קשור הדוקות לסכסוך, ואשר לא מצאו מקומם בערכאה הדיונית. כן נקבע כי בקשת הצירוף יכול שתוגש הן על ידי אחד מבעלי הדין הקיימים, והן על ידי צד חיצוני המעוניין להצטרף (וראו בש"א 3973/91 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' קרנית, פ"ד מה(5) 457, להלן: "עניין קרנית"). בעניין קרנית נקבע מבחן משולש לצירופו של בעל דין בשלב הערעור:

"ראשית, האם מי שמתבקשים לצרפו... עלול להיפגע ישירות מתוצאות ההכרעה במחלוקת נושא הערעור אם לא יוחלט על הצירוף המבוקש? שנית, כאשר קיים סיכון כאמור, האם מן הראוי כי תוצאות ההכרעה במחלוקת נושא הערעור - כולן או לפחות חלק מהותי מהן-יכבלו גם אותו אדם במעשה-בית-דין?...
שלישית, בהנחה שהתשובה לנ"ל חיובית - האם שיקולים של יעילות וסדר הדיונים מצדיקים הצירוף האמור?".

טרם החלת המבחן בענייננו אעיר, כי מקובלת עלי קביעת כבוד הרשם כי "הערעור שבכותרת עניינו בשאלת קיומו או היעדרו של מעשה בית-דין". אכן, זוהי המחלוקת שתעמוד לפני בית משפט זה בדונו בערעור, זאת – אף אם המבקשת משווה לערעור זה אופי קנייני גרידא. במובן זה, דומה שצדק הרשם משקבע שמקרנו לא צולח את המבחן המשולש שנדון בעניין קרנית. ראשית, אינני סבור כי אם תיעדר החברה מהערעור דנא, עלולה היא להיפגע ישירות מתוצאת ההכרעה במחלוקת נשוא הערעור. כאמור, לא יהא בדיון בפני בית משפט זה בכדי להכריע בזכויות הקנייניות בנכסים, ולכל היותר יוחזר התיק לדיון בבית המשפט המחוזי. ככל שהחברה עלולה להיפגע מהסכסוך שבין הצדדים, הדבר יכול להיעשות רק בערכאה המבררת, ולא יהא בדיון לפני בית משפט זה כדי לפגוע בה ישירות בהיעדרה. באין פגיעה ישירה בחברה כאמור במבחן הראשון, מתייתרת בדיקת המבחן השני בדבר קיומו של מעשה בית דין ביחס לחברה. גם מבחן המשנה השלישי –יעילות הדיון - נותר ללא מענה ראוי, שכן עולה הרושם כי דווקא צירוף החברה בשלב זה של הדיון יהווה צירוף פיקטיבי שאין בו כדי להשפיע על המחלוקת – קיומו או היעדרו של מעשה בית דין. ככל שמי מבעלי הדין יהא "ערטילאי", כדברי המערערת, תהא זו החברה שכלל לא הייתה צד לדיון בערכאה קמא אשר דחתה את התביעה על הסף. בל נשכח, כי ממילא נדמה שהסעד האופרטיבי המבוקש בערעור הוא השבת התיק לדיון בבית המשפט המחוזי. מבלי להביע כל עמדה בנושא, ככל שיתקבל ערעור המערערת, תוכל היא לבקש את צירופה של החברה מבית המשפט המחוזי, וייתכן שאף החברה עצמה תחפוץ להצטרף. ואולם, צירופה בשלב זה משול להקדמת המאוחר.

5. הערעור נדחה. אין צו להוצאות.

ניתן היום, ג' באלול התשע"ב (21.8.2012).

ש ו פ ט


מעורבים
תובע: ברכה ניסנוב
נתבע: שבתאי רואבן
שופט :
עורכי דין: